הייתי שם נכון שהקנאים זרקו את הבקבוקים אבל הם לא היו יכולים לעשות זאת אם לא היה להם גיבוי מכל הציבור שראה ושמח שיש מי שעושה את העבודה השחורה
ואגב בזכות כך נכנסו לציון השוטרים חטפו המון בקבוקי מים ואחרי שהשוטרים היו מתוסכלים ומותשים ההמון (כולל כל סוגי האנשים מכל המגזרים) הדף אותם ופרץ לציון
היום בביהכ"נ היה דיון על זהזה לא משנה,
אברך שמעיף על שוטר גדר משטרתית הוא שנוא על הציבור בלי כל קשר להשתייכות קהילתית או עדתית
ואחד הזכיר את האמרה הידועה
כשכואב צועקים
כל אחד על מה שכואב לו
ונכון גם לפוליטיקה פנימית
כל קהילה עם הרגישויות שלה
וכן לפעמים זה מתבטא לצערנו גם באלימות בד"כ מהשוליים
קורה בישיבות / חסידיות הכי מפורסמות,
ובעידן הבחירות בהרבה ערים חרדיות,
וכל אחד אצלו בבית:
על כל עוולה מקוממת:
כשגנב יפרוץ לבית שלך תשתוק?
כששכן יבנה מול החלון שלך תשתוק?
כל אחד מגיב אחרת,
ובתוך ציבור, יש שוליים שמתרגמים כאב לאלימות, (לא מצדיק)
גם במירון יש אנשים שהרגישו כל השנים קרובים לר' שמעון
באים להתרפק כל שבת מברכים ובכל עת רצון
ר' שמעון זה הבית שלהם
וחדרו להם בטריטוריה,
התחיל בז' אדר לסגור את הציון,
המשיך בגניבת ההילולא של ר' שמעון,
הכל בחסות האסון -
מה שבטוח שלא הבטיחות היה נר לרגלם,
עיין ערך חניונים בלי תנאים מינימליים
שם לא יכול לקרות אסון?
אז מה כן היה המטרה?
מה לעשות כשכואב צועקים,
וכן יש גם שוליים שמבטאים את זה בכח על משהו שכואב,