העירייה, או משרד הבריאות או המשטרה או כל גוף חרום אחר יכולים לעשות הרבה. המון.העיריה לא יכולה לפתוח עבור תשובי בני ברק את יש חסד אם ליש חסד אין רצון או מספיק עובדים. זה סופר פרטי.
היא יכולה רק לאשר זאת לאחרים ולתמרץ אותם...
למשל, לשבת עם ראשי המכירות השכונתיות, משנת יוסף, הקהילות השונות, ולמצוא פתרונות למשלוחים מדלת לדלת, במקום לשלוח שוטרים לסגור מכירות חיוניות, ולאנשים להידחף בהיסטריה , להספיק לקחת משהו לפני שהכל יעלם.
דווקא בבני ברק, הכי קל לפתור 90 אחוז מהבעיה דרך הקהילות. כל קהילה מארגנת מכירות של מצות, מוצרים, יינות וכדו'. אבל, כל אברכון שמנהל מכירה כזאת, וגם הוא קורס כעת, לא יכול להתחיל לדאוג למשלוחים לכל משפחה. עם קצת ארגון מלמעלה הרבה דברים יכולים להסתדר.
למרות התמונות בתקשורת, החיילים והשוטרים נמצאים בעיקר בכניסות וביציאות. בתוך בני ברק הכל חופשי. התחושה הכללית היא" סגרנו אתכם שלא תדביקו לנו חלילה את כל המדינה. אבל, אתם, תעשו מה שבא לכם. תחיו. תמותו. תלכו. תבואו.
אנחנו לא רוצים לצאת מהבית! אבל אין איך.
ושוב, לכל המאורגנים, מאורגנות, מתריעים, מתריעות, גם אני ככה. מאורגנת כמעט עם הכל, ולא קניתי גרם ביגוד.(באמת, חסר לי מכנס שבת לבן שבע. הכל קרוע לגמרי, ונראה עוד מה נעשה). זה לא הופך את כל מי שלא קנה לנידון לעמוד הקלון.