ז"ל שו"ת
באר משה (להרה"ג ר' משה שטערן) חלק ח' סי' ל"ו:
נ' לס' תולדות תשל"ה לפ"ק פה ברוקלין יצ"ו
נשאלתי שש שאלות והריני משיב לו על כל שאלות ששדר לן תשובה מאהבה.
א) שאלה, א'
אם יש מקור להמנהג שלא להניח להביט לילד במראה טרם שהתחילו שיניו לצאת. השבתי כן היה המנהג, והנשים הי' מקפידות ע"ז מאוד. ידענא שכן היו מדקדקין בבית הורי הק' זצ"ל ובבית קמוח"ז זצ"ל שתינוק עד שלא התחיל לדבר ולא התחילו השנים לצאת שלא להניחו להביט "במראה", כי אומרים שהשניים לא יצאו בזמנו ולא ידבר בזמנו.
ב) שאלה
אם יש מקום להמנהג שלא לעבור על ילד קטן. השבתי כן היה המנהג מאז ומקדם, והכל הי' מקפידים ע"ז. וכן דקדקו שלא לעבור על ילד ולא לקפוץ עליו וזוכר אני דמי שהיה קופץ עליהם או עבר עליהם בקשו ממנו שיעבור אחור או יקפוץ אחור היפך ממה שעשה בראשונה, כי אמרו שעי"ז מה שעוברים או קופצים עליהם לא יגדלו ככל הצורך.
ג) שאלה
אם יש מקור למנהג לקשור חוט שני מפני עיה"ר על התינוק ועגלתו וכיוצ"ב. השבתי כן היה המנהג, והכל עשו כן. כן דקדקו לקשור חוט שני אדום על עגלה או מטת התינוק מפני עין הרע, וכל אלו הג' מנהגים בכלל מנהג נשים זקינות שעליהם כ' הרשב"א שאל יזלזלו בדבריהן ובמנהגיהם כי בודאי יסודתם בהררי קודש גם אם נעלם הטעם ממנו.
ד) שאלה כמה יש להשהות מליתן חלב אחר בשר לילד קטן. השבתי רק אחר ג' שנים התחילו לדקדק (ובמקום אחר הארכתי בזה). עד ג' שנים לא דקדקו מליתן חלב אחר בשר אפילו תיכף ומיד רק לא יהי' פי התינוק מלוכלך מהבשר, ואחר ג' שנים התחילו לחנך שעה ואחר כך ב' וג' שעות עד ו' שנים שלא נתנו עד שש שעות, ובילד חלוש או בילד שהי' אוהב החלב ולא רצה לשתות משקה אחרת קודם שהלך לישן וכיוצ"ב התירו עד ט' שנים אחר ג' שעות כשהי' אפשר, אבל לא דקדקו הרבה, וגם בילד איננו חלוש לא דקדקו הרבה אחר ג' שעות עד ט' שנים שאז התחילו לדקדק מאוד וזה דלא כהתשו' יג"ל יעקב (ח"ב סי' פח) דא"צ לדקדק להמתין עד ט' שנים, אבל אין המנהג כדבריו. ועתה מצאתי בתשו' חלקת יעקב (ח"ב סי' פ"ח) שמיקל ג"כ הרבה שעד י"ב שנים א"צ לדקדק עליהם כלל עיין שם, ולא הי' המנהג כן, וגם עתה אין המנהג כן.
ה) שאלה אם אשה מעוברת שרי לה לסרוג. השבתי לא שמעתי מזה עד עתה. מה ששמע שמעוברת לא תסרוג לא שמעתי עד עתה.
ו) נשאלתי מה דעתי בענין "לחם מזונות" בסעודות גדולות. השבתי אין דעתי נוחה מזה כלל וחיוב לבטלו. "לחם מזונות" בחתונה או סעודות גדולות אינני מסכים כלל כי הדבר הוא נגד דברי המג"א סי' קפ"ח סקי"ג, ועיין עוד ברמ"א שם ס"ז ובשו"ע הרב שם ובט"ז מג"א והגר"א. ועיין בתשו' שם משמעון (סי' א').
ובזה אצא בשים שלו' טובה
משה שטערן