כל הכבוד לאזרחית ק.

[אסתר]

אני חיבת לכתוב כאן פרגון לרותי קפלר, על התגובה העניינית והמצוינת בכתבה בהבית שלנו מהשבוע האחרון, בנושא השארת הילדות בגן שנה נוספת כדי להעלותן בשלות יותר לכתה א'.
ואפרט למי שלא מעודכן:
באחד הגיליונות הקודמים התפרסם ריאיון עם מאבחנת דידקטית כלשהיא, שממליצה ממש באופן גורף להשאיר שנה נוספת בגן ילדות קטנות. המאבחנת ברוב חוצפתה אפילו לא הזדהתה בשמה האמיתי, וגישתה יונקת מהטראומה הפרטית שלה - היכנסה לכיתה א' בסביבות גיל 5, אם איני טועה.
רותי טרחה וכתבה ושלחה תגובה חכמה ונכונה, ובה הביעה את הצד השני של המטבע, אשמח אם תוכלי, רותי, להעלות אותה לכאן כדי לפתח דיון הגון בנושא.
המאבחנת מצידה התבקשה להגיב, תגובה מתפתלת שממש לא נותנת מענה לנקודות שהעלתה רותי בביקורתה.
כתוצאה מפרסום הדברים השבוע, שאבתי גם אני השראה להגיב גם אני על הנכתב, ולהוסיף עוד זוית או שתים בענין. כתבתי לסופרת את מה שהיה לי לומר, וקיבלתי ממנה את תגובת העורך שהנושא מוצה.

כן, היום הרבה גננות ומורות וגם אימהות ממליצות זו לזו להשאיר את הילדה לשחק שנה נוספת בגן, מתוך גישה מאד מצומצמת, שלא לוקחת בחשבון את הבעיות שעלולת לצוץ, וצצות, כתוצאה מהשארות של כל כך הרבה ילדות בגן.
ובמקום לתת לילדה כלים להתמודד, מלמדים אותה לברוח מהתמודדות.
ורותי כתבה שם עוד הרבה דברים חכמים.
אז תודה לרותי.

 

[אספרה]

אשמח מאוד אם מישהי תוכל לסרוק ולהעלות.
כאמא לילידת חשוון שעלתה עכשיו לגן חובה, ואוטוטו נצטרך להחליט מה קורה איתה שנה הבאה, הנושא מעניין אותי מאוד.
תודה.

 

[לאה ולדמן]

אז טראומת הילדות שלי הפוכה לגמרי מהמאבחנת ההיא.
מה שמחזק את זה שאכן צריך לבדוק היטב לפני שמשאירים.

 

[Ruty Kepler]

הנה התגובה כמו שפורסמה (קצת שינו לי אותה...)

בס"ד
שלום וברכה!
קראתי בענין רב את הכתבה 'אלף כל' אודות סוגית העליה לכיתה א'. המגמה בכתבה הייתה ברורה: כדאי להשאיר ילדות עוד שנה.
כאמא לסדרה של בנות, נראה לי שלא הוצג מספיק גם הצד השני.
יותר ויותר הורים משאירים את ילדותיהם, עד שילידות תמוז-אב נהיות הקטנות בכיתה.
לדעתי זה מצב ממש מופרך.

אם כיתה א' קשה מדי, שינמיכו את הרף – במקום להעלות את הגיל.
שיעלו שנתונים מסודרים ומלאים לכיתה א', כולל הקטנטנות של חשוון כסלו, וידאגו לשעבד פחות את הילדות, כך שגם בנות שש יצליחו להסתדר היטב.

לחילופין, שישנו את השנתון, ובמקום להיגמר בדצמבר, שייגמר רשמית בספטמבר.

אבל המצב כיום, שבת החמש-ושמונה-חודשים שלי,למשל, עולה עם השנתון שלה לכיתה א', ושם יצפו לה 'בחורות' בנות שבע, הוא הזוי לטעמי.
אין שום סיבה שילדות תמימות ומתאימות לשנתון, יסבלו מהילדות הענקיות שהושארו בשנה שעברה.

שמעתי מחברה שמתגוררת באחת הערים הצעירות, שגם אצלם נוהל ההשארה הפך לנוהל מקובל. הנה למשל, בשנתון שקדם לשנתון של ביתה למדה ילדה עם קשיי התנהגות.
מה עשו ההורים והגננת ברוב תבונה? השאירו אותה שנה!
בתה של חברתי , שהיתה עדינונת ילידת תשרי וכן חברותיה, זכו לקבל את הילדה הזו, שהייתה גדולה וגבוהה ושלטה על כולן (היא הרי כבר שנה שניה בגן חובה...)
כל הבעיות נשארו איתה, רק שהפעם בתוספת הכתר של: הילדה הכי גדולה בגן... שהקטנות חשות מאויימות ממנה.

לחילופי חילופין, אם שתי הצעותיי הראשונות לא תתקבלנה, הייתי מציעה דרך שלישית: כיתה לשנתון ה'רגיל', וכיתה לגדולות.
גם דוד המלך הפריד בין הגדיים הרכים – לבוגרים יותר.
ואין סיבה שילידות תמוז-אלול, שמגיעות לכיתה א' בגיל שבע וחודשיים (!) יהיו באותה כיתה עם אפרוחות בנות חמש ושמונה חודשים.

ו-לא, אני לא מתכוונת להשאיר את הבת שלי, אם זהו הפתרון שהקוראות ירצו להציע...
רציתי רק להציף את הבעיה ולהעלות פתרונות כלליים.

 

[שרה אשכנזי]

אם כיתה א' קשה מדי, שינמיכו את הרף – במקום להעלות את הגיל.
.

בזה צריך להיות הפתרון אבל בד"כ אין עם מי לדבר..

 

[frog]

אני בדיעה איתך.
במיוחד שזה נורא תלוי באופי וסוג של ילד.
יש לי ילדה בת שנתיים, ילידת תמוז, בוגרת ומבינה ועצמאית יותר מהרבה ילדים איתה במעון.
לא חושבת להשאיר אותה למרות שהרבה המליצו לי. היא גם ככה חזקה ואם היא תהיה גדולה בשנתון, לא אחריותי מה יהיה עם הקטנות ממנה ..
זה לא גורף. יש המון צדדים לזה, אני חושבת שזה שהיא נמצאת עם ילדים גדולים ממנה, מקדם אותה מאד.

 

[חוי ג]

מצד שני לגן של הבת שלי בת 3, הגיעה ילדה שנולדה בסוף טבת. ורק אז היא תהיה בת 3, היא הגיעה עם עגלה ומוצץ. בשעה שהבת שלי שנולדה סה"כ בסוף סיון נראית גדולה ממנה בהרבה, וכך גם רב הבנות. זה נראה לי פער עצום

 

[מלפפון]

אני לא עושה חשבון של ילדות אחרות בגן מחמת אנוכיות, ודואגת לילדות שלי. (מניחה שגם להן יש אמהות דואגות).
הבנות שלי גדולות בכיתה (ילידות שבט) , וזה משפיע על ההבנה הלימודית שלהן, ועל ההשתלבות החברתית שלהן.
שנה אחת השארתי אותה ילדה שהיתה ממוצעת בגן, וההבדל בין שנה לאחר מכן, ניכר באופן גורף. (ובזמנו דווקא רציתי להעלות אותה ולא להשאיר).
כך שתיקחנה את השיקול שלכן לפי מה שמתאים לילדה.

אם היו מחזירים עטרה ליושנה ומקבלים לשנתון רק בנות שנולדו מינואר עד ינואר, או אפילו מתשרי עד תשרי, באופן שאין חריגות מלבד באמת מקרים חריגים במיוחד, הייתי הולכת עם זה.
מכיון שזה לא קורה כרגע, כל אחת צריכה לעשות שיקול לטובת הבת שלה.

אגב, הפסיכולוגית בגן של הבת שלי המליצה לכל הקטנות לעלות לכיתה א'.
3 אמהות נשכבו על הכביש לילד הגן והתנגדו.
ואמא אחת לא ידעה שניתן להתנגד.
הגננת אמרה לי שדווקא הילדה שהכי צריכה להישאר מבחינה לימודית וחברתית, עלתה בסוף. היא התייעצה איתי אם להגיד לאמא. אמרתי לה שברור, זו חובתה בתור גננת. כי היא יודעת הכי טוב מה מתאים בשטח.

האמא שמעה אבל זה כבר היה מאוחר, הילקוט נקנה..
הילדה בכיתה של הבת שלי, וזה די חבל לי. היא תינוקית קצת ודי נדבקת לילדות כדי שיהיו חברות שלה (זה גם אופי וגם נובע מחוסר בשלות), אמא שלה התגאתה בפניי כמה היא יודעת ובש/לה, ומתוך מה שהיא סיפרה ראיתי את ההבדל התהומי בין הבת שלי (שגדולה ממנה בכמעט שנה) לבינה.

כך שכל מקרה לגופו. אי אפשר להסיק, והבאתי את הצד השני באופן שפוי1, על סמך ניסיון ולא על סמך משקעים.
(אני הייתי בין הקטנות והחזקות בכיתה)..

 

[לאה ולדמן]

מצד שני לגן של הבת שלי בת 3, הגיעה ילדה שנולדה בסוף טבת. היא הגיעה עם עגלה ומוצץ. בשעה שהבת שלי שנולדה סה"כ בסוף סיון נראית גדולה ממנה בהרבה, וכך גם רב הבנות. זה נראה לי פער עצום

ודאי שלעיתים יש מקום להשאיר
התלונה הייתה על ההמלצה הגורפת

 

[פסיכודינמי]

גם אני השארתי ילידת חשוון. היו לי שיקולים ספציפיים. התייעצתי והחלטנו כך.
לא מתחרטת בכלל!! שמחה כל כך על ההחלטה שלנו!!!
בד בבד אני לגמריי חושבת שזה לא גורף.
כן מצדדת בעד מחשבה על טובת הילדה עם ראיה רחבה - כיצד זה ישפיע על בנות הכיתה או הגן.
אבל שוב, לחשוב הייטב באופן אינדבידואלי !! לא להיסחף אחר דעות לכאן ולכאן באופן גורף!!!

 

[שרה מגן]

כאשר בתי הקטנה (היום ד') היתה בגן חובה אספה אותנו הגננת המקסימה והביאה לגן מאבחנת ומורה לחינוך המיוחד.
עד היום אני זוכרת חלק מהדברים החכמים שאמרה:
היתה נטיה במשך השנים לחשוב כי כדאי להשאיר שנה, "מה כבר יקרה", ואיני מתייחסת כרגע לחברה מסביב, אלא לטובת הילדה שנשארת במשך שנה נוספת בגן.
זה כמו פרי על העץ, אם הוא בשל ולא קטפת אותו בזמן, הוא נרקב.
ילדה שנשארת שנה ולא זקוקה לכך, אין דבר כזה שלא קורה לה כלום. היא מתיבשת, משהו לא טוב קורה לה.
בידקו כל מקרה לגופו, וזכרו שאין דבר כזה: מה כבר יכול לקרות.

 

[תובנה]

שמעתי שיקול נוסף מאמא אחת (שחוותה את זה על הבת שלה)
ילדה שנשארת בגן-היא בעצם גדולה , כשזה מגיע לכיתות ה'-ו' שינויים חיצוניים יכולים לגרום לה להיות חריגה, "מגודלת", חוסר בטחון עצמי וכד' וחבל.

 

[בראש מילה]

גם אני בדעה הזו.
גם בתור אחת מהקטנות בכיתה בעצמי, ממש אהבתי את זה.
וגם בתור אמא לבת שתהיה מהגדולות, פחות או יותר.
הבת שלי נולדה בתחילת ינואר, כלומר פספסה את השנתון הקודם בשבועיים בערך. כשהיא היתה בת שנתיים וחצי ונשארה עוד שנה בגן הפרטי במקום לעלות לעירוני, זה היה מצוין, היא עוד היתה תינוקת ממש.
השבוע היא התחילה גן לגיל 4, וכולם המומים שהיא עדיין לא בגן חובה. מבחינתי - הייתי מקפיצה אותה כבר עכשיו לכיתה א' . מהרבה בחינות, ממש חבל לי שהיא "מפוספסת" שנתון.
ברור לי שגם אם היא היתה נולדת שבועיים קודם, ומתחילה עכשיו גן חובה - לא הייתי משאירה אותה. והיא ילידת טבת!
ברור שיש ילדות פחות בשלות, ויש לפעמים סיבות אמתיות להשאיר. אבל כשהילדה רגילה, חזקה ובלי בעיות מיוחדות - לא רואה שום סיבה להשאיר. השנתונים נקבעו לאחר מחשבה ומתוך היגיון, ואני לא רואה צורך לשנות אותם אם אין עניין מיוחד.

 

[גלבוע]

מצד שני, כבר נתקלתי במקרים הפוכים.
של ילדות לא בשלות בעליל שממש הכריחו אותן לעלות.
מוזר בעיני.

 

[אן]

אמנם הדיון פה על טהרת המין הנשי (....) אבל אולי יהיה מענין להציץ למתרחש מעבר הגדר השני.
בני עלה לגן של גיל שלוש עם קוקו בלונדי באחורי ראשו (יליד סוכות). הוא עלה לכיתה א' כתינוק ממש - עוד לא בן שש. (ועכשיו שלחתי עוד קוקו כזה לגן גיל 3...כבר יותר בטוחה בתהליך לאחר ההתנסות הקודמת..) אף אחד לא הציע לי להשאיר אותו, אפילו שהוא היה בפירוש מהקטנים, וילד בכור שאף אח גדול לא שפשף אותו. והפלא ופלא- הילד פשוט פרח!!! לא רק שלא היה לו קשה לעבור מגן לכיתה, (והיה לו בחסדי שמיים רב'ה נפלא שמשקיע את כל נשמתו בזאטוטים) אלא שהוא ממש נפתח ונעשה בטוח בעצמו.
מה שזה מעלה בדעתי, בעקבות הדיון כאן, זה את הצורך לבחון מהם ההבדלים בין הלימוד המסורתי בחיידרים לעומת האוניברסיטה המכונה כיתה א'??
למה אצל הבנות כל כך ערה שאלת הישארות הילדה שנה נוספת? (בגן של בני, מכינה ב', שאלתי את הגננת במפגיע אם אין צורך להשאירו, והיא היתה מופתעת וכמעט מזועזעת לרעיון...)
מה זה מעיד על מערכת החינוך של הבנות? (בתי בגן חובה- זה אקטואלי מאוד בשבילי..)
אולי יש מה ללמוד מהתנהלות תלמודי התורה, או שאמהות לבנות גדולות כאן יכולות להחכים אותי בדומה ובשונה ...

 

[yudb]

כאשר בתי הקטנה (היום ד') היתה בגן חובה אספה אותנו הגננת המקסימה והביאה לגן מאבחנת ומורה לחינוך המיוחד.
עד היום אני זוכרת חלק מהדברים החכמים שאמרה:
היתה נטיה במשך השנים לחשוב כי כדאי להשאיר שנה, "מה כבר יקרה", ואיני מתייחסת כרגע לחברה מסביב, אלא לטובת הילדה שנשארת במשך שנה נוספת בגן.
זה כמו פרי על העץ, אם הוא בשל ולא קטפת אותו בזמן, הוא נרקב.
ילדה שנשארת שנה ולא זקוקה לכך, אין דבר כזה שלא קורה לה כלום. היא מתיבשת, משהו לא טוב קורה לה.
בידקו כל מקרה לגופו, וזכרו שאין דבר כזה: מה כבר יכול לקרות.

ולפעמים זה כמו יין שמשתבח.
מכירה כמה וכמה ילדים שהשאירו אותם שנה וזה רק עשה להם טוב!
פשוט פרחו
כל מקרה צריך לדון לגופו.

 

[להרגיש בבית]

גם אני השארתי ילידת חשוון. היו לי שיקולים ספציפיים. התייעצתי והחלטנו כך.
לא מתחרטת בכלל!! שמחה כל כך על ההחלטה שלנו!!!
בד בבד אני לגמריי חושבת שזה לא גורף.
כן מצדדת בעד מחשבה על טובת הילדה עם ראיה רחבה - כיצד זה ישפיע על בנות הכיתה או הגן.
אבל שוב, לחשוב הייטב באופן אינדבידואלי !! לא להיסחף אחר דעות לכאן ולכאן באופן גורף!!!

נו, לזה בדיוק מתכוונים.

אף אמא לא מתחרטת בד"כ כשהיא משאירה ילידת חשוון. הילדה מגיעה לכתה א' כשהיא הגדולה בכתה ואז מתחילה החגיגה:
אימהות לילידות חשוון המקורי שבשנתון עושות את החשבון הבא:

בכתה הולכות ללמוד כך וכך תלמידות שיהיו גדולות מהבת שלי ביותר משנה (למשל הבת שלך- שלא שייכות בעצם לשנתון שלהן...) . למה שהבת שלי תתמודד עם פער כ"כ גדול כשהיא הקטנה ביותר?

ממילא התלבטתי קודם אם להשאיר או לא..
עכשיו הבעיה נפתרה.
נשאיר אותה שנה.

וחוזר חלילה.

זו הראיה הרחבה שאת מצדדת בה.

 

[נחמדת]

מתוך אחת שעובדת בתחום, זו טעות חמורה בעיני להשאיר באופן גורף! במידה ואין שום סיבה מהותית להשאיר, מומלץ להעלות ברוב המקרים!
רק במידה ויש קשיים או פער כלשהו (רגשי/ התנהגותי/ קוגנטיבי/ מבנה גוף קטן במיוחד וכו'), צריך לשקול: האם שנה נוספת בגן תעזור? האם זה רק עניין של בשלות ולא של לקות לימודית/ מוטורית/ חברתית/ התנהגותית? במידה וניתן להעריך ששנה נוספת תצמצם את הפער והילדה תשתלב טוב יותר בשנתון הבא מומלץ להשאיר. במידה וההשערה היא שהקשיים ישארו והילדה רק תגדל- אם נשאיר אותה שנה נוספת אנחנו מעצימים את הבעיה: הילדה גם הכי גדולה וגם מתקשה. הדימוי העצמי של הילדה יכול להפגע מזה מאד. לכן מומלץ להעלות ולתת לילדה עזרה נרחבת בתחומים הנדרשים.
צריך להביא בחשבון השיקולים גם את מבנה גופה של הילדה. אם מבנה גופה גדול- צריך סיבה ממש מוצדקת להשאיר. אם ילדה כזו תשאר, היא עלולה לסבול מדימוי גופה כאשר במהלך השנים היא תראה תמיד גדולה ובנויה יותר מכולן.

 

[כתומה]

לפעמים רואים מי הן הקטנות בכיתה רק בסמינר, גם מבחינת החוצים/הבגרויות , אצלי בכיתה היו כמה בנות שהן ילידות חשון- טבת שעד כיתה ג' סמינר הן היו חזקות מבחינה לימודית ובשנה של החוצים אז זה היה להן מאוד קשה.
וגם הנושאים - מענין אותן נושאים יותר ילדותיים בזמן שהבנות האחרות כבר אוחזות יותר רחוק, כי הנושאים של נערה בת 17 ושל נערה בת 18 הן אחרות לגמרי.

 

[yochi000]

אני חיה את הדילמה הזו כבר שנה שלמה. אבל בקרב המין השני - הבנים.
יש לי בן שלוש שהתחיל גן בחיידר בגיל שלוש אפס אפס. כל השנה הוא התבזבז שם בכיתת הגן, שאפילו אלף-בית עוד לא למדו. הוא למד עם זאטוטים, מוצצים וטיטולים ולמד את כל האותיות בעצמו.
עכשיו הוא עלה ל"מכינה" ואני מרגישה שהילדון בוזבז. אבל מאוחר מידי להעלות אותו ישר לכיתה א', השנה הזו של מכינה הכרחית. בדיעבד הרבה אמר לי שכל השנה הם רצו להקפיץ אותו למכינה ותכלס זה לא קרה.
הרבה דיונים היו לי סביב זה, עם מי שהתייעצתי אמרו לי ש"כולם מעדיפים היום להשאיר", אבל אני לא יודעת מי זה כולם, אני מרגישה שהילד הזה יכל להשתפשף הרבה יותר ובכיתה הזו הוא יכול ללמד את הרבה אלף בית.
מסקנה שלי - כל מקרה לגופו, אבל אם יש לכם ילד חכם תנו לו את המקפצה הזו להשתפשף בחברת גדולים.