סיפור בהמשכים סיפורת מעריצים בעקבות ממלכה במבחן - פרק אחרון

[מגבת]

רגע שהתחלת לכתוב על מיכאל הרגשתי משהו כזה מתנתק. לא בכתיבה שלך, אלא בתחושות שלי. לא מכירה אותו מספיק. אולי היית צריכה לפתח אותו קצת קודם בשביל שאוכל להתחבר לאבל שלו

תודה על זה, איך שמת לב!!!

ההצעות של @דיונון אחת אחת, אם כי הייתי מקטינה קצת את עוצמת הכאב. לא מסוגלת להכיל אכזבות מרות כ"כ.

לאיזה סוג תגובה היית מצפה?

התגובה שלו מציגה תהליך מהיר של עצב ואיפוק עד כדי אדישות.
אני חושבת שאדם רגיש כמוהו במעמדו מצופה להגיב בזעם אדיר (גם אם הוא נשלט).
סך הכל התגשמו כל הנבואות השחורות, וזה מתסכל מאד.
הוא אמור לכעוס על עצמו על יקוואל, על אונמר, על אולה,
לא אמור לעבד את הרגשות שלו כ"כ מהר..

 

[מנוחה כהן]

לא אמור לעבד את הרגשות שלו כ"כ מהר..

אלא אם הוא ידע את זה קודם?

 

[מגבת]

אלא אם הוא ידע את זה קודם?

אז הוא לא היה צריך להביט בחלון ממושכות ורטט יחלוף בגבו...

 

[משולש ברמודה]

אני חושבת שאדם רגיש כמוהו במעמדו מצופה להגיב בזעם אדיר (גם אם הוא נשלט).

איפה כתוב שהוא רגיש?

לא אמור לעבד את הרגשות שלו כ"כ מהר..

נכון. זאת תגובה ראשונית לבשורה קשה. התגובה הזאת היא בעיקר רצון (הגיוני בעיני לאופי שלו) להסתיר את הרגשות האמיתיים שלו משאר הסובבים - משהו שהוא מורגל לעשות כנראה בתור מלך.
אבל הסצנה לא נגמרה, אל תדאגי - יראו את ההשפעה בצורה ברורה יותר בהמשך.

 

[מנוחה כהן]

אז הוא לא היה צריך להביט בחלון ממושכות ורטט יחלוף בגבו...

אולי משמעות הרטט היא: אוי ווי הם גילו, איך הם יגיבו? הם האחים האמיתיים לגמרי שלו?
וההבטה בחלון זה כדי להבטיח שהוא ישאר קר כזה?

 

[מגבת]

איפה כתוב שהוא רגיש?

בכל קטע בספר איסתרק מהללאל ויוזבד

לדברי מיה, כמעט כל גיבור שאנחנו אוהבים, הוגש לנו בעטיפה רגישה.
גם אם במעמקי ליבו, גם אם עטוף באלף כיסויים
הלב שלו פועם חזק, ולכן אנחנו נקשרים אליו.

מחכה בכיליון עיניים לפרק הבא...

תגידי, החייל במחסום לא היה יכול לזרוק לאונמר, "הי, בעלך בעגלה הקודמת.."
מה היה כ"כ קשה???
אוף!!
רק תשמרי לנו על אולה, הוא לא יוכל להיות מוצא להורג.

 

[לוטם]

רק תשמרי לנו על אולה

גם אני דורשת את זה!

 

[משולש ברמודה]

תגידי, החייל במחסום לא היה יכול לזרוק לאונמר, "הי, בעלך בעגלה הקודמת.."
מה היה כ"כ קשה???
אוף!!

יפה ששמת לב. אבל יש כאן שתי בעיות:
1. מאיפה החייל יכיר את אונמר?
2. איך הוא יכיר את אולה בשביל לקשר ביניהם? גם אם יכיר יש כאן רק דימיון חיצוני קל. לא מעבר. (שימי לב שמדובר בעגלה של פועלים, הם כבר לא משתמשים בדיסקיות כדי להתחזות אבל בפרק הבא יוסבר כל החלק הזה בצורה ברורה יותר).
לא מבטיחה כלום אז לא לזרוק עלי עגבניות אם לא - אבל אולי אעלה אותו מחר...

לדברי מיה, כמעט כל גיבור שאנחנו אוהבים, הוגש לנו בעטיפה רגישה.
גם אם במעמקי ליבו, גם אם עטוף באלף כיסויים
הלב שלו פועם חזק, ולכן אנחנו נקשרים אליו.

זהו, אלו בדיוק הכיסויים. בנוסף, שימי לב שזאת סצנה מנקודת המבט של אונמר - היא לא יכולה לתאר את המחשבות שלו. (בהמשך בעז"ה תהיה סצנה כזאת).
אבל באמת מעניין לשמוע איך חושבים כאן שצריכה להיות התגובה שלו.

 

[brachy 100]

ההבדל בין יוזבד לפדהאל הוא שנתיים, זה הרבה זמן, ומספיק בהחלט לשינויים מרחיקי לכת. אבל אנחנו הקוראים - לא ראינו את השנתיים האלה. אבל גם אם היינו רואים - לא היינו שמים לב. יוזבד עצמו שהכיר את שאול יותר טוב ממנו - אפילו הוא לא שם לב.
וזה מה שלא הגיוני לי. אם יוזבד לא הרגיש כלום, לא חשד ולא הריח - שאול לא יכול היה להיות כזה גרוע. אם במשך כל התקופה הזאת הוא לא החשיד את עצמו, לא פספס תפילה, לא הגיב בחוסר דרך ארץ, או משהו כזה - - - איך יכול להיות שתוך תקופה כל כך קצרה - מאז שנפרד מיוזבד עד שפגש בו פעם שניה - הוא פתאום ההפך הגמור ממה שהיה קודם???
בפעם הראשונה זה רק כאב לי. בפעם השניה זה הציק מבחינת הגיון. וכשחזרתי ליוז וראיתי את שאול בימים הטובים, זה גרם לי לנשוף בתסכול. זה פשוט לא הגיוני. נקודה.

פגשתי את מיה כמה ימים אחרי שפדהאל יצא
ושאלתי אותה את זה
באמ שזה כאב לי
והיא אמרה, שהיא רצתה להראות לנו
שאף אחד לא חסין מנפילות
ושנשים לב שכבר ביוזבד שאול הוא קנאי גדול
ורוצה המון כבוד
מה זה שהוא רוצה להיות מלך אם לא כבוד?
והוא לא מפרגן, קיצור הוא לא כזה כליל המעלות

 

[לוטם]

פגשתי את מיה כמה ימים אחרי שפדהאל יצא
ושאלתי אותה את זה
באמ שזה כאב לי
והיא אמרה, שהיא רצתה להראות לנו
שאף אחד לא חסין מנפילות
ושנשים לב שכבר ביוזבד שאול הוא קנאי גדול
ורוצה המון כבוד
מה זה שהוא רוצה להיות מלך אם לא כבוד?
והוא לא מפרגן, קיצור הוא לא כזה כליל המעלות

האמת, שאני אף פעם לא אהבתי את שאול, תמיד הוא היה נראה לי תככן כזה...

 

[-חיה-]

משולש מה יהיה איתך? מה?
את גורמת לי לחלישות כל פעם מחדש איזה רמה!
מחכה להמשך!

 

[brachy 100]

האמת, שאני אף פעם לא אהבתי את שאול, תמיד הוא היה נראה לי תככן כזה...

גם לי

 

[-חיה-]

פגשתי את מיה כמה ימים אחרי שפדהאל יצא
ושאלתי אותה את זה
באמ שזה כאב לי
והיא אמרה, שהיא רצתה להראות לנו
שאף אחד לא חסין מנפילות
ושנשים לב שכבר ביוזבד שאול הוא קנאי גדול
ורוצה המון כבוד
מה זה שהוא רוצה להיות מלך אם לא כבוד?
והוא לא מפרגן, קיצור הוא לא כזה כליל המעלות

אם כבר דיברת איתה, מה היא חושבת לגבי כל מיני טענות על פדהאל?
כמו לדוגמא שהיא לא כתבה על המאורעות שהיו בארמון מאז החטיפה וכד

 

[brachy 100]

אם כבר דיברת איתה, מה היא חושבת לגבי כל מיני טענות על פדהאל?
כמו לדוגמא שהיא לא כתבה על המאורעות שהיו בארמון מאז החטיפה וכד

דיברתי איתה אחרי פעם אחת שקראתי, עוד לפני שהתעמקתי יותר מדי....
שאלתי אותה על יקוואל נגיד, אבל בקושי על פדאהל

 

[מגבת]

מה זה שהוא רוצה להיות מלך אם לא כבוד?

מי שרוצה למלוך רוצה כבוד??
זה שטחי.
לפעמים רוצים למלוך כדי להשפיע, כדי להוביל את העם למקום נכון יותר בעיניך.

מה שכן,
הרצון של שאול לא היה נקי אף פעם.
תמיד התערבו בו תחושות של תאוות כח, תחושת בגידה, נקמה וכו'.
וזה היה מכוער,
ובהחלט גרם גם לי להצטרך להתאמץ כדי להכיל אותו...

 

[brachy 100]

מי שרוצה למלוך רוצה כבוד??
זה שטחי.

ברור שזה שטחי
אבל אני מתכוונת ששאול רצה את המלוכה לא ממקום מאוד גבוה
כך לפחות זכור לי

 

[-חיה-]

הרצון של שאול לא היה נקי אף פעם.
תמיד התערבו בו תחושות של תאוות כח, תחושת בגידה, נקמה וכו'.
וזה היה מכוער,

ובנוסף להכל הוא גם פחדן.
הוא ניסה לרכוב על יוזבד ולדחוף אותו וככה הוא סיבך אותו עמוק.

 

[שרהלה שרהלה]

נכון. שאול תמיד היה קנאי, וזה הרעיון - להראות לאן הקנאה הביאה אותו.
אבל עדיין!!!!!
מנרם אהב אותו ורצה להוריש לו את הישיבה, ולכו תקראו את יוזבד רגע, כל השיחות שלו עם יוזבד בהתחלה, ובבר מצווה שהם השתתפו כתוב מפורשות שיוזבד קיבל הרבה כבוד ושאול שמח עם זה מאוד, והסתפק בכבוד שחלקו לו משתתפי השמחה בתור 'מספר 2'... הוא היה קנאי, והוא תמיד השתמש באמא שלו כתרוץ לדרישות הכבוד שלו. אבל הוא כן היה בחור עילוי, עדין נפש וחבר נאמן ליוזבד! ותלמיד מובהק של מנרם!

אז בלי קשר לכאב שהוא נהיה קראי, קצת קשה לי עם האכזריות הדיאלידאנית שהוא גילה, והנכונות להרוג, להרוג!!! בשביל הכבוד שלו.

 

[דיונון]

אם כשהיא הרגה את יקוואל מיה קיבלה על הראש, תאר לך מה יקרה אם מישהו יעז לפגוע באיסתרק... בשום אופן לא!

דעתי כבר אמורה -

אם הוא היה הדמות היחידה הייתי מסכים.
אבל כשיש כ"כ הרבה דמויות עומק - וכולם בסוף מתייצבים בשורה אחת עם סוף טוב... זה פחות אמין.
היה צריך להרוס למישהו את החיים כדי שהספר לא יהיה צפוי ובנאלי.
כן, אני יודע, זה נשמע רע.

רק תשמרי לנו על אולה, הוא לא יוכל להיות מוצא להורג.

אל דאגה, הוא לא ימות.
הרי לפני שהוא יוצא להורג, דיאלידן יתן לו את נאום חייו ויסביר לו באריכות כל מיני הסברים מיותרים (כי הרי הוא ממילא הולך למות) בשביל שליחידת החילוץ יהיה מספיק זמן לבא, לסמם את השומרים, לחפור מנהרה, להגיד פרק תהילים, להכריז 'חבורת מצוות לשמור ולעשות', ולהציל את אולה בשניה האחרונה. ה-כ-ל יהיה בסיידר!
וגם את זה כבר כתבתי בעבר -

למה אתה מספר לו? - שאל בוס את עצמו.
עצמו פלט - חה.
אתה לא מבין בוס?! הסיפור לא יכול להיגמר בכדור בראש!
יפסיקו לקרוא את הסיפורים שלי.
בוס עפעף פעמיים, מעכל את הדברים.
- ובכל זאת... אתה לוקח סיכון שזה ייגמר כמו בסיפורים, שהגבור יתגבר פתאום או שייגמרו לי הכדורים באקדח, או שיתברר שאני חולה אפיליפסיה ובדיוק ברגע האמת אני אקבל התקף -
שתוווווווק! תפסיייייק!!! - צעק עצמו במחשבתו - מישו מהם עוד ישמע את חילופי המחשבות שלנו!
במרחק מטרים ספורים התכווץ לו טרפון.

וברצינות, תחשבו רגע - רוצח אמיתי יקשקש כל כך הרבה עם בנאדם שהוא מתכנן להרוג מיד אח"כ? ובפרט שחבורות מצוות למיניהן תמיד מנצלות את זה כדי להרוס לו את התכניות...

לא! כי כל הרעיון של הסדרה ממלכה במבחן הוא המלחמה הרוחנית. (אלא אם כן אותו תלמיד חכם אינו נמנה על יראי השמיים שבעדה. כבר היו דברים מעולם, ע"ע קורח, ע"ע אותו האיש, ע"ע שבתאי צבי ועוד).

המסר הזה כבר נמסר באיסתרק, אחריו במהללאל, גם ביוזבד, ופדהאל טרם קראתי אבל אני מניח שגם הוא כקודמיו.
כאן זה הפאנפיק -
סיפור אחר - מסר אחר (אם בכלל. לדעתי פאנפיק ביסודו בא ליצור חוויה הנאתית על בסיס חוויות ספר האם, כמו הכיף של העלאת זכרונות. כלום מעבר).
ובאופן כללי - הדיכוטומיות בסדרת ממלכה במבחן חזקה מאד, ולא כמעלה.
יש לי שתי המלצות טובות להסביר את התופעה ה'לא מקצועית' הזו -
א. כאמור, הסדרה מעבירה מסרים חינוכיים, ומסרים כאלו צריכים לעבור בלי סימני שאלה, אף על חשבון איכות.
ב. זו סדרת נוער, וכמיועדת לנוער - זה עדיין לא השלב ליצור מורכבויות אמיתיות כמו בחיים האמיתיים.
נחזור אלינו אל הפאנפיק הנחמד הזה - שני הפרמטרים לא קיימים.

 

[אש קודש!]

@משולש ברמודה, את אלופה!
העברת את ‏'הגילוי' בצורה מרטיטה ואמינה.

לגבי שאול, זה היה צפוי!
חברותי ואני דנו על כך מראש.