אמא ועוד..
משתמש מקצוען
ראשית, להבין שיש הרבה ילדים נפלאים ומחונכים שעוברים את השלב הזה בילדות.
שנית, אם יש להורים קשר טוב עם הילד, ואם הם מסוגלים להאמין בו ובתכונותיו הטובות: לדבר עם הילד בנחת ובגובה העיניים, על כוס שוקו/ גלידה טעימה, שיחה על דא והא, ובמהלכה אפשר לומר שראינו שיש לו קושי כזה וכזה.. אפשר וצריך להציב גבולות של מותר ואסור: מאחרים (-מכולת וכו, וכן מקופת צדקה)- קו אדום!!!! לעולם לא תדע להחזיר, וזו בעיה מהותית. חבל לך.. (כמובן שאפשר פה ושם לתבל בסיפורים על זהירות ברכוש הזולת). כסף של ההורים- אפשר להציע דרך חיובית לקבל כסף: אמירת תהילים, משניות וכו.. אפשר- אם מתאים להורים- לקבוע מקום ששם אם יש כסף והוא ממש צריך מותר לו לקחת, ובעיקר להשאיר ערוץ פתוח: אם אתה ממש חייב משהו- תבוא ותגיד לי, ואם לא נסכים ועדיין תרגיש שאתה מוכרח/לא מסוגל להתאפק- תגיד לי גם את זה, ואני מבטיח/ה לחשוב יחד אתך מה לעשות!
במקרה שההורים מרגישים שהם מידי טעונים על הילד, או מידי כועסים, או לא מספיק מאמינים, או שהילד לא מספיק בטוח באהבתם באופן כללי- מוטב לעשות קודם עבודה פנימית שורשית לפני שעורכים שיחה כזו.
שלישית, לתת ביוזמת ההורים פה ושם בלי סיבה, נניח איזה חטיף סתם באמצע היום, בעיתוי או בסוג שלא רגיל לקבל, או להרשות לו לקחת עודף מקניה שיבצע, וכדומה.
רביעית, לספר בפורמט משפחתי כל מיני סיפורי התגברויות בהקשר של רכוש הזולת, וסיפורים מהסביבה/ סיפורי צדיקים וכדומה בכל מיני הזדמנויות: בארוחה משפחתית, בתוך פירוש על הפרשה, וכו וכו.
בנוסף, אפשר לבקש את עזרת המלמד בחיידר- אם הוא אדם עם ראש על הכתפיים- בשיח כיתתי על נושא יושר ושמירת רכוש הזולת.
הרבה נחת!!
שנית, אם יש להורים קשר טוב עם הילד, ואם הם מסוגלים להאמין בו ובתכונותיו הטובות: לדבר עם הילד בנחת ובגובה העיניים, על כוס שוקו/ גלידה טעימה, שיחה על דא והא, ובמהלכה אפשר לומר שראינו שיש לו קושי כזה וכזה.. אפשר וצריך להציב גבולות של מותר ואסור: מאחרים (-מכולת וכו, וכן מקופת צדקה)- קו אדום!!!! לעולם לא תדע להחזיר, וזו בעיה מהותית. חבל לך.. (כמובן שאפשר פה ושם לתבל בסיפורים על זהירות ברכוש הזולת). כסף של ההורים- אפשר להציע דרך חיובית לקבל כסף: אמירת תהילים, משניות וכו.. אפשר- אם מתאים להורים- לקבוע מקום ששם אם יש כסף והוא ממש צריך מותר לו לקחת, ובעיקר להשאיר ערוץ פתוח: אם אתה ממש חייב משהו- תבוא ותגיד לי, ואם לא נסכים ועדיין תרגיש שאתה מוכרח/לא מסוגל להתאפק- תגיד לי גם את זה, ואני מבטיח/ה לחשוב יחד אתך מה לעשות!
במקרה שההורים מרגישים שהם מידי טעונים על הילד, או מידי כועסים, או לא מספיק מאמינים, או שהילד לא מספיק בטוח באהבתם באופן כללי- מוטב לעשות קודם עבודה פנימית שורשית לפני שעורכים שיחה כזו.
שלישית, לתת ביוזמת ההורים פה ושם בלי סיבה, נניח איזה חטיף סתם באמצע היום, בעיתוי או בסוג שלא רגיל לקבל, או להרשות לו לקחת עודף מקניה שיבצע, וכדומה.
רביעית, לספר בפורמט משפחתי כל מיני סיפורי התגברויות בהקשר של רכוש הזולת, וסיפורים מהסביבה/ סיפורי צדיקים וכדומה בכל מיני הזדמנויות: בארוחה משפחתית, בתוך פירוש על הפרשה, וכו וכו.
בנוסף, אפשר לבקש את עזרת המלמד בחיידר- אם הוא אדם עם ראש על הכתפיים- בשיח כיתתי על נושא יושר ושמירת רכוש הזולת.
הרבה נחת!!