סיפור בהמשכים סיפורת מעריצים בעקבות ממלכה במבחן - פרק אחרון

[משולש ברמודה]

לא צריך לכתוב
?

למה? לא ידוע לי שיש הבדל.

 

[AUVI]

זכור לי שלפי הכלל קודם אומרים את השני, ואז אותי...

 

[משולש ברמודה]

זכור לי שלפי הכלל קודם אומרים את השני, ואז אותי...

כללי דקדוק או כללי נחמדות ?

 

[AUVI]

ברור שדקדוק!

 

[משולש ברמודה]

ברור שדקדוק!

יש לך מקור? מעניין, לא מכירה כלל כזה.

 

[AUVI]

האמת שלא זכרתי מאיפה, אז גיגלתי מקור,

השפה העברית - אני ואתה או אתה ואני?

www.safa-ivrit.org

אבל אני רואה שבאמת אומרים שזה 'מקובל'
אז ייתכן בהחלט שאלו כן כללי הנחמדות....
אז ממש סליחה, אבל זה פשוט עקצץ לי באוזניים.
בכל אופן- הפרק היה מדהים!!

החלק השני הביא אותי לדמעות...

 

[brachy 100]

החלק השני הביא אותי לדמעות...

גם אותי

 

[משולש ברמודה]

האמת שלא זכרתי מאיפה, אז גיגלתי מקור,

השפה העברית - אני ואתה או אתה ואני?

www.safa-ivrit.org

אבל אני רואה שבאמת אומרים שזה 'מקובל'
אז ייתכן בהחלט שאלו כן כללי הנחמדות....

תודה שבדקת!

החלק השני הביא אותי לדמעות...

וואו. זה באמת מרגש לשמוע : )

 

[מנוחה כהן]

וואו.
פרק מדהים.

 

[משולש ברמודה]

טוב, אני מוכרחה לציין את זה, כי נראה שלא מבינים כאן רמזים
ביקורת בבקשה.
קראתם? מצוין. יש לכם הרשאת כתיבה? עוד יותר טוב. עכשיו אם אפשר לעשות בה שימוש
לא שאני לא אוהבת מחמאות (רמז: אני אוהבת). אבל חוץ מהכיף בכתיבה אני משתפת פה גם כדי לקבל ביקורת.
מה אפשר לשפר, מה לא מספיק טבעי בתגובות של הדמויות, מה מנוסח גרוע (ויש פה לדעתי כמה משפטים כאלו)...
ניחושים על המשך העלילה יתקבלו כמובן בברכה. או יותר נכון בצחקוק זדוני של אין סיכוי שתעלו על זה : )

 

[מגבת]

איזה ביקורת? איך ביקורת? על מה ביקורת?
שלמות!!

נראה לי רק שאת תמונת הסיום כדאי לשנות.
אונמר כבר יודעת מזה, הלכתית, היא כבר לא צריכה לשבת על הרצפה.
היא יכולה לעמוד מול אחיה, ולהרגיש אהמ ... לא יודעת מה ..מוזר...

וסתם ככה, איסתרק לא יבש מדי??

 

[דיונון]

טוב, אני מוכרחה לציין את זה, כי נראה שלא מבינים כאן רמזים
ביקורת בבקשה.
קראתם? מצוין. יש לכם הרשאת כתיבה? עוד יותר טוב. עכשיו אם אפשר לעשות בה שימוש
לא שאני לא אוהבת מחמאות (רמז: אני אוהבת). אבל חוץ מהכיף בכתיבה אני משתפת פה גם כדי לקבל ביקורת.
מה אפשר לשפר, מה לא מספיק טבעי בתגובות של הדמויות, מה מנוסח גרוע (ויש פה לדעתי כמה משפטים כאלו)...
ניחושים על המשך העלילה יתקבלו כמובן בברכה. או יותר נכון בצחקוק זדוני של אין סיכוי שתעלו על זה : )

ציפיתי מאונמר ליותר שליטה עצמית בענין סיפור יקוואל.
וגם שלא תהיה כזאת חוצפנית, בטח לא לעלוב באחיה המלך ליד אח נוסף. אבל מה אני יודע...
הארה להמשך - שלב התככים והמבצעים הצבאיים שכמעט מצליחים כבר מוצה (בדרך כלל התפקיד של השלב הזה הוא לתת רקע לדרמה המתרגשת ובאה). הבנו. כמעט חטפו, כמעט הצליחו וכו'.
הגיע הזמן שיהיה צעד משמעותי במשחק, שהשליטה בארץ תחליף ידים - או שדיאלידן ישתלט על כוזר הישנ האו שאיסתרק יכבוש את יוספאר, ולא רק ערים עלומות שהומצאו לצורך הכיבוש והנצחון הספציפי.
הייתי רוצה שהמהלך הבא בקרב (לא משנה של איזה צד) מעבר להצלחה המבצעית - חטיפת המלך למשל - ישפיע גם הלאה, שהשליטה הביוארית או הדיאלידנית תתרחב על פני השטח, שדיאלידן יצעד כוזרה, איסתרק או מי שיישאר מצידו יילחם גרילה מהיערות (להבדיל - מעשה אבשלום).
משהו מסעיר.
שמישהו ימות ותקום צרה גדולה יותר ממה שהכרנו (שמעתם על אליאנר? האחיין החורג של דיאלידן שיורש את מקומו, ובניגוד לקודמו הוא מביא פנים חדשות ומאיימות למלחמה, הוא ידוע כתלמיד חכם עצום, כך שההפרדה כבר אינה דיכוטומית, ומאידך שרביטו של איסתרק שקיבל שיתוק נמסר לידי מיכאל שמגלה פתיחות לתרבות הקווארית).

 

[שרהלה שרהלה]

@משולש ברמודה

רציני. יש לי דמעות בעיניים! (ואני במשרד )
זה כל כך - - - כל כך עצוב. כל כך עצוב.
טוב שהיא אמרה להם, והתגובות שלהם מאוד אמינות, ומדמיעות...

התחננת לביקורת, נכון? אז אל תצרחי עלי, אני עושה מה שביקשת...
1. כתבת שאונמר חושבת על יקוואל בתור אחיה הצעיר - וזו טעות. יקוואל מבוגר מאונמר בשנה.
2. ברגע שהתחלת לכתוב על מיכאל הרגשתי משהו כזה מתנתק. לא בכתיבה שלך, אלא בתחושות שלי. לא מכירה אותו מספיק. אולי היית צריכה לפתח אותו קצת קודם בשביל שאוכל להתחבר לאבל שלו

 

[משולש ברמודה]

וסתם ככה, איסתרק לא יבש מדי??

לאיזה סוג תגובה היית מצפה?

ציפיתי מאונמר ליותר שליטה עצמית בענין סיפור יקוואל.
וגם שלא תהיה כזאת חוצפנית, בטח לא לעלוב באחיה המלך ליד אח נוסף. אבל מה אני יודע...

אני יודעת, נסיכה והכול. אבל היא כולה בת שבע- עשרה. והיא מתוארת גם כאחת עם אופי מרדני (גם במהללאל היא העזה לפנות למיכאל (מהללאל) בניגוד מפורש להוראתו של איסתרק).

הארה להמשך - שלב התככים והמבצעים הצבאיים שכמעט מצליחים כבר מוצה (בדרך כלל התפקיד של השלב הזה הוא לתת רקע לדרמה המתרגשת ובאה). הבנו. כמעט חטפו, כמעט הצליחו וכו'.

בהחלט. הסיפור בשליש האחרון שלו. הדרמה כבר מתרגשת ובאה : )

הגיע הזמן שיהיה צעד משמעותי במשחק, שהשליטה בארץ תחליף ידים - או שדיאלידן ישתלט על כוזר הישנ האו שאיסתרק יכבוש את יוספאר, ולא רק ערים עלומות שהומצאו לצורך הכיבוש והנצחון הספציפי.
הייתי רוצה שהמהלך הבא בקרב (לא משנה של איזה צד) מעבר להצלחה המבצעית - חטיפת המלך למשל - ישפיע גם הלאה, שהשליטה הביוארית או הדיאלידנית תתרחב על פני השטח, שדיאלידן יצעד כוזרה, איסתרק או מי שיישאר מצידו יילחם גרילה מהיערות (להבדיל - מעשה אבשלום).
משהו מסעיר.
שמישהו ימות ותקום צרה גדולה יותר ממה שהכרנו (שמעתם על אליאנר? האחיין החורג של דיאלידן שיורש את מקומו, ובניגוד לקודמו הוא מביא פנים חדשות ומאיימות למלחמה, הוא ידוע כתלמיד חכם עצום, כך שההפרדה כבר אינה דיכוטומית, ומאידך שרביטו של איסתרק שקיבל שיתוק נמסר לידי מיכאל שמגלה פתיחות לתרבות הקווארית).

רעיונות מצוינים לפאנפיקים חדשים. (מיכאל חווה משבר רוחני מאוחר ואיסתרק משותק זה בכלל מעניין).
אצלי כבר הסיפור כתוב. (לא כולו בפועל, אבל כן יש אקסל מסודר עם הסצנות העיקריות ותקציר העלילה). רק מעניין מאד לראות את הרעיונות...

 

[משולש ברמודה]

@משולש ברמודה

רציני. יש לי דמעות בעיניים! (ואני במשרד )
זה כל כך - - - כל כך עצוב. כל כך עצוב.
טוב שהיא אמרה להם, והתגובות שלהם מאוד אמינות, ומדמיעות...

אויש. במשרד לא נעים. מצד שני מחמאה...

1. כתבת שאונמר חושבת על יקוואל בתוך אחיה הצעיר - וזו טעות. יקוואל מבוגר מאונמר בשנה.

צודקת! טעויות בפרטים טכניים וקטנים זה מאפיין די רציני אצלי : )

2. ברגע שהתחלת לכתוב על מיכאל הרגשתי משהו כזה מתנתק. לא בכתיבה שלך, אלא בתחושות שלי. לא מכירה אותו מספיק. אולי היית צריכה לפתח אותו קצת קודם בשביל שאוכל להתחבר לאבל שלו

צודקת מאד.
מיכאל לא באמת קיים בספרים כדמות. למעט סצנת POV אחת שלו באיסתרק לא קיימת סצנה בכל הספרים שמתוארת מנקודת המבט של מיכאל. (הסצנה עם המחנך שלו בגן לפני שיוצא לבבל) וגם שם הוא מתואר כילד צעיר.
קשה מאד לכתוב עליו בלי לפתח דמות חדשה. אגב, זאת הסיבה שאני לא מנסה אפילו לכתוב לו קו עלילה משלו - אני לא רוצה ליצור דמויות מרכזיות חדשות.

 

[שרהלה שרהלה]

ציפיתי מאונמר ליותר שליטה עצמית בענין סיפור יקוואל.

היא בת 16 וחצי למען ה'! כמה אפשר לצפות ממנה???

@דיונון - רוב הרעיונות דווקא נשמעים יפים מאוד, אבל יש לי כמה הסתייגויות קטנות, במחילה:

שמעתם על אליאנר? האחיין החורג של דיאלידן שיורש את מקומו, ובניגוד לקודמו הוא מביא פנים חדשות ומאיימות למלחמה, הוא ידוע כתלמיד חכם עצום, כך שההפרדה כבר אינה דיכוטומית,.

לא! כי כל הרעיון של הסדרה ממלכה במבחן הוא המלחמה הרוחנית. (אלא אם כן אותו תלמיד חכם אינו נמנה על יראי השמיים שבעדה. כבר היו דברים מעולם, ע"ע קורח, ע"ע אותו האיש, ע"ע שבתאי צבי ועוד).

איסתרק שקיבל שיתוק

אם כשהיא הרגה את יקוואל מיה קיבלה על הראש, תאר לך מה יקרה אם מישהו יעז לפגוע באיסתרק... בשום אופן לא!

מיכאל שמגלה פתיחות לתרבות הקווארית.

לא תודה. שאול הספיק לי די והותר. לא יכולתי לסבול את המפלצת שהוא הפך להיות, וכל פעם שאני קוראת עליו ביוזבד אני דופקת את הראש בקיר וצורחת '!!!!it doesn't make an ounce of sense' (תרגום: זה לא הגיוני!!!). בחורי חמד כאלה שמתעתדים לרשת את הישיבה לא מתנהגים ככה. הוא אהב את יוזבד באמת, הוא היה למדן באמת, הוא היה עדין נפש באמת. וגם אם אף אחד לא חסין בפני פגיעת הקנאה התאווה והכבוד - מפלצתיות כזאת היא יוסף דיאלידאן. אם היה נהיה דיאלידאני - דיינו. אם היה נהיה דיאלידאני קראי - עוד יותר דיינו. אבל להפוך כזה בחור עדין נפש למפלצת זוועתית - לא הגיוני!!!!!!!!!
אז פליז, אל תהרסו את מיכאל!!!

 

[שרהלה שרהלה]

מיכאל לא באמת קיים בספרים כדמות. למעט סצנת POV אחת שלו באיסתרק לא קיימת סצנה בכל הספרים שמתוארת מנקודת המבט של מיכאל. (הסצנה עם המחנך שלו בגן לפני שיוצא לבבל) וגם שם הוא מתואר כילד צעיר.
קשה מאד לכתוב עליו בלי לפתח דמות חדשה. אגב, זאת הסיבה שאני לא מנסה אפילו לכתוב לו קו עלילה משלו. אני לא רוצה ליצור דמויות מרכזיות חדשות.

ברור. שם הוא היה ילד בן 12, והוא חסר לי בפדהאל. רציתי להכיר אותו, נשמע דמות מדהימה, וחבל שאין אותו עם איסתרק...
ד"א טיפהלה הפריע לי שאיסתרק נאנח כשמיכאל קרא לו. זה היה נשמע כאילו מיכאל הוא עוד נטל על כתפיו, מה שקצת סותר את החלק האחרון מיוזבד - שם נשמע שמיכאל ממש התבגר והוא אדם מחושב ואחראי ולא ילד קטן ונזקק.

 

[שרהלה שרהלה]

בהחלט. הסיפור בשליש האחרון שלו. הדרמה כבר מתרגשת ובאה : )

NO WAY!!!!!!!
רוצה עוד מלאןןןן מפאנפיק הטוב הזה!!!

 

[משולש ברמודה]

לא תודה. שאול הספיק לי די והותר. לא יכולתי לסבול את המפלצת שהוא הפך להיות, וכל פעם שאני קוראת עליו ביוזבד אני דופקת את הראש בקיר וצורחת '!!!!it doesn't make an ounce of sense' (תרגום: זה לא הגיוני!!!). בחורי חמד כאלה שמתעתדים לרשת את הישיבה לא מתנהגים ככה. הוא אהב את יוזבד באמת, הוא היה למדן באמת, הוא היה עדין נפש באמת. וגם אם אף אחד לא חסין בפני פגיעת הקנאה התאווה והכבוד - מפלצתיות כזאת היא יוסף דיאלידאן. אם היה נהיה דיאלידאני - דיינו. אם היה נהיה דיאלידאני קראי - עוד יותר דיינו. אבל להפוך כזה בחור עדין נפש למפלצת זוועתית - לא הגיוני!!!!!!!!!
אז פליז, אל תהרסו את מיכאל!!!

אני מניחה שלא התכוונת להצחיק אבל צחקתי מהתיאור
לדעתי זה דווקא מסתדר ויכול להתקיים. נער חמד עדין - אבל הכול יכול לקרות בסופו של דבר.
מה שכן, הפיתוח של הדמות קצת מוזר. בשביל שינוי כזה חייב לשתול רמזים קטנים לפני, מה שלא כל כך קורה ב'יוזבד'. ולכן אני חושבת שהשלב הזה לא היה בתכנון לפני פדהאל.

NO WAY!!!!!!!
רוצה עוד מלאןןןן מפאנפיק הטוב הזה!!!

יהיה בעז"ה. עוד שליש זה לא קצת בכלל

 

[שרהלה שרהלה]

אני מניחה שלא התכוונת להצחיק אבל צחקתי מהתיאור
לדעתי זה דווקא מסתדר ויכול להתקיים. נער חמד והכול - אבל הכול יכול לקרות בסופו של דבר.
מה שכן, הפיתוח של הדמות קצת מוזר. בשביל שינוי כזה חייב לשתול רמזים קטנים לפני, מה שלא כל כך קורה ב'יוזבד'.

ההבדל בין יוזבד לפדהאל הוא שנתיים, זה הרבה זמן, ומספיק בהחלט לשינויים מרחיקי לכת. אבל אנחנו הקוראים - לא ראינו את השנתיים האלה. אבל גם אם היינו רואים - לא היינו שמים לב. יוזבד עצמו שהכיר את שאול יותר טוב ממנו - אפילו הוא לא שם לב.
וזה מה שלא הגיוני לי. אם יוזבד לא הרגיש כלום, לא חשד ולא הריח - שאול לא יכול היה להיות כזה גרוע. אם במשך כל התקופה הזאת הוא לא החשיד את עצמו, לא פספס תפילה, לא הגיב בחוסר דרך ארץ, או משהו כזה - - - איך יכול להיות שתוך תקופה כל כך קצרה - מאז שנפרד מיוזבד עד שפגש בו פעם שניה - הוא פתאום ההפך הגמור ממה שהיה קודם???
בפעם הראשונה זה רק כאב לי. בפעם השניה זה הציק מבחינת הגיון. וכשחזרתי ליוז וראיתי את שאול בימים הטובים, זה גרם לי לנשוף בתסכול. זה פשוט לא הגיוני. נקודה.

אני חושבת שהשלב הזה לא היה בתכנון לפני פדהאל.

אחת השאלות שרציתי לשאול אותה, אבל כשדיברתי איתה שכחתי, ולא נעים לי לחפור...

יהיה בעז"ה. עוד שליש זה לא קצת בכלל

"" בהחלט, אבל מיד אח"כ תתחילי עוד משהו טוב בטעם קינן. יש לך את זה בגדול!