דרוש מידע חינוך ילדים 2 מה עושים כש.... ומה לא לעשות

שיבת ציון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
באופן כללי את צודקת בעניין שככה זה יחדור לו, אבל טוענים שלא טוב להגיד לילד מילות שלילה 'לא', 'אסור' וכיו"ב, אלא להסביר במילים חיוביות.
@אש קודש! , תודה על ההארה!
נכון, לא חשבתי על זה. אבל לפעמים אין ברירה (מה נגיד לו? "טוב לא להרביץ?" נשמע מסורבל). אז אולי פשוט מנגד להגיד לו מלא דברים טובים. או אולי יש למישהו רעיון איך מסבירים את זה במילים חיוביות?
 

אם הבנים שמחה!

משתמש מקצוען
באופן כללי את צודקת בעניין שככה זה יחדור לו, אבל טוענים שלא טוב להגיד לילד מילות שלילה 'לא', 'אסור' וכיו"ב, אלא להסביר במילים חיוביות.
לפי דעתי לפעמים יש מקום להגיד את המילים האלה.
ילד צריך גבולות ברורים, ולפעמים כשמוחקים את המילים "אסור" ו"לא" מהלקסיקון, הילד נשאר מבולבל.
"מומלץ להתרחק מאש" לא מעביר את המסר כמו "אסור להתקרב לאש!"
ואם משתמשים בזה רק כשצריך, הילד מבין את המשמעות של המילה ומתייחס לזה יותר ברצינות.
 

שיבת ציון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
לפי דעתי לפעמים יש מקום להגיד את המילים האלה.
ילד צריך גבולות ברורים, ולפעמים כשמוחקים את המילים "אסור" ו"לא" מהלקסיקון, הילד נשאר מבולבל.
"מומלץ להתרחק מאש" לא מעביר את המסר כמו "אסור להתקרב לאש!"
ואם משתמשים בזה רק כשצריך, הילד מבין את המשמעות של המילה ומתייחס לזה יותר ברצינות.
נכון. אני חושבת- להשתמש, אבל היכן שצריך ובמידה!
ולחזק בדברים אחרים עם מילים חיוביות.
 

אש קודש!

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
לפי דעתי לפעמים יש מקום להגיד את המילים האלה.
ילד צריך גבולות ברורים, ולפעמים כשמוחקים את המילים "אסור" ו"לא" מהלקסיקון, הילד נשאר מבולבל.
"מומלץ להתרחק מאש" לא מעביר את המסר כמו "אסור להתקרב לאש!"
ואם משתמשים בזה רק כשצריך, הילד מבין את המשמעות של המילה ומתייחס לזה יותר ברצינות.
ברור שלא צריכים לשים וטו על המילים השליליות.
אולי באמת צריכים להשתמש בהם במקום סכנה.
אבל לא כל מריבה וכל בלאגן שהילד עושה הוא צריך לשמוע 'לא' ו'אסור'.
אם נשאיר (פחות או יותר, כן? אנחנו בני אדם...) את המילים האלו לדברים באמת נחוצים, נקבל יותר קשב וקבלה מהילדים.
ילד ששומע כל היום 'לא' ו'אסור' ישתגע.
 

אין על עם-ישראל

משתמש מקצוען
בקיצור מה שיצא לי מהאשכול זה איזון אין שחור לבן...
הורה לא יכול להגיב ספונטני זה צריך להגיע מתוך מחשבה ושיקול!
יש איזה תזה של פעם והייום....
לדעתי ההבדל הוא בהורים לא בילדים
פעם להורים היה זמן רגיעות ... לחשוב וכו'
 

אם הבנים שמחה!

משתמש מקצוען
הוא לא מבין כמה זה חמור. ולמה הוא לא מבין? עוד לא הסבירו לו. הוא יבין- כמו הרבה דברים שמבינים- אחרי שיסבירו לו שוב ושוב בעקביות. בהתחלה להסביר לו לפני מעשה (נניח תוך כדי שקוראים ספר ויש שם ילד שמרביץ) בנעם: אסור להרביץ/ לחטוף, זו ממש עבירה חמורה/ אוי אוי אוי, למה הוא הרביץ? אסור/ אוי, הוא התנהג ממש לא יפה, נכון? לא מרביצים! זו עבירה. (בהמשך כבר הוא ידע להגיד לך את זה...)

ובשעת מעשה, אם הוא בא לספר לך: הרבצתי למוישי, תעני ישר (לפעמים אולי בפנים כועסות, תלוי מתי): חבל מאד, אסור להביץ. אוי, עכשיו מוישי בוכה, בא תפייס אותו ותעשה לו "טובה" (לטיפה)/ לא חוטפים, זה חמור מאד, תחזיר למוישי את המשחק. פחות ממליצה להגיב במעשים (להחרים את המשחק וכד') בגיל כזה, כי הוא עדיין לא יודע שהוא עשה מעשה חמור, אז איך הוא יבין למה העונש? אחרי שיסבירו לו שוב ושוב עד שהוא יבין, אז אולי כן.

ככה נראה לי, אם למישהו יש דעה שונה/ רעיון אחר, אשמח שתכתבו!
ילד שמספר שהוא הרביץ למוישי מחפש תשומת לב שלילית על מה שהוא עשה.
אני הייתי דווקא נותנת את מלוא תשומת הלב למוישי ומתעלמת באותו רגע ממה שהגדול עשה.
ושהגדול מתייחס אליו יפה, הייתי מחמיאה לו על ההתנהגות הטובה.
 

שיבת ציון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איזון אין שחור לבן...
ה' יהיה בעזרנו לעשות את הדבר הנכון ולשמור על הפקדונות היקרים שהפקיד בידינו.
איזון. מאה אחוז. לא תמיד להגיד: לא, ולא תמיד להגיד: כן. לפעמים להראות פנים כועסות (לכעוס באמת אסור אסור אסור חס וחלילה! זה כן שחור) ולפעמים להגיב ברוגע. לפעמים לחכות עם התגובה ולפעמים להגיב מיד. לפעמים להסביר ולפעמים להמנע. תלוי בסיטואציה על כל חלקיה וגווניה. וה' יתברך יעזרנו לנהוג בחכמה בכל מצב, בעזרתו יתברך.
 

הכל לטובה תמיד

משתמש פעיל
וואו! איזה חכם! מקיף את הנושא בצורה ברורה ומכוונת!
עצות נכונות ויפות!
תודה לכם (y) כיף לשמוע
אולי בהמשך נעלה עוד נושאים מעין אלה
אולי יש למישהו רעיון מה עדיף ??
להמשיך עם חינוך ?
או לעבור להתמודדות שונות שלנו בחיים ?
כמו למשל פגיעות אישיות ( שאנחנו נפגענו )?
ביטחון עצמי ?
או דברים מסוג הזה
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמד

א לְדָוִד בָּרוּךְ יְהוָה צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה:ב חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי:ג יְהוָה מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ:ד אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר:ה יְהוָה הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:ו בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם:ז שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר:ח אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:ט אֱלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ:י הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה:יא פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:יב אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל:יג מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ:יד אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ:טו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהוָה אֱלֹהָיו:
נקרא  7  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה