התייעצות תינוק חדש במשפחה? איך אפשר להקל על ה...בעל???

[אדם לעמל יולד]

תכלס'
מישהו יודע איפה יש בית החלמה לאבות?

בבית המדרש... מול גמרא פתוחה.

 

[פ.נ]

שמעתי על דברים גרועים הרבה יותר. (אטב כביסה במקום סיכה ועוד)
אז מה, ילד בן 3-4. הגננת יודעת שהאם ילדה.
ההתעסקות בלבוש בימים אלו היא עוד ראי להתעסקות שלנו בנושא זה גם סביב חתונות\חגים.
כשהשאלה האם מוכנים לחגים, היא לא הלימוד\החזרה בתשובה אלא שוב ושוב האם הסטים מוכנים.
זו המראה שלנו. וזה עצוב.

תנסי רגע להיכנס לעולם של ילד בגיל הזה והוא עם כל ההיתרגשות שלו מגיע לגן עם דברים לא טועמים אחד לשיני.....עזבי את הקטע שהגננת ידעת שהאמא ילדהה וכו(שזה לעצמו פדיחה יותר לבעל...הוא אמור להיתבייש יותר) הילדים בגן לא מבינים את המשמעות ופשוט צוחקים מהילד והילד יוצא מיסכן.........(ברחוב אנשים רואים כזה דבר הוא לא יודעים מה עומד אחורי מה ....הם לא ילכו ויבררו למה זה כך וכו...הם פשוט יסתכלו על זה מוזר.....)
פשוט הוא שהאמא תכין מראש את כל הבגדים מהתחלה עד הסוף....או שפשוט הבעל צריך להיתרגל לזה קודם(לא מאשימה את הבעל כי זה לא התפקיד שלו התאמות וכו)

 

[בן ציון הלמ]

תכלס'
מישהו יודע איפה יש בית החלמה לאבות?

קצת מאבדים פרופורציות.
למרות שגם האב מתמודד אבל עדיין הוא לא צריך בית החלמה.
אפילו בצחוק זה לא מתאים.
האשה יולדת ועוברת את עיקר הקושי, אבריה מתפרקים, ועוד כהנה וכהנה.
הגבר לא עובר כזה דבר, שיהיה גבר ויתמוך באשתו כמו שצריך.
ואת הקשיים שלו, וליתר דיוק ההתמודדות שלו, גברים יודעים כבר איך להתפרק.
אחד ילך לשחק, ואחד לשחות, ואחד ללמוד.
העיקר שיזכור לקנות פרחים ושוקולד לאשה.

 

[דדד]

אומנם זה נדיר, אבל שמעתי לאחרונה על אבא שהלביש את הבן בחיידר בגרביונים במקום במכנסיים
לא מדברים על סטים של התאמה מדוייקת ויופי אלא על מניעת אי נעימות מהילד

חחח
מהיכרות קרובה
אבא שהלביש לבנות מתחת גיל 3 רק גרביונים, כי זה "טייצ".
ותאמינו לי שיש פעמים שזה יותר גרוע, כי לא תמיד הילד כבר מגיע ומבשר שנולד לו אח.
ולא, יש כאלה שבאמת לא יודעים. מרחפים. קורה.
מתקשרים לגננת אחרי כמה זמן ומתנצלים על הכל.

 

[יראת]

זה נראה אשכול מלפני 30 שנה. באזור שאני גרה מרבית האבות שולחים את כל ילדיהם בכל בוקר למקומות לימודיהם, בצהרים מקבלים את פניהם (ולפעמים גם מכינים ארוחת ערב... ש...ש..)

 

[אמא לשלוש...]

קצת מאבדים פרופורציות.
למרות שגם האב מתמודד אבל עדיין הוא לא צריך בית החלמה.
אפילו בצחוק זה לא מתאים.
האשה יולדת ועוברת את עיקר הקושי, אבריה מתפרקים, ועוד כהנה וכהנה.
הגבר לא עובר כזה דבר, שיהיה גבר ויתמוך באשתו כמו שצריך.
ואת הקשיים שלו, וליתר דיוק ההתמודדות שלו, גברים יודעים כבר איך להתפרק.
אחד ילך לשחק, ואחד לשחות, ואחד ללמוד.
העיקר שיזכור לקנות פרחים ושוקולד לאשה.

סוף סוף קול שפוי

עם כל הכבוד (ואני באמת מעריכה את היכולת לחשוב על הבעל במצב הזה..)
מה ההשוואה בהתמודדות, לארגן תסרוקת סבירה ? קניות?
לעומת הקושי של הלידה וההתאוששות מבחינה פיזית ונפשית
וזה כמובן רק קצה הקרחון אחרי תשע חודשים שגם בהם האישה לא ממש מלקקת דבש ...

שוקולד ותמיכה, אכן במקום!

סורי עם הייתי בוטה, כנראה שלכתוב את התגובה עם תינוק בן פחות משבוע ביד, משפיע

 

[טילון]

ו

סוף סוף קול שפוי

עם כל הכבוד (ואני באמת מעריכה את היכולת לחשוב על הבעל במצב הזה..)
מה ההשוואה בהתמודדות, לארגן תסרוקת סבירה ? קניות?
לעומת הקושי של הלידה וההתאוששות מבחינה פיזית ונפשית
וזה כמובן רק קצה הקרחון אחרי תשע חודשים שגם בהם האישה לא ממש מלקקת דבש ...

שוקולד ותמיכה, אכן במקום!

סורי עם הייתי בוטה, כנראה שלכתוב את התגובה עם תינוק בן פחות משבוע ביד, משפיע

רק אני הבנתי שזה היה ציני? @שימיגם , אני צודקת?
זה מזכיר לי את הסיפור הידוע על אותו אבא שעמד מאחורי דלת חדר הלידה ואמר תהילים במתח רב.
לאחר כמה שעות שנדמו כנצח יצאה המיילדת ובישרה: מזל טוב אבא, נולדה לך בת!
ברוך ה', נאנח האב בהקלה, היא לא תצטרך לעבור את מה שאני עברתי עכשיו!

וברצינות-
אף אחד לא חולק על זה שלאשה אחרי לידה קשה. מאד.
אבל זה לא סותר את זה שגם לבעל קשה.
ובעוד שלאשה יש את מלוא הלגיטימיציה להיות חלשה פיזית ונפשית, ובצדק,
מהבעל מצופה להיות המבוגר האחראי. והוא אפילו לא יכול לשתף את אשתו בקושי שלו, כי זה הדבר האחרון שאשה אחרי לידה צריכה לשמוע.
אז אם מנסים להקל עליו- למה לא? כל עוד זה לא בא על חשבון ההתאוששות של אשתו כמובן, כי בכל זאת לה קשה יותר.

 

[cherry c]

בלת"ק
אני בעד אם כבר לעודד עזרה ליולדת אחרי שבועיים.
אחרי שהיא חזרה לגמרי, וכל הסביבה שוכחת שהיא יולדת.
כולם עוזרים לבעל "המסכן" שנשאר בבית כשהיא בבית חולים/בית החלמה.
בשעה שאחרי שבועיים שלושה, שניהם צריכים הרבה יותר עזרה ואוכל מבושל ושמירה על הילדים.

אנשים מסתפקים בלשאול אחרי לידה אם צריך עזרה ואז מקבלים תשובה שלא, כי אז הסבתא/דודה עוזרת, ואחרי זה כבר לא שואלים שוב.

אבל זה רק אם כבר.
כי באמת אנשים גם לא חייבים את זה.

 

[I) AM)]

סוף סוף קול שפוי

עם כל הכבוד (ואני באמת מעריכה את היכולת לחשוב על הבעל במצב הזה..)
מה ההשוואה בהתמודדות, לארגן תסרוקת סבירה ? קניות?
לעומת הקושי של הלידה וההתאוששות מבחינה פיזית ונפשית
וזה כמובן רק קצה הקרחון אחרי תשע חודשים שגם בהם האישה לא ממש מלקקת דבש ...

שוקולד ותמיכה, אכן במקום!

סורי עם הייתי בוטה, כנראה שלכתוב את התגובה עם תינוק בן פחות משבוע ביד, משפיע

מזל טוב!!

 

[מ הלוי]

זה נראה אשכול מלפני 30 שנה. באזור שאני גרה מרבית האבות שולחים את כל ילדיהם בכל בוקר למקומות לימודיהם, בצהרים מקבלים את פניהם (ולפעמים גם מכינים ארוחת ערב... ש...ש..)

כל מילה.
אנחנו הגברים של הדור הזה בעלי ניסיון רב בכל עניני הבית.....
קטן עלינו לידה והמסתעף.....
הכל בסדר, ואחר כך יש חופשת לידה שהאשה בבית ויכולה קצת לעזור לנו בבוקר ובצהריים, (ובערב?).

 

[רִפְקִי.]

להחליף בין בגדי הבנים לבנות נשמע לי הרבה יותר סביר מאשר לא להבחין בין גרביון למכנסים. קצת נשמע לי סוג של בכוונה. מצטערת שאני כזו חשדנית .

חחח
תתפלאי לשמוע שכדי שגבר יבין מה ההבדל בין טייץ צמוד לבן השנה, לבין גרביונים מחממות [רגע, אז כאילו הרעיון שפה יש רגללים ופה אין? אז לא עדיף תמיד את זה עם הרגליים?] לא צריך ללכת כל כך רחוק...

 

[גלבוע]

חחח
תתפלאי לשמוע שכדי שגבר יבין מה ההבדל בין טייץ צמוד לבן השנה, לבין גרביונים מחממות [רגע, אז כאילו הרעיון שפה יש רגללים ופה אין? אז לא עדיף תמיד את זה עם הרגליים?] לא צריך ללכת כל כך רחוק...

ככה זה נשמע כבר יותר הגיוני

 

[מרחבית]

בקשו עצות איך בעל שלא רגיל בזה, יסתדר טוב יותר עם המטלות במשפחה עם שיירה בלי עין הרע, כשהאשה אחרי לידה.
זה מה שזה.
איך הגעתם מכאן אם הוא כן מסכן או לא מסכן, למי יותר קשה, וכמה הוא צריך להודות...
הוא כנראה מודה, ולא מסכן, וצריך עצות איך להסתדר...
הבו בבקשה, למי שיש...

 

[ארבע]

תכלס'
מישהו יודע איפה יש בית החלמה לאבות?

ברוך שכיוונתי (:
אמרתי לעצמי שהייתי מעדיפה שבעלי והילדים ילכו לבית החלמה, שם ידאגו לכל צורכיהם, ואני אשאר בבית.
(כרגע אוחזת בבן השבועיים הכי מתוק בעולם).

 

[מרחבית]

ברוך שכיוונתי (:
אמרתי לעצמי שהייתי מעדיפה שבעלי והילדים ילכו לבית החלמה, שם ידאגו לכל צורכיהם, ואני אשאר בבית.
(כרגע אוחזת בבן השבועיים הכי מתוק בעולם).

מזל -טוב!!!
הרבה נחת וכוח!!

 

[פרומה ביאר]

רק לי מרגיש קצת לא לעניין? או קצת הרבה?
תראו לי מקום נוסף שגברים ונשים חרדים מדברים ככה על נושא מסוים עם החלפת מחמאות. הזוי.
ולא, לא מדובר בנושא של "ניצול מקסימלי של חדר עבודה" או "שיפור תאורת רקע לצילום פנים" אלא בנושא מהחיים, רווי אמוציות ולא בקטע מקצועי בכלל.
ואחר כך יפרטו פה כולם את התרומה האדירה של פרוג- השמורה הנקיה ברשת- לחברה החרדית.

 

[אסתי3311]

רק לי מרגיש קצת לא לעניין? או קצת הרבה?
תראו לי מקום נוסף שגברים ונשים חרדים מדברים ככה על נושא מסוים עם החלפת מחמאות. הזוי.
ולא, לא מדובר בנושא של "ניצול מקסימלי של חדר עבודה" או "שיפור תאורת רקע לצילום פנים" אלא בנושא מהחיים, רווי אמוציות ולא בקטע מקצועי בכלל.
ואחר כך יפרטו פה כולם את התרומה האדירה של פרוג- השמורה הנקיה ברשת- לחברה החרדית.

אם מרגיש לך לא בנוח את בהחלט מוזמנת לא להכנס לאשכול כגון דא או לפרוש לחלוטין מאתר הפורומים הנלוז הזה.
מה שאני רואה כאן זו התדינות על נושא של עזרת הבעל אחרי לידה בעיקר בפן המעשי.

 

[מרחבית]

ואחר כך יפרטו פה כולם את התרומה האדירה של פרוג- השמורה הנקיה ברשת- לחברה החרדית.

יש הבדל מהותי בין לשפר ולתקן דברים נקודיים הטעונים שיפור או יותר זהירות, לבין לבטל בגללם את התרומה הגדולה והחשובה שקיימת.
אפשר לסגור את כל המסגרות שיש בהם דברים הטעונים שיפור ושימת לב (כולל בתי ספר).
אפשר להפסיק להוציא את כל העיתונים הקיימים בגלל בעיות שקיימות בהם.
לאסור את כל הפרסומות למניהן.
וכן הלאה.
ואפשר לנסות לשפר ולייעל, וגם לעורר תשומת לב עניינית או להעביר ביקורת עניינית לנקודות מסוימות. או לדווח למי שהתפקיד שלו הוא בדיוק זה.

ויש עוד נקודה חשובה: אחרי הכל, לעולם לא תהיה מסגרת מושלמת עם גבולות משולמים - באף דבר ועניין. בן אדם חייב לקחת אחריות על עצמו ועל התנהגותו בכל מקום ובכל מצב שהוא נמצא.

 

[אסתי3311]

יש הבדל מהותי בין לשפר ולתקן דברים נקודיים הטעונים שיפור או יותר זהירות, לבין לבטל בגללם את התרומה הגדולה והחשובה שקיימת.
אפשר לסגור את כל המסגרות שיש בהם דברים הטעונים שיפור ושימת לב (כולל מקומות לימוד).
אפשר להפסיק להוציא את כל העיתונים הקיימים בגלל בעיות שקיימות בהם.
לאסור את כל הפרסומות למניהן.
וכן הלאה.
ואפשר לנסות לשפר ולייעל, וגם לעורר תשומת לב עניינית או להעביר ביקורת עניינית לנקודות מסוימות. או לדווח למי שהתפקיד שלו הוא בדיוק זה.

ויש עוד נקודה חשובה: אחרי הכל, לעולם לא תהיה מסגרת מושלמת עם גבולות משולמים - באף דבר ועניין. בן אדם חייב לקחת אחריות על עצמו ועל התנהגותו בכל מקום ובכל מצב שהוא נמצא.

ובנוסף, יש גם סף רגישות שונה לאנשים.
הייתי מצפה ממי שלא מתאים לו שיהיה מספיק חזק בשביל להגיד לעצמו סטופ! ולא לעצור את מי שחושב אחרת ומפיק תועלת (גם רוחנית, אי שיטוט באתרים פסולים לדוג') מהענין.

 

[אילה אחת]

רק לי מרגיש קצת לא לעניין? או קצת הרבה?
תראו לי מקום נוסף שגברים ונשים חרדים מדברים ככה על נושא מסוים עם החלפת מחמאות. הזוי.
ולא, לא מדובר בנושא של "ניצול מקסימלי של חדר עבודה" או "שיפור תאורת רקע לצילום פנים" אלא בנושא מהחיים, רווי אמוציות ולא בקטע מקצועי בכלל.
ואחר כך יפרטו פה כולם את התרומה האדירה של פרוג- השמורה הנקיה ברשת- לחברה החרדית.

צודקת
גם לתחושתי האווירה כאן משוחררת יותר מידי.
לכן לא הגבתי בכלל באשכול הזה למרות שיש לי מה.