דרוש מידע לטלטל ברחוב ז'בוטניסקי בבני ברק

שארפער

משתמש מקצוען
הבהרה חשובה!
לספרדים, כל העניין של טלטול ע"י עירוב של צורת הפתח ע"י חוטים, הרבה יותר בעייתי!
(בגלל שבד"כ הספרדים עושים את האמצע בין החסידים לליטאים, ולא תמיד לוקחים בחשבון שהמחבר בעל השו"ע מחמיר מאוד בענייני טלטול, ורבים מהליטאים שלא מטלטלים, זה בגלל שיש מקומות שחוששים למחבר, (לא רק כמובן) והספרדים לא כ"כ מודעים לזה. לכן, כל ספרדי, שישאל את רבותיו, ולא להסתמך על רב ליטאי או חסידי שהתיר. יתכן שיש גם רבנים ספרדים שמתירים, ועליהם הוא יוכל בקלות לסמוך.)

הלכתי פעם בז'בוטינסקי, ואברך ביקש ממני לטלטל לו את העגלה. אמרתי לו שלא מתחשק לי להיות הגוי של שבת שלו. זה א'. ב' אינני מטלטל (ברוב העיר, ק"ו שלא) בז'בוטינסקי, ג' נראה לי שאם לדעתו אסור לטלטל, איך הוא יכול ל ב ק ש ממני לטלטל, ועוד ל ה נ ו ת מזה......
 

999

משתמש מקצוען
בניגוד לנכתב לעיל, רוב הרבנים מתירים. אלו שאוסרים, זה בעיקר רבנים של הציבור הליטאי, ולאו דוקא הגדולים שבהם, וזה יותר אלו שמהדרים על עירובים עצמאיים, (דהיינו שגם ברחובות הרגילים של בני ברק, הם עושים עירובים עבור עצמם).
רוב ככול הציבור מטלטל בז'בוטינסקי ללא בעיה, וכך פסקתם של הרבנים הגדולים והעיקריים של העיר.
גם לאחרונה (סוכות) היתה כתבה תדמית על ועד עירובין חדש שניסה להשען על בית הוראה ידוע, ופירסם כתבת תדמית שבה התייחס לעירוב בז'בוטינסקי, אבל מבירור עמוק, היתה התנערות מוחלטת של אותו בית הוראה מהנכתב בכתבה, (לא מה שנכתב כלפי הועד החדש אלא מהנכתב לגבי רחוב ז'בוטינסקי), ואמרו שהעירוב העירוני מהודר לכתחילה, כולל ברחוב זה.
הדברים שכתבת לא נכונים בכלל וכנראה שאינך יודע מה הנושא ההלכתי הרציני שיש בזה. זה נושא שכבר החזו"א עמד עליו וחשש שיש לזה גדר של רשות הרבים דאורייתא ולדעת רוב הפוסקים לא מועיל שם העירוב. וכן התפרסם בשם הגר"ש ואזנר זצ"ל והגר"נ קרליץ זצ"ל.
זה מה שרמזתי לעיל, אבל אלו שציטטו דברי כנראה לא הבינו כוונתי.
הלכתית, מי שמטלטל בכל בני ברק וסומך על העירוב, יכול לטלטל גם שם. וברור שהעירוב בבני ברק הוא מהודר. מי שיאמר שלא חוטא לאמת.
אבל יש גם צד פולטי בכל דבר, וזה מה שגורם ל'חומרות' מסוימות. כפי שיש 'מחמירים' לא לאכול הרב לנדא. (הייתה פעם כזו תופעה...)

גם זה לא נכון. אין קשר בין נושא העירוב העירוני בשאר חלקי העיר לבין העירוב ברחוב ז'בוטינסקי. וכאמור הנושא אינו פוליטי בכלל אלא נושא הלכתי רציני בהגדרת הרחוב מבחינת "רשות הרבים", וזה לא סתם איזה "חומרא".
ואם אתה לא מכיר שום רב, כנראה שאתה מאד מגזרי או מכונס לנישה מסוימת. כל רב יאמר לך את זה ומגוחך לפרט על כזה דבר שמות. אא"כ תרצה לערער על כל המושג הזה ששמו עירוב, ויש מה להאריך בזה.
כנראה הוא לא מכיר את הנתונים הלא נכונים שכתבת...
 
נערך לאחרונה ב:

אני וביתי

משתמש מקצוען
הלכתי פעם בז'בוטינסקי, ואברך ביקש ממני לטלטל לו את העגלה. אמרתי לו שלא מתחשק לי להיות הגוי של שבת שלו. זה א'. ב' אינני מטלטל (ברוב העיר, ק"ו שלא) בז'בוטינסקי, ג' נראה לי שאם לדעתו אסור לטלטל, איך הוא יכול ל ב ק ש ממני לטלטל, ועוד ל ה נ ו ת מזה......
כן גם ממני פעם ביקשו להעביר את העגלה בזבוטינסקי לא נפגעתי :)
 

אני וביתי

משתמש מקצוען
אבל יש גם צד פולטי בכל דבר, וזה מה שגורם ל'חומרות' מסוימות. כפי שיש 'מחמירים' לא לאכול הרב לנדא. (הייתה פעם כזו תופעה...)
הנושא של העירוב הוא הלכתי נטו וגם הרב לנדא עשה 2 עירובים לבני ברק לבד עד זבוטינסקי וגם לשכונות שאחרי זבוטינסקי כך שלא לטלטל בזבוטינסקי גם הרב לנדא מודה שקיים ודאג לעירוב כזה!!! וחוץ מזה שיש המון שיטות בעירוב ולא בהכרח שהעירוב עומד בהכל ולכן יש עירוב שכונתי גם.
 

שארפער

משתמש מקצוען
כן גם ממני פעם ביקשו להעביר את העגלה בזבוטינסקי לא נפגעתי :)
גם אני לא נפגעתי.... רק העמדתי אותו על הגיחוך שבעניין..... (אם הייתי מטלטל, אולי לא היה אכפת לי. אבל מכיוון שאינני מטלטל, קצת מפריע לי לראות אנשים שלא מטלטלים, ולא מפריע להם לבקש ממישהו שיטלטל להם. הם הרי בונים על זה. למה הוא יצא עם עגלה? מה הוא חשב? שיבוא משיח עד שהוא יגיע לז'בוטינסקי?! לא! הוא בנה על מישהו שמטלטל, שיטלטל לו, בשעה שבעיניו המטלטל ההוא עושה משהו לא בסדר. (הוא לא מספיק צדיק כמוני. אז אם הוא לא צדיק כמוך, התכבד, והתנזר נא משירותיו.... ) לי הסתירתיות הזו מציקה. אני יחיד בעניין זה? אולי.)
 
נערך לאחרונה ב:

מירי עוס

משתמש מקצוען
גם אני לא נפגעתי.... רק העמדתי אותו על הגיחוך שבעניין.....
אפשר לגחך, ואפשר גם לנסות להבין.

אני מכירה רב שמתיר לבקש מכיון שהאיסור לבקש הוא לפני עוור,
וכשיש לך רבנים גדולים שמתירים קצת קשה לומר שהוא לא יכול לסמוך עליהם.
 

שארפער

משתמש מקצוען
אפשר לגחך, ואפשר גם לנסות להבין.

אני מכירה רב שמתיר לבקש מכיון שהאיסור לבקש הוא לפני עוור,
וכשיש לך רבנים גדולים שמתירים קצת קשה לומר שהוא לא יכול לסמוך עליהם.
לכן הסברתי.
(אם הייתי מטלטל, אולי לא היה אכפת לי. אבל מכיוון שאינני מטלטל, קצת מפריע לי לראות אנשים שלא מטלטלים, ולא מפריע להם לבקש ממישהו שיטלטל להם. הם הרי בונים על זה. למה הוא יצא עם עגלה? מה הוא חשב? שיבוא משיח עד שהוא יגיע לז'בוטינסקי?! לא! הוא בנה על מישהו שמטלטל, שיטלטל לו, בשעה שבעיניו המטלטל ההוא עושה משהו לא בסדר. (הוא לא מספיק צדיק כמוני. אז אם הוא לא צדיק כמוך, התכבד, והתנזר נא משירותיו.... ) לי הסתירתיות הזו מציקה. אני יחיד בעניין זה? אולי.)
אינני אומר שזה אסור, רק הסברתי את רגשותי, שאינן קשורות לעלבון, אלא זה פשוט נראה קצת מוזר....
הרב שלו התיר לו? בסדר. אז שיעשה כך. זה לא הופך ללא מוזר בעקבות כך....
 

מירי עוס

משתמש מקצוען
לכן הסברתי.

אינני אומר שזה אסור, רק הסברתי את רגשותי, שאינן קשורות לעלבון, אלא זה פשוט נראה קצת מוזר....
הרב שלו התיר לו? בסדר. אז שיעשה כך. זה לא הופך ללא מוזר בעקבות כך....
יש שני סוגי אנשים.
יש כאלו שכשנוהגים חומרה מסוימת, מבחינתם השאר שלא עושים כך הם עבריינים,
ויש כאלו שמחמירים בתור חומרה, אבל יודעים שיש כאלו שלא נוהגים כן.
לגבי הסוג הראשון אני מסכימה שזה מוזר שהוא מבקש שיעבירו לו, ואולי אף אסור לו לבקש,
אבל לגבי הסוג השני לא מסכימה, מכיון שהוא נוהג חומרה, מדוע לא יכול להיעזר בחבירו שלא נוהג כן?
 

שאף

משתמש מקצוען
בתור אחת שגרה בקרית הרצוג,
למיטב ידיעתי כל רבני השכנה חוץ מהרב שטיין(חסידי) אסרו את הטלטול ברח' ז'בוטינסקי מלכתחילה.
 

שארפער

משתמש מקצוען
יש שני סוגי אנשים.
יש כאלו שכשנוהגים חומרה מסוימת, מבחינתם השאר שלא עושים כך הם עבריינים,
ויש כאלו שמחמירים בתור חומרה, אבל יודעים שיש כאלו שלא נוהגים כן.
לגבי הסוג הראשון אני מסכימה שזה מוזר שהוא מבקש שיעבירו לו, ואולי אף אסור לו לבקש,
אבל לגבי הסוג השני לא מסכימה, מכיון שהוא נוהג חומרה, מדוע לא יכול להיעזר בחבירו שלא נוהג כן?
מסכים עם כל מילה..... המבט שלו כשהוא שאל אותי אם אני יכול להעביר לו את העגלה, (הוא אפילו לא שאל אם אני מטלטל קודם.) אמר הכל.... (הוא מהסוג הראשון...)
מסקנה, קודם שיברר עם עצמו מה ואיך, הוא נוהג, ואחרי זה שיבקש מאנשים....

יש גם את כל האלו, שהאשה מטלטלת והבעל לא. עד לרגע זה, אין אני מצליח לקלוט את זה.... אם זו חומרה ראויה, אז למה אשתך לא שווה מספיק כדי שתפרגן לה להחמיר גם, ואם "אין ברירה", כי יש עגלה.... אז אל תחמיר אתה!
 

שארפער

משתמש מקצוען
ויש כאלו שמחמירים בתור חומרה, אבל יודעים שיש כאלו שלא נוהגים כן.
לגבי הסוג הראשון אני מסכימה שזה מוזר שהוא מבקש שיעבירו לו, ואולי אף אסור לו לבקש,
אבל לגבי הסוג השני לא מסכימה, מכיון שהוא נוהג חומרה, מדוע לא יכול להיעזר בחבירו שלא נוהג כן?
הרבנים שאוסרים אוסרים זאת לגמרי ולכן אותה דעה שאוסרת, אוסרת גם להנות ממעשה שבת של יהודי.
גם לי היה זכור שאין שיטה כזו.... אבל מרוב האנשים שאני רואה שעושים את זה, חשבתי אולי באמת יש שיטה כזו, עם כל הגיחוך שבדבר....

עריכה:
לאור האמור למטה שהביאה @במבונה מ"פסק דין" את דעת הגרמ"י וינד שליט"א, חוזרני בי, וכפי הנראה שאותם שמבקשים נוהגים כן רק כחומרה ומקילים בה בשעת הדחק, ולכן מותר להם לבקש.
 
נערך לאחרונה ב:

במבונה

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
הדברים שכתבת לא נכונים בכלל וכנראה שאינך יודע מה הנושא ההלכתי הרציני שיש בזה. זה נושא שכבר החזו"א עמד עליו וחשש שיש לזה גדר של רשות הרבים דאורייתא ולדעת רוב הפוסקים לא מועיל שם העירוב. וכן התפרסם בשם הגר"ש ואזנר זצ"ל והגר"נ קרליץ זצ"ל.
אם כבר חזו"א, לפי שיטתו אין שום בעיה בז'בוטינסקי כי זה לא רחוב ישר ממש. [ודווקא בנושא הזה הרבנים הליטאים החמירו יותר מהחזו"א]
זה לא נכון שלרוב הפוסקים זה ודאי רה"ר. אלא רק חוששים לכך. ע"פ חלק משיטות הראשונים.

אבל זה ברור שהמצב הפרוה הזה לבקש מאחרים. אינו ברור. ויש בזה לכאו' לפני עוור.
[בשונה מפתיחת בקבוקים ששם זה באמת מוגדר רק כחומרא. ויש רבנים שהתירו לבקש מאחרים.]
 

שארפער

משתמש מקצוען
[בשונה מפתיחת בקבוקים ששם זה באמת מוגדר רק כחומרא. ויש רבנים שהתירו לבקש מאחרים.]
וגם על זה, יש סיפור מר' ישראל יעקב פישר זצ"ל שהתיר לפתוח, ועכ"ז כשביקשו ממנו לפתוח עבור אחרים, סירב. אם זה אסור לך, או אתה מחמיר לא לעשות זאת, אז תחמיר גם לא לבקש.... (ואת זה אמר רב שהתיר לפתוח!) (אני מקווה שאני מדייק בפרטים.)
 

במבונה

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
מתוך אתר דין

1. מי שאינו משתשמש בעירוב האם מותר לבקש למי שמשתמש בעירוב לטלטל דבר מאכל עבורו, ואם המאכל מותר?
2. מי שנוהג בצאת שבת כשיטת ר"ת האם יכול לבקש ממי שמיקל כשיטת הגאונים לעשות בעבורו מלאכה במוצאי שבת כאשר עדיין לא יצאה שבת לפי שיטת ר"ת?
תשובה
שלום רב!
1. מלאכה שנחלקו בו הפוסקים אם מותר לעשותו בשבת או לא, כמו למשל פתיחת קופסת שימורים, ויש אנשים שנוהגים כשיטת האוסרים, ויש שנוהגים כשיטת המתירים, אסור לאדם שנוהג כדעת האוסרים, לבקש מאדם שנוהג כדעת המתירים, לפתוח בשבילו קופסא, ואם ביקש ממנו לפתוח בשבילו את קופסת שימורים, והוא פתח את זה לצורך המבקש, אסור לו להנות ממה ממה שבתוך הקופסא. [כן מבואר באג"מ או"ח ח"ד סימן קי"ט אות ה'].
אמנם כל זה כשאדם נוהג כך מעיקר הדין, אבל אם אדם בעיקר הדין נוהג כדעת המקילים, אבל הוא נוהג בעצמו מדת חסידות, והוא בעצמו אינו רוצה לטלטל ולסמוך על עירוב, אבל בשעת הדחק הוא בעצמו מיקל בזה, משום שאינו נוהג כן רק בתורת חומרה ולא מעיקר הדין, במקרה כזה מסתבר שמותר לו לבקש מאדם שסומך על העירוב, שיטלטל עבורו חפץ.
2. הדין הוא כמו שכתבנו בתשובה הקודמת, שמי שנוהג כדעת ר"ת מעיקר הדין ולא בתורת חומרה, אסור לו לבקש מאדם אחר שיעשה מלאכה עבורו, אבל מי שנוהג כדעת ר"ת בתור חומרה ומידת חסידות, מותר לו לבקש מאדם אחר לעשות מלאכה עבורו.



הרב מאיר יצחק וינד
 

ההדר שבהדר

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
באותו עניין שמעתי פעם שמספרים שבעירוב של רמת שלמה יש בו את כל החומרות שיכול להיות, והרב האחראי על העירוב מסר פעם דרשה שהסביר בה את כל החומרות וסיכם כך: ואעפ"כ אין לסמוך על כך אלא אשת עם הארץ בשעת הדחק.
מישהו שמע פעם משהו בעניין
 

גלינג

משתמש סופר מקצוען
אם כבר חזו"א, לפי שיטתו אין שום בעיה בז'בוטינסקי כי זה לא רחוב ישר ממש. [ודווקא בנושא הזה הרבנים הליטאים החמירו יותר מהחזו"א]
ממש כך.
הרבנים הליטאים.. בכללם אדוננו המשנ"ב שהחמיר בזה הרבה יותר מהחזו"א.
[בשונה מפתיחת בקבוקים ששם זה באמת מוגדר רק כחומרא.
הגרנ"ק למשל סבר שזה איסור מדינא..
גם על זה, יש סיפור מר' ישראל יעקב פישר זצ"ל שהתיר לפתוח, ועכ"ז כשביקשו ממנו לפתוח עבור אחרים,
אני שמעתי שכשהיה מגיע לשלום זכר היה פותח את כל הבקבוקים..
 

מירי עוס

משתמש מקצוען
באמת חבל לאמר דעות בלי לדעת הלכות.
אם היית קוראת לפני שתוקפת היה יותר טוב..
אני מכירה רב שמתיר לבקש מכיון שהאיסור לבקש הוא לפני עוור,
וכשיש לך רבנים גדולים שמתירים קצת קשה לומר שהוא לא יכול לסמוך עליהם.
לא כל רב סובר כמו הרב שלך.
ואגב גם הרב שציטטתת כדאי שתבררי טוב טוב מה דעתו!
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קלו

א הוֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ב הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ג הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ד לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ה לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ו לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ז לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ח אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ט אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:י לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:יא וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:יב בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:יג לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:יד וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:טו וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:טז לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:יז לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:יח וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:יט לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:כ וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:כא וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:כב נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:כג שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:כד וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:כה נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:כו הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
נקרא  6  פעמים

לוח מודעות

למעלה