נכתב ע"י גלבוע;2070668:'רובנו' זה רוב העצמאיים. כולל אני, שלא מפרישה לפנסיה
ולא אמרתי שנכון לכפות.
1. יש להבדיל בין "לחסוך לעתיד" בכל דרך שהיא, לבין להפריש לפנסיה.
2. חבל מאד שאת לא מפרישה, הרבה מאד מהעצמאים שאני מכירה (לא בשנה - חמש ראשונות, אחרי שמתבססים) כן חוסכים לעתיד ומשקיעים: בנדל"ן, שוק ההון, הפרשה לפוליסה של "אובדן כושר עבודה". וכו'.
נכתב ע"י רותי קפלר;2069242:שירי, רק תיקון:
גם לשכירים, זו הפרשה דרקונית, כי מפרישים גם מהכסף שלהם.
כלומר: אם קיבלתי 1000 ש"ח משכורת, המדינה באה ונוגסת 60 מתוכם לפנסיה. ואם אני רוצה לחסוך את הסכום כדי לקנות וילה בסביון שאתפרנס ממנה עד סוף ימיי? מי שמם לקבוע איפה אשקיע את הכסף? לא משנה אם אני שכירה או עצמאית, זו התערבות ממשלתית מחוצפת.
(אני לא מדברת על חלק המעביד - אלא על חלק העובד).
זה נכון שההתערבות של הממשל בניהול הכלכלי של האזרח הפרטי זהו מעשה בוטה ובלתי דמוקרטי בעליל, אך יש מעט הבדלים בין שכיר לעצמאי שהופכים את החוק כלפי העצמאיים לבוטה יותר.
המדינה קובעת ומחוקקת חוקים רבים הפורסים מטריית הגנה על השכיר: מפני ניצול המעסיק, חוקים הדואגים לתנאי השכר שלו ולמינימום שלהם, נותנת לו גב במקרה של אובדן מקום העבודה, אפשר עוד למצוא מקום של הגיון בזה שהיא דואגת גם לעתיד הזקנה של השכיר.
אבל העצמאי, שאין למדינה יד ורגל בסכומים שהוא משקיע כדי לבנות את העסק ולבסס אותו, גובה ממנו מיסים מפולפלים באמצעות הביטו"ל והמע"מ + חיובים שונים החלים רק על עצמאי, אם היא לא דואגת לעצמאי בהווה מנין לה העזות להתערב בניהול הכספי שלו ולחייב אותו לשלם מס דאגת המחר???