מידע שימושי ההבדלים בין העדות בבתי כנסת

[noam1]

מישהו יכול להסביר למה לאשכנזי אסור לגשת לעמוד ב"מוסאיוף" ואילו ספרדי יכול לגשת לעמוד ב"אור הצפון"?

מאותה הסיבה שאסור לספרדי לגשת באמשינוב\ויזניץ\בעלז\גור\ובכל בית כנסת ליטאי אא"כ יתפלל בנוסך המקום ובהבהרה מתאימה...
מי שבנה את השטיבלעך בנה לעצמו ומי שמתארח שיקיים את מנהג המקום.. במוסיוף זה ברור כיוון שרוב רובם של המתפללים הם ספרדים אבל באמשינוב לדוג' החסידים מיעוט שבמיעוט אולי אחד במנין אבל כופים על החזן נוסח ספרד..
בלי הליטאים\ספרדים היה להם אולי מניין אחד..

הרבה יותר מובן למה ספרדים לא מסכימים לאשכנזי לעלות מכיוון שלשיטתם ההבהרה זה עיוות של השפה ובפרט חסידים - וכ"ש ספרדים בעלי בתים שפשוט לא מבינים מה החזן אומר ...

אותה שאלה אפשר לשאול מדוע אצל הספרדים תמיד תמצא סידורים אשכנזיים - אצל הליטאים קצת של ספרדים (הרבה ספרד בגלל שהרבה מתפללים בנוסח הזה) ואצל החסידים כמעט ולא תמצאו סידור בנוסך אחר

 

[ברוך 2]

אצל חסידים אם העמוד בצד הארון קודש האדמו"ר/הרב ישב בצד השני
אצל הליטאים לרוב הוא ישב באותו צד (כדי שיחכו לו בקרישמע)

יש בתי כנסת ליטאים שלארון קודש יש דלתות כפולות חוץ מהפרוכת
(איזשהו עניין הלכתי)
ויש כאלה שיש כיסוי נוסף לבימה בשעת קריאת התורה

יש בתי כנסת שהעזרת נשים (כשהיא קומה נפרדת) מאחורה ויש כאלה שהיא ח או ר מסביב

לגבי בתי כנסת לדוגמא:
היכל ישיבת הר"ן ברמות
אמנם הוא לא סמל לפאר ועיצוב יפה
אבל יש בו דברים מוזרים שאולי יכולים לעניין:
שאפשר לחלק אותו בקלות לשני בתי כנסת
והארון קודש בפינה באלכסון...
ורואים שהשקיעו בו הרבה מחשבה בתכנון

 

[ליטאי פשוט]

יש בתי כנסת ליטאים שלארון קודש יש דלתות כפולות חוץ מהפרוכת
(איזשהו עניין הלכתי)

כדי שיוכלו לאכול בבית הכנסת (שתי כיסויים לס"ת)

ויש כאלה שיש כיסוי נוסף לבימה בשעת קריאת התורה

מדין "מעלין קודש ולא מורידים" בדר"כ על הבימה מונחות גמרות וכו'
אז שמים כיסוי בשעת קריאת התורה שיהיה מיוחד רק לספר התורה ומקפידים לא להניח עליו כלום חוץ מהס"ת

 

[אלישבע רבקה]

אצל חסידים אם העמוד בצד הארון קודש האדמו"ר/הרב ישב בצד השני
אצל הליטאים לרוב הוא ישב באותו צד (כדי שיחכו לו בקרישמע)

יש בתי כנסת ליטאים שלארון קודש יש דלתות כפולות חוץ מהפרוכת
(איזשהו עניין הלכתי)
ויש כאלה שיש כיסוי נוסף לבימה בשעת קריאת התורה

יש בתי כנסת שהעזרת נשים (כשהיא קומה נפרדת) מאחורה ויש כאלה שהיא ח או ר מסביב

לגבי בתי כנסת לדוגמא:
היכל ישיבת הר"ן ברמות
אמנם הוא לא סמל לפאר ועיצוב יפה
אבל יש בו דברים מוזרים שאולי יכולים לעניין:
שאפשר לחלק אותו בקלות לשני בתי כנסת
והארון קודש בפינה באלכסון...
ורואים שהשקיעו בו הרבה מחשבה בתכנון

תודה רבה על המידע!

יש בתי כנסת שהעזרת נשים (כשהיא קומה נפרדת) מאחורה ויש כאלה שהיא ח או ר מסביב

זה מנהג מסוים או קטע עיצובי?

היכל ישיבת הר"ן ברמות

נשמע מעניין
זה פתוח ביום חול גם לנשים?

 

[שואל ומשיב]

אצל הספרדים תמיד תמצא סידורים אשכנזיים

מימיי לא פגשתי סידור נוסח אשכנז בבית כנסת ספרדי.

 

[תדער]

יש בתי כנסת אשכנזים שנהגו להנמיך את הריצפה במקום שהחזן עומד יותר משאר הריצוף בבית הכנסת שנאמר "ממעמקים קראתיך"

 

[מרובע]

השם של בית הכנסת.

אצל חסידים בד"כ שם של עיר באירופה המזרחית. (לפעמים זו שם של חסידות קיימת מדורי דורות, ולפעמים מישהו שמקים חסידות חדשה מחפש שם עיר אירופאית שעדיין אינו בשימוש, או שם של חסידות שנעלמה לפני כמה דורות).
בתי כנסיות כלל חסידיים איני יודע כל כך אילו שמות הם בוחרים.

(אגב, בבויאן השם הרשמי של בית הכנסת הוא "קלויז", השאר אמנם מכנים אותו שטיבל או שול אבל ברשמי על קיר הבניין כתוב "בית כנסת")

אצל ליטאים יש טווח יותר רחב של שמות, או שם של אדם כשלפניו אחת המילים הבאות: בית/היכל/אוהל/וכו'. או "בני תורה/הישיבות" או חניכי הישיבות. או "יוצאי" ואחריו שם של ישיבה.

אצל ספרדים יש טווח רחב מאוד של שמות החל משמות דומים לליטאיים, ועד כל שם שיעלה על הדעת והמזלג.

 

[לאנגער]

מימיי לא פגשתי סידור נוסח אשכנז בבית כנסת ספרדי.

יש גם יש, ליד ביתי יש בית כנסת ספרדי עם מדף שלם.

 

[גלינג]

אצל הליטאים לרוב הוא ישב באותו צד (כדי שיחכו לו בקרישמע)

פחחח

 

[גידל]

הרבה יותר מובן למה ספרדים לא מסכימים לאשכנזי לעלות מכיוון שלשיטתם ההבהרה זה עיוות של השפה

ולשיטת האשכנזים, הברה ספרדית זה לא עיוות??
אם ההברה התימנית היא הנכונה, אז ההברה האשכנזית דומה יותר לתימנית.

 

[שואל ומשיב]

אצל ספרדים יש טווח רחב מאוד של שמות החל משמות דומים לליטאיים, ועד כל שם שיעלה על הדעת והמזלג.

מצוי שמות כמו 'אוהל משה ומסעודה' או בית דוד ומשה', 'זכרון חיים וזהבה'. גם ארגונים כמו 'יד עזרה ושולמית' וכדו'.
זה רק אצל ספרדים.

 

[מרובע]

יש לציין את ההבדל בהעמדת המזוזה בין אשכנזים לספרדים. האשכנזים אלכסון והספרדים ישר.

 

[112123]

ולשיטת האשכנזים, הברה ספרדית זה לא עיוות??

כל עדה חלוקה על השנייה
אבל אצל אשכנזים (יש לציין שלא כולם) לא מקפידים על ההבדל בין א ו-ע ולאחרונה גם בין ה' שזה גם המשנ"ב כותב לא לעלות חזן כזה.
לא הבנתי למה הל זה תבלין קדוש
(הק'ל הקדוש למי שלא הבין)

 

[יאן]

אצל ספרדים יש טווח רחב מאוד של שמות החל משמות דומים לליטאיים, ועד כל שם שיעלה על הדעת והמזלג.

אפילו תפארת ברדוגו. (עטרת רוזנצוויג? פחות הולך).

 

[אלישבע רבקה]

השאלה אם זה בית כנסת או בית מדרש
וש @אלישבע רבקה תיקח זאת בחשבון (בהתאם לבחירה הסופית. אם את בכיוון בכלל, לאחר האשכול המרתק!!)

יש לי התלבטות אם לעשות בית כנסת שישמש גם כבית מדרש
השאלה שלי היא איזה פונקציות אני בעצם צריכה להוסיף?
חדר לרב?
אוצר ספרים?
איך זה עובד בעצם?
אשמח אם כל מי שיש לו ידע בנושא יכתוב פה
תודה!

 

[סופרוומן]

יש לי התלבטות אם לעשות בית כנסת שישמש גם כבית מדרש
השאלה שלי היא איזה פונקציות אני בעצם צריכה להוסיף?
חדר לרב?
אוצר ספרים?
איך זה עובד בעצם?
אשמח אם כל מי שיש לו ידע בנושא יכתוב פה
תודה!

אצלנו, בית כנסת ספרדי, הוא נקרא גם בית מדרש ויש חדר לרב. לא ברור לי אם בגלל הנוחות או בגלל סיבה אחרת

 

[מצליחנות]

היום כל בית הכנסת משמש גם כבימ"ד ואפילו בתי מדרש חסידיים מתהדרים 'בהיכל התורה' כראוי וכיאה
אוצר הספרים יכול לבוא בתוך היכל התפילה והלימוד ויכל לבוא כדבר בפנ"ע לרוב הוא כחלק מבימ"ד
יתכן וריבוי פרטים יאבד את האפקט המרכזי של העבודה??
חדר לרב לא קשור לשימוש
בגדול אין הוספה משמעותית חוץ מספריות מרובות ואולי אם משהו בסגנון החסידי העכשווי זה היכל התורה בנפרד שזה יותר אולם עם שולחנות והמון ספרים

 

[אלישבע רבקה]

'בהיכל התורה'

במקום שאין היכל תורה לומדים בבית כנסת ובעזרת נשים?
יש חדרי לימוד נוספים?

יתכן וריבוי פרטים יאבד את האפקט המרכזי של העבודה??

ההפך, ככל שיש יותר פרטים העבודה יותר מורכבת, הבוחנים מעריכים והציון עולה...(בעז''ה)

 

[מצליחנות]

במקום שאין היכל תורה לומדים בבית כנסת ובעזרת נשים?
יש חדרי לימוד נוספים?

אכן הלימוד בבית הכנסת, אבל תמיד יתכנו חדרי לימוד נוספים, כמו שיש בשטיבלאך חדרי תפילה, אבל זה לא מצוי כמעט אולי בבלעזא שיש הרבה חדרים,
אבל אם את מחפשת השראה להיכל התורה נהדר יש בסאטמאר ברח' יואל - אולי יש תמונות משם למאן דהו

ההפך, ככל שיש יותר פרטים העבודה יותר מורכבת, הבוחנים מעריכים והציון עולה...(בעז''ה)

הלואי רק אל תשכחי לשתף אותנו בתוצאה....
ןאם כבר ריבוי פרטים את יכולה לעשות קמפוס של בתי כנסיות שמכיל את כל העדות או כמה מהם לפחות.....

 

[מרובע]

נראה לי שלא רשמו כאן על הלבוש של המתפללים.

הליטאים הולכים בכובע קנייטש עם חליפה קצרה. ובשבת מוסיפים עניבה. הפאות מאחורי האוזניים (גודל הפאות משתנה לפי איזורים, יש כאלו שלא מגדלים כלל).
בקהילות תלמידי החזו"א הולכים עם חליפה ארוכה וכובע עגול/קנייטש, בלי עניבה בשבת, הפאות לפני האוזניים (מה שנקרא "בחוץ"). יש כאלו שהולכים עם ציצית (כותנה או צמר?) מעל החולצה.

לחסידים יש המון וריאציות שמשתנות לפי חסידות ולפי מנהגי בית אבא וכו', ואני לא הצלחתי עדיין לקלוט את הכל.
אנסה לכתוב חלק:

הירושלמים עם יארמולקע לבנה וקאפטן פסים (בתולדות אהרן ואברהם יצחק גם ביום חול, וברוב הקהילות רק בשבת, ומעליהם מעיל חום) מגבעת סופר ביום חול (ושטריימל בשבת אצל כל החסידים הנשואים ובתולדות אהרן ואברהם יצחק לובשים שטריימל בשבת כל הבחורים מגיל בר מצוה).

ציציות צמר מעל החולצה
פערטל שיך עם שווארצע אדער ווייסע זאקן, עם מכנסיים קצרות.

חסידי גור עם פיאות מתחת לכיפה (כיפת גור גדולה), ספודיק בשבת, משקפי פלסטיק עם מסגרת עבה. הויזען אין די זאקען.

סקווירא עם מגפיים.

חסידי פולין וליטא (וברסלב) עם קאפלוטש/המבורג עשוי לבד, חסידי הונגריה רומניה גליציה עם סמט מקטיפה, ירושלמים עם סופר שטוח.

בכמה חסידויות הילדים לובשים כובע גבוה מרובע "דאטשע".

אופן עטיפת הטלית בהרבה חסידויות היא שהטלית מכסה את הידיים (ולא רק על הכתפיים) ושתי הכנפות האחוריות תחובות בגארטל.
בשבת חסידים רבים עוטפים טלית עם עטרת כסף.

חבדניקים עם קנייטש (מעוך מלמעלה בצורה מיוחדת) וחליפה קצרה (גארטל על החליפה בשעת התפילה) לא מכניסים את החולצה מתחת למכנסיים (ובד"כ עובר את החליפה). בשבת הנשואים לובשים פראק ארוך (סירטוק) עם גארטל.
פיאות קצרות לפני האוזניים.

קהילת "בית משיח" לובשים כיפה שכתוב עליה יחי אדוננו. דגל של משיח בדש החליפה.


נחנחים עם כיפות פונפון עם כיתוב נח נח,


אצל הספרדים: קהילות בני התורה/חניכי הישיבות לבושים כמו ליטאים רגילים.
רק שיש שנוהגים להכניס את חוטי הציציות בתוך הבגדים שלא יראו. וכן הטליתות גם לבחורים, וגם רבים לובשים טלית עם פסים לבנים. הבחורים (והילדים) לובשים טלית (חלקם גם מעל הראש).

קהילות רגילות יש פחות הקפדה על הלבוש וניתן לראות באותו בית כנסת כל הסוגים: החל מלבוש ליטאי מלא של כובע וחליפה, (או לבוש ברסלבי ספרדי, לבוש חבדי אינו נפוץ כי הספרדים שנהיים חבדיים עוזבים בד"כ את בתי הכנסיות הספרדים ועוברים לבתי כנסת חב"ד).
וכן באותו בית כנסת ניתן לראות חלק שהולכים עם חליפה בלי כובע (כיפות שונות ותסרוקות שונות),
חלקם בלי חליפה, חלקם עם כיפה שחורה חלקם עם כיפה בצבע אחר וחלקם סרוגה (וחשוב להדגיש שאין כל הבדל אידיאולוגי בין כל אלו כלל, שלא כאשכנזים שמי שמשנה פריט לבוש קטן זה מראה שהוא התרחק ת"ק פרסה מההשקפה הקודמת שלו)
גם צבעי החולצות והמכנסיים וצורתם מאוד מגוונים. וכן צבעי פסי הטליתות.
חלקם עם פיאות קצרות וחלקם ארוכות לפני האוזניים או מאחורי האוזניים,

אצל התימנים הטלית מונחת כמו צעיף מסביב הגוף (כולל הראש) ומשתלשלת בין הידים.
וכמובן הפאות המסולסלות אצל חלק מהמתפללים. כולם לובשים טלית גם במנחה נראה לי.


כל זה דיברנו על החרדים, אצל קהילות המזרחי יש עוד המון ניואנסים ואין כאן מקום להאריך.