אין שום קשר בין פת שחרית לנטילת ידיים
קרקר, קוואקר, פרכיות, גרנולה, -כל מאכל פחממתי מזין הוא פת שחרית
בזמן הרמב"ם וק"ו בזמן הגמרא המאכל הפחממתי המזין היחיד היה לחם
ממש לא נכון.
לגבי קוואקר, יתכן.
סוף סוף הוא שיבולת שועל, שהיא אחת מחמשת מיני דגן. אמנם אם הוא בא בצורתו המקורית ולא כלחם, מסתבר שזה כמו לגרו שלווה (שעורה) או עוגה (-חיטה) במקום פת שחרית. אבל ניחא, כל אחד וההיגיון שלו.
במציאות רואים נשים שאוכלות קוואקר במקום פת שחרית, ועדיין המערכות מתפקדות באופן סביר. (אני בכוונה לא מפרטת איזה, נראה לי שזה ברור...)
לגבי השאר- המציאות תוכיח שזה פשוט לא כך.
אין צורך להתווכח, אלא פשוט להציע לנשים שסובלות מכל מיני בעיות, מחושים, תופעות, להחליף את הפריכיות בלחם, כדי לראות שיפור.
גרנולה- זה כמו קוואקר.
ולגבי הטענה שבזמן חז"ל לא היו פחמימות, זה לא ייתכן. על מה הגמרא דנה כשהיא מדברת על פת הבאה בכיסנין? בדיוק על עוגות וקרקרים. למה לא היה? כל אישה יודעת לאפות עוגה או להכין קרקר, לא צריך מפעל תעשייתי בשביל זה. (ובכלל, על מה נתקנה ברכת בורא מיני מזונות אם הפחמימה היחידה הייתה לחם?) כך שאם חז"ל בכל אופן נקטו בביטוי
פת שחרית. הם התכוונו בדיוק לפת, ולא למשהו אחר.
אבל לכי תשכנעי אישה להתחיל לאכול פת שחרית...