שמעתי פעם באחד השיעורים שהייתי מאישה חכמה, היא דברה על זה יותר מהכיוון של זוגיות אבל לקחתי את זה לעצמי ממש כבסיס לכל דבר שקורה,
היא דיבר על מקרה שהבעל חוזר הביתה בסוף יום לחוץ או לא, ורואה את אחד הילדים עושה משהו או אומר משהו שלא היה צריך להעשות או להיאמר וצועק עליו,
אני שהייתי בבית במשך כל הזמן עם הילדים יודעת שהילד הזה התנהג היום למופת, ויתר לאחיו בלי שהיה צריך או כל דבר אחר ויודעת שהצעקות האלה ממש לא מגיעות לו, באופן ספונטני אני רוצה להעיר מיד לאבא שלא יצעק עליו כי זה לא מגיע לו, אבל הדרך הנכונה היא להאמין שהכל משמים, ואם הילד הזה קיבל עכשיו את הצעקה, כנראה שיש איזה חשבון שזה מגיע לו וה' ייתן לו את הכח להתמודד עם זה.
עם זה שאני מאמינה בזה ונותנת אמון בילד שלא יישבר מהמקרה ויצליח להתגבר - זה מה שנותן לו את הכח, ומעצים אותו דווקא מהמקרה הלא נעים הזה!!
הלך המחשבה הנ"ל נותן לי המון כח ואני בטוחה שגם לילדים שלי, ולא שזה נותן לנו את ההיתר לצעוק עליהם כי הם יקבלו את הכח, אלא כל דבר שקורה אני משכנעת את עצמי שיש מי שמכוון מלמעלה ונותן לנו את הכח להתמודד וזה כלי שממש עוזר בכל מצב!!
לפעמים ילד חוזר פגוע מביה"ס או מחברים שנהגו לו כשורה או ממלמד שצעק עליו סתם או לא סתם, במקום להתחיל לפחד כמה זה יפריע לו לגדול וישפיע עליו לרעה, אני פשוט מאמינה שה' נותן לנו ולהם את הכח, וזה נותן הרגשה הרבה יותר בטוחה ונעימה, גם להורים וגם לילדם, גם בלי מילים!!
זה סתם עוד כיוון מחשבה שחשתי צורך לשתף אם זה יעזור ויחזק עוד כמה אמהות בישראל בעניין חינוך הילדים ועצמינו.