אני לומדת עכשיו פרסום ואסטרטגיה, תוך כדי יישום בפועל ב"ה.
בעקבות האשכול הסמוך על הפירסומות שמדליקות את הדמיון, עלתה בי מחשבת 'כפירה' בקשר למותגים גדולים, איך הגיעו לזה.
ראיתי פרסומות 'נחשבות' שנוגדות את כללי הפירסום. ראיתי ויזואל שצריך פירוש רש"י כדי להבין (גם כאלו מהעיתונות החרדית), משפטי פירסום שלא קשורים לקטשופ..
מה שכן ראיתי שם זה ויזואל עוצמתי. עם הרבה צבעים, כזה שמחייב את העיניים להתעכב.
אז יש 2 ברירות:
1. אף אחד לא הבטיח לי מה הקף המכירות של כלל ביטוח ועוד. ז"א יכול להיות שהפירסומות שהועלו יפות ומדליקות, הקופי חזק, אבל בפועל לא בטוח שהביאו לקוחות,
ומי שהעלה התלהב פשוט מהקופי, וכך גם מבקרי האשכול. וזה לא אומר שמי שצילצל יחליף את הקטשופ להיינץ.
2. אולי פרסומות טובות הן כאלו שהגרפיקה בהן משובחת יותר? (זה מה שהעלו לפה בעיקר). כלומר, היו פרסומות שממש התלהבתי מהן, אבל הן לא הניעו אותי לפעולה. לא הייתי קונה אותן גם כשהייתי קהל היעד.
ועכשיו חשבתי על קוקה קולה. יכול להיות שמה שפירסם אותם לא היתה האסטרטגיה אלא דווקא ההזדמנות והקף הפרסום?
אני מניחה שאם אתחיל לשווק מוצר שאין כ"כ ויש בו צורך, ואציף את העיתונים במודעות, (תראו כמה קוקה קולה מפרסמת. מה ההקף. שטראוס, כל החברות הגדולות מעשירות את העיתונות. אם היקף המכירות היה בגלל האסטרטגיה המעולה הראשונית, הם לא היו צריכים לתת תיזכורת על קיומם כל הזמן).
ומזה אני יוצאת למסקנה: ככל שתפרסם יותר, (מוצרים בגדר הסביר, נניח אפתח משקה חדש מתחרה לג'אמפ וספרינג וכדו') המוצר ייקלט יותר (טוב, זו לא חכמה) ולכן לא האסטרטגיה בדווקא או הקופי, אלא ההקף!
ואל תגידו לי עכשיו שזה הפוך, וככל שיש יותר כסף, יש יותר פירסומות, כי כל מוצר התחיל מאפס.
בעקבות האשכול הסמוך על הפירסומות שמדליקות את הדמיון, עלתה בי מחשבת 'כפירה' בקשר למותגים גדולים, איך הגיעו לזה.
ראיתי פרסומות 'נחשבות' שנוגדות את כללי הפירסום. ראיתי ויזואל שצריך פירוש רש"י כדי להבין (גם כאלו מהעיתונות החרדית), משפטי פירסום שלא קשורים לקטשופ..
מה שכן ראיתי שם זה ויזואל עוצמתי. עם הרבה צבעים, כזה שמחייב את העיניים להתעכב.
אז יש 2 ברירות:
1. אף אחד לא הבטיח לי מה הקף המכירות של כלל ביטוח ועוד. ז"א יכול להיות שהפירסומות שהועלו יפות ומדליקות, הקופי חזק, אבל בפועל לא בטוח שהביאו לקוחות,
ומי שהעלה התלהב פשוט מהקופי, וכך גם מבקרי האשכול. וזה לא אומר שמי שצילצל יחליף את הקטשופ להיינץ.
2. אולי פרסומות טובות הן כאלו שהגרפיקה בהן משובחת יותר? (זה מה שהעלו לפה בעיקר). כלומר, היו פרסומות שממש התלהבתי מהן, אבל הן לא הניעו אותי לפעולה. לא הייתי קונה אותן גם כשהייתי קהל היעד.
ועכשיו חשבתי על קוקה קולה. יכול להיות שמה שפירסם אותם לא היתה האסטרטגיה אלא דווקא ההזדמנות והקף הפרסום?
אני מניחה שאם אתחיל לשווק מוצר שאין כ"כ ויש בו צורך, ואציף את העיתונים במודעות, (תראו כמה קוקה קולה מפרסמת. מה ההקף. שטראוס, כל החברות הגדולות מעשירות את העיתונות. אם היקף המכירות היה בגלל האסטרטגיה המעולה הראשונית, הם לא היו צריכים לתת תיזכורת על קיומם כל הזמן).
ומזה אני יוצאת למסקנה: ככל שתפרסם יותר, (מוצרים בגדר הסביר, נניח אפתח משקה חדש מתחרה לג'אמפ וספרינג וכדו') המוצר ייקלט יותר (טוב, זו לא חכמה) ולכן לא האסטרטגיה בדווקא או הקופי, אלא ההקף!
ואל תגידו לי עכשיו שזה הפוך, וככל שיש יותר כסף, יש יותר פירסומות, כי כל מוצר התחיל מאפס.