איך אומרים את זה ביידיש?

מצב
הנושא נעול.

הרי זהב

משתמש סופר מקצוען
לענ"ד צריך לכתוב 'דער מצב' - בלשון זכר.

לענ"ד התרגום המדוייק ביותר הוא 'נאמן' - א ערליכער מענטש = אדם נאמן, ישר.

אה, ואגב אני גבר, לא למדתי בחיידר איך לכתוב באידיש, ואני כותב באידיש לא רע בכלל.
(רק שהשתכנעתי מהאשכול שאני לא אמור לדעת, כך שאין לי את האומץ...)

מקווה שאם אני קופץ על הקפצה של מישהו אחר אני לא נחשב כמקפיץ....
זו לא הלכה למשה מסיני שגברים לא כותבים נכון באידיש. ע"פ רוב זה ככה.
ואגב, יהודי נאמן=א באגלייבטער איד.
לערליכער איד אין תרגום.

@צ'אלמרית גאה , הערליך זו מילה אחרת (הערליך שיין וכד')
 

צ'אלמרית גאה

משתמש פעיל
זו לא הלכה למשה מסיני שגברים לא כותבים נכון באידיש. ע"פ רוב זה ככה.
ואגב, יהודי נאמן=א באגלייבטער איד.
לערליכער איד אין תרגום.

@צ'אלמרית גאה , הערליך זו מילה אחרת (הערליך שיין וכד')
סליחה טעיתי!!
גם לי יש שגיאות כתיב...
יש באמת הערליך וערליך
 

קנאי

משתמש פעיל
ניקוד איז גאר שווער צו שרייבן ווייל יעדער ליינט אנדערשט,
בעיקרון לפי די ירושלמישע אידיש
א= קמץ / פתח
י= חיריק
ו= קובוץ / שורוק/
וי= חוילם
ע= סגול
אבל זה בהטיה ירושלמית,
אזוי אויך איז נישטא אין אידיש ח און כ (קאף),
ויש גם כ וגם ב
(באלעבאסטע, וכאפן )
אין כזה דבר הטייה ירושלמית, בדיוק כמו בלה"ק שאין חילוק בין הניקוד הליטאי והניקוד החסידי כך במקרה הזה שהאותיות הן הם הניקוד באידיש.
 

קנאי

משתמש פעיל
התכוונתי שאין הערלאכער בעברית... הערליכער זה רק באידיש,

כמו שאין באידיש משוגע!!
לא נכון. חלק גדול משפת האידיש זה לשה"ק, כמו שחט'ן, הרג'נען, מוותר זיין, שטותים וכן משוגע ומשוגענער. וזה גם מכללי האידיש לכתוב המילים בלה"ק כמות שהם ולהוסיף שטרעכיל (או שטריכל) בינם לבין האידיש.
 

קנאי

משתמש פעיל
וואס איז זייער פראבלעם מיטן שרייבן אין אידיש?
ווייל זיי פארשטייען נישט?
אפשר קום בכלל עפענען א אשכול (קראנץ...) וואס מען שרייבט נאר אין אידיש?!
נו. געגאנגען! אויף וועלכער נושא?
 

קנאי

משתמש פעיל
אפשר אולי להחליף את שם האשכול ל"איך כותבים את זה ביידיש" ?
אגב, בלת"ק , כותבים אידיש או יידיש ?
היום נוהגים לכתוב אידיש, לפי הכללים של היום שהצירוף יי הוא דווקא לניקוד.
היידישיסטען נהגו לכתוב יידיש
 

קנאי

משתמש פעיל
וואס זאגסטו?יו איך הייב זיך און צו פילן היימיש
אויך די ווארט 'היימיש' איז נישט דא אויף עברית, פאר א פשוט'ע סיבה - היימיש מיט עברית איז דער גרעסטער סתירה.
ווי אויך דאס ווארט היים/אהיים וואס ענטהאלט אזויפיל ווארימקייט און היימישקייט איז נישטא אויף דער קאלטער העברעאישער שפראך.
 

ברוך הוא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
איך האב קיינמאל נישט פארשטאנען דער מעשה וואס מהאט געברענגט פריהער אויף דעם תרגום פון "ערליך" אין עברית, וואס איז די גרויסע קשיא, אין לשון הקודש איז יא דא???
 

חסדי

משתמש פעיל
אין כזה דבר הטייה ירושלמית, בדיוק כמו בלה"ק שאין חילוק בין הניקוד הליטאי והניקוד החסידי כך במקרה הזה שהאותיות הן הם הניקוד באידיש.
אין שום דמיון אידיש לעברית באידיש יש הרבה מילים בבטויים וניקוד שונים לפי מוצא המשפחה והקהילה
ובמיוחד באידיש של פעם כגון זענען =זיינען אויף =אף אום מעגליך =אום מעגלאך =מיגלאך. עם =אים גליקלאך =גליקלעך וכו' וכו'
 

חסדי

משתמש פעיל
איך אומרים מותר ס'דא וואס זיי זאגן מ'מעג (נאר קליינע קינדער זאגן בא זיי מ'טאר) און ס'דא קרייזן וואס זיי זאגן מ'טאר
 

קנאי

משתמש פעיל
אין שום דמיון אידיש לעברית באידיש יש הרבה מילים בבטויים וניקוד שונים לפי מוצא המשפחה והקהילה
ובמיוחד באידיש של פעם כגון זענען =זיינען אויף =אף אום מעגליך =אום מעגלאך =מיגלאך. עם =אים גליקלאך =גליקלעך וכו' וכו'
נכון, אבל באופן כללי הכללים הם אותם כללים. למשל לכל קמץ ופתח יהיה א' והחילוק הוא שהירושלמים אומרים מעגלאך בפתך וממילא גם כותבים בפתח אבל אין חילוק בכלל הניקוד.
אגב, כותבים אים במקום עם לכולי עלמא.
אוממעגליך זאת מילה אחת.
 

קנאי

משתמש פעיל
איך אומרים מותר ס'דא וואס זיי זאגן מ'מעג (נאר קליינע קינדער זאגן בא זיי מ'טאר) און ס'דא קרייזן וואס זיי זאגן מ'טאר
מ'מעג יא און מ'טאר נישט.
אגב 'בא' שגיאה היא וכותבים 'ביי' וגם לא הבנתי למה הוספת ביי זיי, היה לך לכתוב קליינע קינדער זאגן מ'טאר.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק א

א אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב:ב כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה:ג וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ:ד לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ:ה עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים:ו כִּי יוֹדֵעַ יְהוָה דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד:
נקרא  19  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה