חריגה מסולם

מוטי A

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
היי, שאלה
בסולם לה מינור (לדוגמא), כשיש מהלך עם אקורד B (כגון ב"רברבין" מ.ב.ד., "כאיל תערוג" של שטיינמץ, "הטוב" ועוד), האם זה נקרא סולם מסויים, או שזה חריגה מהסולם/ שילוב של שני סולמות?
 

אינסטרומנט

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
קצת הסבר בתיאוריה:

קודם כל, אקורד E בסולם לה
אקורד B (או B7) עבור סולם מי מינור הוא דומיננטה
(כמו E בסולם לה מינור, או G בסולם דו מז'ור)

אקורד הדומיננטה אומר - "חייבים פתרון" ואי אפשר להישאר כאן. (או צריך לחזור ל'פרימה')
לכן הוא יבטא סוף פראזה (קטע) שמסתיימת וחוזרת לפראזה חדשה.

כעת, אקורד B בסולם לה
האקורד E בסולם לה מינור הוא דומיננטה. והאקורד B הוא דומיננטה של E.
זאת אומרת שזו דומיננטה של דומיננטה.
B ייפתר עם E ו-E ייפתר עם Am בחזרה (דומיננטה היא בדרך כלל מז'ורית ולא מינורית)

ובמקרה שלנו
מהלך כזה יבוא באמת אחרי מעבר סולם, כמו "תהא השעה הזו שעת רחמים" בקטע הגבוה.
נגיד שמנגנים בסולם לה מינור. ואז הקטע הגבוה שמתחיל ב"תהא" מי במול-מי, עובר לסולם מי (מי פריגי במקרה זה אבל לא נסבך). ואז הדומיננטה שלו - B תחזיר אותנו לדומיננטה E שהיא מחזירה אותנו לסולם המקורי A או לה.

מסובך מדיי? אפשר להסביר עוד...
 

קלאסיקה

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
האקורד E בסולם לה מינור הוא דומיננטה. והאקורד B הוא דומיננטה של E.
אם רוצים לשלב אותו בסולם לה מינור, צריך ש B ייפתר ל-E רגיל ולא למינורי. אם פותרים אותו לכיוון מי מינור, הגענו לסולם מינורי שלא 'מושך' לכיוון לה מינור.
הרבה פעמים עושים את המהלך:
B-Em-Am
במקרה כזה חסר לו את תחושת המשיכה, וכדאי להוסיף עוד מתח לקראת ה-לה מינור. (B מוקטן לדוגמא)
 

מוטי A

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
תודה על התשובות!

אז אם הבנתי נכון הלחן בעצם מורכב משני סולמות (?)
 
נערך לאחרונה ב:

מוטי A

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
ובמקרה שלנו
מהלך כזה יבוא באמת אחרי מעבר סולם, כמו "תהא השעה הזו שעת רחמים" בקטע הגבוה.
נגיד שמנגנים בסולם לה מינור. ואז הקטע הגבוה שמתחיל ב"תהא" מי במול-מי, עובר לסולם מי


התכוונת שמנגנים בסולם מי פריגי, והקטע הגבוה סי - דו, לא כן?
 
נערך לאחרונה ב:

פשטות ותמימות

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
תודה על התשובות!

אז אם הבנתי נכון הלחן בעצם מורכב משני סולמות (?)
לא נראה לי ממש שתי סולמות זה יכול להיות חריגה בסולם
שתי סולמות ממש תוכל למצוא למשל בשיר נפשי שבפזמון הוא עובר לגמרי לסולם מי מינור (אם התחלנו אותו בלה)
 

מוטי A

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
אתגר!
האם תוכלו למצוא שירים נוספים עם עם חריגה מהסולם (חריגה דומיננטית שחוזרת על עצמה כמו בשירים שלעיל), אבל מכיוון אחר?
השיר "נפשי" הוא דוגמא טובה! יש לכם עוד רעיונות?
 

SMGD1997

משתמש פעיל
מוזיקה ונגינה
אתגר!
האם תוכלו למצוא שירים נוספים עם עם חריגה מהסולם (חריגה דומיננטית שחוזרת על עצמה כמו בשירים שלעיל), אבל מכיוון אחר?
השיר "נפשי" הוא דוגמא טובה! יש לכם עוד רעיונות?
נפשי זה מעבר סולם!!!! זה לא חריגה וחוץ מזה ברוב המקרים כשבנ"א חורג מהסולם במילים אחרות הוא מזייף.
זה לא אומר כמובן שאין יוצאי דופן. יש הרבה שירים עם חריגה אבל שנשמע טוב. לרוב זה זיוף..
 

מוטי A

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
נכון, אתה צודק שזה מעבר סולם, והאמת שיש הרבה שירים שעוברים סולם בפזמון ממינור למז'ור וההפך (כמו "כשושנה" של יידל ועוד)
אני באמת מחפש יותר חריגות ש"מתערבבות" עם הסולם המקורי, כמו "הטוב" וכדו'.
 
נערך לאחרונה ב:

נתנאל 1

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
בעצם באו להגיד כאן שהתפיסה שאקורדים בסולם חייבים להיות מהתווים של הסולם היא נכונה אך לא מחייבת, אם רוצים לעשות מהלך שמוביל לאקורד מסויים מותר ולפעמים רצוי לחרוג מהתווים, בעיקר בהתאם לתווים של ההכנה לאקורד

האקורד Am בנוי מ-3 תוים, לה-1 דו-3 מי-5

ה-5 של Am זה - מי, והוא תו שיכול להכין לאקורד Am, ולכן אם עושים את האקורד שלו (התו - מי, האקורד שלו זה E או Em) זה אמנם לחרוג מתווי הסולם אבל זה המהלך וזה מוביל למקום הנכון, לכן עושים E לדוגמה, ולכן אפשר לעשות B, כי הוא בדיוק ה-5 של E, אז B זה ממש הכנה ל-E שהוא הכנה ל- Am
 

קלאסיקה

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
ם רוצים לעשות מהלך שמוביל לאקורד מסויים מותר ולפעמים רצוי לחרוג מהתווים, בעיקר בהתאם לתווים של ההכנה לאקורד
זה לא חורג מהתווים. במקרה של השירים שהוזכרו, המלודיה עצמה עושה שימוש בסולם אחר מהסולם ה"ראשי" לרגעים קצרים. למשל ב"הטוב", בפזמון משתמשים ברה דיאז ובפה דיאז שלקוחים מסולם E מינור הרמוני.
דוגמא נוספת למהלך כזה יש בשיר קטונתי.
במוזיקה החסידית שינוי סולם כמעט ולא מצוי, אולי בריחות קטנות. במוזיקה הכללית יש אין ספור דוגמאות במעבר לסולמות אחרים לגמרי בחלקים של שירים).
 

מוטי A

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
זה לא חורג מהתווים. במקרה של השירים שהוזכרו, המלודיה עצמה עושה שימוש בסולם אחר מהסולם ה"ראשי" לרגעים קצרים. למשל ב"הטוב", בפזמון משתמשים ברה דיאז ובפה דיאז שלקוחים מסולם E מינור הרמוני.
אכן, קדמתני, בדיוק הייתי באמצע להשיב...
 

נתנאל 1

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
אכן..
זה לא חורג מהתווים. במקרה של השירים שהוזכרו, המלודיה עצמה עושה שימוש בסולם אחר מהסולם ה"ראשי" לרגעים קצרים. למשל ב"הטוב", בפזמון משתמשים ברה דיאז ובפה דיאז שלקוחים מסולם E מינור הרמוני.
דוגמא נוספת למהלך כזה יש בשיר קטונתי.
במוזיקה החסידית שינוי סולם כמעט ולא מצוי, אולי בריחות קטנות. במוזיקה הכללית יש אין ספור דוגמאות במעבר לסולמות אחרים לגמרי בחלקים של שירים).

מי שמכיר שירים של עמיר בניון יש לו הרבה יציאות ממש יפות מהסולם וחזרה כמובן
 

פשטות ותמימות

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
יש הרבה שירים עם חריגה אבל שנשמע טוב. לרוב זה זיוף..
מה פתאום!!!!:eek:
אם כך החרבת את כל מוזיקת הג'אז שמשתמשים בה במודולציות ללא הרף וזה נשמע מדהים!!!(אצל המומחים כמובן....)
רק שהציבור רגיל למוזיקה החסידית הפשוטה והלא מורכבת בעליל וכשמגיעה איזו שהיא חריגה כבר מתבלבלים ושואלים מה זה....

במוזיקה החסידית שינוי סולם כמעט ולא מצוי, אולי בריחות קטנות. במוזיקה הכללית יש אין ספור דוגמאות במעבר לסולמות אחרים לגמרי בחלקים של שירים).
;) ביג לייק....
 

SMGD1997

משתמש פעיל
מוזיקה ונגינה
אם כך החרבת את כל מוזיקת הג'אז שמשתמשים בה במודולציות ללא הרף וזה נשמע מדהים!!!(אצל המומחים כמובן....)
רק שהציבור רגיל למוזיקה החסידית הפשוטה והלא מורכבת בעליל וכשמגיעה איזו שהיא חריגה כבר מתבלבלים ושואלים מה זה....
נכון אין אצלי ג'אז (לטעמי זה סגנון נוראי) אבל יש הרבה סגנונות מעבר לחסידי ויש הרבה מעברי סולם בכל הסגנונות האחרים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קנ

א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ:ב הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ:ג הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר:ד הַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב:ה הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה:ו כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:
נקרא  17  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה