טיפים ועצות לאמהות עם קנטנים

[MAGNET]

לי מאד עוזר ברגעים של חולשה ולחץ עם הילדים לחשוב על אמהות לילדים מיוחדים
או שמתמודדות עם ילד ל"ע חולה , כמה האמא הזאת היתה משלמת עכשיו כדי לראות את הילד הזה רב עם אח שלו, או עושה כל דבר אחר מעצבן.. אילו רק יכלה היתה הופכת את העולם בשביל שיוכל להיות נורמלי כאחד האדם. אני מצדיעה לאותה אמא שמתמודדת בגבורה! אבל לי זה משנה את כיוון החשיבה וגורם לי להעריך את הרגע הזה, את הבכי שלהם, את הנדנודים, את הלילות הלבנים ואת החורף שהם כל הזמן משתעלים.. פעם הייתי מתלוננת היום אני אומרת תודה!
ועוד טיפ קטן שהולך איתי לאו דוקא בטיפול בילדים זה סוג של תפיסת חיים
כתוב בשל"ה הקדוש יסורים קטנים מונעים יסורים גדולים בתנאי שאומרים עליהם תודה
אצלי זה הפך למין סלוגן לחיים שהולך איתנו וגם עם הילדים לכל מקום, לא יאומן כמה שהכל נהיה יותר קל ונחמד.. מפסידים את האוטובוס אומרים תודה.. נאבד כסף אומרים תודה כי באמת הכל בהשגחה פרטית לטובתנו.. שווה לנסות ולהתחיל להנות מהחיים!!

 

[efrat1]

שמעתי השבוע מאמא לחמישיה צפופה , שכל פעם שמתחיל להיות בלאגן וקשה קצת והבנים השובבים מעוללים איזה תעלול חדש או ישן... היא אומרת מזמור לתודה. פשוט מודה לה'
. ואח"כ כל ההסתכלות משתנה לה והרבה יותר קל לה להתמודד עם המצב .

אני אמצתי.

 

[אהובה ו]

תודה לכולם על החיזוקים! מקווה שעוד חוץ ממני נהנו. בודאי שזו זכות גדולה! לא הייתי מוותרת על כלום.

אבל פרקטית, איך?

איך עושים אמבטיות כשהתינוקת לא מרגישה טוב וצריכה ״על הידים״?
איך משכיבים קטנטנים לישון כשכולם עייפים בלי שיעירו אחד את השני? איך משכיבים תינוקת בשקט כשהאחרים אוכלים ארוחת ערב ואי אפשר להשאיר אותם לבד אפילו לא לרגע?

טוב, אלה דוגמאות, אבל הבנתן את הרעיון, זה לא קורה רק אצלי, מה הטריק?

הכי חשוב אצלי שישאר רגוע, וששעת השכבה תהיה כיפית, ושכל ילד יקבל את תשומת הלב שלו.

 

[MAGNET]

לכל בית יש את ההרגלים שלו שמורכבים מהרבה נתונים...וגם הם משתנים מעת לעת
משו שאני יכולה להוסיף בענין ההשכבה אני מקלחת אותם לפי סדר ההירדמות הגילים אצלי זה 5.5 3.5 1.5
מי שאני יודעת שנרדם מהר מתקלח ראשון ככה עד שאני מסימת עם השני הוא כבר נרדם וזה נותן לי אופציה להשכיב אותם באותו חדר כי אם לא אני מפרידה חדרים כדי שלא יחגגו..
אני שמה להם סיפור שעוזר להם להירדם ..
לפעמים אני מקלחת אחד והשני אוכל ארוחת ערב ואח"כ מתחלפים זה מקצר לי את הזמן

לי יש בעיה אחרת שהבן שנה וחצי מתעורר מוקדם ומעיר את הגדולים והם מסכנים רוצים לישון אולי יש לכם על הדרך עיצה בשבילי...

 

[פדואלה]

חמודה את!!
התינוקת - צורחת שתי דקות כשאחותה מתרחצת.
בהשכבה - אם ניתן? -מפרידים את מחוללי המהומות.
הרצפה - מתלכלכת תוך כדי האוכל.
הקלטת - ממשיכה לדלוק על וולויום צורח...
ואחרי הכל הכל -
את פשוט נותנת לעצמך 10 דק' של רגיעה עם חומר קריאה זמין, כוס קפה הפוך ושתי עוגיות משמינות.
ואז-
חושבת מה היה היום, ואיך אוכל לשנות למחר שלא יקרה(אם אכן ניתן בכלל).
למשל: בשעת ההשכבה - התינוקת הקטנה אצל בייביסיטר. והגדול- בביהכ"נ עד אחרי מעריב.
באוכל - הקטנים(או המורעבים הראשיים) אוכלים ראשונים, הקלטת האהובה עליהם דולקת(ולא שאת חייבת כעת לספר סיפור).
האוכל- מוכן מראש בצלחות(אם לכן הם בכו לפני הארוחה).
פשוט - להסיק מסקנות וללמוד להתארגן בהתאם.
מה גרם למה? למה היא בכתה? למה הם צרחו? למה אני ממוטטת(אולי רעב מקרקר?)? איך קרה ש...? וכווו
עם כזה רצון חזק תגיעי רחוק בעז"ה.

 

[ששונית]

תודה לכולם על החיזוקים! מקווה שעוד חוץ ממני נהנו. בודאי שזו זכות גדולה! לא הייתי מוותרת על כלום.

אבל פרקטית, איך?

איך עושים אמבטיות כשהתינוקת לא מרגישה טוב וצריכה ״על הידים״?
איך משכיבים קטנטנים לישון כשכולם עייפים בלי שיעירו אחד את השני? איך משכיבים תינוקת בשקט כשהאחרים אוכלים ארוחת ערב ואי אפשר להשאיר אותם לבד אפילו לא לרגע?

טוב, אלה דוגמאות, אבל הבנתן את הרעיון, זה לא קורה רק אצלי, מה הטריק?

הכי חשוב אצלי שישאר רגוע, וששעת השכבה תהיה כיפית, ושכל ילד יקבל את תשומת הלב שלו.

עיצה מספר 1 - קנגרו. לקנות מנשא וככה לעשות הכל בבית.
עיצה מספר 2 - להרגיל את התינוקת להרדם עם מוזיקה בווליום גבוה. ככה אפשר להרדים אותה גם תוך כדי משחקים, ארוחות וכד'. הבעיה היחידה היא בשבת, אז בני הבית יזכו ליהנות מהיכולות הווקאליות שלך.
עיצה מספר 3 - לשתף את הילדים בעבודות שלך. אצלי בהתחלה כשרציתי לאפות חיכיתי ללילה שיהיה לי שקט. אחר כך ראיתי שבאופן הזה לא יהיו עוגות (גם בסדר, אבל לי יש חולשה לעוגות ביתיות) מאז שיתפתי אותם באפיה, ספונג'ה, השכבת התינוקת, סידור קניה בארונות... הכל. על המעלות והחסרונות שבזה.

 

[אהובה ו]

אני יתחיל ויתרום כמה טיפים משלי -

משו שאני יכולה להוסיף בענין ההשכבה אני מקלחת אותם לפי סדר ההירדמות הגילים אצלי זה 5.5 3.5 1.5
מי שאני יודעת שנרדם מהר מתקלח ראשון ככה עד שאני מסימת עם השני הוא כבר נרדם וזה נותן לי אופציה להשכיב אותם באותו חדר כי אם לא אני מפרידה חדרים כדי שלא יחגגו..
אני שמה להם סיפור שעוזר להם להירדם ..

אהבתי את הרעיון בסדר של המקלחות

לי יש בעיה אחרת שהבן שנה וחצי מתעורר מוקדם ומעיר את הגדולים והם מסכנים רוצים לישון אולי יש לכם על הדרך עיצה בשבילי...

מה שאני עשיתי-
1. תבדקי עם הוא הולך לישון מידי מוקדם, ואולי לכן קם כ״ מוקדם?
2. עם הוא קם בשעה לא שפויה, האם הוא בגיל שהוא כבר יכול להיתעסק במיטה בשקט עד שיגיע הזמן לקום? הבן שלי שובבון, אבל עדין, כמה ימים רצוף כמתי אליו, אמרתי לו ש״עדין ישנים תראה איקס ישן ווי ישן...״ נתתי לו ספר להסתקל בשקט ו/או בקבוק חלב, וכשהגיע הזמן לקום נכנסתי אליו, לא חיכיתי שיבכה שוב. עכשיו הוא יודע שכיגיע הזמן אני יבוא, ובינתים הוא רגוע ומתעסק עם עצמו

 

[להרגיש בבית]

להנות מהקטע שאת יכולה "להאשים" כל דבר בזה שיש לך קטנטנים:
לא הספקתי להכין ארוחת צהרים- כי הקטן בכה כל הלילה
לבשתי את החצאית הפוך- כי שנים צרחו לי כשרצתי לעבודה בבוקר.
אני לא אופה בכלל עוגות- כי אני בקושי מספיקה לבשל עם שלושה מסתובבים בין הרגלים
אני לא מנקה חלונות- כי אני צריכה לנקות את הקירות מקישקושים...
ועוד על זה הדרך.

 

[רותי המניק]

אני קצת חולקת.
הדמיונות על בחורה חמודה ממש נחמדים, למי שלא התנסתה בהתמודדויות של גיל התבגרות.
לעיתים הגיל הקטן אפילו קל יותר. ומי שבעלת נסיון תסכים עם קביעה זו.

ילדים,
שהם קטנים הם על הידיים
כשהם גדלים הם על הראש

 

[לבן]

שמעתי השבוע מאמא לחמישיה צפופה , שכל פעם שמתחיל להיות בלאגן וקשה קצת והבנים השובבים מעוללים איזה תעלול חדש או ישן... היא אומרת מזמור לתודה. פשוט מודה לה'
. ואח"כ כל ההסתכלות משתנה לה והרבה יותר קל לה להתמודד עם המצב .

אני אמצתי.

זה לא מזיק לילדים גם לשמוע את אמא מדי פעם נעמדת באמצע המטבח וקוראת "השם, תעזור לי. איקס נורא לא מצליח לשמוע בקולי וזד שכחה מה אמרתי לה לעשות"...

כולם משתתקים בתדהמה ובאורח פלא רצים ומבצעים את המשימות המוטלות עליהם...

 

[אסתר]

כשיש רק פיצקלך בבית, אני לא ראיתי דרך אחרת לשרוד את זה בלי עזרת הבעל.
כשהיו לי רק קטנים כל נושא הקניות בכלל לא היה עלי.
וכנ"ל עוד כמה דברים.
לא רוצה להוציא לאף אחת את העיניים.
צריך ללמוד איך לבקש עזרה מהבעל, בצורה שיהיה לו כיף לעשות את זה.

ב"ה אני שמחה שככל שהילדים גדלו הצורך בכך הלך ופחת, כי אני לא חושבת שזה טבעי ומלכתחילה. אבל אותי זה הציל.

 

[להרגיש בבית]

ועכשיו עצות קצת יותר מעשיות:
1. בחורף הייתי מלבישה אותם מהלילה (לא ראו שום דבר בבוקר)
2. מקלחות- יום כן יום לא. ואני מאוד איסטנסטית. פשוט ראיתי שזה בא על חשבון דברים חשובים יותר.
3. ארוחות- מבשלת פעם ביומיים כמות כפולה ולשבת- גם לראשון שני.
4. נעזרת באוכל מוכן: סויה ושניצלים מוכנים, קטניות ואורז מבוררים, קמח מנופה

 

[MAGNET]

1. בחורף הייתי מלבישה אותם מהלילה (לא ראו שום דבר בבוקר)

הזוי! אולי תתלבשי גם את מהלילה? וחוץ מזה נראה לי שהבגדים מקבלים טומאה בשינה... לא בטוחה ככה עומד לי בראש

 

[פדואלה]

הזוי! אולי תתלבשי גם את מהלילה? וחוץ מזה נראה לי שהבגדים מקבלים טומאה בשינה... לא בטוחה ככה עומד לי בראש

עוד פעם היצה"ר והטומאה...
מאיפה הבאת אתזה??
מתאים לך? -עשי ותהני.
לא מתאים - קחי ותשמידי.
בלי להכניס לאנשים(ובפרט נשים...) רעיונות לא מדוייקים.

 

[MAGNET]

עוד פעם היצה"ר והטומאה...

למה עוד פעם? ומי בכלל דיבר על יצר הרע?, מישהי פעם אמרה לי שהרוח טומאה שנמצאת בגוף בזמן השינה עוברת לבגדים ולכן לא כדאי לישון עם בגדים
מתאים לך? תעשי
לא מתאים לך? תמחקי
לא בריא להתעצבן

 

[פדואלה]

למה עוד פעם? ומי בכלל דיבר על יצר הרע?, מישהי פעם אמרה לי שהרוח טומאה שנמצאת בגוף בזמן השינה עוברת לבגדים ולכן לא כדאי לישון עם בגדים
מתאים לך? תעשי
לא מתאים לך? תמחקי
לא בריא להתעצבן

עצבים? על מה? רק לשמוח.
באשכול סמוך על תולעים, החליטו שם(כדי להרגיע את הילד) שהם הגיעו לילד בגלל היצה"ר...(לא קשור אלייך כלל)
מתנצלת אם זה פגע בך, לא היתה כוונה כזאת בכלל. את צודקת שאת לא היית הכתובת. סליחה!

 

[nechamizak]

נתנו פה עצות מעולות, ואני חוזרת שוב על רעיון המנשא. הוא יכול מאוד להקל כשיש תינוק מפונק שאוהב רק על הידיים. לא בריא לגב של האמא ללכת ולעמוד מדי הרבה עם התינוק במנשא (וצריך גם לדעת לבחור מנשא טוב גם לאמא וגם לתינוק), אבל אפשר, נניח, לשבת על הספה כשהתינוק במנשא, ולקפל כביסה עם זוג הידיים הפנויות. אפשר לעשות גם דברים בעמידה ובהליכה לפרקי זמן קצרים. צריך להיזהר ולבדוק שהכל תקין עם התינוק והוא נמצא בתנוחה טובה.

ועוד דבר, חד פעמי. המון חד פעמי.

 

[MAGNET]

עצבים? על מה? רק לשמוח.
באשכול סמוך על תולעים, החליטו שם(כדי להרגיע את הילד) שהם הגיעו לילד בגלל היצה"ר...(לא קשור אלייך כלל)
מתנצלת אם זה פגע בך, לא היתה כוונה כזאת בכלל. את צודקת שאת לא היית הכתובת. סליחה!

האמת שהבנתי שזה קשור לתולעים פשוט רציתי להעמיד דברים על דיוקם
בכל אופן מעריכה את התנצלותך

 

[שרינה]

נתנו פה עצות מעולות, ואני חוזרת שוב על רעיון המנשא. הוא יכול מאוד להקל כשיש תינוק מפונק שאוהב רק על הידיים. לא בריא לגב של האמא ללכת ולעמוד מדי הרבה עם התינוק במנשא (וצריך גם לדעת לבחור מנשא טוב גם לאמא וגם לתינוק), אבל אפשר, נניח, לשבת על הספה כשהתינוק במנשא, ולקפל כביסה עם זוג הידיים הפנויות. אפשר לעשות גם דברים בעמידה ובהליכה לפרקי זמן קצרים. צריך להיזהר ולבדוק שהכל תקין עם התינוק והוא נמצא בתנוחה טובה.

ועוד דבר, חד פעמי. המון חד פעמי.

לתינוק מפונק צריך אמא חזקה שלא רצה על כל בכי, מילד לילד רוכשים את המיומנות הזו
אני אישית לא מאמינה במושג תינוקות צרכניים
אלא בתינוקות שאמא שלהם רצה על כל ציוץ, נכון שזה השפה שלהם וכו וכו, והם צריכים המון חום ואהבה, אפשר לתת אבל לא מתוך בכי, אין לכן מושג אילו חיישנים יש להם לזהות תוך כמה פעיות אמא באה
שלא תוציאו דבריי מהקשרם
אני לא בעד לתת לתינוק לצרוח
אני כן בעד לעטוף היטב כשהם קטנים בחיתולים שמרגיעים
ואני כן בעד לתת המון מגע כשהם רגועים ונינוחים אחרי אמבטיה חמה
סליחה על הסטייה מהאשכול...
לגבי פותחת האשכול
תנשמי עמוק ותהני מכל רגע, זה עובר ולא חוזר, לכן נצלי כל רגע להסתכל על הפן החוויתי שבדבר,
אחר כך מתגעגעים לבכי ולטיטולים(ככה כולם אומרים...)

 

[מילה בסלע]

אתן מן הסתם מכירות את הסיפור על האמא וילדתה הקטנה בצרכניה, כשהפעוטה שלה צרחה ונדנדה ו"עשתה לה בושות" והאם כל הזמן מלמלה: "לא נורא, רחלי... כל הכבוד לך רחלי...עוד מעט אנחנו גומרים ויוצאים מכאן ..."
כשהקופאית סיימה את החשבון המסייט והשתים פנו לצאת, מהרה אחת הקונות אחריה: "המוצץ של רחלי נפל" והגישה לה את המוצץ של ילדתה.

"תודה-" אמרה האם, והוסיפה בלחש: "רחלי זו אני - - -"