השאלה בעצם לא מתחיל כי 'ניקוד' ו'אידיש' אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, כי בשפת ה'אידיש' מובנה בתוך כל מלה ומלה ניקודה (שהם בעצם אותיות), זאת אומרת שבעצם כשמנקדים מילות ב'אידיש' בעצם יש ניקוד פעמיים!תודה! ושוא בך' סופית, צריך לשים?
איפה בעצם מוצאים את כללי ניקוד היידיש? אני נותן למישהו שזו שפת אם שלו לנקד, ואח"כ אני רואה שזה שונה מטקסטים אחרים שראיתי. לדוגמה קיֵינמאָל = קֵיינְמָאל
לא ידוע לי על כללים באידיש. למיטב ידיעתי - הכל עניין של נוהג. מנקדים לפי הדיבור.קיֵינמאָל = קֵיינְמָאל
ובהדגשה - דווקא באות א'.יותר נהוג להזיז את הקמץ לא'.
כשמנקדים את הטקסט, אפשר לשים שוא ב-ך'ב-ך' שמים שווא.
לא האמנתי שבתור אחד ששפת אם שלו היא אידיש, יצטרך להתאמץ כ"כ 'ללמוד' השפה...
הבעיה, שמכיון שאין כללים כתובים ומחייבים כמו בלשון הקודש ולהבדיל בעברית, והכלל הראשון הוא שמנקדים כפי הדיבור והקריאה, לכן יש המון טעויות שמקורם בצורת הדיבור, כגון בהגייה החסידית המשתנה מאדם לאדם.יש באידיש כללי כתיבה וניקוד ברורים. ואיך שניקדו בעבר, כמו בעברי טייטש, זו לא צורת ניקוד תקינה. כמו שכל הכתיבה אז היתה משובשת, והעברי טייטש המקורי יוכיח. כי השתרבבו לשם מילים רבות מגרמנית ובהתאם לשאר תפוצות הגולה, ועוד, שגרמו לכתוב אותם כמו שנכתבו.
ולעניות דעתי גרם לכך גם העניין, שהנשים בימים דאז לא התמצאו כ"כ בכתיבה, בכל אופן רוב הנשים. היו להן ידיעות רבות, אבל נראה לי - גם בעקבות כך שהחומרים הכתובים היו פחות נפוצים אז - שלא התעמקו בכלל כתיבה וניקוד.
היום, שהכל התמסד יותר והסתדר יותר, יש כללים ברורים, ואין כזה דבר שכל אחד יכתוב או ינקד כראות עיניו וכחפץ לבו המשתנה.
ומי שהאידיש היא גם שפת אם - בדיבור, לימוד, קריאה וכתיבה, על פי רוב יודע גם את הכללים הברורים, כי הוא פשוט למד אותם. ועוד יותר, מי שבנוסף לנ"ל גם עוסק בכך באופן מקצועי, יודע היטב את אשר לפניו, ואינו מנקד לפי גחמות משתנות.
אשמח לעזור באופן מקצועי ויסודי בפרטי/במייל, בכל ענייני האידיש, ובמיוחד כשהאידיש נפגשת או נתקלת בלשון קודש (כמו בתרגום וכד')
לא מסכימה. הצורך בניקוד בעברית הוא בגלל ריבוי המילים ההומוגרפיות - מילים שנכתבות באופן זהה ונקראות באופן שונה (לדוגמא המילה ספר - סֵפֶר, סִפֵּר, סֻפַּר, סַפָּר, סָפַר - כל צורת ניקוד מבטאת משמעות אחרת לגמרי). הכתיב המקורי בעברית אינו מנוקד. כשהילד גדל הוא משלב ידע דקדוקי והקשרי בקריאה ויכול לוותר על הניקוד ולהבין לאיזו מילה התכוון הכותב. מה שאין כן באידיש - שבה הניקוד מבוטא בצורת אותיות ניקוד, בדיוק כמו באנגלית. הכתיב המקורי באידיש הוא מנוקד. מגוחך להוסיף עליו ניקוד, ששייך בכלל לשפה אחרת והתווסף אליה בגלל צורך שהיה קיים רק בה. אולי שנוסיף ניקוד גם לאנגלית בשביל להקל על קוראים מתחילים?ועוד משהו קטן. לילדים צעירים וקטנים חובה לנקד גם באידיש. וזה לא שונה מהצורך בניקוד בעברית, מי שכבר יודע לקרוא ללא ניקוד, יקרא כך גם באידיש - אם הוא רגיל לכך כמובן. ומי שעדיין לא, יצטרך ניקוד ולא יסתדר בלעדיו.
לעומת זאת למי שלא יודע בין ימינו לשמאלו בקריאה באידיש, יקשה עליו מאד לקרוא טקסט מנוקד באידיש. כי כידוע ההגיה של קמץ למשל או שורוק, שונה בין עברית לאידיש ולשון הקודש, ואם הוא יקרא את האידיש לפי כללי העברית המוכרים לו, הוא לא יבין מילה וחצי מילה, גם אם למעשה הוא מבין - אבל לא קורא - אידיש.
"הכלל הראשון" הזה אינו נכון. לא מנקדים לפי דיבור - יש לכל מילה ניקוד קבוע. בנוגע להגייה החסידית המשתנה מאחד לשני - הבעיה קיימת גם בלשון הקודש. כמו שלא נכתוב "בֻּּרִיך אַתֻּה"', כך גם לא נכתוב באידיש "דוס" אלא "דאס". שכל חסידות תלמד את ילדיה איך הם הוגים את הקמץ (בין אם זה צורת הקמץ בלשה"ק או אות הניקוד א' באידיש) ואת שאר צורות הניקוד. הקוראים אמורים להתאים את עצמם לשפה הכתובה, ולא להיפך.הבעיה, שמכיון שאין כללים כתובים ומחייבים כמו בלשון הקודש ולהבדיל בעברית, והכלל הראשון הוא שמנקדים כפי הדיבור והקריאה, לכן יש המון טעויות שמקורם בצורת הדיבור, כגון בהגייה החסידית המשתנה מאדם לאדם.
והוא כמו שאר מילים זרות שכשכותבים אותן בעברית, אין מחילים עליהן כללי בג"ד כפ"ת.אין לאידיש ולכללי הדקדוק העברי שום קשר! המלים העבריות באידיש מנוקדות ככלליהן, אבל היות האידיש כתובה באותיות עבריות אינה מחילה על בג"ד כפ"ת שלה כללי דגש ורפה של לשה"ק.
והרי פַרְעֹה, שבמצרית (וברוב השפות) הפ' רפה, אך בעברית היא מקבלת דגש קל?והוא כמו שאר מילים זרות שכשכותבים אותן בעברית, אין מחילים עליהן כללי בג"ד כפ"ת.
וכלשון האקדמיה כאן:
בכל מה שנוגע להגיית בי"ת ופ"א במילים לועזיות – אנו הולכים כיום אחרי ההגייה בלשונות המקור, בלי להתחשב בכללי העברית. וכך גם קבעה האקדמיה בנוגע לניקודן: דגש יסומן בהן כאשר הוא נשמע.
עיין שם, שקודם לכן כתבו שאין זה כן במקרא ובלשון חכמים, וזה לשונם:והרי פַרְעֹה, שבמצרית (וברוב השפות) הפ' רפה, אך בעברית היא מקבלת דגש קל?
אל תחמיצו!!!
מנוי פרימיום באתר פרוג, יקפיץ את המוניטין שלך לקהל גדול שאסור לך להחמיץ!
ועכשיו בהזדמנות, מבצע פסח 10% הנחה ברכישת מנוי שנתי!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
2.04
כ"ג אדר ב'
השקה חגיגית
חדש בפרוג
קורס חדשנות AI ובינה מלאכותית
14 שיעורים מפוצצים תוכן על כלי הAI השונים ליצירת תמונות וויז'ואל, עריכת וידאו ומושן, כתיבה ורעיונות, אפיון ועיצוב אתרים ועוד המון!
ההרשמה נפתחה!
20.03
י' אדר ב'
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
26.03
טז' אדר ב'
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
8.05
ל' ניסן
פתיחת מסלול
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
מלגות גבוהות!
9.05
א' אייר
ירושלמי?
יש לנו מלגה מטורפת עבורך! קורס במימון כמעט מלא!!
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
ההרשמה בעיצומה
28.05
כ' אייר
פתיחת מסלול מורחב:
פיתוח ובניית אתרים
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: