מידע שימושי בעניין השידוכים

  • פותח הנושא mat
  • פורסם בתאריך

אפרסמון2

משתמש סופר מקצוען
אז כולנו מסכימים על רוב הדברים
יש בעיה, צריך לפתור אותה
לא משנה אשמה, בנים או בנות, הבעיה כוללת ונוגעת לכולם
הבחורה רוצה שבעלה ילמד, הבחור רוצה להמשיך ללמוד, ההורים של שתיהם רוצים שיהיה להם אופציה לחיים טובים ומאושרים,
חילוקי הדעות הם בצורת ההצגה של הדברים,
ועוד כמה דברים קטנים, עד זעירים ולא מורגשים כמעט,
אני חושבת שאפשר לזנוח אותם ולהתקדם הלאה.
לילה טוב!
תודה רבה!
 

מרחבית

משתמש מקצוען
אין לי כוח לענות לכולם, אף שנכתבו דברי טעם, שהיה חשוב להתייחס אליהם.
רק זאת חשוב לי לצטט שוב:

(זאת בניגוד להעברת הליטאים לכוכב אחר).

שלוש נקודות נוספות בקצרה:

1. שבט לוי ושבט יששכר מנו כשישית מעם ישראל. כשישית עסקו בלימוד והוראת התורה, גם בזמנים שכל עם ישראל שמרו תורה ומצוות.
(שבט לוי קיבל 10 אחוז מהתוצרת של הארץ מכל עם ישראל. ושבט יששכר התפרנס על ידי שבט זבולון).

כיום יש כ 14 מיליון יהודים ברחבי העולם. קרוב לחצי מהם - בארץ. רובם הגדול עדיין לא שומרים תורה ומצוות. רבים רבים, בעיקר בחו''ל, בשלבי התבוללות.
ושישית מתוך 14 מיליון - כל אחד יכול לחשב בעצמו.

2. קבוצת הלומדים רוב היום שכל כך חיונית לעם ישראל, כוללת את כל מי שלומד רוב היום, לא משנה לאן הוא שייך.
המציאות היא שאצל הליטאים זה מצוי הרבה יותר, בגלל החינוך לזה. מהחזון איש והלאה, דרך הרב שך ודרך הרב שטיינמן והלאה, וכל שאר גדולי הליטאים בכל 70 השנים האחרונות ועוד קודם לכן, שמו כולם הרבה מאוד דגש על העניין הזה, וחנכו לזה ומסרו נפשם על הישיבות והכוללים, וראו/רואים בזה הצלה חיונית.

3. הבטחת השם שלא תשתכח תורה מישראל איננה פוטרת אף יהודי מלעשות את מה שהוא יכול לעשות עבור זה. כל אחד לפי דרכו.

מכיוון שכמה ניקים כעסו על ההודעה הזו שלי, ואינני יודעת למה, אני רוצה לציין, שהעניין הנידון לא בא ממקום של ליטאים/חסידים. הדיון באשכול היה בעיקר מתוך העולם הליטאי.
כולם אהובים, כולם יקרים, לכל אחד הדרך שלו, כל ת''ח הוא ת''ח עם כל היקר, לא משנה אם הוא חסיד או ספרדי או ליטאי. וכל עובד השם באשר הוא יש לו מעלה מיוחדת.
ולכולנו יחד, שומרי התורה והמצוות יש תפקיד הרבה יותר גבוה וחשוב מאשר רק בתוך הציבור המצומצם שלנו.

טענו באשכול את מה שטוענים פעמים רבות, שזה לא ייתכן שכולם ילמדו. אם כולם ילמדו, איך העולם יתקיים?
דומה במקצת לשאלה ששואלים דתיים לאומיים או חילוניים בקשר לצבא. אם אף אחד לא ילך לצבא, מה יהיה?
טענות נכונות.

והתשובה היא: אנחנו לא שם, ולא מתקרבים לשם, ל'כולם' הזה.
אף אחד לא חושב ששייך מצב, לפחות לפני ביאת המשיח, שכולם ילמדו (או שאף אחד לא ילך לצבא).

אם מסתכלים במבט כולל יותר, על עם ישראל בכללותו, על השליחות והתפקיד של שומרי המצוות, יש מעט מאוד לומדים מתוך העם. מעט מאוד. רחוק מאוד מהמספר האידיאלי לפי המקורות.
ומעט מאוד שומרי תורה ומצוות בכלל.

אנחנו שומרי המצוות, מיעוט קטן עם אחריות גדולה, להחזיק את הרוחניות של העם שלנו, שמונה כיום כ 14 מיליון בעולם, וכשבע מיליון מתוכם בארץ, ולהמשיך את הרוחניות הזו ואת העברת התורה גם לדורות הבאים.
במבט ציבורי - זה התפקיד הכי חשוב והכי קריטי שקיים.

בעת אשר כזו, גדולי הליטאים ראו/רואים לנכון בכל עשרות השנים האחרונות, לעודד את קהל עדתם ללמוד וללמוד ולהתמסר לזה ככל יכולתם; לעזוב חשבונות רבים, ולהתמקד בלימוד התורה ובעסק בה ככל האפשר.
אצל החסידים יש הדגשים אחרים. ודאי שגם אצלם לומדים ואף אחד לא מכחיש זאת. זה בכלל לא הנושא.
עדיין, אחרי כל ההתמסרות העצומה שקיימת ללימוד התורה ולשמירת היהדות, אנחנו מעטים מאוד ביחס לעם.

לכן, אי אפשר להרפות, על אף שיש אחוז מסוים (בתוך הציבור הליטאי) שהנורמה של התמסרות רחבה ללימוד לא מתאימה לו, וזה יוצר בעיה.
הדרך לפתור את הבעיה הזו איננה עוברת דרך שינוי הנורמה בתוך הליטאים, שזה חלקם וזו דרכם במאמץ הציבורי למען הרוחניות של עצמם ושל העם.
הדרך היא שונה, ובודאי שיש לתת את הדעת על כך, אך לשנות את הנורמה הכללית, לא זו הדרך.
הערכים לא נקבעים רק לפי האבסולוטיות שלהם. אלא גם לפי המציאות וצורך השעה.

ואני מצטטת פעם נוספת את מה שכתבתי לעיל: החסידים והליטאים משלימים זה את זה, ועוד אנשים שומרי מצוות, וביחד שומרים על הרוחניות של העם, שהוא מהותו של העם ובלעדיו אין עם.
 
נערך לאחרונה ב:

yitzhak123

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
בעת אשר כזו, גדולי הליטאים ראו/רואים לנכון בכל עשרות השנים האחרונות, לעודד את קהל עדתם ללמוד וללמוד ולהתמסר לזה ככל יכולתם; לעזוב חשבונות רבים, ולהתמקד בלימוד התורה ובעסק בה ככל האפשר.
נכון מאוד.

הדרך לפתור את הבעיה הזו איננה עוברת דרך שינוי הנורמה בתוך הליטאים, שזה חלקם וזו דרכם במאמץ הציבורי למען הרוחניות של העם.
הנורמה המדוברת כאן, היא לא הנורמה של עידוד לקהל ללמוד וללמוד ולהתמסר לזה ככל יכולתם; לעזוב חשבונות רבים, ולהתמקד בלימוד התורה ובעסק בה ככל האפשר.


הנורמה היא, שכל שנולד לאם חרדיה - ליטאית יש לו מסלול חיים אחד ויחיד לגיטימי.

ואצטט, חלקית, תגובה ישנה שאני מאוד מזדהה איתה:
אין בעולם ציבור שמוסלל בצורה כל כך מוחלטת לדרך חיים אחידה שמתאימה למיעוט מתוכו. דרך חיים שמוחקת כשרונות, אופי, נטיות לב, צורת חשיבה ורצונות ברוכים ועשיה שמתאימה לנפש האדם. דרך חיים שתקוותם של אלפים היא לאיזה שביב משרה של משיב סדר ג' ישיבה קטנה, כי חייהם אינם חיים וימיהם עוברים בציפיה עקרה למשהו שישתנה.
 

Ayalas

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
הדמיות בתלת מימד
ואני מצטטת פעם נוספת את מה שכתבתי לעיל: החסידים והליטאים משלימים זה את זה, ועוד אנשים שומרי מצוות, וביחד שומרים על הרוחניות של העם, שהוא מהותו של העם ובלעדיו אין עם.
את צודקת ממש, אבל אם כך אדם שגדל כליטאי, אוהב ומתאים לו הדרך הזו אבל בנסיבות אלה ואחרות לא יכול ללמוד יום שלם צריך להפוך לחסיד?
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
זה דבר קשה לבקש, בגלל הבדלי מנהגים ומנטליות והנהגות...
אני רק חושב על השלום בית. שני בני הזוג יצרחו זה על זה לאורך כל השנה ראשונה, בויכוח על כל שטות:
"אני ויתרתי כל כך כשנישאתי לך, הויתור הכי גדול שעשיתי בחיי. לבן ברור שהויתור עכשיו צריך לבוא ממך והצדק אצלי".
 

מרחבית

משתמש מקצוען
הנורמה המדוברת כאן, היא לא הנורמה של עידוד לקהל ללמוד וללמוד ולהתמסר לזה ככל יכולתם; לעזוב חשבונות רבים, ולהתמקד בלימוד התורה ובעסק בה ככל האפשר.

עידוד כאן הוא כמובן לא במשמעות של: איזה יופי שאתה לומד. אלא יצירת נורמה, אם כי לא חיוב של ממש עבור היחיד.

הנורמה היא, שכל שנולד לאם חרדיה - ליטאית יש לו מסלול חיים אחד ויחיד לגיטימי.

את צודקת ממש, אבל אם כך אדם שגדל כליטאי, אוהב ומתאים לו הדרך הזו אבל בנסיבות אלה ואחרות לא יכול ללמוד יום שלם צריך להפוך לחסיד?

יש ליטאים שעובדים, ולא מעט.
כשמדובר על עבודות תורניות, אין בזה בעיה חברתית, ודאי אחרי כמה שנים ראשונות.
בעבודות אחרות היחס לזה מצד הסביבה הוא למיטב ידיעתי איננו אחיד בכל מקום.
יש מקומות שיקבלו יותר בפשטות את אלה שעובדים, ויש מקומות שזה יהיה משהו יותר חריג ופחות יתקבל.
הציבור הליטאי ב''ה גדול, ואיננו אחיד. יש בו הרבה סוגים של קהילות ויחידים.

אני חושבת שיש נורמות שצריכות להיות ולהתקיים, גם אם אינן מתאימות לכולם. ובינינו, איזה נורמה כן מתאימה לכולם?
במקביל לזה צריכים לצאת מראיית השחור לבן, להבין ולקבל שלא לכולם מתאימה הנורמה, ולתת לזה מקום בתוכינו.

לדוגמא, גירושין. אנחנו מעוניינים בנורמה כללית של יציבות הבתים ושלום בית וכו'. לא נחנך מלכתחילה שגירושים הם דבר מקובל ורגיל וזמין. לא נדריך חתן או כלה שאם הולך, מה טוב. ואם לא, אז אפשר להתגרש. נדריך לכיוון של שלום ויתור הענקה יציבות וכו'.
יחד עם זאת, ברור שיש כאלה שהדבר הכי נכון בשבילם הוא להתגרש. והחברה אמורה לקבל את זה בהבנה ובכבוד, ולא בדחיה או ביקורת וכדו'.
ואם החברה לא מקבלת מספיק, הפיתרון איננו לשנות את הנורמה הכללית, אלא לפתח את ההבנה שנורמה היא נורמה, אך יש תמיד מצבים או אנשים שלא בנורמה, והם בסדר לא פחות.

"אין בעולם ציבור שמוסלל בצורה כל כך מוחלטת לדרך חיים אחידה שמתאימה למיעוט מתוכו. דרך חיים שמוחקת כשרונות, אופי, נטיות לב, צורת חשיבה ורצונות ברוכים ועשיה שמתאימה לנפש האדם".
נראה לי תאור מאוד מוגזם. אנשים מוצאים את עצמם ואת הביטוי האישי שלהם בכל מיני צורות בתוך המסגרת. נכון שלא כולם, אך עדיין יש מרחב הרבה יותר גדול ממה שמתואר כאן.
 
נערך לאחרונה ב:

yitzhak123

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
עידוד כאן הוא כמובן לא במשמעות של: איזה יופי שאתה לומד. אלא יצירת נורמה, אם כי לא חיוב של ממש עבור היחיד.
האם גדולי הליטאים הם אלו שיצרו את הנורמה, ובכוונה ?
אני מסופק, ואכ"מ.
במקביל לזה צריכים לצאת מראיית השחור לבן, להבין ולקבל שלא לכולם מתאימה הנורמה, ולתת לזה מקום בתוכינו.
זה בעצם מה שאני עושה בכל ההודעות שלי. העלאה למודעות, זה צעד ראשון.

כי למרות שהנורמה הכללית צריכה להתקיים למרות המחירים שהיא גובה לדבריך, הקו הרשמי הוא התעלמות מוחלטת פחד? מאיזכור כלשהו של המחירים.

לאחרונה קראתי ספר על צפון קריאה, גם שם העיתונות מתארת רק את השגשוג והאושר של האזרחים המאושרים שחיים בממלכת האושר.

לדוגמא, גירושין. אנחנו מעוניינים בנורמה כללית של יציבות הבתים ושלום בית וכו'. לא נחנך מלכתחילה שגירושים הם דבר מקובל ורגיל וזמין. לא נדריך חתן או כלה שאם הולך, מה טוב. ואם לא, אז אפשר להתגרש. נדריך לכיוון של שלום ויתור הענקה יציבות וכו'.
יחד עם זאת, ברור שיש כאלה שהדבר הכי נכון בשבילם הוא להתגרש. והחברה אמורה לקבל את זה בהבנה ובכבוד, ולא בדחיה או ביקורת וכדו'.
דוגמא עצובה.
 

קריה נאמנה

משתמש מקצוען
1. שבט לוי ושבט יששכר מנו כשישית מעם ישראל. כשישית עסקו בלימוד והוראת התורה, גם בזמנים שכל עם ישראל שמרו תורה ומצוות.
(שבט לוי קיבל 10 אחוז מהתוצרת של הארץ מכל עם ישראל. ושבט יששכר התפרנס על ידי שבט זבולון).

כיום יש כ 14 מיליון יהודים ברחבי העולם. קרוב לחצי מהם - בארץ. רובם הגדול עדיין לא שומרים תורה ומצוות. רבים רבים, בעיקר בחו''ל, בשלבי התבוללות.
ושישית מתוך 14 מיליון - כל אחד יכול לחשב בעצמו.
אני כתבתי את זה
גם כשבית המקדש היה קיים וכל העם שמר תורה ומצוות, היו בעולם המוני גויים. כך ה' ברא את העולם.
יש גויים, יש יהודים שאמורים לעבוד ולקבוע עתים לתורה, יש יהודים שעוסקים בעבודות קודש ( כהנים, לווים, מלמדי תינוקות) ויש את למודי התורה ומעתיקי השמועה.
ובכוונה לא "עשיתי חשבון"...
א. כי אני לא חושבת שלאורך כל ההיסטוריה יש לקב"ה יעד אחיד של אחוז מסוים של לומדי תורה.
ב. אני לא חושבת שמה שה' רוצה מאיתנו, היום, כשאנחנו בגלות, הוא חשבון נפש ציבורי (קביעת יעד של X אחוזי לומדים בעם) אלא חשבון נפש אישי, שבו כל אחד בודק את עצמו, איך הוא ממלא את תפקידו בעולם בשלמות (וכתוצאה מכך, כמה, איך, איפה, ומה, הוא לומד)
בכל מקרה, החשבון שלך נכון רק לימי בית ראשון, וגם אז, היעד של שישית מהעם שלומדים כל היום, מופרז לחלוטין.
לשבט יששכר הייתה נחלה. הם עיבדו אותה.
לשבט לוי היו עוד עבודות, מקודשות מאד, אבל לא קשורות ללימוד.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  18  פעמים

לוח מודעות

למעלה