סליחה שאני ככה מתערב
לומר שאין משפחה שמתנהלת נכון זה כלל לא נכון
יש בינינו הרבה ואני מכיר אישית בסוף בגלל מצבי יוצא לי לדבר המון
יש בינינו הרבה אברכים פשוטים שלא חסר להם כלום והם מכניסים משכורת מאוד מאוד נמוכה ואין להם חוב שקל
ונראה לי שזה מתחיל מאוד מהרבה דברים אבל גם מסגנון חיים
קראתי על זה הרבה
אבל אחד התובנות שיש לי בנושא
שכל אחד יחושב רגע לעצמו:
האם מפריע לנו שאין לנו בבית 3 קומות עם בריכה בחוץ (למי שאין...) בגדול אולי באל נו לפעמים אבל זה לא כ"כ מפריע לנו
א. כי באמת אנחנו לא חושבים שזה באפשרות שלנו
ב. כי זה לא סנטדרט.
אני מאוד חושב שאם נעבוד על הדברים האלה חזק באמת שהרבה מהצרות שלנו ירדו
ולמה אני מתכוין יש כאן 2 חלקים ולכל חלק את העבודה משלו קודם כל להפריד, ללמוד לא להסתכל מה לשני יש כי אין דןמה משפחה לחברתה וככה קצת אפשר פחות לקנא וכד' כ"א עם החבילה שלו...
אני בעבר מאוד הייתי אוהב לאכול במסעדות, והייתי עושה זאת בתדירות גבוהה, לאט לאט החובות עלו מעל הראש והתחלתי להימנע ותכלס היה מאוד קשה כי אתה מוותר על משהו שהיה חלק בלתי נפרד מחייך ואתה עושה זאת כי אין לך אפםשרות ואז זה נהיה קשה אתה מרגיש חסר יכולת ואז הבנתי שפשוט אני צריך לחיות את הנתונים שא. אין לי את האפשרות ודבר כזה לא יעשה לי טוב באמת אלא אולי לכמה דקות ואח"כ אני יתחרט וב. שבאמת זה לא מחויב מעצם החיים אלא רק עניין של הרגל ואני אומר לכם היום אם אני קונה משהו מוגזם כמו מסעדות זה לא נותן לי כלום אני לא מרגיש מתפנק מידי ואני לא מרגיש הנאה גדולה כי זה לא במושגים שלנו
אם נחליט לוותר על משהו יהיה לנו קשה אבל אם נחליט לא לוותר על משהו אלא להבין באמת שאנחנו לא צריכים את זה אז לא יהיה לנו כ"כ קשה זה עבודה חזקה שצריך להכניס אותה לתת מודע ולהבין ולא לכל אחד מתאים לעשות זאת באופן אישי
בסוף אנחנו הכי יכולים להשפיע על עצמנו לפעמים אנחנו צריכים ליווי כדי לגלות דברים שלא חשבנו עליהם אבל ליווי זה לא אנטיביוטיקה אלא זה להפנים עוד קצת דברים שלא אחזנו וכד'