השפעת המוזיקה על הרגש - מדע מדויק?

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
שלום וברכה
אני מחפש לדעת האם ניתן לקבוע על פי מאפיינים אובייקטיביים של שיר, איזה סוג רגש הוא יעורר בלב השומע. (שמחה, עצב, געגועים, אהבה, פחד, הכנעה, וכו').

אביא דוגמאות:

מקובל לומר שהסולם המז'ורי הוא שמחה והמינורי הוא עצב (ההגיון בזה הוא בגלל הטרצה הקטנה שבמינור שהיא קרובה מידי לטוניקה והקירבה יוצרת סוג של מתח הרמוני שמתורגם לרגש שלילי כלשהו: עצב, געגוע, פחד, וכדומה.)
הסולם של הטונים השלמים הוא נחשב לסולם שמביא את השומע לעולם של דמיון לא מציאותי.

קצב מהיר נחשב ליותר שמח מקצב איטי, למהירויות המקצבים השונות יש שמות שמגדירים את הרגש שלהם (אלגרו (עליז) מודראטו (מתון) ועוד עשרות שמות למהירויות וצורות נגינה שונות)

סגנונות המוזיקה משפיעים גם הם למשל הסגנון הקלאסי של רוגע וכבוד, סגנונות הרוק השונים יוצרים משהו אחר, וכן שאר הסגנונות.

על סוג הכלי יש השפעה (במשנה מובא שחלילים משמשים לכלה ולמת ולתהלוכת הביכורים, גם תופים היו משמשים להספדים, הכינורות הנבלים והמצילתיים לשירת הלויים הקבועה, ודוד המלך השתמש בעיקר בכינור. ובכלי ימינו: הסקסופון נחשב לכלי גס, הקלרינט מביא רגש, הפסנתר רוגע, הגיטרות לסוגיהן קשורות כל אחת לסוג שלה - הקלאסית, האקוסטית, סוגי החשמליות למיניהן, והכלים האלקטרונים החדשים שמתמשים בהם היום גם לעיוות קול הזמר),

על צורת הניגון (לחיצות חלשות או חזקות, מלאות או מהוססות או החלטיות, ויברציות בכלים ששייך (מיתרים ונשיפה))

על המרחקים בין גבהי הצלילים (שירים עם טווח נמוך ומונוטוני, או שירים שמשתוללים על שתי אוקטבות ויותר, ובתוך השיר האם יש מעברים של סקונדות וטרצות, או של ספטימות ואוקטבות, וכן האם במקומות המרכזיים של השיר יש יותר עליות (שמחה) או יותר ירידות (עצב), ירידות מתחת לטוניקה מה הן מסמלות, והתקרבות לטוניקה (או לאוקטבה) בלי לגעת בה בעצמה.)

בקיצור יש עוד הרבה מאפיינים במהלך השיר שיכולים לשנות את הרגש שיתעורר אצל המאזין מהשיר.


אשמח לדעת איפה אפשר לקרוא חומר בנושא.

בתודה מראש
 

קלאסיקה

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
יש מלחינים קלאסיים שהשתמשו במוזיקה כדי לבטאות תמונות או רגשות. אפשר לדגום את הצורה שבה הם כתבו מוזיקה כדי להבין במה הם השתמשו בשביל ליצור רגשות מסוימים או תמונות מסוימות.
בין המפורסמים שהלחינו בצורה זו הם מוריס ראוול וקלאוד דביסי.

הייתי ממליץ על שתי יצירות מאוד מעניינות בכדי לשמוע כיצד מבטאים תמונות על ידי מוזיקה:
'תמונות בתערוכה' של מוסוגורסקי - יצירה המורכבת מעשרה קטעים קצרים. כל קטע מתאר תמונה אחת מתערוכת ציורים שבה ביקר המלחין.
'קרנבל החיות' של סן סנס - בה המלחין מתאר בכל קטע חיה מסוג אחר. הוא משתמש בחלילים למשל לתאר את ציוצי הציפורים.

זה אולי לא מוזיקה מאוד אמוציונלית אבל זה נותן דרך הבנה איך יוצרים תחושות ואפילו תמונות ממש.
 

אינסטרומנט

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
יש על זה המון בספרות.
משהו שתחת ידי:

"הנגינה לאור תורת החסידות" - לב לייבמן, נדמה לי שיש באוצר החכמה.

יותר מדעי - "אקוסטיקה ומוסיקה" דליה כהן, אקדמון מהדורה שניה - פרט ט"ו תיאוריות של אסתטיקה הקשורות באקוסטיקה.


*אבל הערה מן הצד:
זה אף פעם לא יהיה ממש "מדע מדוייק".
זה תלוי בתרבות המוסיקה, או הרגלי המוסיקה שלנו.

לדוגמה: שמי שלא רגיל למוסיקה מזרחית לא יהנה או יתרגש ממנה, ומי שרגיל למוסיקה מזרחית לא יבין את ההרמוניה במוסיקה המערבית.
עוד דוגמה: טרצה היתה נחשבת לצורמת (דיסוננטית), היום כבר לא. ואפילו טריטון.
 

אינסטרומנט

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
יש מוסיקאי ויש מוסיקולוג.
שניהם מסתכלים על המנגינה מכיוון שונה.
אבל יש הבדל:
המוסיקאי משתמש בלב - מתרגש מהנגינה, מתלהב, רוקד, נעצב וכו'
המוסיקולוג משתמש בשכל - חוקר את המבנה, המעברים, סגנונות וכו'

אתה מנסה למצוא את התחום שבין שניהם...

-----
אגב, בקשר לכלי נגינה שכתבת, חשבתי על הבדל מעניין שרואים בין כנר לנגן רוק בגיטרה חשמלית (ואולי עוד כלים)
בספרים מובא חלוקה כזו: יש מח, לב וכבד. המח משכן השכל, הלב משכן הרגש, והכבד משכן התאוות.

הכנר מחזיק את הכינור וכשהוא מוציא את הרגש הוא מזיז את הלב, ומתנועע מצד לצד. כאילו זה יוצא לו מהלב.
נגן הרוק בגיטרה חשמלית עם דיסטורשן וכדו', כשהוא מגיע לסולו כזה בסגנון (שאין לי דרך לכתוב) הוא מניע את הכבד, כאילו זה יוצא לו מתוך הכבד...

אבל זה סתם קוריוז, ואני יודע שכמה נגני רוק יכולים להיעלב, אז אל תקחו את זה ללב.
------
 

אינסטרומנט

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
יש מלחינים קלאסיים שהשתמשו במוזיקה כדי לבטאות תמונות או רגשות. אפשר לדגום את הצורה שבה הם כתבו מוזיקה כדי להבין במה הם השתמשו בשביל ליצור רגשות מסוימים או תמונות מסוימות.
בין המפורסמים שהלחינו בצורה זו הם מוריס ראוול וקלאוד דביסי.

הייתי ממליץ על שתי יצירות מאוד מעניינות בכדי לשמוע כיצד מבטאים תמונות על ידי מוזיקה:
'תמונות בתערוכה' של מוסוגורסקי - יצירה המורכבת מעשרה קטעים קצרים. כל קטע מתאר תמונה אחת מתערוכת ציורים שבה ביקר המלחין.
'קרנבל החיות' של סן סנס - בה המלחין מתאר בכל קטע חיה מסוג אחר. הוא משתמש בחלילים למשל לתאר את ציוצי הציפורים.

זה אולי לא מוזיקה מאוד אמוציונלית אבל זה נותן דרך הבנה איך יוצרים תחושות ואפילו תמונות ממש.

מסכים, הדוגמאות שבחרת מאפשרות הרבה ניתוח והבנה של הנזכר בשאלה.

אגב, בעוד קרנבל החיות יש תיזמור מקורי (ומדהים) של סן סאנס,
תמונות בתערוכה נכתב במקור לפסנתר בלבד. ויש לו תזמור של ראוול ושל אשכנזי (ואולי עוד)
דוגמה להבדל, ראוול ביטא את תחנוני העני (שמוילא) בקלרניט (הוא השתמש הרבה בכלי הזה) ואשכנזי בכינור.

סוג המוזיקה הזו נקרא "מוזיקת תוכנית" (program music)
יש גם:
ארבע העונות של וויואלדי
זמזום הדבורה של רימסקי קורסקוב
מחול החרבות של חצ'טוריאן
הים (לה מר) של דביסי
 

קלאסיקה

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עוד דוגמה: טרצה היתה נחשבת לצורמת (דיסוננטית), היום כבר לא. ואפילו טריטון.
טרצה נחשבה דיסוננסית? מתי? טרצה היא אחת המרווחים שדווקא היו "מותרים" לשימוש במוזיקה אפילו מתקופת הרנסאנס. הטריטון באמת נחשב כצורם עד תקופות יותר מאוחרות.
 

ארי סטאר

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
קיים גם שימוש באפקטים קוליים למיניהם (במוסיקה של סרטים לדוגמא) שגורמים למאזין לחוש את האופי של הקטע למרות שאין לזה באמת סיבה אמיתית (למשל אם אני יוסיף לקטע מסוים צליל של סירנה ברקע זה יעורר תחושה של מתח או משהו בסיגנון, אבל אם אני ישמיע את אותו קטע לאדם שאף פעם לא שמע סירנה והמוח שלו לא יקשר את הצליל לאמבולנס וכדו' הוא יקבל קטע בעל אופי שונה ממה שאני קבלתי וכן על זה הדרך)
 

אינסטרומנט

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
טרצה נחשבה דיסוננסית? מתי? טרצה היא אחת המרווחים שדווקא היו "מותרים" לשימוש במוזיקה אפילו מתקופת הרנסאנס. הטריטון באמת נחשב כצורם עד תקופות יותר מאוחרות.
סליחה, טעות שלי. התכוונתי לסקונדה
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
*אבל הערה מן הצד:
זה אף פעם לא יהיה ממש "מדע מדוייק".
זה תלוי בתרבות המוסיקה, או הרגלי המוסיקה שלנו.

לדוגמה: שמי שלא רגיל למוסיקה מזרחית לא יהנה או יתרגש ממנה, ומי שרגיל למוסיקה מזרחית לא יבין את ההרמוניה במוסיקה המערבית.
אני חושב שהרגלי המוזיקה הם חלק מתרבות כללית של כל חלקי החיים.
לא סתם לכושים יש מוזיקה שמתאימה לסגנון החיים באפריקה,
ולערבים יש מוזיקה שמתאימה לסגנון החיים הערבי
ולאירופאים יש מוזיקה מתאימה לסגנון שלהם.

ולכן יתכן שערבי שיפסיק לשמוע מוזיקה ערבית וישמע כל היום רק קלאסי הוא יהפוך להיות קצת יותר מערבי-אירופאי.

מה דעתכם?
 

cantor

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
יש על זה המון בספרות.
משהו שתחת ידי:

"הנגינה לאור תורת החסידות" - לב לייבמן, נדמה לי שיש באוצר החכמה.

יותר מדעי - "אקוסטיקה ומוסיקה" דליה כהן, אקדמון מהדורה שניה - פרט ט"ו תיאוריות של אסתטיקה הקשורות באקוסטיקה.


*אבל הערה מן הצד:
זה אף פעם לא יהיה ממש "מדע מדוייק".
זה תלוי בתרבות המוסיקה, או הרגלי המוסיקה שלנו.

לדוגמה: שמי שלא רגיל למוסיקה מזרחית לא יהנה או יתרגש ממנה, ומי שרגיל למוסיקה מזרחית לא יבין את ההרמוניה במוסיקה המערבית.
אני חושב שהרגלי המוזיקה הם חלק מתרבות כללית של כל חלקי החיים.
לא סתם לכושים יש מוזיקה שמתאימה לסגנון החיים באפריקה,
ולערבים יש מוזיקה שמתאימה לסגנון החיים הערבי
ולאירופאים יש מוזיקה מתאימה לסגנון שלהם.

ולכן יתכן שערבי שיפסיק לשמוע מוזיקה ערבית וישמע כל היום רק קלאסי הוא יהפוך להיות קצת יותר מערבי-אירופאי.

מה דעתכם?
אני חושב שיש יצירות קלאסיות שכל אחד ירגיש את כוונת המלחין ואת הרגש שטבוע בהם
כשאני התחלתי להאזין למוזיקה קלאסית ארגנתי לעצמי רשימה של מוזיקה תוכניתית ושמעתי פעמיים בפעם השנייה רשמתי לעצמי מה אני מרגיש שלפי המוזיקה הזאת ומה היא באה לבטא
ואח"כ בדקתי את עצמי פעמים בויקיפדיה פעמים עם מורים שחיים את התחום
ברוב הפעמים אתה מרגיש את הרגש
ואני לא בא מרקע קלאסי בכלל אם כי אני אשכנזי

לגבי מוזיקה תוכניתית
אני חושב שיש בזה גם תתי קטגוריה
כלומר יש יצירות שהם אקטיביות יותר כמו קרנבל החיות שאתה שומע שם חיות
ויש יצירות שהם יותר בהשראה (הפאסטוראלית למשל, לטעמי)
אלו ואלו תשמע אותם כמה פעמים תרגיש את זה
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
שאלה:

מלחין שמביע רגש במוזיקה - האם גם אלו שלא מבינים במוזיקה ירגישו את זה? (כמו בהרבה דברים מקצועיים שאומרים שהאנשים הפשוטים לא מבינים את המונחים המקצועיים, אבל הם יודעים היטב להרגיש את ההבדל).
 

cantor

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
שאלה:

מלחין שמביע רגש במוזיקה - האם גם אלו שלא מבינים במוזיקה ירגישו את זה? (כמו בהרבה דברים מקצועיים שאומרים שהאנשים הפשוטים לא מבינים את המונחים המקצועיים, אבל הם יודעים היטב להרגיש את ההבדל).
אתה צריך לשאול מישהו שאינו מבין...
אבל אני חושב שזה שניגוני חב"ד הם מאד פופולרים זה רק בגלל שהם הביעו רגש בלחנים ואנשים מתחברים לזה
 

קלאסיקה

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
היום סקונדה אינה צורמת?
היא צורמת באותה מידה, רק שהרבה יותר מקובל להשתמש בה כיום ולכן פשוט התרגלנו.
אם באך למשל היה שומע מוזיקת ג'אז סביר להניח שהוא היה סותם את האוזניים ואומר 'זה לא מוזיקה'... (יש מוזיקאים שעד היום חושבים ככה על ג'אז - בשקט כמובן...)
 

אינסטרומנט

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
כאחד שמנגן בכינור, יש הבדל גדול בין לנגן את התווים ובין להביע את מה שמאחורי זה.
ובוודאי שזה בכל הכלים, רק שאני יותר קרוב לכלי הזה, שהוא די מיוחד ביכולות ההבעה שלו.

ולדעתי גם מי שלא מבין, ירגיש את ההבדל בלי לדעת למה הוא מרגיש כך.

זה מתבטא בניואנסים ממש דקים שאי אפשר ללמוד אותם בצורה טכנית (תגביר פה, תמהר שם, תרעיד יותר)
אלא הנגן שכבר שולט בטכניקה מביע בלי להעסיק את מחשבתו בחלק הטכני.

השוו את ההקלטות, מי מרגש יותר?

ובבקשה! לא לציין את שמות הנגנים גם אם אתם יודעים/מנחשים.
לא חשוב כאן הנגנים, אלא המאפיינים שמרגשים בכל אחד!
זאת אומרת:
- למה אתם מתרגשים יותר בגירסה אחת יותר מהשניה
- מה החלק המרגש
- האם צריך להיות מבין בשביל להתרגש?
 

קבצים מצורפים

  • mizmor_1.mp3
    KB 166.8 · צפיות: 39
  • mizmor_2.mp3
    KB 197.2 · צפיות: 35
  • mizmor_3.mp3
    KB 311.5 · צפיות: 38
נערך לאחרונה ב:

אינסטרומנט

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
תיקנתי את השאלה במקור כדי לא לחרוג מהנושא.
- למה אתם מתרגשים יותר בגירסה אחת יותר מהשניה
- מה החלק המרגש
- האם צריך להיות מבין בשביל להתרגש?
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
תיקנתי את השאלה במקור כדי לא לחרוג מהנושא.
- למה אתם מתרגשים יותר בגירסה אחת יותר מהשניה
- מה החלק המרגש
- האם צריך להיות מבין בשביל להתרגש?
קשה להבחין בתוכן של הכינור בגלל הליווי שמסביב.
אלא אם כן רוצים לבדוק את התמונה הכוללת.
אם רוצים להעמיד למבחן רק את הכינור צריך להשמיע אותו בנפרד ללא ליווי
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמט

א הַלְלוּיָהּ שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים:ב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם:ג יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ:ד כִּי רוֹצֶה יְהוָה בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה:ה יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם:ו רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם:ז לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים:ח לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל:ט לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו הַלְלוּיָהּ:
נקרא  14  פעמים

לוח מודעות

למעלה