לקחת את הילד להחזיק לו את הידיים באהבה ולהסתכל לו בעיניים חזק חזק ולבקש ממנו שיסתכל גם הוא בעיניים שלך
מסוכן מאוד, הוא יכול להרגיש השפלה עצומה, כי הוא לא טפש והוא מבין שאתם חושבים שהוא "גנב", וכול הצורה הזו לבוא ולומר לו מול הפנים זה גם
מבהיל מאוד מאוד הוא חושב שאתם לא יודעים
תחשבו שעשיתם משהו שאתם יודעים בלב שהוא מאוד גרוע ועשיתם את זה ממש בסתר ופחדתם להתגלות פתאום בא מולכם מישהו שאתם מעריכים והכי רוצים את הערכה שלו ואת המעשה עשיתם בהסתרה ממנו שלא ידע, ובא ואומר לכם בפנים שהוא יודע ממה שעשיתם, מאוד קשה עד בלתי נסבל לילד.
ההשפלה שבגילוי הזה מסוכנת, מאוד. הרגש הקשה שהוא עלול להרגיש, מול עצמו, מול מה שאתם חושבים עליו, והבושה ממכם.
ולא מדברת מההשפעה של הפסיכולגיה או לא יודעת מה אלא מנסיון אישי
כמובן יכול להיות שכל מקרה משהו אחר, אבל חושבת שלהתנהג מול הילד בכזו צורה עלול לעורר אצלו השפלה שיכולה להתפתח לכעס גדול ומסוכן.
יש הרבה אמוד ילדים שבילדותם "לקחו" וכולם כשהתבגרו עבר כלא היה, ונזהרים מאוד מגזל ומחשש גזל, זה לא מגיע מחוסר יראת שמיים אלא ממקומות אחרים, ובעיקר אם זה רק גנבה מההורים ילדים רבים מרגישים שמההורים זה לא באמת גזל כי הם חיים בבית והכול מההורים שלהם.
מה שיכול להשאר לטווח הרחוק זה הזיכרון של הילד איך התיחסתם/לא התיחסתם והצלקת אם תבישו אותו.
אם מתעלמים זה יעבור לו, אבל הוא ישאר מכובד, בעיניו, לא ירגיש שרוף ומבויש מעצמו וממכם,
כמובן לנסות למלא לו את החסך הרגשי/המעשי שיכול להיות דחף אותו לזה, מצוין. אבל בלי להוכיח אותו ולומר לו שאתם יודעים על הלקיחות שלו, זה לא מגיע מ"יצר הרע" ומיצר של גנבה ואין ענין לחנך פה על גזל.