כשביום השלישי, הערבליך, הבוס, נכנס למשרד בסערה וצעק
"חלוש, מה שלומך?"
זה טיפל'ה היה לי מוזר.
חלוש, זה רק של אימהות, לא?
"חלוש, לא לקחת את החיים ברצינות", הוא מושך באחת את הכיסא שאך לפני שנייה ישבתי עליו- לאחור.
לא תמימה? ברצינות?והיא לא תמימה.
די מודעת.
לטעמי.
לא הבנתי את הקשר בין מודעותלא מכירה אף בחורה / אישה שהייתה שותקת על כאלו דברים.
לא בדיוק. היא חושבת, לפחות בהתחלה (לפעמים זו התחלה ארוכה ארוכה) שהיא לא בסדר, והנה הנה, רק תעשה את מה שהוא רצה והכל יהיה בסדר...אישה מוכה-
מודעת?
כן.
אני לא מתכונת מודעת ברמה של רזולוצייה.לא בדיוק. היא חושבת, לפחות בהתחלה (לפעמים זו התחלה ארוכה ארוכה) שהיא לא בסדר, והנה הנה, רק תעשה את מה שהוא רצה והכל יהיה בסדר...
לא קשור אליי.מי מחק כאן תגובה שלי????
ועוד כמה בעקבותיה?
בעיני, אישה מוכה זו דוגמה לאי-מודעות.אישה מוכה-
מודעת?
כן.
"בנצי" ולא בעלך? מי גילה לו את השם שלו בכלל?"שבנצי יישאר לשמור על הילד
שוב, מניסיוני, לא קורה. קולגות לצוות בדרך כלל יהיו בעד החבר שלהם ונגד הבוס. במיוחד כשהוא מאפשר שיח פתוח.הקהל ברובו נהנה מהאקשן. צוחק. מהנהן. מחניף לבוס על הדרך.
גם הדברים המוזרים האלהבעיני, אישה מוכה זו דוגמה לאי-מודעות.
וכשבוס קורא לאישה 'חלוש' כשאפילו חברות לא קוראות לה כך, היא תתקן אותו, לא תאמר "זה טיפהל'ה מוזר".
"בנצי" ולא בעלך? מי גילה לו את השם שלו בכלל?
לא קורה. קולגות לצוות בדרך כלל יהיו בעד החבר שלהם ונגד הבוס. במיוחד כשהוא מאפשר שיח פתוח.
מה גם שלא מתקבל על הדעת שמנהל ירשה לעצמו לעשות כאלו דברים בוטים כמו לקרוא בשם חיבה בולט על היום הראשון. ואני לא מדברת על למשוך כיסא לאחור. יש קוד אתי קשוח בעניינים האלו, ורוב האנשים מודעים לו. בעיקר מנהלים, שבמצב של תלונה חובת ההוכחה מוטלת עליהם.
אז נכון, את יכולה לומר שלא עבדתי מעולם במשרד חרדי בו אין מנהל מעל למנהל וכך אין למי להתלונן, וזאת האמת. וכל סיפור הזוי יכול להתרחש במציאות, זה גם נכון.
השאלה היא, מי מפחד מכאלו סיפורים? אנחנו מפחדים מנחשים, לא מאנשים שכותבים על הקיר באדום, ועוד את כל הקללות ביחד (גם גס, גם ברוטלי, גם מדבר נגד אברכים).
נגיד, נשמע לי הרבה יותר מפחיד גננת בחיידר שהרב'ה המוציא הוא נחמד ומתחשב. קצת נחמד ומתחשב מידי.
באופן כללי, הסיפור כתוב יפה מאד. נושא שחשוב להעלות.
בהצלחה.
את בטוחה?היא תתקן אותו,
שוב. סימני הקריאה האלה.לא קורה. קולגות לצוות בדרך כלל יהיו בעד החבר שלהם ונגד הבוס. במיוחד כשהוא מאפשר שיח פתוח.
כנ"ל.מה גם שלא מתקבל על הדעת שמנהל ירשה לעצמו לעשות כאלו דברים בוטים כמו לקרוא בשם חיבה בולט על היום הראשון. ואני לא מדברת על למשוך כיסא לאחור. יש קוד אתי קשוח בעניינים האלו, ורוב האנשים מודעים לו. בעיקר מנהלים, שבמצב של תלונה חובת ההוכחה מוטלת עליהם.
בהחלט.יש. בטח שיש כאלו, בטוחים שהם קנו את העובדים כי הם משלמים להם משכורת...
נכון. אבל מי שמרגיש שהאנשים שלו, מרגיש חופשי לעשות עוד כמה דברים...בהחלט.
אבל זו תופעה של התעמרות במקום העבודה. רעה חולה ומוכרת אבל שונה לגמרי.
גם אני הרגשתי כאן קצת ערבוב בין הנושא הדתי(קריאה בשם החיבה) לבין התעמרות (משיכת הכיסא)בהחלט.
אבל זו תופעה של התעמרות במקום העבודה. רעה חולה ומוכרת אבל שונה לגמרי.
ברמה הזאתי?יש. בטח שיש כאלו, בטוחים שהם קנו את העובדים כי הם משלמים להם משכורת...
בהומור.אף אחד מהם לא היה מושך את הכיסא לעובדת שלו.
ככה זה גם היה נשמע.בהומור.
במחווה שבאה כביכול להקליל.
היא כבר עמדה.
הוא משך כיסא. ריק.
ערכתי.את בטוחה?
זה נראה שאת חיה בפלנטה בה המילה אי נעימות לא קיימת.
שוב. סימני הקריאה האלה.
יקירה. זה שאת חווה משהו אחד, ותפיסת העולם שלך היא מסויימת. לא אומר שמעבר לרדיוס שלך לא מתרחשים דברים נוספים.
איך את יכולה לכתוב בביטחון מלא כזה לא קורה.
על סמך מה?
תלמדו לשים סימני שאלה.
להשתמש במילה לדעתי.
על פי ניסיוני
ממה שאני מכירה.
כנ"ל.
במקומות פחות "מודעים".
או פחות כפופים כביכול בענייני השקפה למה שמתכתב בעולם או לא רוצים להיות מודעים.
המילים האלה הם בגדר המלצה בלבד.
ותודה שהתאמצת לכתוב.
ולקרוא.
.
תלוי. האם המטרה היא עניין לקוראים, לקרוא על הדברים ההזויים שיכולים להתרחש, או בשביל להעלות דברים למודעות.ואם הכל כל כך ברור וידוע וצפוי והרשות נתונה
בשביל מה צריך סיפור?
גם אני חשבתי כך, וראיתי יותר מבוס אחד, ומכירה יותר ממשרד אחד, וטווח גדול של עובדות. אבל angular ו-java, מה אנחנו מבינות בעולם של מתכנתותברמה הזאתי?
אני לא בטוחה.
ראיתי בחיי כמה וכמה בוסים כאלו. (אצלי ואצל אחרים)
אף אחד מהם לא היה מושך את הכיסא לעובדת שלו.
יש פה קיצוניות לא נפוצה בעליל.
מירה יקרה,
הסיפור הזה מקסים. ונוגע בנקודה חשובה ומושתקת.
אבל דווקא בגלל חשיבותו, חושבת שיש מקום למקד יותר את האמירה בו.
התחושה שלי היא, שהסיפור נועד להציף את כל הבעיות הקיימות בשוק העבודה:
מערכת יחסים לא הולמת בין גבר לאישה, התקלות ראשונית של בת סמינר טהורה בזלזול בלומדי התורה, אלימות רגשית והתעמרות מצד הבוס לעובדים.
כל נושא בפני עצמו - הוא חשוב ונכון,
רק שפחות סביר שכל הקוקטייל הזה ישכון בו זמנית באדם אחד.
עובדת שהבוס שלה נוהג כלפיה בברוטליות - תירתע ממנו נוראות, ולא יהיה סיכוי לשום חיוך שלו לעבור את המסך.
בוס נעים, מחויך ו"נחש" - ילקק ויחייך, ולא ממש יעביר בקורת על אורח חיי העובדת במוצהר, אלא יטפטף את משנתו בין השורות.
אם הייתי רוצה לעשות סיפור שיירצה את הקוראים- הייתי נצמדת למה שכתבת.
מכיון שאני נצמדת לסיפור שמישהי חשפה בפניי- אני נצמדת לסיפור שלה.
ואם הכל כל כך ברור וידוע וצפוי והרשות נתונה
בשביל מה צריך סיפור?
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
8.05
ל' ניסן
פתיחת מסלול
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
מלגות גבוהות!
9.05
א' אייר
הנחת ענק!
ירושלמי?
יש לנו מלגה מטורפת עבורך! קורס במימון כמעט מלא!!
ההרשמה בעיצומה
28.05
כ' אייר
פתיחת מסלול מורחב:
פיתוח ובניית אתרים
מלגות גבוהות!
2.06
כ"ה אייר
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
24.06
י"ח סיוון
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
7.05
כ"ט ניסן
#רקבפרוג
הרצאה מרתקת:
מלחמה מבעד לעדשה
עם אילן לורנצי
שיתוף מטלטל ומיוחד על צילומים בזמן מלחמה ותיעודים יותאי דופן זווית יוצאת דופן מתוך עזה והעוטף ועד הצפון
לתלמידים ובוגרים בלבד!
תהילים פרק קלג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד:ב כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו:ג כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה יְהוָה אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם: