בעינייך.
כשילדייך יגיעו לגיל זה בע"ה, ותצטרכי להתמודד עם פחדים ולהרגיע,
גם בלי סיפורי שואה,
כי מספיק סיפורי מחבלים וטרור ארצישראלי,
תביני מה זו תבונה אימהית יהודית.
סיימתי לראות עכשיו את הסיור של קול חי עם הרב נויגרשל.
הוא סיפר שם בצורה יפה את מה שאני מנסה לענות כל הזמן על הטענות בסגנון שאת כותבת כאן.
מרצה על השואה שבה לדבר בבן תחומי ביום השואה
אמר לו פרופסור אחד 'מאד התרשמתי אבל הדיבורים על החניקה, שריפה וכדו היו יותר מדי בשבילי'
ענה לו המרצה מיד 'גם בשבילם זה היה יותר מדי'
אין דרך בעולם לומר שהנפש שלנו רגישה מדי בשביל לשמוע, לקבל וללמוד ממה שעברו אבותינו בשואה.
אין דרך.
ובנקודה אישית
גדלתי בתוך סיפורי השואה מגיל 0 ממש
לא זוכרת את עצמי בלי הסיפורים שליוו אותי באופן יום יומי.
גדלתי בזכות זה אדם רגיש יותר, לומד יותר ומבין יותר לא להיפך
נערך לאחרונה ב: