שלום לך,
צר לי שאני מקלקל לך את החגיגה. (ודווקא חיכיתי שמשיהו יעלה אותה לדיון איפשהו, והנה זה קרה)
אבל הפרסום הזה הוא קלישאתי להחריד, ערסי לגמרי, ומראשו ועד זנבו - טעות פתאלית.
במבט שטחי, רצית להעביר מסר פשוט בצורה מחוכמת: כביכול מודעת חרם ואיסור שמקפלת בתוכה את כל שבחי המסעדה.
טעות טעות טעות.
כלל ראשון: אסור לך להכניס למודעת מכונית (למשל) אדם שעומד על הראש. אם רצית להבליט מודעה? חובה על מוחך ליצור קרייאטיב מושחז שרלוונטי
למוצר. לא לקחת אלמנטים בולטים שאין ולו קשר ביניהם ובין המוצר. (יכולת באותה מידה גם להכניס תמונה של בן-לאדן, או של קדאפי, או של הדרת נשים וגברים, או של שופטי בגצ או של נוחעם (
) וכל דבר אחר שמייצר באזז - המכנה המשותף לכולם שאין בינם ובין תועלת המסעדה ולו כלום)
ולהיפך: אם החלטת לשווק מכון כושר, ולהכניס לפרינט אדם העומד על ראשו - אזי תשומת הלב מורכבת בדיוק מהערך אותו רצית רוצה ליצוק למכון הכושר.
בירושלים ישנה מסעדה בסגנון הזה שנקראת בוש-בייגל על שם ג'ורג' בוש נשיא ארה"ב. זה רלוונטי לגמרי למסעדה שרוצה לבדל את הסגנון האמריקאי שלה. וגם מקורי ובלתי צפוי.
ב) מעבר לכך, הסגנון הזה הורס את המותג כפי שהוא מוטבע בעיני תושבי בני-ברק.
משבש את המסר שרצית להעביר, מבלבל את הערכים של המוצר אותו אנחנו רוצים לשווק. (זו מסדעת רמי לוי? נו ב'מת!)
אני דווקא זוכר את הסידרה היפהפיה שהיתה בזמנו בעיתונים על המסעדה הזו, ובה תועלות רגשיות שמביאות אותי לבוא אליה - רחצת כלים? מגיע לך מנטה בייגל. סידרת ת'בית? מגיע לך מנטה בייגל. זה היה רלוונטי, מקורי, והכי חשוב - רכן על תובנות מוכרות לכולנו.
(ואז יבוא האיש ויגיד: המודעה הביאה לסחרור מכירות מטורף בחנות - נכון. נכון ליומיים. אבל היא הסיטה מהחנות לטווח הארוך אליטה שלימה של אנשים שמסתכלים על החנות כעת כיכנעית, כערסית וכעקומה - היזכרו נא במודעת הדואר של צביקה ותבינו)
טרחתי לרשום זאת, כי אני מכיר את המסעדה, והיא אכן מסעדה מיוחדת - אם לא הטובה בבני ברק בסגנון. וחבל שבגלל מייק אף לא מתאים היא תאבד את המקום שיש לה בבני ברק.
הצלחות גדולות
אלי