מוסדות החינוך לא אמורים ללמד אידיש, הם מיועדים לאנשים דוברי השפה מביתהבעיה מתחילה בבתי החינוך.
בתלמודי התורה באידיש - לא מלמדים אידיש בכלל.
לימוד החומש הוא בעיקר תרגום מלה"ק לאידיש. לרוב על פי ספר 'למשמעות'.
רוב הילדים, וכך גם הוריהם, אינם מבינים חצי מהמילים באידיש, וכששואלים אותם מה זה 'פַאדַארְבְּן', הם לא יודעים מראש שלהם.
בהמשך בלימודי הכתיבה, הם לומדים - כמובן - עברית.
כי הרי אידיש הם כבר יודעים, עכשיו צריך לדעת עברית.
ובאמת, אם לא זה - איך ידעו עברית? עברית אמורה הרי אמורה לסדר את החיים שלהם.
ואידיש, לא נורא, שיקראו 'רבי מנדל' ויסתפקו עם מה שיודעים.
בבתי החינוך לבנות של היישוב הישן המצב יותר טוב.
מה שציינת קורה אצל הורים שלא יודעים את השפה ורוצים שילדיהם ירכשו במוסדות הלימוד, ילדים שמלכתחילה דוברים אידיש יודעים ועוד איך
חוץ מזה, אם קונים ספרי קריאה באידיש הילדים קוראים ולומדים
בבתי החינוך שהזכרת המצב הוא לא "טוב יותר" אלא מצוין! הבנות יוצאות עם שפה פרפקט כולל קריאה וכתיבה, וכמו בכל שפה בספרות משתמשים במילים שלא מדברים ביום יום
אלה שרגילים לקרוא ודוברים את השפה נהנים מהקריאה, אלה שדוברים חלקית נתקעים ומתייאשים סופית וזה ממש חבל