הגיוני שאדם יאבד כרטיס. לא הגיוני שבגלל אובדן כרטיס תישלל ממנו זכות בסיסית כמו נסיעה בתח"צ.
שכחתם לגמרי את עידן הכרטיסיות המתכבסות בחולצת התלבושת של הבנות או במכנסי הבנים בלי יכולת שיחזור.למה שהוא יטריח את עצמו לחשוב כמה זמן לוקח בבוקר עצבני ולחוץ לגלות שאחד הילדים איבד את הרב קו שלו?
הכי כיף להתבכיין, להתמסכן ולדבר על המפוטמים ממשרדי הממשלה שלא שומעים את זעקת העשוקים מבעד לחלונות הכהים של רכבי היוקרה שלהם. ולא מבינים עד כמה קשה לנו.
כאחד שנסע המון ברחבי הארץ עם כרטיסיות מנייר אני יכול לספר שדבר לא השתנה, קודים תמיד היו בכל הארץ והנהגים אפילו לא הסכימו לנקב כרטיסייה עם אותו סכום נסיעה רק בקוד אחר או אפילו במחיר גבוה יותר כי הכרטיסן יתן להם דוח והם יפסידו יום עבודה.יש הבדל מהותי בין "להסתדר עם תוכנה" שזה ענין של הרגל - לבין הבנה בכל הקודים ושיטות התשלום. ברור שמי שנוסע לנצח וקבוע בדיוק לאותו מקום יתרגל.
אבל התחבורה הציבורית לא מיועדת אך ורק לנסיעות קבועות לאותו מקום.
ומי שקצת מגוון ובדיוק מחר נוסע לרעננה - או נוסע היום 6 נסיעות יותר מהרגיל, חייב להסתבך עם הבנת הקודים המתאימים. ובחירת החוזה הרווחי. הוא לא יכל להתרגל זה חדש לו בכל פעם מחדש.
ערמות של כרטיסיות היינו צריכים להחזיק בארנק. כמה קיללנו אז את המפוטמים ממשרדי הממשלה שלא שומעים את זעקת העשוקים מבעד לחלונות הכהים של רכבי היוקרה שלהם. ולא מבינים עד כמה קשה לנו...
עד היום יש לי בכרטיס הרב קו שלי חצאי כרטיסיות מכל הארץ לפני עידן הערך-צבור ולאחרונה כשנכנסתי לאחד ממשרדי על הקו נאמר לי שאין מה לעשות עם זה כי זה מלפני 2013.
אדם רגיל שרוצה לנסוע באוטובוס חייב להתחיל להבין בכל החוזים והקודים ולבחור בעצמו את הקוד הנכון והשווה ביותר.
אין לזה אח ורע בשום מקום.
לזקנים באמת קשה, אבל תשאלו את הזקנים תושבי חול מה הם עושים
חבל שמדברים סתם בלי לבדוק מה קורה בחו"ל ואת ההיסטוריה של התחבורה הציבורית בעולם.לא יודעת מה קורה בחו"ל. רואה מה קורה מולי כאן עיה"ק ירושלים תובב"א.
או שמתרגלים, או שמזמינים מונית...
למכירה הספר רב-המכר 'מי הזיז את הגבינה שלי'. הנחה משמעותית למחזיקי רב קו מאוכזבים.כל שינוי הוא קשה בהתחלה, וגורר נוסטלגיים חסרי תקנה שיבכו על העבר