התייעצות הלב דואג העין דומעת ואני לא יודעת מה לעשות

[saralulu]

בדרך כלל במעון הטיפול בסדר גמור.
ישנם עוד אנשים שמסתובבים וגם המנהלת.
אנחנו מצווים ב'השתדלות' ולסמוך על הקב"ה.
ולתת ילד למעון זהו 'השתדלות' ראויה.
קצת 'ביטחון' ...
לפעמים ההורה בבית 'בעצבים' זה כל כך טוב ?
אם יש הכרח לשלוח את הילד.
צריך לברר ולסמוך על הקב"ה.
רק בריאות !

נכון!
אבל היו דברים מעולם! תמיד צריכים לשים לב שהכל בסדר.

 

[אינסוף]

אני מסכימה עם הכל חוץ מהטיטול.
ילד הוא הוא מבוגר קטן, ככה חינכו אותי. אני לא הייתי רוצה להרגיש ככה.
וכשתינוק בוכה, השכינה בוכה איתו. את זה אמר הבעש"ט, אם אינני טועה.

בודאי. התכונתי שאם הגעת בהפתעה והטיטול היה מלא (לא 3 שעות...) זה לא ממש סוף העולם אם זה לא קורה באופן קבוע ומציק...

 

[אבי2000]

כל מה שאנחנו עושים זה למען הילדים,
כך, שממש לא שווה לאבד את הילדים למען העשיה..

אם הדברים כ"כ מזעזעים, לא נראה לי שיש פה מקום לשאלה..

 

[לא אני]

אחותי הגדולה מסכימה לקבל אות הלגן שלה אבל היא מאד רחוקה ממני ואין מי שיצליח לקחת אותה אליה כל בוקר

כל מאמץ שווה לענ"ד.
גם שלילדה יהיה טוב.
וגם שלאמא שלה יהיה טוב.

 

[גלוריה]

מסכנונת... עולות לי דמעות לעיניים.
גם לבת שלי קרה סיפור דומה. במשפחתון של התמ"ת.
בעלי היה שומע אותה מאחורי הדלת בוכה לפעמים...
יום אחד כשהוא בא לקחת אותה אחרי בכי כזה, המטפלת התחילה לדבר איתו על התשלום.
בעלי כמובן עצר אותה והציע למטפלת לקחת אותה בידיים תוך כדי שהם מדברים על התשלום.
היא סירבה: "לא יקרה לה כלום אם היא תבכה קצת".
בעלי העדין נכנע במורת רוח והמשיך עוד קצת את הדיון.
הבכי התגבר, וכאן בעלי כבר כעס: "תביאי לי אותה בבקשה, היא בוכה!" (היא היתה בחדר פנימי)
והיא בחוסר חשק צועדת לאיטה לחדר תוך מלמול זעוף של "מה כבר קרה... כולה בכי..."
על אתר החלטנו לא להחזיר אותה לשם יותר.
אמא שלי, חוקרת במשטרה, התקשרה זועמת למטפלת (הייתי כל כך דהומה וכעוסה שלא הייתי מסוגלת לדבר בעצמי), והוציאה ממנה את העובדה הבאה:
תקשיבו טוב.
במשך כמעט 9 שעות רצוף התינוקת המתוקה שלי היתה כלואה לבד בלול, כשכל חבריה משחקים על הרצפה לידה.
ולמה?
היא טענה שלילדה היו יציאות רכות והיא היתה עלולה להדביק אחרים.
מיותר לציין שזה היה כמובן שקר מוחלט.
וזה הסביר כמה דברים. כי התינוקת הכי חייכנית שהכרתי אי פעם, הפכה באותה תקופה למסוגרת ועצובה במקצת, ואנחנו, בשטף החיים, התעלמנו מנורות האזהרה האלה, תלינו את זה בקשיי הסתגלות למעבר למטפלת חדשה.

אז הוצאנו אותה משם.
ומאז היא חזרה לחייך ולשמוח ב"ה.

@ב.כ , מצטערת שעליתי על האשכול שלך, פרקתי קצת...
מקווה שבע"ה גם הבייבי שלך יחזור לעצמו במהירות.
את יכולה לבקש מספרי טלפון של הורים אחרים? (לא יודעת כמה יועיל, אצלנו הבירור הראשוני לא מנע את זה...)
ואם את בני ברקית, יש לי מישהי מדהימה בגן וורשא, היא בס"ד החזירה לי את החיוך לילדה. רלוונטי לך?

 

[הייי]

צריך לדעת שרוב המעונות כן בסדר, עדיף באמת מקום מסודר עם ניהול קפדני ופחות 'שטעטל'...
אפשר לראות את זה בדרך כלל... וחשוב לקבל המלצות לפני ששולחים!

 

[saralulu]

במעון בית חלומוצ

צריך לדעת שרוב המעונות כן בסדר, עדיף באמת מקום מסודר עם ניהול קפדני ופחות 'שטעטל'...
אפשר לראות את זה בדרך כלל... וחשוב לקבל המלצות לפני ששולחים!

מעון בית חלומותי שהוא מעון מדהים!!!!!!! אין דברים כאלה!!!!!!!
יש מצלמות בכל החדרים וההורים צופים במצלמות כאוות נפשם.

 

[הייי]

ההנהלה של המעון הבטיחה לי שהם מעבירים אותה למבנה אחר לקבוצה אחרת ששם יש מטפלת טובה לטענתם
אני לא יכולה במצב הנוכחי שלי להגיע למבנה המדובר לראות את הדברים ולבקר בהפתעה כי זה לעלות קומה
מה עושים ???

תבקשי לדבר עם הורים בקבוצה השנייה בתקווה שיש שם מישהו שאת יכולה לסמוך עליו...
ותוודאי שלא מחליפים כל רגע עובדות!
רק בריאות ונחת!

 

[נקודת זינוק]

בנוסף לכל מה שנכתב כאן, יש מה שנקרא: התנתקות רגשית, או במילים אחרות: ראש קטן.
זה לרוב לא קיים אצל אמהות טריות ומתפתח עם השנים אצל אמהות ותיקות במקביל להתרחבות המשפחה...

מה זה אומר?
שאם אין ברירה אחרת והילד לא מסרב להגיע למעון בבוקר ואפילו מסכים להושיט ידיים ולחייך למטפלת (תינוקות בגיל הזה כבר יודעים להיות חשדניים ובהחלט כבר יש להם חיישנים מפותחים), הווה אומר שהחמודי רואה את המצב פחות גרוע ממה שאמא שלו רואה וזה בהחלט לא סוף העולם!
אממה, התנתקות רגשית דורשת לא מעט כוחות נפש, אך עם האימון, באה המיומנות...

 

[חגית קרמר]

אם את מרגישה שלא טוב לילדה, אז זו האמת.
והדוגמאות המזעזעות לעיל (מכל מה שנכתב) הם תמרור שחור!!

הנקודה היא לא כמה זמן בוכה או באיזה תדירות מחתלים.
ילד צריך מקום שהוא אהוב, בטוח ומוגן.
ואם המעון/המטפלת לא כאלה. אז שלום ולא להתראות.

החיים מלאים אילוצים לשים במטפלת, אבל לחפש מישהי טובה זו ההשתדלות שלנו. זה הילדים שלנו!
כמובן שמטפלת היא לא אמא, אבל את אמורה לקבל ילד רגוע ומטופל הביתה.

 

[חגית קרמר]

בנוסף לכל מה שנכתב כאן, יש מה שנקרא: התנתקות רגשית, או במילים אחרות: ראש קטן.

להתנתק רגשית מהילדים?
מה, הם טפשים? הילד לא מתרגל, הוא שורד.

או שזו היתה בדיחה עצובה מדי.

אממה, התנתקות רגשית דורשת לא מעט כוחות נפש, אך עם האימון, באה המיומנות...

להתנתק רגשית מאי-שביעות ממעון שהילד שם 8 שעות? הזוי!!

 

[לא אני]

ואם את בני ברקית, יש לי מישהי מדהימה בגן וורשא, היא בס"ד החזירה לי את החיוך לילדה. רלוונטי לך?

רלוונטי לי.
אשמח לשמוע פרטים.

 

[שמע ישראל]

ההנהלה של המעון הבטיחה לי שהם מעבירים אותה למבנה אחר לקבוצה אחרת ששם יש מטפלת טובה לטענתם
אני לא יכולה במצב הנוכחי שלי להגיע למבנה המדובר לראות את הדברים ולבקר בהפתעה כי זה לעלות קומה
מה עושים ???

זה לא נראה לך חשוד שהם בדיוק מעלים קומה כשאת לא יכולה לעלות לשם?

 

[גלוריה]

רלוונטי לי.
אשמח לשמוע פרטים.

יכולה לרשום את המייל שלך?

 

[לא אני]

יכולה לרשום את המייל שלך?

אם זה חיובי - אז למה לא לפרסם.? שעוד נשים שיחפשו בעתיד יהנו : )

 

[lab]

ואם את בני ברקית, יש לי מישהי מדהימה בגן וורשא, היא בס"ד החזירה לי את החיוך לילדה. רלוונטי לך?

אם מדובר על רחוב ירושלים
היא בדרך כלל תפוסה

 

[לא אני]

אם מדובר על רחוב ירושלים
היא בדרך כלל תפוסה

מה הבעיה לנקוב בשם?
זו רק מחמאה והמלצה ושם טוב.

 

[אסתי H]

נשרף לי הלב.
תקשיבי, באמת, יורדותצלי דמעות.
אולי יש מיהי שיכולה ללכת בשמך?

בשנה האחרונה שמתי את האוצר הקטן שלי במעון לא היתה לי ברירה המצב הרפואי שלי דרש זאת
הרגשתי רע מזה פעם ראשונה שאני שמה תינוק קטן מחוץ לידים החובקות שלי
הגעתי בהפתעה מספר פעמים כי הרגשתי שלילדה לא טוב במעון חוץ מזה שכל שבועים החליפו שם מטפלת
כל פעם שהגעתי נתקלתי בדברים מזעזעים בפעם האחרונה ששלחתי אותה בחודש שבט -אדר הגעתי בהפתעה מצאתי את התינוקת הקטנה שלי בלול בוכה עם טיטול מלוכלך הרמתי אותה מיד
והמטפלת ישבה ודברה בטלפון כאילו היא לא רואה אותי
שאלתי אותה מתי היא התעוררה והיא אמרה לי שליפני 20 דקות בערך שאלתי אותה למההיא בוכה כבר כל כך הרבה זמן היא כבר גיהקה מבכי כמו שיהוקים כאלה והמטפלת בלי להתבלבל אמרה
"זה ההפסקה שלי עכשיו "אמרתי לה מה זאת אומרת עדין זה עבודה ואם היא היתה הילדה שלך היית נותנת לה ככה לבכות ועוד עם טיטול מלוכלך
עכשיואני מבינה למה היא עם דם מתחת לטיטול
היה לי שיחה מאד קשה איתה התלוננתי בהנהלה וזהו יותר לא העזתי לשלוח את התינוקת שלי
אתם מבינים הלב שלי כבר לא יכול להיות רגוע אני דואגת לה היא לא יודעת לדבר
ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות אני צריכה שבוע הבא לחזור לתהליך של הריפוי שלי והלב שלי דואג
ההנהלה של המעון הבטיחה לי שהם מעבירים אותה למבנה אחר לקבוצה אחרת ששם יש מטפלת טובה לטענתם
אני לא יכולה במצב הנוכחי שלי להגיע למבנה המדובר לראות את הדברים ולבקר בהפתעה כי זה לעלות קומה
מה עושים ???

בודאי. התכונתי שאם הגעת בהפתעה והטיטול היה מלא (לא 3 שעות...) זה לא ממש סוף העולם אם זה לא קורה באופן קבוע ומציק...

והמטפלת בטלפון?

 

[גלוריה]

אם מדובר על רחוב ירושלים
היא בדרך כלל תפוסה

לא, לא שם

 

[דדד]

בנוסף לכל מה שנכתב כאן, יש מה שנקרא: התנתקות רגשית, או במילים אחרות: ראש קטן.
זה לרוב לא קיים אצל אמהות טריות ומתפתח עם השנים אצל אמהות ותיקות במקביל להתרחבות המשפחה...

מה זה אומר?
שאם אין ברירה אחרת והילד לא מסרב להגיע למעון בבוקר ואפילו מסכים להושיט ידיים ולחייך למטפלת (תינוקות בגיל הזה כבר יודעים להיות חשדניים ובהחלט כבר יש להם חיישנים מפותחים), הווה אומר שהחמודי רואה את המצב פחות גרוע ממה שאמא שלו רואה וזה בהחלט לא סוף העולם!
אממה, התנתקות רגשית דורשת לא מעט כוחות נפש, אך עם האימון, באה המיומנות...

אני בכלל לא רוצה להתנתק מהילדים שלי. כמו שאני לא רוצה שאמא שלי "תתנתק רגשית" ממני. לפני 70 שנה, בעיירות של פעם, אמא היתה קרוב קרוב לילד שלה. היא לא התנתקה ממנו רגשית עד שהוא מת. חבל שכבר א"א לשאול אותם אם זה גרם להם לחסכים.