דוגמאות לטעויות עריכה וניקוד

[געוואלדיג]

באחד מהמהדורות הנחשבות למדוייקות של מקראות גדולות, נוקד רש"י בניקוד חלקי, דהיינו הפסוקים - שניקודן בדרך כלל נקי - וכן כל תיבה שאפשר לטעות בה. דא עקא שהניקוד מלא בטעויות ואי דיוקים, ולפעמים נוקד היפך מן הכוונה. לדוגמא באחת המהדורות של חומש זה בד"ה והיתה לכהן למנחה - ללמד על מנחת חוטא שיהיו שִׁירֶיהָ נאכלין.
טעויות אני מוצא בכל שבוע כשאני לומד את רש"י, אלא שדוגמא זו היא אחת המשעשעות.

 

[agav]

לחדד את דברי אושר:
ראשי תיבות אלו לא נכתבו מחמת הקיצור, אלא בדווקא בגלל ההשאלה מ"חכם מה הוא אומר" אז ודאי שאין מקום לפתוח. א, כי אז מפסידים את כוונת הכותב. ב, אחרי הפתיחה המשפט מאוד משונה (חיים חזקיה מדיני מה הוא אומר) ומי שלא יודע שזה פתיחת ראשי תיבות לא יצליח להבין מה הביטוי המשונה הזה.

מכיון שכאן מדובר בכינוי, וכינוי אין 'פותחים'. הכינוי אמנם מתבסס על ר''ת אבל כבר קבע מקום לעצמו כביטוי סגור.
דוגמת: האר''י וגוריו.
דוגמת: הרי''ח טוב

 

[געוואלדיג]

האחרונים מצאו טעות חמורה (לכאורה) בדברי ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל בספרו כרתי ופלתי יו"ד סימן ס"ה בו הוא מספר שמנקר אחד טען שגיד הנשה הוא גיד מסוים - לא כמקובל, ור' יונתן הראה לו שגיד זה אינו מצוי כי אם אצל זכרים, וגיד הנשה מפורש בסמ"ג שנוהג בין בזכרים ובין בנקבות.
והאחרונים הקשו עליו, שכשהסמ"ג או שאר ספרי מצוות כמו החינוך כותבים "ונוהג בזכרים ונקבות" הכוונה שהן אנשים והן נשים מחוייבים במצוה זאת. לאור זה הצביעו חלק האחרונים על דבר זה כ'שגגה שיצאה מפי השליט'.
האחרונים כנראה הרגישו שדבר זה לא נמצא בסמ"ג, ועל כן חשבו שאולי ט"ס יש כאן והכוונה לספר החנוך שבו מפורש שמצוה זו נוהגת בזכרים ונקבות.

כבודו של ר' יהונתן היתה מעורערת שנים רבות.

עד שבא הרב שלמה נעכעס והוציא כנוגה צדקת ר' יהונתן, בפרסמו מכת"י ה"ר יהונתן שלא כתב "הסמ"ג" אלא "סה"נ" כאשר הכוונה ל"סדר הלכות ניקור" ובו מפורש שגיד הנשה נוהגת בין בבהמות זכרים ובין בבהמות נקיבות.
מתברר שה'בוכער זעצער' לא ידע מה לעשות עם "סה"נ" על כן המירו ל"סמ"ג".

 

[רב טקסט]

על חול המועד שבועות שמעתם פעם?
בכל דפוסי הרמב"ם עד מהדורת פרנקל בסדר נוסח התפלה בתפלה של חול בנוסח שמונה עשרה ברכה י"ז (רצה) כתוב שם שבראש חדש ובחוה"מ מוסיפים בו יעלה ויבא, וכו' ובחולו של מועד אומר ביום מקרא קודש הזה ביום מועד חג המצות הזה או ביום מועד חג השבועות הזה או ביום מועד חג הסוכות הזה.
במהדורת פרנקל כתבו שבכה"י שהרמב"ם חתם עליה שהוגה מספרו הועבר קו על אלו המלים, מה שאומר שהטעות קיימת כבר מזמן הרמב"ם.

אבל מי אומר שהם צודקים, הרי אין אנו סומכים על תגליות ומציאות בכ"י. ובמסכת סופרים יש מקור נוסף לחוה"מ שבועות, שכן נאמר שם בפי"ד הי"ח שקורין רות במוצאי יו"ט הראשון של שבועות עד חציו ומשלימים במוצאי יו"ט האחרון. וכלומר שיש יו"ט ראשון וי"ט אחרון. הגם כאן נגיה?
ואכן כך, אין לנו לומר על כל כיוצא באלו אלא טעות המעתיק, המדפיס, הבוכער, הזעצער וכו'.

 

[חיטובים]

על תגליות ומציאות בכ"י אין אנו סומכים, ועל סברא שזו טעות המעתיק וכד' אנו כן סומכים? האם כ"י גרוע מסברא?

ומיהם 'אנו' שלא סומכים? האם הח"ח שהשתמש בכ"י של המאירי ור"ח, או המהרש"ל שהשתמש בתוספות כ"י, או הרמב"ם עצמו שהשתמש בכ"י עתיקים של התלמוד (פט"ו מהל' מלוה ולווה)?

גם אני מכיר את דברי החזו"א בקונטרס השיעורים ובאיגרות, אבל צריך לקחת את דבריו בגבולם, שהרי הוא עצמו הסכים ועודד הדפסת כ"י של אחד מחלקי 'תורת הבית' להרשב"א שלא נדפס לפני כן מעולם.
החזו"א התכוון לספרים שלא שמענו שמעם, ומכח דבריהם אין לדחות דברי האחרונים או העולה מן הסוגיא, שזה היה הנידון שם, כיון שאיננו יודעים להעריך גדלות המחבר.
אבל ודאי שלא התכוון לספרים ידועים ומוכרים, שמצווה רבה לתקן שגיאותיהם ע"פ כתבי יד עתיקים, שהם מקור נכון ואמיתי לאין ערוך מתיקון ע"פ סברא, יהא אומרה אשר יהא. כל חכמי הדורות, מהראשונים ועד האחרונים שהיה באפשרותם, עסקו בגירסאות מכ"י. צא ולמד בהסכמות לספר 'דקדוקי סופרים'.

 

[רב טקסט]

תיקון הספרים ע"פ כ"י גם כן צריך הסתייגות רב, וזה לא דומה לגמרי לספרים שלא היה לנו נוסח אחר, והדבר ידוע לכל עוסק בזה שהרבה כ"י לקויים לא פחות מספרי הדפוס.
וידמה לי שרוב טעיות הדפוס - בספרים שנדפסו בראשית עידן הדפוס - מקורן בכ"י. ולמשל הטעות הנ"ל ברמב"ם שישנה היא מהתיקון, ולמשל מסכת סופרים שכל נוסחה המודפס מעורפל, ואין זה באשמת עובדי בית הדפוס שהדפיסו באותו הזמן את הש"ס באופן מתוקן ביותר ביחס למסכת סופרים.
ואדרבה קבלת כה"י כמדויק נקבע הרבה על פי השינויים שבו במקרים שאחת הנוסחאות טעות דמוכח, וכמו בדוגמאות הנ"ל.
ועוד קודם שי"ל מהד' פרנקל ידעתי שזה טעות ומסתמא ידע זאת כל מי שראה הדברים, והייתי מצפה וכן שמעתי אז מאחרים שמצפים למהד' פרנקל לראות מה בפיהם על זה.

ואכן אתה צודק שאחר שכבר יש כ"י הידוע כמדויק זה עדיף מכל הסברות. והרי לזה חתרתי, ולכך הבאתי הדברים באופן שהמתעקש בזה ומתעצם לקבל נוסח הדפוס אותו למדו כל הדורות אף כשיש טעות דמוכח שיואיל נא להודיע איפה אפשר לבלות חוה"מ שבועות הבעל"ט עם המשפחה.
עלי להזכיר שאין אנו מדברים בדבר שנוגע להלכה וכבר נקבעה ופשטה ההלכה ע"פ הנוסח המצוי, זה סוגיא בפנ"ע שאין לנו רשות לדון בזה כאן.

 

[חיטובים]

ר' רב טקסט היקר, אשמח אם תודיעני על פי מה נקבעת הרשות לדון בדבר פלוני.

 

[רב טקסט]

תלוי במקום, בא לבית המדרש ואתן לך כמה מראי מקומות בענין זה.

 

[רב טקסט]

בעלון פרסומת הופיע פרסום בשבוע שעבר בנוסח זה:
מיר נעמען אן מגיע צו זיין ספרים.

ומילחא כי סריא במאי מלחי?

 

[חיטובים]

מצאתי כאן:

היזהרו מניקוד אוטומטי באמצעות המחשב!
כמה דוגמאות לטעויות מביכות שמצאנו אצל מי שמסתמך על נקדן ממוחשב ו'חוסך' על נקדן בשר-ודם:
לדרוך על גּוֹיוֹת; יֵין אָדָם אָדֹם; אווירה של הַמּוֹנִיּוֹת; כתבתי שְׁיָרִים רבים; ביקום הַמַּשְׁתֵּנָה; אנחנו עושות הליכת בָּקָר, אוכלות פָּרוֹת לפני הצהריים ונָמוּת אחר הצהריים; היא מחזיקה בִּידֶה; האהבה שלה עִזָּה; שַׁקְרָנֵי השמש; קצב החיים של העַיִר; נקראתי אל המנהל בִּדְחִיפוֹת; היכל הִתְרַבּוּת; תענוג להביט בשַׁפַּעַת הפרחים וּבִרְזֵי היקום; אירופה לפני הַשְׁוָאָה; כִּלְיָה מאיימת עלינו; אפשר למצוא בָּקָלוֹת. או, הנה חַזֶּרֶת! בשׂמים בניחוחות עִזִּים. כשהוא בחו"ל הוא לן רק בִּמְלוּנוֹת. לעקור את הצִפָּרְנַיִם אך חלילה לא את הרקפות. יש לה שיער חום גּוּלַשׁ.

יש שם עוד דברים מעניינים.

 

[תרצה]

מצאתי כאן:

היזהרו מניקוד אוטומטי באמצעות המחשב!
כמה דוגמאות לטעויות מביכות שמצאנו אצל מי שמסתמך על נקדן ממוחשב ו'חוסך' על נקדן בשר-ודם:
לדרוך על גּוֹיוֹת; יֵין אָדָם אָדֹם; אווירה של הַמּוֹנִיּוֹת; כתבתי שְׁיָרִים רבים; ביקום הַמַּשְׁתֵּנָה; אנחנו עושות הליכת בָּקָר, אוכלות פָּרוֹת לפני הצהריים ונָמוּת אחר הצהריים; היא מחזיקה בִּידֶה; האהבה שלה עִזָּה; שַׁקְרָנֵי השמש; קצב החיים של העַיִר; נקראתי אל המנהל בִּדְחִיפוֹת; היכל הִתְרַבּוּת; תענוג להביט בשַׁפַּעַת הפרחים וּבִרְזֵי היקום; אירופה לפני הַשְׁוָאָה; כִּלְיָה מאיימת עלינו; אפשר למצוא בָּקָלוֹת. או, הנה חַזֶּרֶת! בשׂמים בניחוחות עִזִּים. כשהוא בחו"ל הוא לן רק בִּמְלוּנוֹת. לעקור את הצִפָּרְנַיִם אך חלילה לא את הרקפות. יש לה שיער חום גּוּלַשׁ.

יש שם עוד דברים מעניינים.

הכל מאותו ספר??
צריך לשמור את זה בשביל פינה פורימית...

 

[אושר]

זה לא רק הנקדן החסר, אלא גם מגיה פשוט (ולא מקצועי). המדהים הוא שקונים את התוצרת הזאת!

 

[מאירי5]

אוח, אוח, זה דבר טוב. תנסו לקרוא עם הניקוד השגוי, יש דברים טובים....

 

[לענ"ד]

ומה אתם על 'שעון שבת' המוזכר כבר ברשב"א

טוב זה כבר לא קשור לטעויות ניקוד (אלא אם כן יצא ביום מן הימים רשב"א מנוקד, על ידי מנקד(ר?) "מומחה" אגב זה לא כזה רחוק מי חשב פעם שיצא משנ"ב מנוקד).
במקום מסוים הרשב"א לא זוכר בדיוק, היכן] כתוב 'שעון' שבת גורם, מה לעשות שהמילה שעון נכתבה על דעת שיש אם למסורת ובלי שני ווין
כך שכשאתם עושים חיפוש באמצעות 'הגולם' שלכם באחד מהתוכנות התורניות בענין שעון שבת אל תופתעו לגלות שהראשונים כבר דשו בזה.

 

[נוכחות לעסקים]

בעלון פרסומת הופיע פרסום בשבוע שעבר בנוסח זה:
מיר נעמען אן מגיע צו זיין ספרים.

ומילחא כי סריא במאי מלחי?

מדי עברי על הקטע הזאת נזכרתי במעשה שראיתי לפני כמה שנים פעם הגיע מגיה לעיר אחד ופרסם את עבודתו תחת הכותרת דבר המלך ודתו מגיה הלך יהודי חכם וכתב את המשך הפסוק
אבל גדול ליהודים

 

[רב טקסט]

הזכרתני גם אתה אותי מעשה שאומרים על האחים הגאונים בעל דבר המלך על הרמב"ם ואחיו בעל אור החמה שפעם אמר הדבר המלך להאור החמה שספרך נקרא כך על נכון שכן אי אפשר להביט בו כמו שאי אפשר להביט באור החמה, והאח הגאון השיב מיד ספרך נקרא דבר המלך מלשון הפסוק ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים.

ולשני העובדות יש לציין שבאגרות השניות כתוב אותו לשון ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים.

 

[אברהם]

מדי עברי על הקטע הזאת נזכרתי במעשה שראיתי לפני כמה שנים פעם הגיע מגיה לעיר אחד ופרסם את עבודתו תחת הכותרת דבר המלך ודתו מגיה הלך יהודי חכם וכתב את המשך הפסוק
אבל גדול ליהודים

אבל אולי בכלל המגיה הזה התכוון למליצה, כמו המליצה המקובלת בהקדמות ספרים "והגהנו הספר בהגהה נמרצת עד מקום שידינו מגהת

 

[רב טקסט]

מסתמא כך היה (אם בכלל), והרב הוסיף להמליץ עליו גם את המשך הפסוק.

 

[נוכחות לעסקים]

הזכרתני גם אתה אותי מעשה שאומרים על האחים הגאונים בעל דבר המלך על הרמב"ם ואחיו בעל אור החמה שפעם אמר הדבר המלך להאור החמה שספרך נקרא כך על נכון שכן אי אפשר להביט בו כמו שאי אפשר להביט באור החמה, והאח הגאון השיב מיד ספרך נקרא דבר המלך מלשון הפסוק ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים.

ולשני העובדות יש לציין שבאגרות השניות כתוב אותו לשון ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים.

אבל אולי בכלל המגיה הזה התכוון למליצה, כמו המליצה המקובלת בהקדמות ספרים "והגהנו הספר בהגהה נמרצת עד מקום שידינו מגהת

כמדומני שהמעשה במקור ראיתי ספר של אוסף מליצות וכדו ' ובכל אופן על כגן זו נאמרא קושיא על המעשה, אבל העיקר היא רעיון, ועל המעשה של הדבר המלך הייתי שמח לראות את המקור

 

[רב טקסט]

שמעתי המעשה מאחד שנמנה על עדה שהיה להם שייכות איתה, אבל ההוא רק סיפר שכך מספרים.