חוששתני שההבדל בינינו הוא לא ברמת האמונה או אהבת התורה, אלא ברמת הכרת המציאות.
אין צייר כאלוקינו, והמציאות בעולמו מגוונת בצורה מפעימה.
התחושה שלי שכל אחת מכן מדברת על מציאות אחרת.
רוב האברכים שאני מכירה הם בעלים תומכים ואבות מעורבים.
הם אמנם לא עומדים בדרישה ההזויה ל12 שעות לימוד, ולפעמים לומדים אפילו פחות משלשה סדרים, אבל הם אסירי תודה לנשותיהן המפרנסות, ועושים ככל יכולתם כדי לדאוג לרווחתן, ולוודא שלמרות שהן עובדות, הן לא קורסות, ולא קרובות לזה. נראה לי שזו המציאות ש
@שולי איטח דיברה עליה.
למרבה הצער, יש גם מציאות של שאיפה לקיצוניות.
שאיפה דמיונית זו עלולה לתקוע רווקים ברווקותם, או לקרב נשואים או הורים מחתנים למצב של פיקוח נפש. עצוב ככל שזה נשמע, בציבור שמחונך לאידאולוגיה, אוכל, נושם וחי אותה, גם זו מציאות קיימת.