זו בעיה יישומית, ענין של הגדרה.
בואי נגדיר מחדש את הדיון : את כתבת אי שם באחד הדפים הקודמים שהיה פה תכנון לקוי במבנה.
שיש בעייתיות בעובדה שאנשים צריכים להתמצא בקודים ולהטעין לבד, שגם החילונים מתלוננים , שכל המערכת צריכה לעבוד כך שהתשלום יהיה בסוף החודש, כדי שיוכלו לטעון טלפונית
ואני חושבת שמבחינה תכנותית , זה סבבה,לפחות בשביל 96% מהמשתמשים.
אפשר להבין שהמהירות קריטית ולכן הטענה צריכה להיות דרך הכרטיס עצמו, ואם ימצאו לזה פתרון המוצר יהיה מושלם .
איך יישמו את זה? האם היה מספיק פיקוח כך שיעבור חלק? שהמכשור יהיה מותאם וקל ? כנראה שלא
אבל כל אלו הן בעיות נקודתיות שתיפתרנה.
לטווח רחוק - אפשר לשער שבעוד כמה שנים כשהמכשירים הדפוקים יוחלפו, ויהיה פיזור של עמדות כולם יהיו מרוצים.
ולא יהיה צורך להחליף את השיטה, כי התכנון הבסיסי לא היה לקוי.
אני עדיין חושבת שהיתה בעיה של תכנון לקוי
במבנה וכל מה שכתבתי לעיל.
ושזו מקובעות ומרובעות להתעקש שהכל ורוד ולא לנסות לחשוב אחרת כי ככה חשבו בתחילה.
וזו אטימות להחליט שזה סבבה בלי לנסוע באוטובוס ולשמוע את השטח.
את כבר יודעת ש-96 אחוז מרוצים (משוואה מענינת - אם 96 אחוז חשופים לאינטרנט - כנראה כולם מרוצים. דרך אגב חשיפה לאינטרנט לא אומר שיש לך אינטרנט בבית. יש מספיק אנשים שחשופים לו במסגרת עבודה או בקפה אינטרנט)
בעוד שאני בקושי מזהה 4 אחוז שחושב שהענין הוא קליל וסבבה.
את הקביעה של כמה מרוצים אמורים לעשות בסקר מסודר ולא לקוות שבטח 96 אחוז מרוצים.
מעבר לכך שגוף מונופוליסטי אמור לדאוג ל-100 אחוז מרוצים בחלוף טווח זמן ההתרגלות.
מסביבי הרבה לא מבינים איך הכרטיס הזה עובד ואין להם שום אופציה במי להיעזר לפני שהם עולים לאוטובוס .
הם גם לא נוסעים באופן יומיומי באוטובוס.
זה לא אומר שלפני שהם עולים על אוטובוס כי יורד גשם והם לא רוצים לרכב על האופנוע - הם אמורים לעבור שיעור הכנה מה הם צריכים להכין מראש כדי לעלות על האוטובוס. (וגם לבדוק מי יכול ללמד אותם את זה)
והם כולם כאמור אנשים טכנולוגיים מאד.
ויש סביבי גם אנשים שהם אולי קצת פחות טכנולוגיים אבל כן מסתדרים עם האייפון שלהם היטב וחושבים שהכרטיס הזה מסובך מדי ומריץ אותם מדי הרבה פעמים לתחנת על הקו , ועברו כמה שנים והם עדיין לא התרגלו - זאת אומרת שאם עבר כל כך הרבה זמן זה באמת מסובך מדי ולא רק ענין של הרגל.
וברובם כאמור הם לא חרדים ומחזיקים סמארטפון.
מעבר לתכנון הלקוי של הרעיון יש גם תכנון לקוי של איך ליישם את הרעיון התיאורטי. חלק רציני מהתאוריה זה שהיא ברת יישום - וזה גם בשלב התכנוני ולא המעשי.