דחוף! מה עושים כשדיקלקטין לא עוזר?

[ברכי...]

בבוקר רק לשתות עד שמסיימים עם ההקאות של החומצות

מציעה לך לקום באמצע הלילה פעם או פעמים ולאכול, ככה הקיבה לא ריקה בבוקר ואין את התופעה המעצבנת שאת מתארת.
והרבה פעמים הבחילות מגיעות דווקא מרעב [כל אחת איך שהיא, כמובן], ואז כדאי לאכול משהו קל, [שוב, שהקיבה לא תהיה ריקה].
תרגישו טוב תמיד:-]

 

[כתב עט]

וכמובן הקטע הנפשי, שלדעתי היום הוא א' ב' בכל נסיון לטפל באשה היפראמזיסית.

חשוב ממש מה שכתבת כאן!

 

[Ruty Kepler]

הדגשתי לימון, ומלאי: )

יש לך ניסיון רע דווקא עם לימון?
כי איגלואים זה אכן רע ומר, אבל הלימון...עזר

אם הכוונה לקרטיב שמכינים לבד בבית מקצת מיץ לימון (טבעי סחוט) ומים מוקפאים, זה יכול לבוא בחשבון.

קרטיב לימון תעשייתי שקונים במכולת, הוא פצצת סוכר וצבעי מאכל.

 

[Ruty Kepler]

רק הוספה לגבי עצות הלילה והבוקר:
היפראמזיס ’אמיתי’ הוא 24/7 בלי הנחות. וזה אומר שמקיאים בוקר, צהרים, ערב, לילה, אתמול, מחר, שלשום ומחרתים.

זה אחד ההבדלים והמדדים בין בחילות הריון תקינות, להיפראמזיס מטריף דעת.
בחילות הריון ’תקינות’, הן בבוקר. מהחומצות של הלילה וכו’ כמו שהסבירו כאן יפה לפניי. והעצות שהוזכרו יוכלו להועיל להן.

היפראמזיס משתולל כל שעות היממה. ובשבילו צריך טיפול אחר.

 

[מרובע]

ובשבילו צריך טיפול אחר.

אם הבנתי נכון אין לו טיפול אמיתי שעוזר.
לפעמים אישפוז בעין כרם יכול לעזור קצת, (ואולי המשך בבית עם HOME CURE)
אבל זה דכאון לשכב בבית חולים לבד...

 

[Ruty Kepler]

אם הבנתי נכון אין לו טיפול אמיתי שעוזר.
לפעמים אישפוז בעין כרם יכול לעזור קצת, (ואולי המשך בבית עם HOME CURE)
אבל זה דכאון לשכב בבית חולים לבד...

יש.
שילוב של טיפול נפשי (מראש!) פלוס תזונה מתאימה וויטמינים מתאימים וכוח רצון עצום ותמיכה חזקה של הסביבה ועוד כמה, יכולים להקל מאוד.
הבעיה היא שלרוב הנשים אין את רוב הדברים האלו.

ובאיזה שהוא מובן, יותר קל לגסוס ולהקיא דם ולהילקח לבי’’ח מעורפלת, מאשר להרים ראש מעל הגלים.
הייתי שם. גם בעלפונות והקאות עד המוגלובין 7. גם בצד השני.

עוד בעיה, שרוב מה שיש לומר בתחום הזה, אינו יכול להכתב כהוראה לרבים, אלו דברים עדינים ודיוקים זהירים מאוד.

 

[to]

מנסיון רע ומר של בחילות והקאות ללא הפסקה במשך לפחות חמשה חודשים בכל הריון ודיקלקטין לא עוזר במאומה.

אסור להגיע למצב של רעב או צמא, כי משם זה רק מדרדר ואין דרך חזרה. וכשאני מדברת על צמא אני מדברת על שתית מים כל חמש דקות (אם כי אצלי לפחות, לא יודעת מה אצל אחרים אין יכולת בליעה של יותר משלוק בפעם אחת), ואפילו גם לשתות מים באמצע הלילה, וכמו כן אכילת ארוחה קטנה שמכילה 2 אבות מזון פעם ב-3 שעות, ולפעמים אפילו בתדירות יותר גבוהה ביס קטן. אצלי היו תקופות שרק אכילת ביס פיתה פעם בחמש דקות עצרה לי את ההקאות (אכילת עגלונים)

להתחיל את זה ממש על הדקה שקמים בבוקר - שתיה ברמת האפשר ומיד אחכ אוכל. רצוי פירות, או מיצי פירות שמעלים את הסוכר באופן מהיר ואיכותי ואם אפשר לשלב שומן כגון שקד, אגוז כדי שהסוכר יספג בהדרגה. ברגע שמפספסים את זה אפילו פעם אחת, ההקאות כבר גוברות ואז אין אפשרות לא לשתות ולא לאכול, עד לעירוי וכו'.

כמו כן להקפיד לקחת B6 - במינון המקסימלי המותר (זהירות - אסור לקחת יותר מדי, להתייעץ עם רופא בקשר למינון) - שזה למעשה מה שיש בדיקלקטין חוץ מהאנטי היסטמין המרדים, וחומצה פולית כמובן. (מולטי ויטמין אין מצב שאני מצליחה להכניס בלי להקיא)

גם מאד חשוב, להקפיד ללכת לישון מוקדם, כי בשעות מאוחרות בלילה הגוף לא מסוגל לעכל אוכל ואסור להיות רעבים.

לא ליפול לבור של - לא בא לי לאכול כלום, לנסות בכל הכח למצוא משהו קטן שאפשרי, ולקחת אותו- וזה כבר ממש מהתחלה, אחרת המצב מדרדר וכבר באמת אין אפשרות לאכול כלום. (אצלי היה תקופה שיכולתי לשתות רק לגימה ממיץ תפוח טבעי שנסחט, וזה עזר לי לצאת מזה, בתקופות פחות גרועות זה היה תפוח אדמה מבושל במי מלח)

כמו כן יש מוצר שמגיע מחול - שהוא סוג של מוצר רפואי יש לי אותו עם אישור כשרות של ועדת היראים - הביאו לי מצרפת https://www.globemarket.co.il/items/3546483-אנתזיט-תרכיז-ליקוריץ-אניס-130-מ-ל-Antesite
אין לי מושג אם יש כשרות על ההוא הספציפי ששמתי בלינק.
זה תמצית אניס ואחת מההתוויות שם הן שזה עוזר לבחילות, בד"כ זו הדרך היחידה שאני מצליחה להעביר את המים בתקופה הזו בגרון- בהוספת כמה טיפות לכוס מים.

 

[מגנום]

יש.
שילוב של טיפול נפשי (מראש!) פלוס תזונה מתאימה וויטמינים מתאימים וכוח רצון עצום ותמיכה חזקה של הסביבה ועוד כמה, יכולים להקל מאוד.
הבעיה היא שלרוב הנשים אין את רוב הדברים האלו.

ובאיזה שהוא מובן, יותר קל לגסוס ולהקיא דם ולהילקח לבי’’ח מעורפלת, מאשר להרים ראש מעל הגלים.
הייתי שם. גם בעלפונות והקאות עד המוגלובין 7. גם בצד השני.

עוד בעיה, שרוב מה שיש לומר בתחום הזה, אינו יכול להכתב כהוראה לרבים, אלו דברים עדינים ודיוקים זהירים מאוד.

-אין איך להגמל מעישון
-יש, רק שזה דורש כח רצון עצום תמיכה נפשית שינוי יסודי של התזונה, הבעיה שלרוב האנשים אין את רוב הדברים הללו.

 

[Ruty Kepler]

מנסיון רע ומר של בחילות והקאות ללא הפסקה במשך לפחות חמשה חודשים בכל הריון ודיקלקטין לא עוזר במאומה.

אסור להגיע למצב של רעב או צמא, כי משם זה רק מדרדר ואין דרך חזרה. וכשאני מדברת על צמא אני מדברת על שתית מים כל חמש דקות (אם כי אצלי לפחות, לא יודעת מה אצל אחרים אין יכולת בליעה של יותר משלוק בפעם אחת), ואפילו גם לשתות מים באמצע הלילה, וכמו כן אכילת ארוחה קטנה שמכילה 2 אבות מזון פעם ב-3 שעות, ולפעמים אפילו בתדירות יותר גבוהה ביס קטן. אצלי היו תקופות שרק אכילת ביס פיתה פעם בחמש דקות עצרה לי את ההקאות (אכילת עגלונים)

להתחיל את זה ממש על הדקה שקמים בבוקר - שתיה ברמת האפשר ומיד אחכ אוכל. רצוי פירות, או מיצי פירות שמעלים את הסוכר באופן מהיר ואיכותי ואם אפשר לשלב שומן כגון שקד, אגוז כדי שהסוכר יספג בהדרגה. ברגע שמפספסים את זה אפילו פעם אחת, ההקאות כבר גוברות ואז אין אפשרות לא לשתות ולא לאכול, עד לעירוי וכו'.

כמו כן להקפיד לקחת B6 - במינון המקסימלי המותר (זהירות - אסור לקחת יותר מדי, להתייעץ עם רופא בקשר למינון) - שזה למעשה מה שיש בדיקלקטין חוץ מהאנטי היסטמין המרדים, וחומצה פולית כמובן. (מולטי ויטמין אין מצב שאני מצליחה להכניס בלי להקיא)

גם מאד חשוב, להקפיד ללכת לישון מוקדם, כי בשעות מאוחרות בלילה הגוף לא מסוגל לעכל אוכל ואסור להיות רעבים.

לא ליפול לבור של - לא בא לי לאכול כלום, לנסות בכל הכח למצוא משהו קטן שאפשרי, ולקחת אותו- וזה כבר ממש מהתחלה, אחרת המצב מדרדר וכבר באמת אין אפשרות לאכול כלום. (אצלי היה תקופה שיכולתי לשתות רק לגימה ממיץ תפוח טבעי שנסחט, וזה עזר לי לצאת מזה, בתקופות פחות גרועות זה היה תפוח אדמה מבושל במי מלח)

כמו כן יש מוצר שמגיע מחול - שהוא סוג של מוצר רפואי יש לי אותו עם אישור כשרות של ועדת היראים - הביאו לי מצרפת https://www.globemarket.co.il/items/3546483-אנתזיט-תרכיז-ליקוריץ-אניס-130-מ-ל-Antesite
אין לי מושג אם יש כשרות על ההוא הספציפי ששמתי בלינק.
זה תמצית אניס ואחת מההתוויות שם הן שזה עוזר לבחילות, בד"כ זו הדרך היחידה שאני מצליחה להעביר את המים בתקופה הזו בגרון- בהוספת כמה טיפות לכוס מים.

מסכימה עם מה שכתבת, רק מסייגת לגבי הפירות - זהירות מפירות הדר שיכולים להיות חומציים מאוד.
ואם אפשר, עדיף לבשל את הפירות, לסוג של לפתן (או אפילו לאפות אותם. פשוט לשטוח פרוסות בתבנית ולשלוח לתנור, בלי סוכר), כך הם עוברים טוב יותר.

עוד משהו שעוזר להצליח לשתות - מי קרח מרוסקים, או סתם מי קרח (שמים קוביות קרח בכוס עם קצת מים קרים, ומחכים שיתחילו להפשיר. גם ילד בן 3 יכול ללמוד להכין לאמא שלו את הכוס...)

 

[תמי אחת]

גם ילד בן 3 יכול ללמוד להכין לאמא שלו את הכוס...)

אם יש כזה

 

[Ruty Kepler]

-אין איך להגמל מעישון
-יש, רק שזה דורש כח רצון עצום תמיכה נפשית שינוי יסודי של התזונה, הבעיה שלרוב האנשים אין את רוב הדברים הללו.

ההבדל הוא שמעשן הוא אדם בכושר פיזי ושכלי תקין.
היפראמזיסית היא אשה מעורפלת מרוב בחילות, בתת תזונה, שמרגישה רע 24/7.
רמת הגועל נפש שמרגישים היא בערך כמו לשחות בתוך בור ביוב עם מגבונים משומשים ועכברים מתים. מחילה ממי שמגעיל אותו התיאור.

ולכן אי אפשר לבוא ולהגיד לה ’יש דרך לצאת מזה’.
הפתרון אמור להיות בעיקר בהכנה מדוקדקת ויסודית לקראת הפעם הבאה.
וההכנה היא משפחתית: כלכלית, טכנית, נפשית, רפואית.

 

[to]

מסכימה עם מה שכתבת, רק מסייגת לגבי הפירות - זהירות מפירות הדר שיכולים להיות חומציים מאוד.
ואם אפשר, עדיף לבשל את הפירות, לסוג של לפתן (או אפילו לאפות אותם. פשוט לשטוח פרוסות בתבנית ולשלוח לתנור, בלי סוכר), כך הם עוברים טוב יותר.

פירות הדר באמת לא מומלצים, אבל שכחתי לציין שאצלי משום מה דווקא תפוח גרנד חמצמץ עובר, בניגוד לפירות אחרים שהמתיקות שלהם מוגזמת ומבחילה עבורי בתקופה הזו, ומבושל ממש לא מתקבל - אבל כנראה שזה כבר אינדיבידואלי.

 

[החכמה צודקת]

לכן אי אפשר לבוא ולהגיד לה ’יש דרך לצאת מזה’.
הפתרון אמור להיות בעיקר בהכנה מדוקדקת ויסודית לקראת הפעם הבאה.
וההכנה היא משפחתית: כלכלית, טכנית, נפשית, רפואית.

אכן
רק שדרושים המון כוחות נפש לטפל ולהתכונן ולא לטמון ראש בחול
כשהדבר היחיד שרוצים זה ל-ש-כ-ו-ח.....

 

[מגנום]

ההבדל הוא שמעשן הוא אדם בכושר פיזי ושכלי תקין.
היפראמזיסית היא אשה מעורפלת מרוב בחילות, בתת תזונה, שמרגישה רע 24/7.
רמת הגועל נפש שמרגישים היא בערך כמו לשחות בתוך בור ביוב עם מגבונים משומשים ועכברים מתים. מחילה ממי שמגעיל אותו התיאור.

ולכן אי אפשר לבוא ולהגיד לה ’יש דרך לצאת מזה’.
הפתרון אמור להיות בעיקר בהכנה מדוקדקת ויסודית לקראת הפעם הבאה.
וההכנה היא משפחתית: כלכלית, טכנית, נפשית, רפואית.

אבל זה לא הכל או כלום
לפני תקופה היתה אשה בחכמת נשים שסבלה מאוד מאוד ועזרו לה מאוד על גבי הפורום
ותשובה של יש איך לטפל אבל כנראה שאין לך אפשרות כזאת, לא תורמת כלום לאשה היפראמזיסית
לעומת זאת תשובות עם רעיונות לטיפול בדרכים שונות, יכולות לתת עוד כיוונים.
באופן אישי ידעתי על הדקלקטין, על ארגון חבלים, על המלצה לטיפול בהדסה עין כרם ועוד, מכאן.

 

[Ruty Kepler]

אבל זה לא הכל או כלום
לפני תקופה היתה אשה בחכמת נשים שסבלה מאוד מאוד ועזרו לה מאוד על גבי הפורום
ותשובה של יש איך לטפל אבל כנראה שאין לך אפשרות כזאת, לא תורמת כלום לאשה היפראמזיסית
לעומת זאת תשובות עם רעיונות לטיפול בדרכים שונות, יכולות לתת עוד כיוונים.
באופן אישי ידעתי על הדקלקטין, על ארגון חבלים, על המלצה לטיפול בהדסה עין כרם ועוד, מכאן.

אנחנו כבר אחרי היידוע על הדקלקטין (שעם כל הצניעות, הייתי הכותבת הראשונה והיחידה במשך שנים, שהביאה אותו למודעות החרדית בכתבה ב'בתוך המשפחה'.) ואחרי שכולן מכירות, יש לקוות, את חבלים.

הטיפול בהדסה עין כרם הוא חשוב וקריטי - הוא בית חולים לפצועי הגשר. אי אפשר ואסור להשאיר אותם שבורי רגליים וידיים.
אבל התשובה שלי רמזה על הצורך לבנות את הגשר מחדש. ונראה שלא מעט גם הבינו אותה.
היא לא מיועדת למי שעכשיו שוכבת בשלולית מתחת לגשר ומחכה לאמבולנס.
היא כן מיועדת למי שרוצה לבחור, אחרי לידת התינוק בעז"ה, האם היא רוצה שוב ליפול מהגשר בפעם הבאה, או שהיא מעדיפה להגיע אליו כשהוא והיא במצב אחר.
עדיין יהיה קשה, עדיין יהיה מאתגר, אבל תהיה נקודת פתיחה שונה.

 

[ברכי...]

איך יוצרים קשר עם "חבלים"?

 

[מרובע]

היא כן מיועדת למי שרוצה לבחור, אחרי לידת התינוק בעז"ה, האם היא רוצה שוב ליפול מהגשר בפעם הבאה, או שהיא מעדיפה להגיע אליו כשהוא והיא במצב אחר.
עדיין יהיה קשה, עדיין יהיה מאתגר, אבל תהיה נקודת פתיחה שונה.

מי מדריך איך להיערך לזה מראש לפי כל הפירוט שאמרתם?
וזה ממש קשה עד כמעט בלתי אפשרי לדמיין בזמני השלווה איך הרגשנו בימי המחלה,
ולכן יש סיכוי גדול שאמנם ניערך מבעוד מועד, אבל לא ניערך מספיק בגלל שכשבריאים לא מרגישים עד כמה צריך להיערך לקראת המחלה, ואז המחלה תגיע ותמצא אותנו לא מוכנים בעליל...
(כמו חכמת יוסף לאגור אוכל משנות השובע לשנות הרעב).

 

[החכמה צודקת]

אנחנו כבר אחרי היידוע על הדקלקטין (שעם כל הצניעות, הייתי הכותבת הראשונה והיחידה במשך שנים, שהביאה אותו למודעות החרדית בכתבה ב'בתוך המשפחה'.) ואחרי שכולן מכירות, יש לקוות, את חבלים.

מה שלכאורה הכי הנגיש את הדיקלקטין זה בסופו של דבר המחיר השפוי......
אמא שלי שילמה 10 ש"ח לכדור וכידוע צריך יותר מאחד ביום.
אולי בעקיפין העלאת המודעות, גם ע"י כתבות , היא זו שהכניסה את התרופה לסל.

 

[REBEKA997]

בלת"ק רנו? ניסית?

 

[נחמת שוטים]

אנחנו כבר אחרי היידוע על הדקלקטין (שעם כל הצניעות, הייתי הכותבת הראשונה והיחידה במשך שנים, שהביאה אותו למודעות החרדית בכתבה ב'בתוך המשפחה'.) ואחרי שכולן מכירות, יש לקוות, את חבלים.

הטיפול בהדסה עין כרם הוא חשוב וקריטי - הוא בית חולים לפצועי הגשר. אי אפשר ואסור להשאיר אותם שבורי רגליים וידיים.
אבל התשובה שלי רמזה על הצורך לבנות את הגשר מחדש. ונראה שלא מעט גם הבינו אותה.
היא לא מיועדת למי שעכשיו שוכבת בשלולית מתחת לגשר ומחכה לאמבולנס.
היא כן מיועדת למי שרוצה לבחור, אחרי לידת התינוק בעז"ה, האם היא רוצה שוב ליפול מהגשר בפעם הבאה, או שהיא מעדיפה להגיע אליו כשהוא והיא במצב אחר.
עדיין יהיה קשה, עדיין יהיה מאתגר, אבל תהיה נקודת פתיחה שונה.

כשאת כותבת על הגשר,
את בעצם אומרת שאישה היפראמזיסית מגיעה למצב הזה בשל קושי רגשי/נפשי לא מטופל?
אני אדייק-
עזרה רגשית לפני כניסה להריון, בשביל מה?