הנושאים החמים
הנושאים החמים
.
- מה יגידו
- די כבר עם המה יגידו
- יאללה נכון די כבר, אבל עדיין הם יגידו.
- תתאמן, תכתוב משהו בלי לחשוב הרבה ותפרסם בלי לחשוב מה יגידו
- ומה יגידו על מה שאכתוב בלי לחשוב מה יגידו
- לא תדע, כי לא תחשוב על זה.
- אז על מה אחשוב
- תמצא משהו
- טוב, אחפש איזו חידה מסובכת לחשוב עליה
- מצוין, ועכשיו תתחיל לכתוב בלי לחשוב
שלוש ארבע ו...
כשהוא נכנס לחדר המורות כולן הביטו בו ממושכות מבלי לעפעף.
עקבו אחרי אצבעותיו המחפשות כפית נקיה לערבב את קפהו.
ליוו את הכוס העולה אל שפתיו.
ודלגו אל רקתו לראות אם היא רוטטת במבוכה.
שעה קלה לאחר מכן הוא התפטר, והצטרף למקהלת הצבא האדום.
היה לו בריטון חזק וצלול, עיני פלדה כחולות ולסת חזקה, אבל הרוסית שלו לא היתה טובה מספיק וכעבור תקופה קצרה הוא מצא את עצמו מגיש כוסות תה בארוחות הערב המפוארות שערך המנצח בלילות שאין בהם קונצרט, התפקיד כלל גם להוסיף כפית וחצי וודקה ושש טיפות לימון לכל כוס.
הוא הועף בקלון כשנתפס מתעסק עם הטלסקופ היקר שהיה מאוחסן מתחת למזנון היינות, ולמחרת כבר השיג עבודה כבודק איכות בבית חרושת לנעלי קומנדו וציוד דנטלי, שעסק בסתר במסחר בחיות מחמד מוגנות ושימש גם כסוכנות לגיוס רוצחים שכירים ונערי גומי.
הוא מצא חן בעיני הבוס, שבעצם לא היה קיים בכלל, וקודם במהירות למשרת אחראי צוות בשלוחה הדרום אפריקאית של המפעל.
באחת מהטיסות מאי שם לאי שם פגש את זה שעתיד להיות חברו-הטוב-ביותר כשעזר לו להוציא גרעין של אננס שננעץ בין שיניו הקדמיות.
הוא נשאר רק 'חברו לעתיד' אך מעולם לא נעשו חברים משום שהוא רק היה פרי דמיונו כדי להעלות את ערכו בעיני עמיתו הדרום אפריקאי שהתפאר תמיד בחבריו המדהימים שאף הם היו מומצאים, היה לו רק ידיד חוליגן גרמי ועצבני ששלט בו ביד ברזל ובברך שפיצית קשה ומחודדת.
"ובכלל אין גרעינים לאננס" אמרה לו המטפלת, מולה ישב ושפך את לבו על פיטוריו.
כלומר, שכחתי לספר (ת'אמת לא שכחתי, סתם התעצלתי) שהעיפו אותו מהעבודה כשבלש פרטי השיג צילומים של התעודות שלו בבית הספר היסודי בהן נכתב על הפוטנציאל הכול כך נמוך שלו, ושגם הוא בלתי מנוצל. יועצת בית הספר הוסיפה בעט בצבע אחר שאם רק ירצה באמת וישקיע חזק הרי שיוכל להצליח כמתאגרף במשקל בינוני.
"בינוני" זעם המנכ"ל, ופיטר אותו על אתר בלי פנסיה ובלי פיצויים, אם כי הסכים להעניק לו דבר אחד.
הוא העניק לו זאת באמצעות רגלו הימנית (בצעירותו היה חלוץ מרכזי במנטשסטר יונייטד) ומאז עיטר מכתש כחלחל אדמדם את ירכו, או את מה שנותר מממנה.
"למה לא" חייכה המנהלת, והסכימה בו במקום לקבל אותו בחזרה לבית הספר,
וכשהכין קפה חזק והלך לחפש כפית נקיה בחדר מורות, עצר לרגע
ובמחשבה שניה נסוג והלך למרפסת וערבב את הקפה עם הידית של המשקפיים.
נו מה יגידו?
המממ...
מהר מהר...
שבעה ברזים ממלאים בריכה של 456.881 ליטר, הברז הראשון שופך 6.78 ליטר כל 42 שניות וחצי. והברז השני שופך 3.46 כל....
שששש, תפסיקו להסתכל, תנו לחשוב בשקט
.
- מה יגידו
- די כבר עם המה יגידו
- יאללה נכון די כבר, אבל עדיין הם יגידו.
- תתאמן, תכתוב משהו בלי לחשוב הרבה ותפרסם בלי לחשוב מה יגידו
- ומה יגידו על מה שאכתוב בלי לחשוב מה יגידו
- לא תדע, כי לא תחשוב על זה.
- אז על מה אחשוב
- תמצא משהו
- טוב, אחפש איזו חידה מסובכת לחשוב עליה
- מצוין, ועכשיו תתחיל לכתוב בלי לחשוב
שלוש ארבע ו...
כשהוא נכנס לחדר המורות כולן הביטו בו ממושכות מבלי לעפעף.
עקבו אחרי אצבעותיו המחפשות כפית נקיה לערבב את קפהו.
ליוו את הכוס העולה אל שפתיו.
ודלגו אל רקתו לראות אם היא רוטטת במבוכה.
שעה קלה לאחר מכן הוא התפטר, והצטרף למקהלת הצבא האדום.
היה לו בריטון חזק וצלול, עיני פלדה כחולות ולסת חזקה, אבל הרוסית שלו לא היתה טובה מספיק וכעבור תקופה קצרה הוא מצא את עצמו מגיש כוסות תה בארוחות הערב המפוארות שערך המנצח בלילות שאין בהם קונצרט, התפקיד כלל גם להוסיף כפית וחצי וודקה ושש טיפות לימון לכל כוס.
הוא הועף בקלון כשנתפס מתעסק עם הטלסקופ היקר שהיה מאוחסן מתחת למזנון היינות, ולמחרת כבר השיג עבודה כבודק איכות בבית חרושת לנעלי קומנדו וציוד דנטלי, שעסק בסתר במסחר בחיות מחמד מוגנות ושימש גם כסוכנות לגיוס רוצחים שכירים ונערי גומי.
הוא מצא חן בעיני הבוס, שבעצם לא היה קיים בכלל, וקודם במהירות למשרת אחראי צוות בשלוחה הדרום אפריקאית של המפעל.
באחת מהטיסות מאי שם לאי שם פגש את זה שעתיד להיות חברו-הטוב-ביותר כשעזר לו להוציא גרעין של אננס שננעץ בין שיניו הקדמיות.
הוא נשאר רק 'חברו לעתיד' אך מעולם לא נעשו חברים משום שהוא רק היה פרי דמיונו כדי להעלות את ערכו בעיני עמיתו הדרום אפריקאי שהתפאר תמיד בחבריו המדהימים שאף הם היו מומצאים, היה לו רק ידיד חוליגן גרמי ועצבני ששלט בו ביד ברזל ובברך שפיצית קשה ומחודדת.
"ובכלל אין גרעינים לאננס" אמרה לו המטפלת, מולה ישב ושפך את לבו על פיטוריו.
כלומר, שכחתי לספר (ת'אמת לא שכחתי, סתם התעצלתי) שהעיפו אותו מהעבודה כשבלש פרטי השיג צילומים של התעודות שלו בבית הספר היסודי בהן נכתב על הפוטנציאל הכול כך נמוך שלו, ושגם הוא בלתי מנוצל. יועצת בית הספר הוסיפה בעט בצבע אחר שאם רק ירצה באמת וישקיע חזק הרי שיוכל להצליח כמתאגרף במשקל בינוני.
"בינוני" זעם המנכ"ל, ופיטר אותו על אתר בלי פנסיה ובלי פיצויים, אם כי הסכים להעניק לו דבר אחד.
הוא העניק לו זאת באמצעות רגלו הימנית (בצעירותו היה חלוץ מרכזי במנטשסטר יונייטד) ומאז עיטר מכתש כחלחל אדמדם את ירכו, או את מה שנותר מממנה.
"למה לא" חייכה המנהלת, והסכימה בו במקום לקבל אותו בחזרה לבית הספר,
וכשהכין קפה חזק והלך לחפש כפית נקיה בחדר מורות, עצר לרגע
ובמחשבה שניה נסוג והלך למרפסת וערבב את הקפה עם הידית של המשקפיים.
נו מה יגידו?
המממ...
מהר מהר...
שבעה ברזים ממלאים בריכה של 456.881 ליטר, הברז הראשון שופך 6.78 ליטר כל 42 שניות וחצי. והברז השני שופך 3.46 כל....
שששש, תפסיקו להסתכל, תנו לחשוב בשקט
.
נערך לאחרונה ב:
