פעם (אני מתייחסת לכותרת של האשכול) היה מצב להגיע לנער ונערה ולומר להם "היום אירוסין". והם היו מקבלים את זה וחיים יחדיו באושר שנים רבות.
בבסיס כל בחור אמור להתאים לכל בחורה (כמובן להוציא מקרים מסוימים) וההתאמה המושלמת צריכה לבוא מצד הזוג, אחרי החתונה, בעבודה קשה ומאתגרת.
חיו יחדיו. באושר? לא ממש ולא כולם. וכל אחד מכיר את הסיפורים והמשפחות שלא היו אמורים לקרות.
כמו שאנחנו לא מסתפקים היום בעבודה משעממת ורוצים סיפוק ומיצוי יכולות, וכמו שאנחנו לא מספקים בגישות חינוכיות של מכות ולך לישון אלא משקיעים בנסיון להבין את נפש הילד, וכמו שיודעים שצריך לטפל בלקויות למידה ולא להדחיק עם תווית עצלן,
כך גם בחיי הנישואין, הדבר הכי מקודש, אנחנו לא מסתפקים בבית שמטרתו רק להביא ילדים כדי לנקום בהיטלר. יש לנו עוד כמה שאיפות מהבית הזה של אהבה ואחוה ושלום ורעות. של חברות ושל ברית.
זה גם יהודי וגם תקופתי. ב"ה שזה כך. לא הייתי חוזרת בעד שום הון שבעולם לעולם של מכות, הדחקה ושידוכי תועלת.