התייעצות מורת שפה | לימודים

[shira bira]

עקרונית, אם הבעיה הייתה מקצועיות, אפשר היה להוסיף את החומר החסר לתוכנית הלימודים.

איזה סמינר יאשר סטאז' בבית חולים, בבדיקות שמיעה או טיפול באפזיה? ההתמחות היא חלק חיוני מלימודי קלינאות.
ובכלל אמרו פה פעם ואני ממש מסכימה שאין שום הכרח שסמינר יהיה אחראי על לימודי מקצוע.
אפשר בהחלט להתקדם לעידן של שילוב של לימודי קודש בסמינר ולימודי מקצוע במקום חרדי נפרד.

 

[גלבוע]

אפשר בהחלט להתקדם לעידן של שילוב של לימודי קודש בסמינר ולימודי מקצוע במקום חרדי נפרד.

אפילו אם נעזוב את שאלת האקדמיה כן או לא,
המצב שבו לימודי מקצוע תלויים במסגרת המשך לתיכון פוגע ביכולת של הסמינר לתת הכשרה מקצועית איכותית.
אני אתמקד רק במקצועות שכבר נלמדים בסמינר:
ראיית חשבון,
הנדסאות תוכנה,
הנדסאות אדריכלות.
כדי להביא אנשי מקצוע ממש טובים, ולהשקיע בתכנית לימודית איכותית, צריך המון משאבים.
סמינר שיש לו 25 בנות באדיכלות, ועוד 30 בתוכנה, ועוד 15 בראיית חשבון, פשוט לא יכול לעשות את זה.
אילו (ברמה התאורטית) בישן היו לומדים רק ראיית חשבון, בחדש רק תוכנה, ובבנות אלישבע רק אדריכלות - כל אחד מהם היה הרבה יותר מקצועי במה שהוא עושה.
אבל כל עוד שהבנות כולן צריכות להמשיך באותו מקום ולהתחלק לפי כשרונותיהן, מטבע הדברים יש קצת מכל סוג של כשרון בכל קבוצה מקרית של בנות, היכולת של הסמינרים להתמקצע היא מאד מוגבלת. עם כל הרצון הטוב.

 

[פרפר]

אני באמת לא מבינה, למה באמת לא מכירים את זה כאן בפורום, מכירים את השוק הזה רק קצת וזה מוזר, כל מי שעוסק בתחום יידע להגיד, יש לזה שוק, אבל בדיוק כמה ולמה, אשתדל לברר

עמוק עמוק מתוך התחום אני יכולה לומר לך: אין לזה שוק. מורות השפה האחרונות מפנות את מקומן לטובת קלינאיות תקשורת. איך אמרה לי מורת שפה ותיקה: "אני יודעת שאני חיה על זמן שאול" (אה, והיא שרדה עד עכשיו בזכות האידיש שלה. היום היא כבר עם שעות בודדות. גם באידיש כבר יש קלינאיות).

 

[פרפר]

ספציפית לגבי ההסטוריה של המקצוע הזה אני חושבת שהיה חלון זמן של חמש שנים בערך שבהם משרד החינוך הכיר בהכשרה הזו.
זה התחיל לפני כעשרים שנה והסתיים משהו כמו חמש שנים אחר כך.
זה התחיל כניסיון להפוך את הקלינאות תקשורת שהיתה נראית בלתי מושגת למקצוע שיהיה אפשר ללמוד בסמינרים.
וזה נגמר משיקולים שלא מספיק ידוע לי כמה שיחק שם שאלת המקצועיות (לא למדו שם אחד לאחד את כל מה שלומדים בקלינאות, ובטח שלא עשו פרקטיקום בבתי חולים) וכמה שיחקו שאלות פוליטיות למיניהם וגם מאבקים בין משרדיים.

זה נגמר עם חוק הסדרת מקצועות הבריאות (2008). דחפו לחוק הזה הרבה גם אגודת קלינאי התקשורת, בעיקר משיקולי מקצועיות, גם משיקולי יוקרה של המקצוע (הכשרה של שנתיים בסמינר גרמה לזילות המקצוע...). מנסיון אוכל לומר, שגם אם החומר שנלמד בסמינרים נלקח מתוך ההכשרה של קלינאי תקשורת, עדיין חסר למורות השפה את בסיס הידע הרחב שיש לקלינאיות. לא סתם הפרעות בתקשורת נחשב לאחד התארים הקשים.

 

[שוהם307]

וקלינאות תקשורת? זה רק אקדמי?

 

[sheen]

וקלינאות תקשורת? זה רק אקדמי?

כן

 

[פקאן]

עמוק עמוק מתוך התחום אני יכולה לומר לך: אין לזה שוק. מורות השפה האחרונות מפנות את מקומן לטובת קלינאיות תקשורת. איך אמרה לי מורת שפה ותיקה: "אני יודעת שאני חיה על זמן שאול" (אה, והיא שרדה עד עכשיו בזכות האידיש שלה. היום היא כבר עם שעות בודדות. גם באידיש כבר יש קלינאיות).

זה כנראה גם תלוי מיקום.
במרכז לא חסרות קל"ת, ויש גם קל"ת דוברות אידיש.
בפריפריה, המצב עגום.
המתנה של חצי שנה לטיפול, ולא עוזר ללכת פרטי כי אין קל"ת פרטית.
מאמינה שבכזו סיטואציה, הייתי הולכת למורת שפה, לפחות בינתיים עד שיתפנה התור.
אבל גם זה אין כאן..

 

[פרפר]

בפריפריה, המצב עגום.
המתנה של חצי שנה לטיפול, ולא עוזר ללכת פרטי כי אין קל"ת פרטית.

ככה נראים התורים גם במרכז. ועכשיו גם אין החזר לפרטי.

 

[פקאן]

ככה נראים התורים גם במרכז. ועכשיו גם אין החזר לפרטי.

אבל מי שיכול ומוכן לשלם, יש לו אופציה ללכת לפרטי.
לפחות זה.