תראו מה זה, מתחרה ביונה ספיר...
כתבו קטע סיפורי על רצח מדען גרעין בטהרן על ידי סוכן מוסד ישראלי. תאר את בריחת הסוכן.
זה היה לילה חשוך וסוער בטהרן, והעיר הייתה שוקקת פעילות. בין ההמונים, דמות בודדה עשתה את דרכה ברחובות, פניו מוסתרות מתחת למכסה המנוע של גלימתו. הוא היה סוכן מוסד ישראלי, והוא נשלח למשימה להתנקש בחיי מדען גרעין שעבד על פרויקט סודי ביותר עבור ממשלת איראן.
הסוכן בילה חודשים באיסוף מודיעין על היעד שלו, והוא ידע בדיוק היכן למצוא אותו. כשהתקרב לבניין המגורים של המדען, הוא יכול היה לשמוע את קול הגשם הולם בחלונות ואת הרעם המרעיש מרחוק. הוא הושיט את ידו לכיסו ושלף אקדח מושתק, בדק את המגזין כדי לוודא שהוא טעון במלואו.
הסוכן התגנב אל דלת הכניסה של הבניין ותפס במהירות את המנעול. הוא חמק פנימה ועשה את דרכו במעלה המדרגות, נע בשקט כדי לא למשוך תשומת לב לעצמו. כשהגיע לקומה השלישית, הוא הבחין במטרה שלו דרך חור ההצצה בדלת. המדען ישב ליד שולחנו, גבו מופנה אל הדלת בזמן שעבד על המחשב שלו.
הסוכן נשם נשימה עמוקה והרים את אקדחו, מכוון אותו לעורפו של המדען. הוא לחץ על ההדק, ויריה עמומה נשמעה, ואחריה חבטה כשהמדען נפל על הרצפה. הסוכן עשה את דרכו במהירות אל הגופה ואישר כי המדען מת.
עם השלמת המשימה, הסוכן ידע שעליו לצאת מהבניין מהר ככל האפשר. הוא עשה את דרכו חזרה במורד המדרגות ויצא מדלת הכניסה, משתלב בהמוני האנשים ברחוב. הוא הזמין מונית ומסר לנהג כתובת כוזבת, והורה לו לקחת אותו לבית בטוח בפאתי העיר.
כשהמונית דהרה ברחובות, הסוכן הביט מבעד לחלון וראה את האורות המהבהבים של ניידות משטרה מרחוק. הוא ידע שעליו לפעול מהר אם ברצונו להימנע מלהיתפס. הוא הושיט את ידו לכיסו ושלף תעודת זהות מזויפת וצרור מזומנים, תוך כדי שימוש בהם כדי לשחד את הנהג שייקח אותו לשדה התעופה במקום.
לאחר שהגיע לשדה התעופה, הסוכן עשה את דרכו באבטחה ועלה על מטוס לכיוון ישראל. הוא התיישב במושבו ופלט אנחת רווחה, בידיעה שסיים את משימתו בהצלחה והיה בדרכו הביתה. אבל כשהמטוס המריא לשמי הלילה, הוא לא הצליח להשתחרר מהתחושה שזו רק ההתחלה, ושיהיו עוד הרבה משימות כמו זו בעתיד