1717139559578.jpeg


בוקר שמחת תורה תשפ"ד

אזעקות מפלחות את חלל האוויר. תושבי הישוב שלומית רצים לממ"דים.
השעות חולפות, ומבינים שמשהו חריג קורה.
רב הישוב יוצא מהממ"ד, מדליק את הטלפון, ומוציא הוראה לכולם לפתוח טלפונים.

הרבש"ץ פותח את הטלפון ועיניו חושכות:
מעל ל10 חדירות בישובים מסביב.
כיתת הכוננות מתארגנת.
בקבוצת הרבש"צים, סגן הרבש"צ של הישוב פרי גן מתחנן לעזרה.
הוא לבד. הרבש"ץ נסע לחג.
הוא עם נשק ארוך, ועוד אחד או שניים עם אקדחים.
זה כוח המגן של פרי גן. ויש חדירה לישוב.
בשלומית מחליטים החלטה קשה; לשלוח חלק מכוח המגן של הישוב לפרי גן.
ארבעה עולים לרכב.
מגיעים לפרי גן.
פורקים.
קרב. אש. יריות.
כולם נפגעים.
האחד, פרמדיק במקצועו, מסביר למי שלידו איך לחבוש אותו ומוסיף משפט מצמרר:
"אם לא מפנים אותי לבית חולים תוך חצי שעה," הוא אומר, "אני מת".
מדווחים לשלומית.
עוד רכב יוצא.
מגיעים לפרי גן.
אש. עשן.
כולם נפגעים.
עכשיו יש לשלומית כבר 2 הרוגים בפרי גן. כמעט כל השאר פצועים.
והמחבלים עדיין בפרי גן...
חצי שעה עברה. הפרמדיק הפצוע מתחיל להקיא דם. מוציא את הטלפון, אומר וידוי, ושולח לרב הודעה "אני מבקש לא להספיד אותי".
--------------------------------------------------------------------
הרב של שלומית מסתכל בטלפון.
לידו אשת הפרמדיק, משוכנעת שבעלה מת. רוצה להגיע לפרי גן.
בינתיים מבינים שצריך לשלוח לפרי גן עוד כוח.
יודעים שיש הרוגים ופצועים.
שולחים עוד רכב, עם שניים אחרונים.
כבר כמעט לא נשארים מכיתת הכוננות המקורית של הישוב.
כל מיני מילואימניקים וכדו' - שעם נשק, הם מי שנשאר להגן על שלומית.
-------------------------------------------------------------------

בכור סוויד, חבר כיתת הכוננות של שלומית, היה בחג אצל הורי אשתו.
הוא שמע מה קורה ומיד נסע לישוב. בלי נשק.
הבין שצריך את עזרתו בפרי גן.
אבל... בשלומית אין נשק מיותר.
"לא נורא," חשב. "אגיע לפרי גן ואקח נשק מהנפגעים".
בשלב הזה כבר ידעו שהכניסה הראשית לפרי גן נשלטת על ידי המחבלים.
בכור החליט לסוע בעיקוף, דרך השדות.
ומאז לא ראו אותו.
--------------------------------------------------------------------
רס"ן אוריאל ביבי, קצין בצנחנים, גר בשלומית.
הבין שיהיה צריך אותו בצבא.
יצא משלומית לכיוון בא"ח צנחנים.
בשיחת טלפון בת כמה דקות, הוא נשמע מתאר את כל מה שעובר עליו בדרך.
פתאום, בצומת מגן, "יורים עלי, יורים עלי".
ושקט.
--------------------------------------------------------------------
הרכב השלישי מגיע לפרי גן.
המחבלים מזהים אותו ופותחים באש.
יושביו נפצעים.
אבל המחבלים ראו כמה תגבורת מגיעה והתייאשו.
ברחו.
הישוב פרי גן ניצל.

באיזה שהוא שלב, מסוק מגיע לפנות את הפצועים.
את הפרמדיק, ההוא שמקיא דם, לא רוצים לפנות. "אין לו סיכוי".
מתעקשים איתם.
הוא שרד.
--------------------------------------------------------------------

בהמשך, אחרי שהעניינים מתחילים להתבהר ולהרגע,
שולח רב הישוב מישהו לצומת מגן.
כי ברור שאף אחד לא יודע מה עם אוריאל ביבי.
הרבה אנשים בבא"ח צנחנים בטוחים שראו אותו, אבל אף אחד לא מוצא אותו.
הרב אומר "תצלם הכל, את הרכב שלו, את כל הפרטים, שיהיה לנו את כל הפרטים להתרת העגונה".
אחרי כמה ימים מתקשרים משורא.
גופתו של אוריאל ביבי שם.
מוזמנים לבוא לקחת.
מישהו מהישוב מגיע.
אומרים לו:
"אתה משלומית? יש כאן עוד מישהו משלומית, אנחנו לא מצליחים לזהות."
הוא מרים את הכיסוי.
בכור סוויד.

ארבעה הרוגים לישוב שלומית.
ארבעה בעלי משפחות.
ובישוב כולו -----
יש רק כחמישים משפחות....


*************************
עבר זמן מאז ששמעתי את הסיפור,
מאחד מתושבי שלומית.
אז יתכן שלא דייקתי במאה אחוז בכל הפרטים.
עמכם הסליחה.