דרוש מידע קושי בהרדמות, לא נורא... אבל מטריד

[גמד]

תחשבו שמישהו היה כותב כאן שיש לו כאבי ראש כבר שבוע, והיו עונים לו שאולי יש לך גידול וחשוב שתלך לרופא וזה מעלה חשד למשהו גדול ואסור לזלזל בבריאות , ככה ההתייחסות של לבן וחיבור, ,יכול ליהות שזה נכון, אבל תדמיינו את ההוא עם הכאבי ראש הולך לרופא ומה הוא אומר לו???
זה לא שני צדדים למטבע,כולם מודים ששומא קטנה יכולה להיות גידול וציפורן חודרנית יכולה להגיע לזיהום,אבל ההתייחסות הלא אחראית הזאת ,לאשה שהתלוננה על מחשבות טורדניות בודדות, שהרבה יגידו שהם נחשבות נורמליות ולא כפויות, יש כאן מישהו בפורום שלא נלחץ לפני פגישה חשובה ולא חושב מחשבות מלחיצות ולכן זה ניהיה כפייתיות? הגזמתם מכל כיוון, נא לא לכתוב בלי אחריות כי במשפטים שלכם אתם מחמירים יותר את הבעיה,שעכשיו היא נלחצת יותר,וזה היה נכון לומר לה שיש חשד לבעיה וכו' רק במקרה מובהק!

 

[cherry c]

תחשבו שמישהו היה כותב כאן שיש לו כאבי ראש כבר שבוע, והיו עונים לו שאולי יש לך גידול וחשוב שתלך לרופא וזה מעלה חשד למשהו גדול ואסור לזלזל בבריאות , ככה ההתייחסות של לבן וחיבור, ,יכול ליהות שזה נכון, אבל תדמיינו את ההוא עם הכאבי ראש הולך לרופא ומה הוא אומר לו???

אכן

הבעיה העיקרית שלכם- לבן וחיבור שאתם מאעכרים!

רגע רגע, לפני שאתה קובע. מנין לך מה הם?

 

[מרחבית]

לא קראתי הכל. רק צריך לדעת, שלומר לבן אדם בחרדה או בכפיתיות, שהוא חייב ללכת מהר לאבחון לפני שמדרדר - זה הדבר שהכי מדרדר אותו - אם הוא לוקח את זה ברצינות. זה לדבר אליו בשפה שבדיוק היא גורמת לו לסבל.
אדם שסובל ממתח או חרדה או הצפה של מחשבות - צריך קודם כל רוגע. קודם כל להבין שהוא בכללי 'בסדר'. והוא לא חייב עזרה, ולא כלום. רק למה לו לסבול? וזה לגמרי בבחירתו אם להמשיך לסבול או לנסות דרכים לבדו או ללכת למישהו מקצועי.
ומה שיבחר, זה בסדר.

 

[חיבור*]

תחשבו שמישהו היה כותב כאן שיש לו כאבי ראש כבר שבוע, והיו עונים לו שאולי יש לך גידול וחשוב שתלך לרופא וזה מעלה חשד למשהו גדול ואסור לזלזל בבריאות , ככה ההתייחסות של לבן וחיבור, ,יכול ליהות שזה נכון, אבל תדמיינו את ההוא עם הכאבי ראש הולך לרופא ומה הוא אומר לו???
זה לא שני צדדים למטבע,כולם מודים ששומא קטנה יכולה להיות גידול וציפורן חודרנית יכולה להגיע לזיהום,אבל ההתייחסות הלא אחראית הזאת ,לאשה שהתלוננה על מחשבות טורדניות בודדות, שהרבה יגידו שהם נחשבות נורמליות ולא כפויות, יש כאן מישהו בפורום שלא נלחץ לפני פגישה חשובה ולא חושב מחשבות מלחיצות ולכן זה ניהיה כפייתיות? הגזמתם מכל כיוון,והבעיה העיקרית שלכם- לבן וחיבור שאתם מאעכרים! ואין לכם אחריות ובמשפטים שלכם אתם מחמירים יותר את הבעיה,שעכשיו היא נלחצת יותר,וזה היה נכון לומר לה שיש חשד לבעיה וכו' רק במקרה מובהק!

אפשר להידיין, אבל מיותר להיגרר למקום אישי. במיוחד שאין לך היכרות עם הניקים.
לעצם העניין - זה כלל לא דומה לדוגמה שהבאת.
במידה והשאלה הייתה נשאלת באופן כזה: "קשה לי להירדם בלילה הבו עצות", והייתי עונה כמו שעניתי, הביקורת שלך הייתה במקום.
כאן הוסבר איפה כואב, מתי, באיזה צורה, מה ההשלכות שנגררות מהאירוע, איזה טיפולים כבר נעשו ואם הם עזרו ועוד פרטים שמי שיש לו ידע וניסיון יכול בהחלט להגיע מהם למסקנה נכונה.

 

[גמד]

אכן

רגע רגע, לפני שאתה קובע. מנין לך מה הם?

תיקנתי זה היה טעות סליחה.

 

[חיבור*]

עוד משהו קטן - נאמר פה בתגובות שהרבה פעמים יש לנו פחדים ולחצים אז למה אתם ישר מקטלגים את זה כחרדות.
אז זהו שיש קו מפריד בין פחדים בריאים לבין כאלו שלא.
עצם זה שיש לנו לעתים מחשבות מלחיצות ופחד זה הכי תקין שיש ואדם שאין לו את זה הוא בבעיה גדולה.
פחד זה רגש ששומר עלינו מסכנות וזה הכי בריא שיש.
אבל כשהפחד מגיע בהקשר למשהו שהוא לא אמור להופיע בו, או שהוא מופיע בעצמה לא פרופורציונלית שפוגעת בתפקוד יש בהחלט מקום לטיפול וכדאי לא להזניח או לזלזל.

 

[מרחבית]

אז זהו שיש קו מפריד בין פחדים בריאים לבין כאלו שלא.

לדעתי, הקו הזה ממש לא ברור ולא אחיד. יש רצף, וכולנו על הרצף הזה. אין אדם שיש לו רק פחדים רציונליים, והערכת הסבל וההפרעה בתפקוד - הוא סוביקטיבית מאוד. גם 'לופים' של מחשבות טורדניות קורים לפעמים לכל אחד.
כמובן, ככל שמקרה הוא יותר קיצוני ומודגש ולעיתים קרובות יותר - יותר ברור שצריך עזרה. השטח האפור - הוא גדול למדי.

 

[vhsvchch]

פורים היום. אמנם קטן, אבל למה להתעצבן?

 

[cherry c]

@cherry c אני עדיין לא מתחברת.
אישית הרבה יותר מתחברת לסובלת X או מתמודדת עם X
המילה מתמודדת יכולה להיות חלופה עוצמתית, אבל זה צריך להיות מותאם הרגשה.

את צודקת!

נראה לי שהרעיון שלי הובן.
אני לא רואה טעם להתפלמס מה לך עושה טוב.
כי זה את, ואת יודעת מה טוב לך.
ואם זה אכן עושה לך טוב לכי עם זה.
פסיכולוגיה זה לא מתמטיקה. ואנשים תמיד יהיו שונים.

יש אדם שיעשה לך טוב להגיד שהוא נלחם בסרטן ויש אדם שמלחמה עושה לו קונוטציה של דם ושל הרוגים.
אין פה אמת או שקר.
כן יש את המשמעות הרווחת.
אבל עושה לך טוב להגיד מתמודדת, זה מעולה וזה טוב.

 

[קליין]

מה שבטוח, שיש שיפור ניכר.
לפני לא כל כך הרבה שנים אף אחד לא היה אומר: נלחם בסרטן / מתמודד עם גידול סרטני / כל שימוש בשורש ס.ר.ט.
היה רק 'המחלה הנוראה' וביתר עסיסיות לדוברי האידיש: יענער מעשה.
ועכשיו אנשים מתווכחים אם החולה מתמודד עם סרטן, או שהוא בכלל בריא שמתגבר על הסרטן.
נקווה לשיפור כזה בתחום הרגשי.
מחכה לזמן שבו נתווכח אם אדם סובל ממחשבות טורדניות, או שמחשבותיו טורדות אותו באובססיביות.

אז זהו שיש קו מפריד בין פחדים בריאים לבין כאלו שלא.

הקו הכי ברור הוא השאלה: האם הפחד מפריע להתנהלות היומיומית או לא.
אם מישהו פונה לבקש עצות בפרוג, יש להניח שהבעיה מפריעה לו.

אז לפני שתקחו את מה שכתבתי כאן כהתקפה על כל המטפלים הקיימים, או שתצעקו שוב "שרלטנים שרלטנים", אציין שאכן, מטבע הדברים לא התחככתי עם כולם. כן עם יותר מאחד ויותר משניים, ומהמומלצים שבהם, והבעיות שכתבתי כאן עלו ובעטו במלוא עוצמתן. הן קיימות.
וזה אם שאלת, למה לא הולכים מיד לטפל בכל חשד ומצוקה.
אני יכולה להוסיף, בדמעות, זה גם למה אנשים שכן הלכו, נותרו במצוקה גם אחר כך.

אני מבינה אותך מאד.
אני עצמי קבלתי המלצה מעזר מציון, שנחשבים לסמכות בציבור שלנו בכל הנוגע להמלצות כאלו, על מטפלת רגשית.
היא עזרה מאד בתחום הספציפי שלשמו פניתי בתחילה, אך ברגע שהטיפול גלש לנושאים אחרים, היא רק גרמה לנזק, ולא ידעה לומר לי שזה כבר לא בתחום היכולות שלה. אה, ואז התברר לי, שיש לה תואר ראשון בפסיכולוגיה, ותואר שני בייעוץ חינוכי. זאת אומרת, אין לה תואר טיפולי קליני.
וכאן אני עוברת למסקנה הכי חשובה:
בסופו של דבר, השינוי תלוי בנו. אם הציבור לא יפנה בשום אופן למטפלת שאין לה תואר טיפולי קליני, לא ישתלם לנשים ללמוד קורס וחצי ולהפוך למטפלת רגשית. פשוט, לא יהיה לזה שום ביקוש.
אז כשאת ממליצה למישהי על טיפול ב NLP, שיטת הא'ב' ושיטות קיקיוניות כאלו, קחי בחשבון שאת בונה נזק שיטתי לכלל הציבור, שמרחיק את מי שצריך מטיפול נכון, כי:

אז לפני שתיקחו את מה שכתבתי כאן כהתקפה על כל המטפלים הקיימים, או שתצעקו שוב "שרלטנים שרלטנים", אציין שאכן, מטבע הדברים לא התחככתי עם כולם. כן עם יותר מאחד ויותר משניים, ומהמומלצים שבהם, והבעיות שכתבתי כאן עלו ובעטו במלוא עוצמתן. הן קיימות.
וזה אם שאלת, למה לא הולכים מיד לטפל בכל חשד ומצוקה.
אני יכולה להוסיף, בדמעות, זה גם למה אנשים שכן הלכו, נותרו במצוקה גם אחר כך.

עכשיו יבואו ויטענו כל תומכי השיטות האלו שהם ראו בהן הצלחה, וישועה, והצלה, ומה לא.
נכון. לכן ראוי שרק מטפלים בעלי תואר טיפולי קליני ילמדו את השיטות האלו, כי רק הם יודעים לזהות מתי שיטות כאלו מספיקות ומתי צריך כלים אחרים.
הרי קשה לצפות ממי שלמדה את שיטת הא'ב' להמליץ על CBT, כלי שהיא מעולם לא למדה. זה בכלל לא בארגז הכלים שלה.

 

[מרחבית]

אה, ואז התברר לי, שיש לה תואר ראשון בפסיכולוגיה, ותואר שני בייעוץ חינוכי. זאת אומרת, אין לה תואר טיפולי קליני.

חשוב מאוד להדגיש, שגם תואר טיפולי קליני, ואפילו תואר שלישי - אינם ערובה למטפל טוב. הלימודים חשובים מאוד, ועדיין זה לגמרי לא מספיק. אפשר לעבור את כל השלבים וכל המבחנים ולקבל דוקטורט - ועדיין להיות מטפל/ת גרוע/ה.
חייבים לברר היטב למי הולכים. חשוב לברר גם על האישיות. מטפלים יהירים, למשל, גורמים נזקים משמעותיים, וגם יודעים להסתיר אותם.

 

[ציבי2]

שלום,
אני מחפשת המלצות על מטפלת רגשית טובה (CBT או NLP) לטיפול בדיוק בבעיה שתוארה כאן בפתיחת האשכול.
אשמח לקבל באישי, המלצות מנסיון בלבד כמובן.
תודה לכולם

 

[מנגנת]

חשוב מאוד להדגיש, שגם תואר טיפולי קליני, ואפילו תואר שלישי - אינם ערובה למטפל טוב. הלימודים חשובים מאוד, ועדיין זה לגמרי לא מספיק. אפשר לעבור את כל השלבים וכל המבחנים ולקבל דוקטורט - ועדיין להיות מטפל/ת גרוע/ה.
חייבים לברר היטב למי הולכים. חשוב לברר גם על האישיות. מטפלים יהירים, למשל, גורמים נזקים משמעותיים, וגם יודעים להסתיר אותם.

נכון מאוד, ותודה שכתבת.
אני מנסה להסביר את זה, לחדד את זה, להדגיש את זה, ולשוא.
בסופו של דבר מגיבים לי "אנחנו מבינים אותך", אבל מסיקים בדיוק את ההיפך.

 

[מרחבית]

נכון מאוד, ותודה שכתבת.
אני מנסה להסביר את זה, לחדד את זה, להדגיש את זה, ולשוא.
בסופו של דבר מגיבים לי "אנחנו מבינים אותך", אבל מסיקים בדיוק את ההיפך.

אולי בגלל שאת המילים טיפול רגשי או מטפלות רגשיות מייחסים הרבה פעמים לכאלה ללא תארים...אז אל תחששי לכתוב בצורה הכי מפורשת: יש פסיכולוגיים קליניים ופסיכיאטרים, שנכשלים בגדול. ואנשים לא רק נשארים במצוקה, אלא שמצבם מחמיר. שלא לדבר על זמן רב וכספים רבים שיורדים לטימיון. כמובן, יש אחרים, שעוזרים ומסייעים מאוד. אין בזה כללים.
היו כמה אשכולות על הנושאים האלה. והעניין חוזר על עצמו. מזהירים מאוד מ'שרלטנים', מכאלה שאין להם תוארים מתאימים, ונותנים תחושה, שמי שיש לו תואר, ראוי לאמון מלא.
אחר כך, כשמישהו מסייג, שתואר בלבד איננו ערובה למטפל טוב, יסכימו איתו במידה כזו או אחרת, שצריך לבדוק גם אם יש תואר. אבל מלכתחילה לא מסייגים. ולא ברור לי למה.

 

[קליין]

חשוב מאוד להדגיש, שגם תואר טיפולי קליני, ואפילו תואר שלישי - אינם ערובה למטפל טוב. הלימודים חשובים מאוד, ועדיין זה לגמרי לא מספיק. אפשר לעבור את כל השלבים וכל המבחנים ולקבל דוקטורט - ועדיין להיות מטפל/ת גרוע/ה.
חייבים לברר היטב למי הולכים. חשוב לברר גם על האישיות. מטפלים יהירים, למשל, גורמים נזקים משמעותיים, וגם יודעים להסתיר אותם.

תארים הם לא ערובה לכלום.
הם המינימום שבלעדיו אי אפשר להתחיל.
אחרי שברור לנו שהבן אדם למד את המקצוע, אנחנו יכולים לברר:
א. אם הוא גם מוצלח בו.
ב. אם הוא מתאים ספציפית לנו.
אני כתבתי על תואר טיפולי, לא בגלל שהוא הדבר היחיד שיש לבדוק, אלא בגלל שהוא הדבר הראשון שיש לבדוק, והיו הרבה המלצות (-NLP ודומיו) באשכול שהתעלמו מהמינימום הזה.

 

[y&m]

@מרחבית
אדם שלובש משקפיים עם זגוגיות ירוקות רואה את העולם בירוק.
מי שלמד תחום ספציפי צר ומצומצם רואה דרכו את העולם. וכל הבעיות והתחלואים נכנסים במה שהוא מכיר. אין לו את הרחבת הנפש והיכולת להודות: זה לא בתחום אחריותי והיכולת שלי. אתה צריך לפנות הלאה.

ככה כבר פגשתי הורים שפספסו ניצנים למחלת נפש - כי ה"יועץ" אמר שהכל תלוי בהם ואם הם רק יפעלו כך או אחרת בהתאם לליווי שלו הכל יסתדר (כמה עצוב שזה לא קרה).
ככה פגשתי עבירות אתיקה ואבחון אצל מטפלים "מומלצים" בעלי הכשרה לא פורמלית.
ועוד

לעבור את המסלול הפורמלי לטיפול זה בסיס של הבסיס,
ברור שלא כל מי שעבר אותו הוא מוצלח. אבל לאחר שעברו אותו ניתן לבדוק ולברר על המטפל/ מאבחן. (ממש לא כל CBTיסט רשאי לאבחן! ממש לא)

 

[מנגנת]

בעיני-

היכולת להודות: זה לא בתחום אחריותי והיכולת שלי. אתה צריך לפנות הלאה.

זו יכולת אישיותית. ובעיקר מבוססת על מידות מתוקנות, הגינות, אחריות, רצון בטובת המטופל. אוביקטיביות ושימוש מושכל בידע וביכולות.
וחוסר היכולת הנ"ל, לא נובע רק מ-

מי שלמד תחום ספציפי צר ומצומצם רואה דרכו את העולם. וכל הבעיות והתחלואים נכנסים במה שהוא מכיר

ההקשר שלך הוא פרשנות.
אני לא יכולה לפרוך אותה. אבל העמדת הדברים באופן זה מובילה למסקנה מסוימת, שאיכשהו החיים עצמם - כפי שחויתי והתנסיתי- לא תומכים בה.

 

[y&m]

בעיני-

זו יכולת אישיותית. ובעיקר מבוססת על מידות מתוקנות, הגינות, רצון בטובת המטופל. אוביקטיביות ושימוש מושכל בידע וביכולות.
וחוסר היכולת הנ"ל, לא נובע רק מ-

ההקשר שלך הוא פרשנות.
אני לא יכולה לפרוך אותה. אבל העמדת הדברים באופן זה מובילה למסקנה מסוימת, שאיכשהו החיים עצמם - כפי שחויתי והתנסיתי- לא תומכים בה.

זה נכון שצריך לזה גם יכולות אישיות.
שילוב של ענווה ובגרות.

(וזאת אכן עוד בעיה שנתקלתי בה. אלו שהיו מלומדים יותר היו בעלי ענווה מסוג: רוב הידיעה לימדה אותם שהם לא יודעים. בעוד אלו בעלי ההכשרה הפחותה היו מנופחי חזה ויודעי כל)

אבל מעבר לכך, גם בשביל להכיר את מגבלות הידיעה והיכולת צריך ללמוד.
דווקא אלו שהכשרתם נמוכה יותר וחלקית יותר מתיימרים לטפל ברשימות מכולת שמקפלות בתוכן את כל הבעיות כולן.

אם כי ברור שלא כל בעל הכשרה פורמלית הוא האדם והמטפל הנכון.
ממש לא.

 

[מנגנת]

חשוב לי להבהיר, הטענות על מטפלים לא מוסמכים מספיק ולא ראויים מספיק שמציעים את שירותיהם ויוצרים נזק, נכונות כמובן, אין לי מה לומר בנידון ולא צל של ויכוח.
אכן הציבור, והציבור שלנו במיוחד, חשוף לשרלטנות וחוסר מקצועיות וחשוב להלחם בזה.
הדברים שאני הבאתי כאן באשכול התיחסו למטפלים מוסמכים ומקובלים בכללותם.
הם באו בתגובה לתהיה שעלתה כאן, איך זה שהציבור נוטה שלא לפנות לטיפול מקצועי בתחומים אלו. או מהסס. או נרתע.
ניסו להציג כאן שהבעיה בציבור: נרתעים מטיפול, מקובעים בסטיגמות, לא מוכנים להשקיע, ועוד כמה האשמות מרומזות.
דעתי היא שהבעיה נמצאת אצל המטפלים, נותני השירות. התחום בכללותו לוקה בכמה מאפיינים בעייתיים. והתוצאה בשטח היא, שהציבור מרגיש שהקשר בין "פניתי לטיפול-שילמתי-התיעצתי-טופלתי" לבין "קיבלתי מענה נכון ומתאים" קלוש ולא מחייב.
ברור שאם לא יפנה לטיפול הוא לא יקבל עזרה כלל.
אבל אם יפנה יקבל טיפול טוב? גם לא בטוח. וכבונוס הוא חושף עצמו לנזקים אדירים, בנפש, בכיס וביכולת שלו להאמין שאפשר לפתור את זה.
הציבור לא מזלזל, לא עיוור ולא חסר אחריות. יש סיבות טובות למצב בשטח, וכדאי לא להתעלם מהן.
כדי שבעז"ה נראה שינוי, ואנשים שזקוקים לטיפול יקבלו אותו ויעזרו.

 

[אהבת עולם]

דעתי היא שהבעיה נמצאת אצל המטפלים, נותני השירות

את מדברת על מטפלים מוסמכים ? דווקא חרדיים?