הנושאים החמים
הנושאים החמים
החלטתי לנסות לכתוב בז'אנר הזה. מעולם לא כתבתי על הנושא הזה.
ולכן- אני צריכה הרבה ביקורות. הערות.
ואני מקווה שתאהבו את הסיפור: )
לא מתחייבת להעלות כל שבוע..
פרולוג.
"היי", אמר נוחי, נד בראשו לעבר חברו הטוב שחלף מולו ברחוב.
יונה הביט בו, ולאחר כמה שניות הוצת במוחו הזיכרון. "נוחי! שנים איתך", צעק, מתקרב במהירות לחברו החביב.
"כמה זמן לא התראנו!", שיחרר נוחי לעולם חיוך זעיר. "מה המצב איתך?", אמר, טופח על כתפו בידידות.
"תודה לקל. שורדים", ענה לו יונה בקול עייף, מעורב בשמחה. "נולד לי בן לפני כמה שבועות".
"איזה יופי!", שמח. "שתגדלו לחופה ומעשים טובים".
"כן", נאנח יונה. "לא קל".
נוחי הסתכל עליו באהדה. "מבין אותך. עוד מעט התקופה הזאת תעבור", לחש לו בהבנה.
עיניו של יונה הוצתו באור קלוש, שכבה לאחר רגע.
"טוב, אז..", הוא העיף מבט על שעונו, ואמר: "אני חייב ללכת. ניפגש".
עיניהם נפגשו. מבט חברי חלף ביניהם.
"להתראות".
יונה נופף לו בידו, והלך.
נוחי עוד הסתכל עליו, עוקב אחר דמותו התמירה.
הוא השפיל את מבטו לרגע, והרים בחזרה.
יונה לא היה שם. רק אד זוהר, קלוש, נשאר באוויר.
נוחי בהה באוויר, המום.
"יונה..?", לחש לאוויר. "אתה פה?"
הוא התקרב למקום בו נעלם חברו. זוהר כחול הציף את המקום, מבקש לבלוע אותו.
התרחק בצעד אחד. ממשש את האוויר.
אפס.
ביקורת..
ולכן- אני צריכה הרבה ביקורות. הערות.
ואני מקווה שתאהבו את הסיפור: )
לא מתחייבת להעלות כל שבוע..
פרולוג.
"היי", אמר נוחי, נד בראשו לעבר חברו הטוב שחלף מולו ברחוב.
יונה הביט בו, ולאחר כמה שניות הוצת במוחו הזיכרון. "נוחי! שנים איתך", צעק, מתקרב במהירות לחברו החביב.
"כמה זמן לא התראנו!", שיחרר נוחי לעולם חיוך זעיר. "מה המצב איתך?", אמר, טופח על כתפו בידידות.
"תודה לקל. שורדים", ענה לו יונה בקול עייף, מעורב בשמחה. "נולד לי בן לפני כמה שבועות".
"איזה יופי!", שמח. "שתגדלו לחופה ומעשים טובים".
"כן", נאנח יונה. "לא קל".
נוחי הסתכל עליו באהדה. "מבין אותך. עוד מעט התקופה הזאת תעבור", לחש לו בהבנה.
עיניו של יונה הוצתו באור קלוש, שכבה לאחר רגע.
"טוב, אז..", הוא העיף מבט על שעונו, ואמר: "אני חייב ללכת. ניפגש".
עיניהם נפגשו. מבט חברי חלף ביניהם.
"להתראות".
יונה נופף לו בידו, והלך.
נוחי עוד הסתכל עליו, עוקב אחר דמותו התמירה.
הוא השפיל את מבטו לרגע, והרים בחזרה.
יונה לא היה שם. רק אד זוהר, קלוש, נשאר באוויר.
נוחי בהה באוויר, המום.
"יונה..?", לחש לאוויר. "אתה פה?"
הוא התקרב למקום בו נעלם חברו. זוהר כחול הציף את המקום, מבקש לבלוע אותו.
התרחק בצעד אחד. ממשש את האוויר.
אפס.
ביקורת..
נערך לאחרונה ב:
