מידע שימושי שלום, טיטול – על חוויית פרידה מטיטולים

הנושא בפורום 'איש את רעהו' פורסם ע"י Ruty Kepler, ‏22/8/19.

  1. אסתטיקה

    אסתטיקה משתמש מקצוען

    הצטרף:
    ‏24/9/17
    הודעות:
    360
    תודות :
    2,722
    נקודות:
    149
    מסכימה איתך לגמרי.
    לא לשדר מתח (שקיים בד"כ, וכדאי להשתחרר ממנו) ולהגיב בשיא הטבעיות בכל המצבים.
    להמנע מתגובות של תסכול כאשר הילד מפספס, ובאותה מידע להמנע מצהלות שמחה מוגזמות כאשר הוא חווה הצלחה.
    אם לא עושים מכל העניין 'אישיו' גדול מידי, התהליך מתרחש, בס"ד, בקלות ובמהירות.
     
  2. חיה לנדאו

    חיה לנדאו משתמש מקצוען עיצוב גרפי

    הצטרף:
    ‏23/8/16
    הודעות:
    1,082
    תודות :
    3,011
    נקודות:
    184
    סוג מצלמה:
    canon G9X Mark II
    אגב,
    כאן המקום לציין שלפני שנה פלוס העלת כאן בלוג בנושא הזה (לא לגיל קטן....)
    עבד מהמם אצל בן 2.3....
    תודותינו :D
     
    Ruty Kepler מודה על התגובה.
  3. ארבע

    ארבע משתמש סופר מקצוען הפקות ואירועים

    הצטרף:
    ‏30/1/08
    הודעות:
    6,211
    תודות :
    9,085
    נקודות:
    230
    עיסוק:
    כתיבה
    תודה עצומה למגיבות, אתן נותנות לי כח. ואני צריכה ממנו הרבה (@אסתטיקה, אם להצדיע - אז לך. להישאר שלווה מול שלושה? וואו!)

    אגב, עוד לא העמקתי בחומרים של הדס קפלן, אבל כן חשוב לי לציין הסתייגות, לאור ניסיוני (הלא ענף , אבל הכן מאתגר ומורכב) בתחום הגמילות - אני כן חושבת שיש ילדים שהגמילה שלהם מאתגרת יותר בעקבות חוסר בשלות, רגשי או קוגניטיבי. אפילו אם הם לא בננות. גם בהכנה לבית ספר נדרשת בשלות מהלא בננות שלנו, נכון? וכך גם בעוד תחומים בחיים.
     
  4. אהבת עולם

    אהבת עולם משתמש מקצוען פיתוח / אפיון / עיצוב אתרים

    הצטרף:
    ‏12/11/17
    הודעות:
    49
    תודות :
    3,344
    נקודות:
    149
    עיסוק:
    תכנות
    מיקום:
    ביתר עלית
    לפי הדס והשיטה שלה, ועוד הרבה שסוברות כמוה , להיפרד מחיתול זה לא תהליך שצריך בשבילו חוכמה / רגש / הבנה. זו פשוט מיומנות גופנית טכנית.
    מיום הולדתו, כל ילד בוכה כשהוא רוצה לאכול / לישון / לעשות את צרכיו ,
    יש שיטה שלמה שמלמדת איך ללמוד את הסימנים האלו ולהקשיב להם (שאלתם על הרוסיות שמגיל שנה לילד אין חיתול ? זו התשובה).
    בעולם של היום זה מאתגר, ואין לנו זמן וכוח להקשיב לסימנים האלו, לפענח אותם, לאפשר לתינוק להתפנות ולסבול פספוסים, ולכן אנחנו שמות חיתול ובעצם מלמדות את הילד שהוא יכול להתעלם מהסימנים האלו ולעשות בכל זמן בלי לתקשר את זה.

    אז מה זה פרידה מחיתול ? בעצם להחזיר לו את הקשב למנגנון הבסיסי הזה של הגוף (שהיה לו מראש וכיבינו).
    עכשיו אנחנו כן רוצים שהוא יהיה קשוב לגוף, יתקשר איתנו וילך לשירותים .

    זה קשה - רק בגלל תקופת האמצע הזו בה אילפנו אותו בעצם לפספס.

    זה ההבדל בין בית ספר לפרידה מחיתולים .
    אני כן חושבת שיש משמעות לגיל, לא בגלל בשלות או משהו כזה, פשוט בגלל שאנחנו אוהבים תהליכים מהירים וילדים גדולים יותר נוטים ללמוד מיומנויות מהר יותר, לשתף פעולה יותר ולהבין את האפקט.
     
  5. מ"ם

    מ"ם Moderator מנהל עריכה תורנית כתיבה ספרותית איור וציור מקצועי פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏17/4/18
    הודעות:
    1,486
    תודות :
    16,566
    נקודות:
    247
    המקדם "מידע שימושי" מעולם לא היה קולע כל כך...

    תודה רבה!

    (רץ להוסיף בקורות חיים: גמל שישה ילדים מטיטולים).
     
    open, מגדלור, לילי 1 ו-12 משתמשים נוספים מודים על התגובה.
  6. ליבי קליין

    ליבי קליין משתמש סופר מקצוען

    הצטרף:
    ‏15/1/18
    הודעות:
    2,423
    תודות :
    11,477
    נקודות:
    240
    אצל התאומות שלי זה פשוט קרה בגיל שנתיים וחודשיים. ביקשו, הלכו, עשו, נגמר. ב"ה.
    הן יבשות בלי שום פספוס כבר שתיים עשרה שנים :p
    לתומי חשבתי שככה זה יהיה אצל כל השאר.
    אז חשבתי. הגמילות של הבאים אחריהן היו ארוכות ומתישות לכולנו.
    כל כך מתישות, שאת בת הארבע שלי גמלתי חודש לפני גיל שלוש, תוך יום.
    ניסינו וניסינו קודם, והילדה פשוט לא הבינה מה רוצים ממנה, ואני הייתי תחת הרושם של גמילות מעייפות שלפניה ולא היו לי מספיק כוחות להשקיע.
    אבל הילדון הנוכחי כל כך מבקש, עושה יפה כשלוקחים אותו, ורק אני זו שלא משתפת פעולה.
    יש סיכוי שאני הולכת לנסות את זה בבית, @Ruty Kepler תודה!
     
  7. אסתטיקה

    אסתטיקה משתמש מקצוען

    הצטרף:
    ‏24/9/17
    הודעות:
    360
    תודות :
    2,722
    נקודות:
    149
    אההם... לא בטוחה שהייתי כל כך שלווה אז...
    חלפו קרוב לשלושים שנה מהימים ההם..
    אבל למדתי כמה דברים, ועם הילדים שאח"כ באמת היה קל ומהר יותר.
     
  8. אהבת עולם

    אהבת עולם משתמש מקצוען פיתוח / אפיון / עיצוב אתרים

    הצטרף:
    ‏12/11/17
    הודעות:
    49
    תודות :
    3,344
    נקודות:
    149
    עיסוק:
    תכנות
    מיקום:
    ביתר עלית
    אלו, אגב, בעיות שאופייניות יותר לגיל גדול.
    ילדים קטנים בדרך כלל לא מפחדים ולא מתאפקים , הם פשוט מפספסים בכל הבית בלי הבחנה.
    יותר קשה להם לזהות את ההרגשה אבל יותר קל להם מהבחינה הזו.

    הפתרון שאני מצאתי - מגיל שנה כל בוקר הושבתי את הילדה על סיר.
    בשנייה שהם קמים הם בדרך כלל מרטיבים , ולכן הבוקר טוב היה להרים אותה, סיבוב קטן בבית , בוקר טוב לשמש ולאוטובוסים (כשהם על הידיים הם לא מפספסים אם זה קצר) ואחר כך הושבתי אותה עם ספר לעשר דקות של בוקר.
    כך היא חוותה בפעם הראשונה את החוויה של לעשות בסיר.

    לא צריך להתחייב בכלל, לא להוריד חיתול בשאר היום כמובן, רק לתת להם לחוות את החוויה מידי פעם (אפשר גם על אסלה ישירות, מגיל שנה וחצי היא היתה מטפסת בעצמה) כדי שלא יפתחו חרדות.

    הגמילה עצמה הייתה ארוכה מאד, כי היה חוסר שיתוף פעולה רציני (אולי היא הרגישה את הלחץ שלי או משהו כזה) אבל חרדות לא.
     
    מ. ברא"י, shira bira ו-rivkic מודים על התגובה.
  9. srp

    srp משתמש סופר מקצוען פיתוח / אפיון / עיצוב אתרים

    הצטרף:
    ‏25/7/13
    הודעות:
    2,139
    תודות :
    5,181
    נקודות:
    254
    סוג מצלמה:
    D90
    כל מילה
    חוץ מהפיסקה האחרונה
    אני לא חושבת שמהירות התהליך קשורה לגיל
    זה הרבה ענין של אופי של ילד ובשלות של אמא
    את הבכור שלי הפרדתי מהטיטול בשנה ו-9 תוך 4 ימים
    ואת הבת שאחריו בגיל שנתיים וחודש תוך שבועיים
    ואני רואה סביבי המון ילדים בגילאי שנתיים וחצי עד שלוש שנגמלים קשה מאוד והמון זמן של סיוטים

    @Ruty Kepler מאמר מקסים!
    איזה כיף לקרוא ולהרגיש שאני בעקרון נורמלית :)
    (תגובות הסביבה הופכות אותי לכזו שלא שאני מדברת בכלל על גילאים צעירים כמו אלו.......)
     
  10. Ruty Kepler

    Ruty Kepler Moderator מנהל כתיבה ספרותית פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏13/8/14
    הודעות:
    6,805
    תודות :
    38,512
    נקודות:
    240
    עיסוק:
    ראיית חשבון, כתיבה ספרותית, כתיבה עיתונאית
    סוג מצלמה:
    G9
    עדיף להפסיק להיות היסטריות מכל פספוס...

    על החתום - מי שהייתה משוגעת מכל פספוס, ולומדת אט אט, בעמל רב, להתאים את תנאי השטח לילד ולא להפך.

    זה אומר:
    - לפנות את הרצפה עד כמה שאפשר.

    - לא להבהל משום דבר שנרטב או התלכלך. לכל דבר יש תחליף, וחבל לייצר שריטות הדדיות לאמא ולילד, בגלל משחק/בגד/מחברת שנרטבה.

    - להבין שבעצם, לא כל כך נורא לנקות פספוס. מנקים ונגמר. מתייחסים לזה כאל משהו טכני הכי פשוט. אף אחד פה לא נגדי.

    - להתאים את הבגדים לילד. שזה אומר, למשל, לצאת לפארק עם ילד עם חולצה ארוכה, ביגוד מינימלי וסנדלים ניתנים לשטיפה. לוותר על מכנסיים וגרביים. מי שלא נראה לו, שלא יסתכל עלינו.

    גם בשבת, הילד יכול ללבוש מכנסי טריקו הכי פשוטים שעולים 15 ש"ח בפוקס בסוף עונה. זה לא מתאים בדיוק לחולצה ולסט, אבל כרגע יש לנו פרוייקט חיים, אז הסט יחכה. ואם נרטב? לא נורא, מחליפים למכנסיים בצבע אחר.

    מנסיון - לא קורה דבר לאיש, גם אם הנסיך הולך ברחוב במכנסיים כחולות לא קשורות לחולצה. (ועוד טריקו שמאטעס). אני לא אנעל אותו בבית בגלל זה, ובטח שלא אצעק עליו.
    עדיף אלף פעם שילך ברחוב בסמרטוטים אחרי שפספס אצל הסבתא, ולא צעקה אחת. (מנסיון של שני הדברים ;) )

    גם במקומות זרים, אין מה להלחץ. בשביל זה לקחנו בשקית את הספריי ניקוי והנייר סופג. הכל טוב.
     
  11. RachelMe

    RachelMe משתמש פעיל

    הצטרף:
    ‏21/1/18
    הודעות:
    100
    תודות :
    863
    נקודות:
    99
    מגניבה שכמותך. השאלה הקריטית היא - האחיות הגדולות מסכימות?????
     
  12. אהבת עולם

    אהבת עולם משתמש מקצוען פיתוח / אפיון / עיצוב אתרים

    הצטרף:
    ‏12/11/17
    הודעות:
    49
    תודות :
    3,344
    נקודות:
    149
    עיסוק:
    תכנות
    מיקום:
    ביתר עלית
    יכול להיות שאת צודקת.
    ככה אני אישית התרשמתי, אבל זה באמת לא סטטיסטי משום כיוון.
     
    srp מודה על התגובה.
  13. Ruty Kepler

    Ruty Kepler Moderator מנהל כתיבה ספרותית פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏13/8/14
    הודעות:
    6,805
    תודות :
    38,512
    נקודות:
    240
    עיסוק:
    ראיית חשבון, כתיבה ספרותית, כתיבה עיתונאית
    סוג מצלמה:
    G9
    ערכתי כאן כי קיבלתי משרי רשות לציין את שמה, כמוסרת הסדנה. והשיום הזה הוא מפתח לתקשורת טובה, לא הייתי מאמינה עד כמה:

     
  14. אסתי3311

    אסתי3311 משתמש סופר מקצוען

    הצטרף:
    ‏3/2/15
    הודעות:
    2,994
    תודות :
    5,745
    נקודות:
    230
    מוצאת את עצמי משועשעת.
    משום מה חוית הפספוסים לא זכורה לי כנעימה במיוחד למרות התאור המלבב.

    אצלי שמתי דגשים על שלוש נקודות משמעותיות:

    1. לשחרר את האחריות לכיוון הילד, להפסיק לשאול כל שתי דקות:
    "אתה צריך?"
    "אולי שרותים?"
    "רוצה לנסות?"
    "בטוח שלא?".
    שאלות יתר מלמדות את הילד לשחרר אחריות- בדיוק הפוך ממה שנדרש ממנו.
    וכן, בהתאם לכך חיבים לדעת לבלוע פספוסים, על כל פנים בשלב הראשוני כמו שרותי כתבה.

    2. יכולת ביטוי מילולית של הילד חשובה מאד לשלב הגמילה. ילד שלא יודע עדיין לדבר יהיה קשה בהרבה לגמול אותו.

    3. לא להתיחס לגיל, לגמול מתי שמרגישים שהאמא והילד מתאימים לנושא.

    ולא, לא שמתי לב שככל שהגיל עולה קל יותר לגמול (*ללמד) כמו התזה הרווחת.
    אני אישית לא מסוגלת לחתל ילדון מגודל בן שנתיים וחצי.

    הצלחה לכל הגומלות וניחוחות נעימים....

    ---
     
    נערך לאחרונה ב: ‏22/8/19
  15. shira bira

    shira bira משתמש סופר מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/11/18
    הודעות:
    3,249
    תודות :
    22,251
    נקודות:
    220
    עיסוק:
    ביקורת חברות ויחידים
    מיקום:
    צפון
    מצטרפת לזאת.
    גם אני חושבת שיש משמעות לגיל. ושיש ילדים יותר מאתגרים בעניין.
    @ארבע וכל מי שמשתמשת בסיר כשלב בינים. שואלת בכנות: על מה ולמה? לא עדיף לקנות מקטין או מדרגות?
    לדעתי ההסתגלות יותר מהירה בלי שלב בינים והשפיות (שלי וזה גם חשוב) יותר מובטחת.
     
  16. shira bira

    shira bira משתמש סופר מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/11/18
    הודעות:
    3,249
    תודות :
    22,251
    נקודות:
    220
    עיסוק:
    ביקורת חברות ויחידים
    מיקום:
    צפון
    תודה על מדריך מפורט ומקיף.
    תוהה אם זה הזמן לנשום עמוק ולהתחיל עם בן שנתיים שדווקא מדבר יפה מאד אך נראה שהעניין לא קיים בתודעתו.
     
    מ. ברא"י ו-Ruty Kepler מודים על התגובה.
  17. ארבע

    ארבע משתמש סופר מקצוען הפקות ואירועים

    הצטרף:
    ‏30/1/08
    הודעות:
    6,211
    תודות :
    9,085
    נקודות:
    230
    עיסוק:
    כתיבה
    פשוט, בגלל ניסיון העבר - עם הגדולות דילגתי על סיר, חשבתי כמוך, ששימוש בשירותים (עם מקטין) פרקטי יותר, והגמילה שלהן היתה קשה וממושכת. עכשיו אני מנסה עם סיר.
     
  18. y&m

    y&m Moderator מנהל

    הצטרף:
    ‏26/5/09
    הודעות:
    6,026
    תודות :
    28,630
    נקודות:
    230
    יש ילדים שזקוקים לתחושת הבטחון של ישיבה על קרקע מוצקה על אביזר קטן וחמוד שתואם לממדיהם.

    וכן למציאות של היציאות שנכנסות למקום ספציפי ומרוקנות.
    ולא נוחתות ברעש לאנשהו (סליחה על התיאור, רק בשביל להבין משהו שלילדים משמעותי)
     
  19. shira bira

    shira bira משתמש סופר מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/11/18
    הודעות:
    3,249
    תודות :
    22,251
    נקודות:
    220
    עיסוק:
    ביקורת חברות ויחידים
    מיקום:
    צפון
    מעניין.
    הגדולה שלי נגמלה בצ'יק צ'ק. השני שלי היה מאתגר מאד והגמילה היתה מייגעת וממושכת.
    רק המחשבה על סיר מוציאה אותי מדעתי. זאת האמת. :o
     
    במבה נוגט ו-כתומה מודים על התגובה.
  20. פרפר

    פרפר משתמש מקצוען עיצוב גרפי פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏28/1/08
    הודעות:
    988
    תודות :
    2,759
    נקודות:
    159
    יש לי בבית גם מדרגות (ישבנון) וגם סיר. אני משתמשת בשניהם. בימים הראשונים ההתראות של הילד קצרות מאד, ובזמן הריצה לשירותים כבר יכול להתפספס (ולפעמים השירותים תפוס;)), במצבים כאלו הסיר הוא הצלה (גם לשפיות). לפעמים (בעיקר בימים הראשונים) צריך לשבת ליד הילד עד שהוא מצליח, לי נוח יותר לעשות זאת שלא ברקע המלבב של השירותים. אבל חוץ מזה - הילד הולך גם וגם, ובאיזשהו שלב נפרדים מהסיר.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏22/8/19
    מ. ברא"י, Ruty Kepler, ארבע ומשתמש נוסף מודים על התגובה.