דרוש מידע גידול הילדים באופן בריא

[yz57446]

מהי דעת הקהל כאן?

לדעתי ומתוך הנסיון
(אני מאד רוצה לומר שבשאיפתי לכתוב על הנושא ספר ממש)
הוא כי אין לצעוק על הילדים בבית כלל
אלא לנסות ולהמיר את הצעקה בתוכן מילים עשיר ומחדד ומגדל בבית
שורש הרע והכסילות בבית הוא הצעקה

ואמשיך להרחיב בהזדמנות

 

[חפציבה]

אני חושבת שכל אדם שפוי יסכים עם זה שאסור לצעוק
בשום מצב ובשום מקום אין טעם לצעקות, על אף אחד,
[להוציא מקרים של סכנה שאז לעיתים יש צורך לצעוק]

גם אם התופעה הזו קיימת, ולצערנו יש בתים שיש שם צעקות
אבל אני בטוחה שאין פה אחד שלא יסכים עם זה שזה גרוע.

אני משערת שאם אתה מעוניין לפתוח דיון
אז הכוונה שלך היא האם לכעוס על ילדים
או לגעור ולנזוף בהם - או שיש דרך אחרת

וזה נושא שבימינו השתנו בו הרבה כללים
לעומת מה שהיה פעם, שהיו דוגלים ביד קשה יותר
בדור של היום זה פחות מתאים
והגישה היא לקרב ולעשות הכל בנועם

אני לא רוצה להיכנס לזה
כי אני לא מוסמכת בנושא
ויש פה מספיק שמבינים יותר ממני
- אז אשאיר להם את הדיון
וגם אני לא רוצה לקחת כאן אחריות

רק רציתי להוסיף שגם אלו שמחנכים בצורה תקיפה
הכעס צריך להיות רק כלפי חוץ, לצורך חינוך
אבל אם זה מגיע מתוך כעס פנימי אמיתי ועצבים
זה אסור ופסול ולא ישיג את המטרה.

 

[אור החיים]

אכן ברוב המקרים כשצועקים על הילדים זה בגלל שעצבנו אותנו אישית
אם בגלל שלא שמעו לנו מיד כשאמרנו להם לעשות משהו
ואם בגלל שעשו דבר לא רצוי
ולכן הכעס המיידי הוא ללא תועלת ואף מזיק
כי התגובה הספונטנית היא בדרך כלל ללא מחשבה
ולכן יודעי דבר היו משהים את הכעס ליותר מאוחר או אפילו ליום שאחריו
כי אז וודאי הגערה נעשית עם שכל וישוב הדעת
ובוודאי היא גם תביא תועלת
ואז השומע בין אם זה ילד או מבוגר מבין שמה שהוא עשה קודם היה שלא כשורה

 

[רחשי הלב]

סליחה שאני בוטה.
חוץ מלהעצים את ייסורי המצפון של רבות מהאמהות כאן (וגם האבות) לא חושב שתצא הרבה תועלת....

 

[אור החיים]

סליחה שאני בוטה.
חוץ מלהעצים את ייסורי המצפון של רבות מהאמהות כאן (וגם האבות) לא חושב שתצא הרבה תועלת....

לא צריך להגזים
אם פעם אחת נתגבר על הכעס והיה זה שכרינו...

 

[cherry c]

ולכן יודעי דבר היו משהים את הכעס ליותר מאוחר או אפילו ליום שאחריו

הצחקתני לקרוא את התגובה, ישר חשבתי על אתמול איך אחרי ארוחת ערב מפוארת לילדים עם צומי אישי מאבא ואמא, ביקשתי מהילדים ללכת להלביש פיגמה ולישון, בערך 5 פעמים בצורה יפה במספר וריאציות, ואחרי זה עוד 3 בצורה יותר תקיפה.. ועדין הם לא זזו ממקומם.
הצחיק אותי מאוד לדחות את הכעס למחר... איך רואים שאתה גבר..
לכן נהניתי לקרוא את התגובה הבאה אחריך:

סליחה שאני בוטה.
חוץ מלהעצים את ייסורי המצפון של רבות מהאמהות כאן (וגם האבות) לא חושב שתצא הרבה תועלת....

 

[רחשי הלב]

לא צריך להגזים
אם פעם אחת נתגבר על הכעס והיה זה שכרינו...

פעם אחת נתגבר על הכעס, ובמאות הפעמים הבאות לא נתגבר, ונתרגז על עצמנו שלא התגברנו, ומי שיסבול מההתרגזות הזו יהיה/ תהיה הבעל/האשה וממילא הילדים, ושוב נתרגז ונהיה מתוסכלים וכו' וכו'.
הפתרון הוא לא לומר שלא טוב להתרגז, אלא לתת כלים מהיסוד והשורש איך עובדים על הדבר הזה בצורה איטית ויסודית, ולא בצורה של 'מהיום אני לא מתרגז/ת יותר'.

 

[אור החיים]

הפתרון הוא לא לומר שלא טוב להתרגז, אלא לתת כלים מהיסוד והשורש איך עובדים על הדבר הזה בצורה איטית ויסודית, ולא בצורה של 'מהיום אני לא מתרגז/ת יותר'.

הידעתם שמובא בספרים הקדושים שאחד מהסודות של ההצלחה בחינוך הוא
''להתעלם''
גם במקרים ששמעת משהו צורם באוזניך מהילד שלך, ברוב המקרים אם תתעלם הדבר ייעלם כלא היה, כי הילד בדרך כלל עושה או אומר בלי לחשוב, כי כך הוא שמע מפלוני וכד', והוא לא יחזור על דבר זה שוב, אלא אם כן כעסת עליו וככל שהכעס היה יותר עוצמתי הוא יזכור יותר את מה שהוא אמר, ולכן לפחות בפעם הראשונה (וכל מקרה לגופו) נתאפק ולא נאמר מילה וברוב המקרים זה יצליח

 

[רחשי הלב]

הידעתם שמובא בספרים הקדושים שאחד מהסודות של ההצלחה בחינוך הוא
''להתעלם''
גם במקרים ששמעת משהו צורם באוזניך מהילד שלך, ברוב המקרים אם תתעלם הדבר ייעלם כלא היה, כי הילד בדרך כלל עושה או אומר בלי לחשוב, כי כך הוא שמע מפלוני וכד', והוא לא יחזור על דבר זה שוב, אלא אם כן כעסת עליו וככל שהכעס היה יותר עוצמתי הוא יזכור יותר את מה שהוא אמר, ולכן לפחות בפעם הראשונה (וכל מקרה לגופו) נתאפק ולא נאמר מילה וברוב המקרים זה יצליח

תודה

 

[תהילתך]

הצחקתני לקרוא את התגובה, ישר חשבתי על אתמול איך אחרי ארוחת ערב מפוארת לילדים עם צומי אישי מאבא ואמא, ביקשתי מהילדים ללכת להלביש פיגמה ולישון, בערך 5 פעמים בצורה יפה במספר וריאציות, ואחרי זה עוד 3 בצורה יותר תקיפה.. ועדין הם לא זזו ממקומם.
הצחיק אותי מאוד לדחות את הכעס למחר... איך רואים שאתה גבר..
לכן נהניתי לקרוא את התגובה הבאה אחריך:

הפתרון הכי מוצלח הוא,
לתפוס אותם בזרוע, ופשוט להוליך אותם לחדר שישימו פיג'מה.
(זו ההמלצה של הרב יעקובזון)

 

[אור החיים]

הצחקתני לקרוא את התגובה, ישר חשבתי על אתמול איך אחרי ארוחת ערב מפוארת לילדים עם צומי אישי מאבא ואמא, ביקשתי מהילדים ללכת להלביש פיגמה ולישון, בערך 5 פעמים בצורה יפה במספר וריאציות, ואחרי זה עוד 3 בצורה יותר תקיפה.. ועדין הם לא זזו ממקומם.
הצחיק אותי מאוד לדחות את הכעס למחר... איך רואים שאתה גבר..

לא אמרתי שבמקרה כמו שלך להשהות את הכעס למחר, יש גבול לטפשות...
אם תתעלם כשאתה אומר להם ללכת להתלבש והם לא שומעים לך הם יישארו ערים כל הלילה, אנחנו יודעים מה זה ילדים, ילד צריך גבולות ומשמעת.
אמרתי שבמקרים מסויימים ההתעלמות היא סוד ההצלחה, ולא הכעס שעושה את הפעולה ההפוכה
''דברי חכמים בנחת נשמעים"

 

[אור החיים]

הפתרון הכי מוצלח הוא,
לתפוס אותם בזרוע, ופשוט להוליך אותם לחדר שישימו פיג'מה.
(זו ההמלצה של הרב יעקובזון)

רק בעדינות!!! כן???

 

[בן ציון הלמ]

אני חושב שכולנו אנשים מבוגרים,
ולפחות דבר אחד יכולים לדרוש מעצמנו,
כאשר אנחנו באים לחנך את ילדינו ולהפעיל מרות וסמכות.
יושרה !!!
פשוט כל אחד יבדוק את עצמו,
האם כאשר הוא כועס / מגביה קול / או חלילה משתמש בכוח
האם זה בא ממקום אמיתי של חינוך נשמה קדושה שמופקדת אצלנו,
או מחוסר שליטה הנובעת מקטנות שלנו,
שאנחנו מוציאים אותה על חסר ישע שבמקרה הוא הילד שלנו.
יתכן מאוד שמי שצריך חינוך,
זה דווקא אנחנו...

 

[אור החיים]

אני חושב שכולנו אנשים מבוגרים,
ולפחות דבר אחד יכולים לדרוש מעצמנו,
כאשר אנחנו באים לחנך את ילדינו ולהפעיל מרות וסמכות.
יושרה !!!
פשוט כל אחד יבדוק את עצמו,
האם כאשר הוא כועס / מגביה קול / או חלילה משתמש בכוח
האם זה בא ממקום אמיתי של חינוך נשמה קדושה שמופקדת אצלנו,
או מחוסר שליטה הנובעת מקטנות שלנו,
שאנחנו מוציאים אותה על חסר ישע שבמקרה הוא הילד שלנו.
יתכן מאוד שמי שצריך חינוך,
זה דווקא אנחנו...

כל מילה נוספת מיותרת

 

[חרש עץ]

הכלל הכי חשוב בחינוך זה להתנהג טבעי עם הילדים. אם אני כעסן אני צריך לעבוד על זה, אבל לא לטמון את הכעס בתוך דיבור רגוע, שגורם לכעס ומתח בלב. הכי טוב שהרגשות על השולחן.
הצלקות הרציניות שכולנו נושאים מהילדות זה כלל לא שההורים כעסו עלינו, אלא שהעליבו אותנו, או שלא הרגשנו חשובים בעניהם.
כמובן שמי שמתגבר על הכעס באמת ילדיו יהיו בריאים יותר ממי שכועס, אבל מי שכועס במילים שקטות או בלב, ילדיו יהיו פצועים יותר ממי שצועק ומתרצה.

 

[-LIGA]

מהי דעת הקהל כאן?

לדעתי ומתוך הנסיון

הוא כי אין לצעוק על הילדים בבית כלל

השאלה רצינית??
מה היא דעת הקהל? כאילו שמישהו יענה: אני בעד צעקות, כעס, וכו'.

יש אנשים שנולדו בלי מידת הכעס, ואצלם אין צעקות - כיף להם!!
יש אנשים שעשו עבודה עצמית וכבר אין אצלם צעקות - כל הכבוד להם!!
ויש אנשים, רוב האנשים, שהם באמצע עבודה על המידות, עדיין מתמודדים עם הכעס, ועדיין יש אצלם צעקות.

רק רציתי להוסיף שגם אלו שמחנכים בצורה תקיפה
הכעס צריך להיות רק כלפי חוץ, לצורך חינוך

תקיפות זה כלי עזר לחינוך, זה לא כעס וזה לא דרך חינוך. הרי אף אחד לא מדבר כל היום ב'תקיפות'.
יש הרבה פעמים שצריכים להיות תקיפים.
לדעתי כשהורים מדברים בתקיפות כשיש צורך, זה רק מעצים את דמות ההורה בעיניי הילד. (לטובה)

 

[מרגלית100]

סליחה שאני בוטה.
חוץ מלהעצים את ייסורי המצפון של רבות מהאמהות כאן (וגם האבות) לא חושב שתצא הרבה תועלת....[/Q

UOT

אני רוצה שתבוא האמא או יבוא האבא המושלם שאף פעם לא צועק על ילדיו ויצביע!!!
שאף אחד לא יספר לי שיש כזה דבר!!
כולנו בנ"א ולכל אחד מאיתנו יש את הזמנים הרגועים יותר שאז קל לנו יותר לחשוב ולהתגבר ולעומת זאת את הזמנים הלחוצים /או הזמנים החלשים שבהם אנו לא במיטבינו ואז גם אין לנו כח שליטה חזק כ"כ.

ילדים בריאים יצאו גם מבית שצעקו עליהם ואולי הם יצאו בריאים יותר, כי הם יבינו שיש זמנים שבהם קשה גם לאמא או לאבא ושיהיה להם זמן כזה, הם לא יבהלו ויבינו שזה עובר, והם לא מלאכים בדיוק כפי שההורים שלהם לא, הם גם ידעו טוב יותר איך להתמודד עם מצבים שהם לא בדיוק תכננו שכך הם ייראו.
כמובן שאני לא מדברת על בית שהשיח הרגיל שם הוא צעקות וגם לא על בית שצועקים על ילד בממוצע /רק' 2-3 פעמים ביום, אני מדברת על בתים בריאים, רגילים וסטנדרטיים שקורה מפעם לפעם שילד התנהג לא כמו שצריך/ניצל את ההורים בצורה לא נכונה וכד' וקיבל צעקות,

כמובן שהשאיפה שלנו צריכה להיות להתעלות ולעבוד על עצמינו ושהצעקות יהיו מתוך מחשבה וקבלת החלטה נכונה ולא מתוך התפרצות כעס, אבל אנחנו כל הזמן במצב של עבודה, מנסים לעבוד על עצמנו ולהשתפר בכל התחומים וגם בתחום הזה,
אנחנו כאן בשביל לעבוד ולהתעלות וה' יעזור לנו שנצליח למלאות את תפקידנו כמו שצריך והתפילה שלי תמיד היא "ה' תעזור לי שלא אקלקל את המתנות שנתת לי"

 

[מלכת שבא]

אני רואה שהזכירו פה את הרב יעקובזון. אכן שמעתי פעם בהרצאה שלו
שילדים קטנים מבינים מעשים יותר מדיבורים, לכן נניח אם הילד קופץ
על הספה אל תדברו כל כך הרבה אלא פשוט תתפסו אותו ותורידו אותו,
כך כמה פעמים עד שהוא מפסיק.
אבל בנוגע לצעקות - ממש לאחרונה שמעתי הרצאה מעולה שלו על משמעת (ב'קול הלשון'),
וזה הפך לי לחלוטין את הגישה. אני פחות צועקת ופחות מתעצבנת ומשיגה יותר משמעת.
ממליצה מאוד. (אם זה באמת מענין מישהו אני יכולה לתת את מספר ההרצאה).

 

[-LIGA]

(אם זה באמת מענין מישהו אני יכולה לתת את מספר ההרצאה).

אשמח לשמוע!

 

[סימפטי]

גמרא מפורשת שלהגיד בנחת גורם שיקבלו ממנו, רק בשטח אני לפעמים רואה הפוך, שעד שאני לא צועק הם לא זזים.