כל הכבוד לאזרחית ק.

[גיטי 123]

לפעמים רואים מי הן הקטנות בכיתה רק בסמינר, גם מבחינת החוצים/הבגרויות , אצלי בכיתה היו כמה בנות שהן ילידות חשון- טבת שעד כיתה ג' סמינר הן היו חזקות מבחינה לימודית ובשנה של החוצים אז זה היה להן מאוד קשה.
וגם הנושאים - מענין אותן נושאים יותר ילדותיים בזמן שהבנות האחרות כבר אוחזות יותר רחוק, כי הנושאים של נערה בת 17 ושל נערה בת 18 הן אחרות לגמרי.

במבט לאחור, אצלנו בכיתה לא זכור לי על הבדל.
הקטנות בכיתה היו מוצלחות, וחכמות ובוגרות, כמו כולן.
דווקא אני זוכרת כמה גדולות במיוחד, (למשל ילידת סיון) שהושארה שנה כי היתה חלשה יחסית ביכולות הלמודיות, וזה המשיך גם אחרי ההשארה.
כלומר דוקא הגדולות זכורות לי (חלקן) כבעלות פערים.

 

[מריומה~]

השאלה שצריכה להישאל -איך הילד/ה ילדה יצאו לעולם? איזה מבוגר הם יהיו ?
פחות מענין מה רמת המשכל שלהם, הידע וההישגים אלא האמון בעצמו,
היכולות שלו להתמודד עם העולם ולהוציא את כוחותיו לפועל בתור אדם בוגר.

איזו חוויה אישית תלווה אותו כל חייו, מה הדימוי האישי שלו?
ילד שכל חייו הלימודיים היתה התמודדות רגשית מול הבוגרים למשל שהוא חכם מאד אבל עדיין ילד
או להיפך ,
תחשבו על הכיוון הזה .
לא נראה לי שיש תשובה חד משמעית וכל ילד לגופו.

2 בנים שלי -אחד השארתי והשני העליתי . זה שנשאר אנו מברכים כל יום על כך ומודים לה' על העיצה בזמן הזה, וזה שעלה - עדיין בחשש ליראות את ההתפתחות.
כיום הוא בכיתה ב' , בא' הרגשנו שמבחינה רגשית ממש קשה לו למרות שמבחינה שכלית הוא היה מצוין ויותר .

מה הנכון? מי ידע?
שה' ילווה את כולנו בעיצה נכונה.

 

[שמואל גרינשטיין]

הבן שלי הוא הקטן בכיתה (אמנם יליד סיון, אך אצלנו בחיידר השנתון הוא מאלול עד אלול, ובמקרה בכיתה שלו יש רק ילד אחד יליד אב (השאר כנראה הושארו...)
בזמנו - לפני הכניסה למכינה התלבטנו מאד אם להעלות אותו או להשאיר עוד שנה בגן - יש לציין שהוא גם קטן מאד פיזית.
התיעצתי אז עם שרה קנופף והיא אמרה לי - תשאלי את הגננת, מה שהיא אומרת תעשי, כי -
שימו לב!
מלהשאיר ילד שלא צריך להישאר יכול להיגרם נזק הרבה יותר חמור מאשר מלא להשאיר!

אני מכירה מישהו שהושאר בגן ולמעשה זה היה מיותר (ילד גבוה, חכם, דעתן וידען) עד היום - והוא כבר אבא לילדים, הוא טיפוס מאד שתלטן ואמא שלו טוענת בתוקף שזה התחיל מההשארה המיותרת הזו...

יש לי ילדה ילידת כסלו, עכשיו היא בגן טרום חובה. פספוסה וקטנה.
היא נכנסה השנה לגן חדש, שהיא לא מכירה אף ילדה.
וכבר ביום השלישי - הגננת אמרה לי שהיא - מלך הגן! כל הילדות רצות אחריה ומבקשות את קרבתה.
בלי עין הרע - היא חכמה, נבונה, מדברת כמו סבתא וגם מאד חביבה ומתוקה...
רמו שזה נראה היום - אני אעשה לה עוול אם אשאיר אותה שנה נוספת בגן חובה.

בקיצור - יש לבדוק (באמת, ע"י אבחון של מאבחנת מקצועית) כל מקרה לגופו!

הרבה הצלחה לכולם!
חני

 

[כתומה]

השאלה שצריכה להישאל -איך הילד/ה ילדה יצאו לעולם? איזה מבוגר הם יהיו ?
פחות מענין מה רמת המשכל שלהם, הידע וההישגים אלא האמון בעצמו,
היכולות שלו להתמודד עם העולם ולהוציא את כוחותיו לפועל בתור אדם בוגר.

איזו חוויה אישית תלווה אותו כל חייו, מה הדימוי האישי שלו?
ילד שכל חייו הלימודיים היתה התמודדות רגשית מול הבוגרים למשל שהוא חכם מאד אבל עדיין ילד
או להיפך ,
תחשבו על הכיוון הזה .
לא נראה לי שיש תשובה חד משמעית וכל ילד לגופו.

2 בנים שלי -אחד השארתי והשני העליתי . זה שנשאר אנו מברכים כל יום על כך ומודים לה' על העיצה בזמן הזה, וזה שעלה - עדיין בחשש ליראות את ההתפתחות.
כיום הוא בכיתה ב' , בא' הרגשנו שמבחינה רגשית ממש קשה לו למרות שמבחינה שכלית הוא היה מצוין ויותר .

מה הנכון? מי ידע?
שה' ילווה את כולנו בעיצה נכונה.

מכירה אחת ילידת אלול כשרונית ומוצלחת מאוד ב"ה, אבל היא לקחה את הלימודים מידי קשה,כל דבר היה נראה לה מאיים , ועד היום שהיא אשה נשואה + ילדים העול של החיים כבד לה.

 

[עדנה]

בטוח שצריך שינוי במערכת. מה זה הלחץ הלימודי המטורף של כיתה א'? מי רודף אחרי ההספקים? מה יקרה אם יתחילו ללמוד אותיות כתב בכיתה ב', כמו בזמני? חסר למשהו מאיתנו השכלה? הנה רותי קפלר ההוכחה! איזו כתיבה והבעה מתומצתת ומדוייקת, פשוט תענוג!
מנסיוני, יש לי בת בכיתה ב' ילידת כסליו. חששנית מאד באופיה, כולם המליצו לי בהמלצה גורפת להשאיר אותה, והשארתי.
יתכן שמבחינה לימודית קל לה יותר, אבל המשקעים שזה עשה לה, עדיין לא הסתיימו. למרות שקבוצה של 6 ילדות מגנה נשארו, ועל אף שהגננת עשתה זאת בחכמה רבה, ובנסיון רב, היא- בחושיה המפותחים, הריחה כאן בעיה. היא נחיתית מכל החברות שהיו איתה בגן, וגרות באיזור, וגם לפעימים מחברותיה בכיתה.
לא יודעת למה לא עושים משהו בנידון. או שיאזנו קצת את הרמה, או שישאירו את ילידות חשוון כסליו כבר בתת חובה במקום לתת להם לעבור את המשבר בגיל שהן כבר מבינות כ"כ.

 

[y&m]

מכירה אחת ילידת אלול כשרונית ומוצלחת מאוד ב"ה, אבל היא לקחה את הלימודים מידי קשה,כל דבר היה נראה לה מאיים , ועד היום שהיא אשה נשואה + ילדים העול של החיים כבד לה.

אני מכירה כזאת אשה ילידת שבט...

הבת שלי פיספסה את השנתון בימים ספורים,
מבחינה חיצונית היא גדולה, גמולה מזמן ומפטפטת כמו סבתא, גם מבחינה רגשית היא בוגרת מאד, הרבה מכפי גילה. כל מי שאינו יודע את גילה בטוח שכבר מזמן היא עברה 3.
כששוחחתי עם אמהות על כך שזה אכפת לי שהיא נותרת עם קטנים, או שהייתי רוצה אפ' לנסות להעלות אותה לעירוני. קיבלתי תגובות מזועזעות ומשתוממות כאחד: "תשמחי שהיא גדולה!" או:"שתהנה במעון, למה לדחוף אותה לאוניברסיטה"

ובכן, משהו יכול להסביר לי מה הביג דיל להיות גדולה? או למצער מה כ"כ גרוע בידע והשכלה מגיל צעיר? למה ילד בן 4 יכול לקרוא תהילים ולהתחיל בגיל 5 חומש וכתיבה. ואילו ילדה בגן אם מלמדים אותה משהו מעבר למשחק בבובות זה: "ה' ישמור הרמה שהולכת היום בגנים..."

הגיע הזמן לנפץ את המיתוס: גדול = מוצלח.

רוב הבעיות של הילדים הינן אוביקטיביות ואינן תלויות חודש ומועד לידה, לעיתים נדירות זה עניין של בשלות גילאית. כמו שאף יועצת לא תמליץ להשאיר ילדה ילידת אדר בשל אלו קשיים אלא יתגברו אותה בטיפול רגשי, ריפוי בעיסוק, ושאר ירקות מקדמים מן הסוג הזה. זה היחס שצריך להיות גם לקטנים בשנתון! תגבור וטיפול בבעיות אוביקטיבי ללא השארה גורפת המעוותת את כל האיזון של המרקם החברתי בגיל הרך.

 

[פסיכודינמי]

נו, לזה בדיוק מתכוונים.

אף אמא לא מתחרטת בד"כ כשהיא משאירה ילידת חשוון. הילדה מגיעה לכתה א' כשהיא הגדולה בכתה ואז מתחילה החגיגה:
אימהות לילידות חשוון המקורי שבשנתון עושות את החשבון הבא:

בכתה הולכות ללמוד כך וכך תלמידות שיהיו גדולות מהבת שלי ביותר משנה (למשל הבת שלך- שלא שייכות בעצם לשנתון שלהן...) . למה שהבת שלי תתמודד עם פער כ"כ גדול כשהיא הקטנה ביותר?

ממילא התלבטתי קודם אם להשאיר או לא..
עכשיו הבעיה נפתרה.
נשאיר אותה שנה.

וחוזר חלילה.

זו הראיה הרחבה שאת מצדדת בה.

אכן כן... אך כוונתי הייתה להביא גם את השיקול הזה בחשבון. אל גם לא רק אותו.

 

[חורש]

הגיע הזמן לנפץ את המיתוס: גדול = מוצלח.

רוב הבעיות של הילדים הינן אוביקטיביות ואינן תלויות חודש ומועד לידה, לעיתים נדירות זה עניין של בשלות גילאית. כמו שאף יועצת לא תמליץ להשאיר ילדה ילידת אדר בשל אלו קשיים אלא יתגברו אותה בטיפול רגשי, ריפוי בעיסוק, ושאר ירקות מקדמים מן הסוג הזה. זה היחס שצריך להיות גם לקטנים בשנתון! תגבור וטיפול בבעיות אוביקטיבי ללא השארה גורפת המעוותת את כל האיזון של המרקם החברתי בגיל הרך.[/QUOTE]

אז ככה!
הבן שלי היה בין הקטנים בגן, בישן ועדין, הגננת המליצה בחום על ריפוי בעיסוק וקלינאית תקשורת וכו', עברנו אבחונים ואישרו - אכן היה צורך! אך עד שהגיע התור עברו כמה חודשים טובים... אחר טיפול אחד אצל המרפאה בעיסוק - הפסקנו, לא היה צורך, וכנ"ל אצל הקלינאית נאמר לנו שהוא הרבה מעבר לגילו!!
אז הגיל כן עושה משהו... והרבה
אגב, השארתי אותו שנה לאחר המלצת הגננת, אני מרוצה מאד! היא אפשר להאמין שזה אותו ילד.

 

[y&m]

אז ככה!
הבן שלי היה בין הקטנים בגן, בישן ועדין, הגננת המליצה בחום על ריפוי בעיסוק וקלינאית תקשורת וכו', עברנו אבחונים ואישרו - אכן היה צורך! אך עד שהגיע התור עברו כמה חודשים טובים... אחר טיפול אחד אצל המרפאה בעיסוק - הפסקנו, לא היה צורך, וכנ"ל אצל הקלינאית נאמר לנו שהוא הרבה מעבר לגילו!!
אז הגיל כן עושה משהו... והרבה
אגב, השארתי אותו שנה לאחר המלצת הגננת, אני מרוצה מאד! היא אפשר להאמין שזה אותו ילד.

ברור שהגיל עושה הרבה! הרבה מאד!
אבל התהליכים יכולים להמשיך ולהתפתח גם בשנתון הבא - בד"כ.
אם נותנים הזדמנות.

 

[פקאן]

אני מכירה כזאת אשה ילידת שבט...

הבת שלי פיספסה את השנתון בימים ספורים,
מבחינה חיצונית היא גדולה, גמולה מזמן ומפטפטת כמו סבתא, גם מבחינה רגשית היא בוגרת מאד, הרבה מכפי גילה. כל מי שאינו יודע את גילה בטוח שכבר מזמן היא עברה 3.
כששוחחתי עם אמהות על כך שזה אכפת לי שהיא נותרת עם קטנים, או שהייתי רוצה אפ' לנסות להעלות אותה לעירוני. קיבלתי תגובות מזועזעות ומשתוממות כאחד: "תשמחי שהיא גדולה!" או:"שתהנה במעון, למה לדחוף אותה לאוניברסיטה"

ובכן, משהו יכול להסביר לי מה הביג דיל להיות גדולה? או למצער מה כ"כ גרוע בידע והשכלה מגיל צעיר? למה ילד בן 4 יכול לקרוא תהילים ולהתחיל בגיל 5 חומש וכתיבה. ואילו ילדה בגן אם מלמדים אותה משהו מעבר למשחק בבובות זה: "ה' ישמור הרמה שהולכת היום בגנים..."

הגיע הזמן לנפץ את המיתוס: גדול = מוצלח.

רוב הבעיות של הילדים הינן אוביקטיביות ואינן תלויות חודש ומועד לידה, לעיתים נדירות זה עניין של בשלות גילאית. כמו שאף יועצת לא תמליץ להשאיר ילדה ילידת אדר בשל אלו קשיים אלא יתגברו אותה בטיפול רגשי, ריפוי בעיסוק, ושאר ירקות מקדמים מן הסוג הזה. זה היחס שצריך להיות גם לקטנים בשנתון! תגבור וטיפול בבעיות אוביקטיבי ללא השארה גורפת המעוותת את כל האיזון של המרקם החברתי בגיל הרך.

יש לך ילדה בוגרת כנראה בהרבה מכפי גילה, את עצמך מדגישה את זה.
לכן את לא מבינה מה הבעיה להיות קטנה במחזור.
לי יש שני ילדים גבוליים בשנתון. בן שנולד בתחילת אלול, כשהמחזור בחיידר היה מראש השנה. אותו העליתי מתוך הכרות עם הילד, שהוא חזק ועוצמתי מבחינה חברתית וברוך ה' גם מוכשר, ואם היה נשאר- היה הוא מסכן והכיתה והמלמד גם מסכנים.
ויש לי בת שנולדה ב24 בדצמבר! 7 ימים מאוחר יותר והיתה שייכת למחזור הבא..
ואותה ניסיתי בכל הכוח לא להעלות לגן בגיל שנתיים ושמונה חודשים. כי היא היתה תינוקית מאד לגילה, וגם זערורית במיוחד, והרגשתי שזה לקחת תינוקת ולשים אותה בגן של ילדות. לא אפשרו לי להשאיר (אצלנו מאד מקפידים על מחזורים נכונים והאופציה היחידה להשאיר זה בגן חובה לאחר אבחון) השנה שיבצו אותה בגן מעורב לגילאי 3 ו4 ואני מקווה מאד ששנה הבאה היא תעלה לתת חובה ולא לחובה.
אני מסכימה עם זה שהשארה גורפת יוצרת בעיות, אבל באותה מידה אי השארה גורפת גם יוצרת בעיות.
האבחון של לפני כתה א' מתיחס בעיקר לרמה הקוגנטיבית.
בשלות רגשית בהרבה מקרים לא צועדת יד ביד עם זו השכלית.
אני כן חושבת שראוי ילדות שהן ממש קטנות- אפשר לתחום את זה לילידות דצמבר, למשל, זו תהיה בחירה של האמהות אם להשאיר או לא. אמא מכירה את הילד/ה שלה.

 

[מיכל ב']

בטוח שצריך שינוי במערכת. מה זה הלחץ הלימודי המטורף של כיתה א'? מי רודף אחרי ההספקים? מה יקרה אם יתחילו ללמוד אותיות כתב בכיתה ב', כמו בזמני? חסר למשהו מאיתנו השכלה? הנה רותי קפלר ההוכחה! איזו כתיבה והבעה מתומצתת ומדוייקת, פשוט תענוג!
מנסיוני, יש לי בת בכיתה ב' ילידת כסליו. חששנית מאד באופיה, כולם המליצו לי בהמלצה גורפת להשאיר אותה, והשארתי.
יתכן שמבחינה לימודית קל לה יותר, אבל המשקעים שזה עשה לה, עדיין לא הסתיימו. למרות שקבוצה של 6 ילדות מגנה נשארו, ועל אף שהגננת עשתה זאת בחכמה רבה, ובנסיון רב, היא- בחושיה המפותחים, הריחה כאן בעיה. היא נחיתית מכל החברות שהיו איתה בגן, וגרות באיזור, וגם לפעימים מחברותיה בכיתה.
לא יודעת למה לא עושים משהו בנידון. או שיאזנו קצת את הרמה, או שישאירו את ילידות חשוון כסליו כבר בתת חובה במקום לתת להם לעבור את המשבר בגיל שהן כבר מבינות כ"כ.

לפעמים זה ענין של אופי ולא של גיל.

 

[במבה נוגט]

לפעמים רואים מי הן הקטנות בכיתה רק בסמינר, גם מבחינת החוצים/הבגרויות , אצלי בכיתה היו כמה בנות שהן ילידות חשון- טבת שעד כיתה ג' סמינר הן היו חזקות מבחינה לימודית ובשנה של החוצים אז זה היה להן מאוד קשה.
וגם הנושאים - מענין אותן נושאים יותר ילדותיים בזמן שהבנות האחרות כבר אוחזות יותר רחוק, כי הנושאים של נערה בת 17 ושל נערה בת 18 הן אחרות לגמרי.

(סליחה, אבל) איזה שטויות!
בתור ילידת כסלו וכמעט הקטנה בכיתה. הייתי יותר חכמה מ85% מהכיתה, כולל כאלו שהיו גדולות ממני ב15 חודש (ילידות אלול). החוצים לא כאלו מסובכים שהבדל של שנה גורם לכשלון, נו באמת...
גם נושאי השיחה שלנו, כמה מפתיע, היו זהים ואם לחלק את הכיתה לפי סקטורים של בגרות הייתי מהיותר בוגרות.
נס שנולדתי בשנים שהמגמה היתה להעלות. אין לי מושג מה הייתי עושה בגן חובה עוד שנה, ובכל השנים אם הייתי מהגדולות בכיתה.

 

[gol]

זו דילמה ידועה.
אני השארתי בגן ילד שהיה בן 3 לפני שלושה שבועות.
האו חכם ומבין, אבל בחיידר אצלנו הלימודים נורא מלחיצים, והחלטתי להשאיר.
כל הזמן אני תוהה אם עשיתי בשכל, כי יש לו בגן ילדים שעוד לא גמולים...
אמנם מי שהתיעצתי אמר לי להשאיר, אפילו הרב'ס בחיידר.

אני כל הזמן חושבת שמשמים כוונו אותי להחלטה הזו, ואני מקווה שזה יהיה טוב לילד.

 

[יוגורט]

אני נשארתי עוד שנה בגן חובה ואני זוקפת את כל הצלחתי והכוחות שהיו לי לשנה הזו ולגננת המקסימה שהעצימה אותי במיוחד . ב"ה

 

[פיטפוט]

(סליחה, אבל) איזה שטויות!
בתור ילידת כסלו וכמעט הקטנה בכיתה. הייתי יותר חכמה מ85% מהכיתה, כולל כאלו שהיו גדולות ממני ב15 חודש (ילידות אלול). החוצים לא כאלו מסובכים שהבדל של שנה גורם לכשלון, נו באמת...
גם נושאי השיחה שלנו, כמה מפתיע, היו זהים ואם לחלק את הכיתה לפי סקטורים של בגרות הייתי מהיותר בוגרות.
נס שנולדתי בשנים שהמגמה היתה להעלות. אין לי מושג מה הייתי עושה בגן חובה עוד שנה, ובכל השנים אם הייתי מהגדולות בכיתה.

ממש כך! הבת שלי גם ילידת כסלו והיא הכי קטנה בכיתה וגם לא גבוהה, היא כל הזמן 'סובלת' מכך שהיא הקטנה והן תמיד עושות יומולדת של שנה +יותר ממנה ועדיין לא היה מצב להשאיר אותה שנה נוספת בדיוק מהסיבות שמנית כאן.

 

[start]

עוד נקודה שלא הוזכרה ולדעתי יש הבדל
בנים, אסור שיהיו יותר מידי גדולים בכיתה ולהשאירם
בנות, הרבה פחות נורא וכמובן כמובן בלי להסחף..
בן שעשו לו בר מצוה בכיתה ז', ומחכה לו יותר משנה בחיידר זה בזבוז משווע ועוול וכל חיי הבחרות שלו מתחילים אחרת, אוירה של חיידר עם לימודי חול ומשחקי אג'ואים לבחור ישיבה היא פספוס, הרצינות שבחור אחרי בר מצוה תופס נמוגה ברוח..

 

[nesimov]

אני נשארתי בגן פעמיים, כך שבתור ילידת תחילת תשרי הייתי בן הגדולות בכיתה והרגשתי בטחון עצמי ובשלות מיתר הבנות ובן המוצלחות ברוך ה'

 

[לאה ולדמן]

..

 

[yochi000]

לפעמים רואים מי הן הקטנות בכיתה רק בסמינר, גם מבחינת החוצים/הבגרויות , אצלי בכיתה היו כמה בנות שהן ילידות חשון- טבת שעד כיתה ג' סמינר הן היו חזקות מבחינה לימודית ובשנה של החוצים אז זה היה להן מאוד קשה.
וגם הנושאים - מענין אותן נושאים יותר ילדותיים בזמן שהבנות האחרות כבר אוחזות יותר רחוק, כי הנושאים של נערה בת 17 ושל נערה בת 18 הן אחרות לגמרי.

להפך בגילאים הללו הפערים מטשטשים, אין משמעות לגיל.
אני הייתי מהקטנות והחזקות בכיתה, היו לי חברות גדולות ממני בשנה תמימה וזה לא בא לידי ביטוי מעולם פרט לגילאי האירוסין, שחברות התחילו להתארס כשאני עוד הייתי בת 17.
הייתה לי חברה שהושארה כיתה, כך יצא שהיא הייתה גדולה מכולם בשנה והתארסה בגיל 18 אפס אפס כשאני עוד הייתי בת 16... אז הנה עוד פרמטר שיש לקחת בחשבון.

 

[גלבוע]

עוד נקודה שלא הוזכרה ולדעתי יש הבדל
בנים, אסור שיהיו יותר מידי גדולים בכיתה ולהשאירם
בנות, הרבה פחות נורא וכמובן כמובן בלי להסחף..
בן שעשו לו בר מצוה בכיתה ז', ומחכה לו יותר משנה בחיידר זה בזבוז משווע ועוול וכל חיי הבחרות שלו מתחילים אחרת, אוירה של חיידר עם לימודי חול ומשחקי אג'ואים לבחור ישיבה היא פספוס, הרצינות שבחור אחרי בר מצוה תופס נמוגה ברוח..

זה לא כזה חד משמעי בעיניי.
יש ילדים שהלחץ של חיי הבחרות הורס אותם...
הלוואי שיכלו לנשום עוד קצת.