יש לי סיפור מפעים שלי באופן אישי נתן המון כח.
השלישי שלי נולד כשהגדולה עוד לא היתה בת 3, והלילות כימים היו מלאי עבודה....
ספרה לי מכרה אחת ממקור מוסמך את הסיפור הבא-
הרבנית קנייבסקי ע"ה היתה מטופלת בקטנטנים צפופים ובעלה ר' חיים שליט"א היה יושב ולומד [בזמנים שעוד לא ידעו את ר' חיים של היום...] והיא היתה מכבדת ונותנת אבל בלילות היתה קורסת מחוסר שינה, מלקום מזה לזה.
היא הגיעה לאביה הגדול הרב אלישיב זצ"ל ושאלה אותו האם מותר לה להפריע למנוחת בעלה בלילות ולבקש ממנו עזרה כי היא קורסת לבד. חשב הרב אלישיב ואמר לה במלוא ההבנה והחמלה, "בת שבע, זה שאלה, בואי ונתיעץ עם ר' שלמה זלמן אוירבך בענין".
קם אביה הגדול וירד לביתו של ר' שלמה זלמן וסיפר לו את הדברים, ישבו שני הגדולים שעוסקים בעניני רומו של עולם ושמו ראשם איך בת שבע תסתדר עם הילדים... עד שפסק ר' שלמה זלמן את המשפט המפעים הבא: "את יכולה להעיר את בעלך אבל בואו נתפלל שיהיה לך כח לקום ולטפל בילדים" ישבו שני הגדולים ואמרו מספר פרקי תהילים שלבת שבע קנייבסקי יהיה כח לקום בלילה...
הסיפור הזה מדהים מכל כיוון שרק מסתכלים עליו ולי הוא נתן המון המון המון כח.
דבר ראשון, שימו לב לרב אלישיב, איך הוא התיחס אליה, הוא לא אמר לה 'ב"ה שיש לך ילדים ומסכן מי שאין לו..' ולא אמר לה 'תשמחי שיש לך בעל גדול בתורה וזה שכרך...', אלא הקשיב וירד למצוקה שלה.
והכי מה שאני לקחתי, שתתפללי, על הדברים הקטנים האלו, את הולכת לישון- תפני לרבש"ע ותגידי, 'אבא, אני עיפה אין לי כח לקום בללילה, תעזור לי'. את קמה בבוקר תזכרי להרים עיניים ולהגיד 'ה' תן לי כח להיות אמא היום'. לא לגמור לשאת עינים ולבקש על הדברים הקטנים. אם שני גדול"י שזמנם היה יקר להם מאד התפללו על כזה דבר, לכאורא פעוט, אז יש כאן מוסר השכל ענק- ק"ו שתתפללי את על כל חיי היום יום הקטנים והשוטפים.
נקודה נוספת, היא העובדה שעשתה לי טוב- גם לרבנית קנייבסקי היה קשה, אף אחד לא מלאך, גם היא התמודדה עם מה שאני ואת מתמודדות וצמחה משם....
אני בטוחה שכל אחת תמצא בו עוד נישה של גדלות וכח, כפי שמצאתי אני עם כל אחת שספרתי לה את זה.
בהצלחה לכולן!