דרוש מידע קושי בהרדמות, לא נורא... אבל מטריד

[מנגנת]

את מדברת על מטפלים מוסמכים ? דווקא חרדיים?

לי אישית לא נוצר קשר עם מטפלים שאינם חרדים. לא יודעת אם אפשר ללמוד מכך משהו.
שוב, מבקשת לא לקחת את דברי כפסילה של מישהו או מישהם.
יש הרבה עשיה טובה, חיונית ואחראית.
למרבה הצער יותר ממנה יש עשיה שאינה כזו. וזה מקשה מאוד על הציבור כמקבל שירות.

 

[אהבת עולם]

@מנגנת אני עוד לא הבנתי מה בדיוק את מנסה לטעון.
אני חושבת שהציבור שלנו באמת מאד חושש מסטיגמות, וגם כשכבר מנסים הוא יעדיף מטפלת רגשית חרדית שאומרים עליה שהיא מדהימה , וחובה ללכת אליה!!!
על פני מישהי מוסמכת עם תואר , שלא לדבר על דתיה, עם המלצות טובות .

זו הסיבה , לדעתי , לפצועי הקרב הרבים שבתוכינו, ולמאוכזבי הטיפול.

 

[מנגנת]

@מנגנת אני עוד לא הבנתי מה בדיוק את מנסה לטעון.
אני חושבת שהציבור שלנו באמת מאד חושש מסטיגמות, וגם כשכבר מנסים הוא יעדיף מטפלת רגשית חרדית ש

על פני מישהי מוסמכת עם תואר , שלא לדבר על דתיה, עם המלצות טובות .

זו הסיבה , לדעתי , לפצועי הקרב הרבים שבתוכינו, ולמאוכזבי הטיפול.

חרדית ומוסמכת עם תואר זה או זה או זה?
ומה ההבדל העקרוני בין

אומרים עליה שהיא מדהימה , וחובה ללכת אליה!!!

ל

עם המלצות טובות

?
נשמח לקבל ממך כאן התוויה נכונה לבחינת ובחירת מטפלת, לטובת הציבור.

 

[לבן]

דעתי היא שהבעיה נמצאת אצל המטפלים, נותני השירות. התחום בכללותו לוקה בכמה מאפיינים בעייתיים. והתוצאה בשטח היא, שהציבור מרגיש שהקשר בין "פניתי לטיפול-שילמתי-התיעצתי-טופלתי" לבין "קיבלתי מענה נכון ומתאים" קלוש ולא מחייב.

אני מאד מסוקרנת למה את מתכוונת כשאת כותבת "מאפיינים בעיתיים", תסכימי לפרט מה המאפיינים הבעייתים שאת מוצאת בין אנשי מקצוע בתחום? אני יותר מאשמח.

ומה ההבדל העקרוני בין

עקרונית, בעיניי, המלצות טובות על מטפל, הכוונה המלצות מאנשי מקצוע וקולגות.

 

[אהבת עולם]

@מנגנת
8 סיבות שיגרמו לי לא ללכת למטפלת:
1.קודם כל אין תואר, היא רק "מטפלת רגשית" ולפעמים גם מוסיפה לענין מסאז'ים / פרחי באך ועוד כל מיני.
2. ההתמחות שלה היא אלף התמחויות במקום אחת נורמלית שלוקחת כמה שנים טובות עם סטאז'
היא גם למדה יעוץ זוגי/ וגם תואר ביעוץ חינוכי /או שאין לי מושג מה התואר שלה
3. אבל יש לה מלא נסיון, וכוווולם הולכים אליה
4. ההבדל בין מדהימה שחייבים ללכת אליה לבין המלצות, זה הבדל קריטי, אבל עדין.
כשאומרים 'מטפלת מדהימה' זה תמיד מעלה לי סימני שאלה, למה היא כל כך מדהימה?
מטפלת טובה היא פשוט טובה.
היא אחראית במידה כזו שקשה להתלהב עליה, היא לא שולחת מיילים באמצע הלילה, לא מתקשרת להגיד לילה טוב, לא מנחשת בשביל האדם שבא אליה מה עבר עליו בחיים, לא מנסה לטפל באנשים בלי שהם רוצים (סיפור קרוב ועכשווי) לא גורמת לאנשים שלא רוצים לדבר לדבר בלי לרצות.
לא משדרת אהבה בצורה שגורמת למטופלים להיתסבך עליה, לא פותרת בעיות בכמה מפגשים קצרצרים. בקיצור, לא מה שקראתם בספרים לאחרונה , במיוחד בסדרת ספרים פופולארית אחת.
מה היא כן ?
היא אחראית, היא מסורה, היא שומרת על גבולות, היא אכפתית, היא מעלה לדיון כל דבר שמפריע,
היא עדינה ובודקת תמיד אם היא בכיוון, היא מבינה , היא מכילה.
אפשר לאהוב אותה, לאט לאט מתחברים , ומרגישים שהיא פשוט טובה, ואולי גם מקצועית ואלופה.
אבל זה רחוק מתאורי ה"מטפלת הקסומה" , שמנחשת את בעיות המטופלת, שגורמת לה לתת אמון בדקה, ולהתחבר בשניה, שיודעת להוציא מכל אחד הכל (סתם דבר מחשיד)
אי אפשר לתאר כמה התיאורים האלו בספרות עושים נזק לכל אחד שקורא אותם ואי פעם יגיע להליך טיפולי.
5. היא לא מטפלת באנשים בלי רצונם , זה כבר היה ב4 אבל צריך הדגשה.
אם אמא של המטופל באה ביחד איתו, והמטפלת המוכשרת במיוחד ניסתה להוציא ממנה מידע בלי רצונה (בצורה שגרמה לה לא לבוא שוב איתו) היא לא מקצועית. נקודה.
6. היא לא מעבירה מידע לאף אחד מבחוץ.
גם לא למי שהפנה את המטופל אליה, וגם זה מנסיון טרי וכואב לאחרונה.
7.גבולות - גבולות וגבולות
8.אי כבוד למנגנוני הגנה.
הצלחה מטאורית , כמו להצליח ולגלות שמטופל חווה פגיעה בגיל צעיר כבר בטיפול ראשון - בעיני זו לא הצלחה. (שוב , סיפור אמיתי)
זה לא אומר שהיא גאונית במיוחד שהיא ניחשה, זה פשוט אומר שהיא לא מקצועית מספיק בשביל לדעת שיש סיבה לכל הדחקה. כבדי אותה ותחכי לזמן הנכון.
יש פה סקאלה בנושא הזה, גם בין מטפלים מקצועיים.
יש כאלו שממש דינמיות ומחכות לקצב, ויש כאלו שבעדינות תשאלנה.
אבל זה תמיד מצריך זהירות, עדינות, ונסיגה אחורה במקרה שזה לא מתאים למטופל.
התעלמות של המטפל והמשך של החפירה גם כשזה לא מתאים למטופל , או בלי בירור - זה סימן אזהרה.

בגדול אני פשוט הייתי הולכת למטפלות ממש מוסמכות. וגם שם יש ניסוי ותהיה.
לכל מטפלת יש חסרונות ומעלות , וצריך למצוא את המטפלת המתאימה לכל מצב.
המטפלות שאני מכירה מסביבתי , באמת לכל אחת יש חסרונות משלה, וקשה למצוא מישהי ממש טובה, אבל אני זכיתי להכיר כמה ממש מיוחדות.
וגם האחרות, שיש לי עליהן ביקורת, היו טובות מאד למקרים מסוימים ופחות לאחרים.
בכל מקרה, לא נזקים מידי גדולים.

 

[חיבור*]

כתבה בנושא ממגזין 'קראט' האחרון

 

[מרחבית]

@אהבת עולם
צודקת במה שכתבת. העלית נקודות חשובות מאוד.
חסר לך, לדעתי, מידע מהשטח.
היתה תקופה, שעברו דרכי סיפורים לא מעטים. לפני כן הייתי עם אמון במערכת, בלימודים, בפיקוח וכו'. האמון עזב אותי בתקופה ההיא. כמובן, בלי הכללות. היו סיפורים שהיה טוב על הלב לשמוע אותם, אבל לא על אלה אנחנו מדברים כאן.
דוגמאות:
נערה חרדתית טופלה אצל פסיכולוגית מקצועית מוסמכת. יותר משנתיים היתה בטיפול. חפרו וחפרו. היתה העברה חזקה. עלו דברים שהציפו אותה לגמרי. היתה החמרה, שהיתה 'טבעית, כי ככה זה כשהדברים עולים'. בסוף - יצאה משם עם חרדות גדולות יותר. שלא לדבר על הררי הכספים שנשפכו במשך יותר משנתיים.
האמא ספרה בכאב, שלא היה שייך לה להתלונן. קודם כל הסודיות. דבר שני - הפסיכולוגית לכאורה עשתה את שלה. לא היה שרלטנית, השתדלה באמת, נראתה הגונה. מה לעשות שהטיפול שהשתמשה בו פעמים רבות מזיק לחרדות? היא טיפלה כפי שלמדה באקדמיה. רק שאם זו היתה מטפלת רגשית שלא למדה ולא הוסמכה על-ידי האקדמיה - מה היה נשפך עליה!!

הלאה. פסיכולוג מוסמך שהעביר מידע לאיש מקצוע אחר ללא רשות.

הלאה. פסיכולוג מוסמך שעבד במקום ציבורי רשמי. הובא בפניו ילד לאבחון אם יש לו קשיי קשב וריכוז. שאל את ההורים כמה שאלות, קצת בדק את הילד, וקבע בנחרצות, שאין לו קשיי קשב וריכוז, ולכן אם מסרב ללכת ללימודים, לקחת אותו יום יום בכוח עד שיבין שאין ברירה.
האמא ספרה, שהיא הבינה מיד עם מי יש לה עסק. אחר כך, כשדברה עם פסיכולוג פרטי, הוא נדהם לשמוע ואמר שזה זלזול לאבחן בצורה כזו, תוך אולי עשרים דקות, בלי מבחנים בסיסיים ועם כזו נחרצות.

ואלו מהסיפורים הקלים. הסיפורים הקשים סופרו בדרך כלל על פסיכיאטרים. (שוב, בלי הכללות. יש פסיכיאטרים מצוינים). אני לא בטוחה שזה המקום לכתוב על אותם גילויי יהירות, צמצום, חוסר הבנה מינימאלית בהתייחסות אנושית ובהבנת בני אדם, שגרמו לאנשים נזקים חמורים וסבל רב. אבל היו צריכים אותם בשביל לרשום תרופות.

לא באתי לומר שילכו למישהי שלמדה 3 חודשים קורס וחושבת שהיא יכולה להיות מטפלת. לגמרי לא.
באתי לומר, שההבחנה בין מקצועיים ללא מקצועיים לא תמיד עוברת דרך התעודה והתארים של האקדמיה. צריכים כלים אחרים להבחנה, ולברר היטב.

 

[מרחבית]

עקרונית, בעיניי, המלצות טובות על מטפל, הכוונה המלצות מאנשי מקצוע וקולגות.

למטופלים שעברו אצלו אין מה לומר?

 

[מנגנת]

אני מאד מסוקרנת למה את מתכוונת כשאת כותבת "מאפיינים בעיתיים", תסכימי לפרט מה המאפיינים הבעייתים שאת מוצאת בין אנשי מקצוע בתחום? אני יותר מאשמח.

בתמציתיות, מה שכתבתי בהודעתי הראשונה באשכול זה:

מטפלות רגשיות אינן זמינות. בעיה אחת.
מטפלות רגשיות לא בהכרח יודעות לומר שאין בעיה. הן עשויות להמשיך לחפש אותה, או לתת טיפול ככל שהן יודעות לטפל, גם אם הצורך של המטופל הוא לא בדיוק זה. בעיה שניה.
אין הרבה אנשים שמסוגלים לשלול בעיה. גם אם כן תמיד יהיה מי שיערער על כך.
טיפול רגשי הוא חסר אמות מידה ברורות, וחסר שקיפות למטופל הממוצע.

ביתר פירוט וכולל נקודות נוספות, אני יכולה לכתוב לך מאמר.
אני לא ממש כשירה לזה עכשיו, אבל חשוב לי לצאת מובנת. הנה להלן נקודה שאני מגדירה "מאפיין בעייתי בתחום הטיפול, ללא התיחסות למטפל ספציפי".
למי המטפלת מחויבת?
היא לא מעבירה שום חוות דעת, לאף אחד.
לא למטופל. הוא מטופל, כידוע. לא אומרים לו כל מה שחושבים עליו.
לא למלווה, לא לגורם המפנה, לא לאף אחד. גם לא לפסיכיאטר שהיא שלחה את המטופל אליו.
אין לה חובה לתעד, לסכם, להראות למישהו שהיא עשתה משהו. לעמוד במחויבות כלשהי. כלום.
יש לה רצון בסיסי שיהיו לה הצלחות, ומצפון.
מה מביניהם יעמוד ברגע האמת לצידו של מטופל שהיא לא לגמרי מצליחה לתת לו את הטיפול הנכון לו?

 

[קליין]

בתמציתיות, מה שכתבתי בהודעתי הראשונה באשכול זה:

ביתר פירוט וכולל נקודות נוספות, אני יכולה לכתוב לך מאמר.
אני לא ממש כשירה לזה עכשיו, אבל חשוב לי לצאת מובנת. הנה להלן נקודה שאני מגדירה "מאפיין בעייתי בתחום הטיפול, ללא התיחסות למטפל ספציפי".
למי המטפלת מחויבת?
היא לא מעבירה שום חוות דעת, לאף אחד.
לא למטופל. הוא מטופל, כידוע. לא אומרים לו כל מה שחושבים עליו.
לא למלווה, לא לגורם המפנה, לא לאף אחד. גם לא לפסיכיאטר שהיא שלחה את המטופל אליו.
אין לה חובה לתעד, לסכם, להראות למישהו שהיא עשתה משהו. לעמוד במחויבות כלשהי. כלום.
יש לה רצון בסיסי שיהיו לה הצלחות, ומצפון.
מה מביניהם יעמוד ברגע האמת לצידו של מטופל שהיא לא לגמרי מצליחה לתת לו את הטיפול הנכון לו?

המטפלת חייבת לנהל רשומה פסיכולוגית ובה תיעוד הטיפול.
אני מצטטת מהקוד האתי לפסיכולוגים:

רשומה פסיכולוגית היא תיעוד ההתערבויות הפסיכולוגיות. צבר הרשומות הפסיכולוגיות על הלקוח מבנה את התיק הפסיכולוגי. בין הרשומות יש לכלול: פגישת קבלה, חוזה טיפולי, רשומת אבחון והערכה, חוות דעת פסיכולוגית וסיכום טיפול המסתמך על כל הרשומות השוטפות. הרשומה השוטפת היא חלק בלתי נפרד מהתיק הפסיכולוגי, והיא כוללת בין השאר: סיכום מתומצת של כל מפגש עם הלקוח, כל מגע הקשור בו, התייעצויות, תמונה קלינית וכל מידע העולה בכרונולוגיה של הטיפול. כל רשומה חייבת להיות מתוארכת וחתומה, עם פרטי הלקוח המלאים ופרטי הפסיכולוג המטפל, ובמידת הצורך עם פרטי המדריך.

היא חייבת לתת אותה ללקוח, לבקשתו. אם היא מחליטה שמסירת הרשומה הפסיכולוגית תגרום נזק ללקוח היא צריכה לפנות לוועדת האתיקה לאישור / ביטול ההחלטה להימנע ממסירת הרשומה הפסיכולוגית.
כמו כן, הלקוח יכול בהחלט ליידע את הפסיכולוג כבר בפגישה הראשונה, שהוא מעוניין לשמוע/לקבל בכתב את האבחון והערכה לטיפול.
אני מתחילה לחשוב שהבעיה היא שחסר המון ידע בנושא.
ידע הוא כוח.
אין סיבה לבוא כל כך מוחלשים לטיפול רגשי.
תאספו ידע על הבעיה, על הטיפול, על מה שמקובל או לא מקובל בטיפול, ותבואו לטיפול ממקום יותר חזק.
מצרפת פה את הקוד האתי לפסיכולוגים.
אם תעברי עליו, @מרחבית, תראי שחלק גדול מהמקרים שתיארת הם עבירה ברורה על הקוד האתי.
לדעתי, יש מקום לתלונה לוועדת האתיקה במקרים כאלו.

 

[מנגנת]

@קליין אני ממש מודה לך.
אכן חסר ידע.
מי זה ועדת האתיקה?
והאם ניתן לדרוש סיכום טיפול גם לאחר זמן, וכאשר לא דובר על כך בתחילת הטיפול?

דברו על דברים. דברו בקול.
תייגו לכאן את כל מי שאפשר. אין כאן הרבה אנשים כרגע.
עשו מה שאתם יכולים. אלו צעדים גדולים וחשובים לשיפור.

 

[אהבת עולם]

@מרחבית אני מסכימה איתך, אבל לא עם המסקנה.
נכון שגם מטפלים מוסמכים חלקם בלתי אחראייים וגם שם יכולים להיות נזקים.
אבל מכאן להגיע למסקנה שלא משנה התואר?
זו הסיבה , שמיד אחרי התואר כדאי לברר ולבדוק, כי ההבחנה בין מטפל טוב ללא טוב לא עוברת רק דרך התעודה.
זה הקש לוגי לא נכון, זה שמטפלים מוסמכים לא כולם טובים, לא אומר שאין צורך בהסמכה.
לדעתי, מטפל לא מוסמך, גם הכי טוב שיש , בהכרח יעשה דברים לא נכונים רק בגלל שחסרה לא ההסמכה.
(עוד לא מצאתי מישהו כזה שהרגשתי שהוא פועל נכון ובצורה מקצועית ממש)

 

[קליין]

מי זה ועדת האתיקה?

ישנה וועדה רשמית של משרד הבריאות, אליה מתלוננים במקרה של עבירה על חוק הפסיכולוגים. אם נמצא שהתלונה מוצדקת, הוועדה רשאית לנקוט בעונשים הבאים: התראה, נזיפה, קנס, איסור לעסוק במקצוע לתקופה של עד 5 שנים, מחיקת השם מן הפנקס.
מייל לתלונות: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
פרטים מדויקים והפניה לחוק הפסיכולוגים בקישור הבא:
https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/HQD/Pages/psychology_complaint.aspx
מובן, שאם מושא התלונה היא מטפלת בשיטה קיקיונית כלשהיא, אין הרבה במה לאיים עליה, מלבד תביעה משפטית שתתקבל רק במקרים חמורים במיוחד. מה יעשו לה? ימחקו אותה מפנקס הפסיכולוגים, בו מעולם לא הייתה רשומה?

מלבד זאת יש את ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, אליה ניתן לפנות בתלונות על עבירה על הקוד האתי מצד פסיכולוג.
מייל לפניה: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
להבנתי, מקרים חמורים של הפרת הקוד האתי, עולים כדי עבירה על חוק הפסיכולוגים. לדוגמא: מתן מידע מהטיפול לגורם נוסף ללא אישור. במקרה כזה מומלץ לפנות בתלונה לוועדת התלונות של משרד הבריאות.
במקרים שהופר הקוד האתי, אך אינכם בטוחים שהייתה עבירה על החוק, יש לפנות לוועדת האתיקה.

מסירת מידה סודי - אני הייתי פונה בתלונה לשתי הוועדות.
אבחון רשלני, ללא כלי אבחון מעמיקים, ובזמן קצר - הייתי דורשת את הרשומה הפסיכולוגית, כולל אבחון והערכה, ופונה עם האבחון הסופי שנערך במקום אחר בצורה מקצועית בתלונה לשתי הוועדות.
נערה חרדתית שטופלה קרוב לשנתיים והטיפול החמיר את מצבה - אני מניחה ש @מרחבית טשטשה פרטים, כי הסיפור תמוה מאד.
האם לא הייתה מראש הערכת זמן לטיפול? הערכה תוך כמה זמן יורגש שיפור התחלתי? איך הפסיכולוגית תירצה את התמשכות הטיפול ללא שום הטבה במשך זמן ארוך כל כך? למה לא היה ניתן להתלונן?
כיום מקובל לטפל בחרדה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר טווח, ולשלב תרופות אם עובר מידי הרבה זמן ולא מצליחים להשיג הטבה.
התמשכות הטיפול והעובדה שהייתה החמרה לאורך זמן וללא הטבה, ולמרות זאת לא נשקלה שינוי שיטת הטיפול, הם בעיני סיבה לתלונה לשני הוועדות.
זכור לי שקראתי לא מזמן על תביעה משפטית בנסיבות דומות שהתקבלה. לצערי, לא זוכרת פרטים מדויקים עבור קישור.

המחשבה שאין מה לעשות, טיפול פסיכולוגי הוא מן הטלת מטבע, ותלוי לחלוטין ברצונו הטוב של הפסיכולוג, מוטעית.
אני מניחה שאם מספר מטופלים מהציבור החרדי היו מתלוננים, היה נגרם שינוי בגישה של כמה פסיכולוגים רשלנים.
מובן שישנם אנשי מקצוע מעולים ורגישים. נסו למצוא אותם.

והאם ניתן לדרוש סיכום טיפול גם לאחר זמן, וכאשר לא דובר על כך בתחילת הטיפול?

למיטב הבנתי את הקוד האתי, מטפל חייב למסור את הרשומה בכל מקרה.
אני הצעתי ליידע את הפסיכולוג במפגש הראשון, כדי שהדברים יהיו ברורים לשני הצדדים כבר מהתחלה.
וגם, לפעמים אנשי המקצוע מתנהלים אחרת, כשהם מבינים שהלקוח מגיע עם ידע, ולא מעמדה מוחלשת.

 

[חיבור*]

יש מרכיב שהתייחסו אליו לפניי אבל לא נתנו לו מספיק דגש.
וזהו מרכיב הידע.
אם מטופל ידע מהם חרדות, מה זה אוסידי, מה זה דיכאון, ומהו ערך עצמי, מה זה בעיה רגשית אחרת ומה היא התמכרות וכו' וכו', אם הוא גם ידע מהם הכלים המקובלים לטיפול בכל בעיה ובעיקר יבין את ההיגיון והרציונל שנמצא מאחורי כל גישה התחום היה משתדרג ומשפתר לעין ערוך.
ידע זה כוח. ובנידון שלנו זה כוח אדיר.
הידע מסוגל לתת מקום של בחירה פנימית לכל אדם, ובנידון שלנו - מטופל שיגיע לקבל עזרה בנושא מסוים - הוא ידע להבחין בין טיפול שעובד לבין שלא, הוא יתפוס את תפקיד הפסיכותרפיסט בפרופורציה הנכונה, לא ייתן אמון בצורה לא בריאה, יהיה ביקורתי וקשוב לשמור על זכויותיו.
ניתן יהיה לכתוב שורות ארוכות המפרטים את עצמתו של הידע.
לטעמי - זהו הפתרון מול מטפלים בעלי תעודה מוכרת שאינם מתנהגים כראוי, וזהו גם הכלי שיוכל לתת לנעזר יכולת להבחין בין מטפל מקצועי - לבין אחד שלא כזה.
רק שאליה וקוץ בה.
הידע היום מונגש יותר ויותר לציבור הרחב. כתבות בעיתונים, מאמרים, הרצאות, סדנאות, ועוד ועוד. וכאן יש צורך קריטי להבחין בין ידע לידע.

יש היום תופעה מבורכת ההולכת וגוברת של משגיחים ומחנכים שהולכים לסדרת הרצאות של הבנת יסודות הטיפול הרגשי. הרצאות שמעניקות להם ידע ויכולת של עשה ולא תעשה מול מצבים נפשיים, ידע ויכולת לזהות מצבים הדורשים סיוע מעבר ל"שחנ"ש" במסדרון, וידע שנותן להם את הכלים ואת היכולת להעביר מסרים חינוכיים באופן המיטבי ביותר גם מבחינת תוכן הדברים, וגם בצורת ההגשה שלהם.
לדעתי סדרות מעין אלו צריכים להיפתח גם לציבור הרחב, כשיהיה ידע הכל יראה יותר טוב.

 

[אהבת עולם]

כתבה בנושא ממגזין 'קראט' האחרון

עכשיו קראתי.
הפריע לי שאין שם מילה על תארים , ובנוסף , מראיינים את "מירי רוט מטפלת הוליסטית"
או "פסיכותרפיסטית" או "ביבליותרפיסטית" בתור אלו שיסבירו לנו איך לזהות מטפלת שרלטנית.
יש גם כאלו שהן לא שרלטניות, פשוט לא מקצועיות.

 

[גמד]

כתבה בנושא ממגזין 'קראט' האחרון

הכתבה מתוחכמת אבל רק על תמימים, אני חושב מה העניין לכתוב? הרי לא אשכנע אף אחד,אבל אני מפחד מהאוי לי אם לא אומר,אף אחד לא מזלזל בר' ש., אבל התלמידים שלו ושאר המטפלים בקטגוריה הזו צריכים לדעת שהם אוזן קשבת ומתרגלים,ולא הרבה מעבר לזה,אין תחליף לאיש מקצוע כמו שלא כל מטפל טבעי הוא רופא,וכמו שכתבו למעלה לא כל רופא הוא מומחה ומומלץ,ושוב זה אולי מיותר מה שכתבתי, אבל אני ממליץ שלמי שאין ניסיון שילך למישהו מקצועי עם רישיון ולא יקח סיכון ללכת למישהו שגם הוא טוב אין פיקוח עליו וכו'

 

[מרחבית]

@אהבת עולם ,זו היתה הטענה העיקרית שלי:

היו כמה אשכולות על הנושאים האלה. והעניין חוזר על עצמו. מזהירים מאוד מ'שרלטנים', מכאלה שאין להם תוארים מתאימים, ונותנים תחושה, שמי שיש לו תואר, ראוי לאמון מלא.
אחר כך, כשמישהו מסייג, שתואר בלבד איננו ערובה למטפל טוב, יסכימו איתו במידה כזו או אחרת, שצריך לבדוק גם אם יש תואר. אבל מלכתחילה לא מסייגים. ולא ברור לי למה.

מעבר לזה, האם תואר הוא רק מה שניתן באונברסיטה? אם אדם למד, לדוגמא, כמה שנים C.B.T במקום רציני ואחראי ועם התנסות מודרכת, זה לא מספיק כדי לטפל בשיטה זו בדברים שהיא עוזרת? האמירה כאילו פסיכולוגיים קליניים למדו היטב את כל השיטות, ולכן יכולים לתמרן בין שיטה לשיטה לפי הצורך, איננה נכונה, עד כמה שידוע לי. וכפי הנראה מי שלמד שלוש שנים C.B.T מומחה בזה יותר ממי שלמד בתור קורס קצר נלווה לדברים אחרים.

 

[מרחבית]

אם תעברי עליו, @מרחבית, תראי שחלק גדול מהמקרים שתיארת הם עבירה ברורה על הקוד האתי.
לדעתי, יש מקום לתלונה לוועדת האתיקה במקרים כאלו.

אנשים לא יפנו בדרך כלל לוועדה, וכשהם באים לטיפול סחוטים רגשית עם כל מיני בעיות - הם צריכים מטפל אמין. ולא להתנסות בדברים שאסור שיהיו ואז להיכנס למלחמות.
ובשביל זה צריכים לברר היטב מראש, ולא לתת בשום אופן לאנשים את התחושה שאם יש תואר - הכל בסדר, ומקסימום יש וועדת אתיקה.
קשה לתאר נזק של אדם שבא לטיפול, ונופל אצל מטפל לא טוב. ומטפל גרוע עם תארים, עלול להזיק יותר מאחד בלי תארים, כי לפחות חלק מהמטופלים נותנים אמון מלא בתארים שלו, ובטוחים שהוא שיא המקצועיות, וכל האשמה על כל פשלה - זה עליהם - המטופלים.

 

[y&m]

למי המטפלת מחויבת?
היא לא מעבירה שום חוות דעת, לאף אחד.
לא למטופל. הוא מטופל, כידוע. לא אומרים לו כל מה שחושבים עליו.

למטופל, קודם כל הוא הלקוח ו @קליין כבר פירטה יפה.
כמוכן מאד מקובל במקרים שהטיפול רב תחומי וכולל בעלי מקצוע נוספים (כמו פסיכיאטר) שהמטופל חותם על ויתור סודיות ומבקש/ מאפשר להעביר מידע ישירות לגורמים נוספים לפי רצונו.

במקרים של קטינים עד כמה שידוע לי, אסור להוציא מידע מחדר הטיפולים, ולשתף גורמים נוספים בנעשה בו. אבל בפירוש כן יש הסקת מסקנות, הנחיות, שיתוף היכן הטיפול אוחז והנחיה טיפולית לאפוטרופוסים. (בד"כ ההורים)

@חיבור* עם כל הכבוד לCBT צישינסקי, לראיין אותו שם בכתבה על הכשרה לא מספקת זה לזרות חול בעיני הציבור. עם כל הערכתי לאדם. אי אפשר לומר על מוכשריו שהם בעלי הכשרה מספקת. מה גם ששוב רמת המודעות שלהם לאתיקה (מי שאני פגשתי) נמוכה משמעותית מההכשרה הפורמלית.

ותודה ל @אהבת עולם על הזכרת סדרה כלשהי שעושה נזק לעולם הטיפולי ומחוללת שמות בפנטזיות שהיא מכניסה לפונים לטיפול. שלא לדבר על האכזבה שהם חווים אצל מטפלים מעולים. רק בגלל שהם בהחלט עקביים. בעלי גבולות. חזקים. ומעולים. בעוד הם שבויים בדמיון על עולם טיפולי חסר גבולות. ומחפשים שהוא יהווה עבורם תחליף לאמא, בן/בת זוג. (במיוחד שלפעמים הפונים חסרים בנקודות האלו)

 

[לבן]

וכפי הנראה מי שלמד שלוש שנים C.B.T מומחה בזה יותר ממי שלמד בתור קורס קצר נלווה לדברים אחרים.

הבנתי שאיט"ה כרגע הופכים את הכללים שלהם ונותנים את הלימוד רק לבעלי תואר שני ומעלה - כנראה שיש לזה סיבה... אבל גם ככה המטפלים שלהם חייבים תואר ראשון לפחות, וההדרכה שלהם מפרכת. אני מאמינה במטפלים שלהם. מטפלים אחרים שלמדו סי בי טי במקומות לא מוכרים- עם כל הכבוד, מכירה כמה כאלה, יש להם ידע נהדר, אבל הם לא מטפלים.

@חיבור* עם כל הכבוד לCBT צישינסקי, לראיין אותו שם בכתבה על הכשרה לא מספקת זה לזרות חול בעיני הציבור. עם כל הערכתי לאדם. אי אפשר לומר על מוכשריו שהם בעלי הכשרה מספקת. מה גם ששוב רמת המודעות שלהם לאתיקה (מי שאני פגשתי) נמוכה משמעותית מההכשרה הפורמלית.

כמעט אפס ידע בתחום הקוד האתי (באה מישהי מהבוגרות שלו לשאול אותי האם מותר לה לטפל בבחורה אנורקטית, קטינה, ללא ידיעת ההורים- טירוף!!!)
@מנגנת המטפלים המוסמכים שאני מכירה- גם מטפלי CBT, אכן כותבים הערכת מצב ותיעוד טיפול לאחר כל פגישה, וגם מוסרים אותה ללקוח במקרה הצורך. ואם מתעורר קונפליקט משמעותי בטיפול או חשש שלהם שמשהו בהתנהלות הטיפול לא תקינה מצידם - הם הולכים לסופרוויז'ן שלהם ומשלמים הרבה מאד כסף, יותר ממה שהמטופל שילם להם לפגישה.