קורונה בא לי להמשיך לחיות בעיר הזאת :(

[גלבוע]

שתשאל את עצמה. אם יקרה משהו לאחד ההורים שלי. אני אסלח לעצמי?
אם התשובה היא כן, אז היא בהחלט במצב של אין ברירה.
אם התשובה היא לא. אז שתעשה לעצמה טובה ותשאר בבית. תארת את כל הקושי. אבל מה שהיא צריכה להאיר לעצמה זה את נקודות האור.
יש לה בית. יש לה ילדים. הם כולם בריאים. היא לא בודדה. הם ברוך ה' ברגעי שמחה. אפשר להזמין הרבה דברים בטלפון, אפשר לחגוג גם את ליל הסדר לא כמו שרגילים ובע"ה בשנה הבאה להשלים עם המשפחה המורחבת.
את יכולה לעזור לה דרך הטלפון, לארגן לה מה צריך לעשות ועל מה אפשר לוותר. לבנות לה תפריט מינימלי וחגיגי. דברים שקשה לה לחשוב עליהם אבל אם זה יאורגן לרשימת משימות זה הופך את זה למעשי.
זה לא נשמע כמו תאור שמצדיק סיכון חיים.
גם לזאת למעלה שרשמה על האלמנה. מה האלמנות הפכה אותה לחסרת בינה? כשהמטרה ברורה והצורך מובן ומופנם חצי מהקושי יורד. ועם היתר מתמודדים. הרבה אנשים מתמודדים עם דברים קשים בימים אלו.
אבל הרבה יותר אנשים יתמודדו עם הרבה יותר קשים בעוד זמן קצר. אם לא נבין שהקושי של היום הוא סוכריה לעומת מה שאנחנו עלולים לחוות תוך זמן קצר אם לא נשכיל לחיות עם הקושי.

אלמנות זה מצב מאד מאד לא פשוט.
באמת.

 

[nori]

אבל אנשים שעושים השנה ליל הסדר לבד וליבי יוצא אליהם.
אני בוכה מהמחשבה על כך.

זה ברור.
סבי האלמן יעשה ליל הסדר עם גוי שהוא מתעב את הנוכחות שלו לידו בשבתות וחגים. (תמיד משתדלים לשחרר את הגוי ולבא לסעוד איתו ואותו לפחות בשבת וחגים)
ההורים שלי יחגגו באותו בית בנפרד זה מזה.
נשרף לי הלב. אבל באותה מידה חרד לשלומם ובריאותם. וכולנו מבינים שהבריאות. זה כל מה שחשוב כרגע.

 

[מקומית]

כתבתי שאני מאד מאד מנסה לדון לכף זכות
והסיטואציה שאת מתארת נשמעת לגמרי לגמרי לא פשוטה
ליבי עליהם, באמת. לא קל בכלל.
ואחרי כל ההכלה, מבינים שזאת הסיטואציה, וכל המצב שנוצר כאן הוא לא נורמלי ולא הגיוני,
ולכן כל ההתנהלות שלנו תהיה לא נורמלית.
הבעל ינקה את הבית במינימום שבמינימום האפשרי
הכשרת מטבח ברמה הכי בסיסית
ותפריט הכי מצומצם.
לשנה אחת שוכחים מכל מה שמכירים.
בטוחה גם שיש שכנות או קהילה שיכולים קצת לתמוך ולעזור.

וסליחה על הקלישאתיות, אבל חייבת להוסיף: ברוך ה' שהקושי הוא מנסיבות טובות.
מכירה מקרוב לצערי כל כך הרבה שהקושי אצלם מתעצם עכשיו מאד על רקע קשיים אחרים מצערים.

כנל מכירה אנשים עם קושי גדול יותר ועדיין איך אמורים במצב כזה לצאת לקניות האבא ייצא לקנות (איך שאני מבינה מפה אין כל כך איך ואיפה)והאמא יולדת להזכירך תשאר עם שני ילדים למשך זמן לא ידוע כשהיא חלשה שוחררה אחרי 8 שעות מהלידה
אה ועוד דבר להסתדר עם מינימום אפשרי בתור יולדת.... יש דברים שאי אפשר בילעדהם
אגב אני כבר 3 שבועות לא יצאתי מהבית מלבד פעם אחת לקניה לפסח

 

[גלבוע]

אני מסכימה איתך אבל עדיין חושבת שיש מקום להבין צדדים אחרים.. יש כאלו שיש להם קושי בהתארגנות או טיפוסים יותר רגועים ויסתדרו כבר ואיך אמרה לי גיסתי בפורים... אם לא יהיה אוכל בחנויות בטוח שיהיו כבר עסקנים שידאגו לחלוקה.. כן כי היא טיפוס שאין לה בעייה להביא לילדים לאכול מה שיש וגם מה שאין ואנחנו לא.. המחסור בביצים גרם לנו לתפוס את הרכב ולצאת לאיתור ביצים ברחבי הארץ ועל הדרך זכינו לחזות קצת בנופים החסרים.... מצאנו בסוף ברוך השם..
אבל כן לי קשה לחשוב שאצטרך לוותר על ביצים בפסח.. יש כאלו שיותר זורמים ומאלתרים מתכונים ונהנים מהמאגר.. לי זה קשה ולא רוצה להעמיס עוד על הקושי הרגשי של התקופה..

גם לי אמרה גיסתי (אכן, בפורים): בטוח שידאגו לחלוקה או משהו!
אז שאלתי אותה אם היא רוצה לדחוף בתור לאותה חלוקה או משהו.
כל אחד ובחירותיו.

(אגב, דווקא בדוגמא של הביצים, מתחדד מה שכותבת פה כל הזמן @nori להפנים שזה מצב מסכן חיים 'על אמת' ולשנות תגובות.
את מצאת דרך לא מסוכנת להתמודד - לנסוע רחוק. אבל אלו שנדחפים? במפורש מסכנים ומסתכנים, אבל נראה להם שאין ברירה.
זהו, ש'אין ברירה' זה עניין כל כך יחסי.
כשאני נאלצתי להוציא את הביצים מהבית לפני כשנתיים מסיבות של אלרגיה חריפה אצל הבן שלי, היה לי מאד מאד קשה. וכשהגיע פסח, זה היה עוד כמה 'מאד'ים קשה. באמת לא הבנתי איך שורדים את זה.
אבל ידעתי שזה המצב וגמרנו, אז ממילא התמודדתי עם מה שיש.
בסיטואציה הנוכחית, כשבן אדם הולך ודוחף ונדחף בשביל קרטון ביצים, זה פשוט בגלל שהוא לא רואה וחווה את ההשפעה המיידית של הסיכון, כמו במקרה של אלרגיה.)

 

[cyp]

גם לי אמרה גיסתי (אכן, בפורים): בטוח שידאגו לחלוקה או משהו!
אז שאלתי אותה אם היא רוצה לדחוף בתור לאותה חלוקה או משהו.
כל אחד ובחירותיו.

(אגב, דווקא בדוגמא של הביצים, מתחדד מה שכותבת פה כל הזמן @nori להפנים שזה מצב מסכן חיים 'על אמת' ולשנות תגובות.
את מצאת דרך לא מסוכנת להתמודד - לנסוע רחוק. אבל אלו שנדחפים? במפורש מסכנים ומסתכנים, אבל נראה להם שאין ברירה.
זהו, ש'אין ברירה' זה עניין כל כך יחסי.
כשאני נאלצתי להוציא את הביצים מהבית לפני כשנתיים מסיבות של אלרגיה חריפה אצל הבן שלי, היה לי מאד מאד קשה. וכשהגיע פסח, זה היה עוד כמה 'מאד'ים קשה. באמת לא הבנתי איך שורדים את זה.
אבל ידעתי שזה המצב וגמרנו, אז ממילא התמודדתי עם מה שיש.
בסיטואציה הנוכחית, כשבן אדם הולך ודוחף ונדחף בשביל קרטון ביצים, זה פשוט בגלל שהוא לא רואה וחווה את ההשפעה המיידית של הסיכון, כמו במקרה של אלרגיה.)

צודקת.. ונכון שגם מי שהתארגן צריך עדיין פה ושם השלמת מוצרים אבל אצלנו למשל פעם בשבוע בעלי יוצא בשעה שעדיין אין עומס.. קונה כמה מוצרים בסיסים וחוזר אבל מי שלא התארגן? ורואה את השכנים שלי, כל יום הולכים לסופר ושולחים ילדים ועומדים בתור ורצים לכל מיני סניפים ובהחלט בהחלט הסיכון גובר במאות אחוזים!!!!

 

[MACHAK]

ואי קחי צד שני.
אישה אלמנה מבוגרת שנמצאת לבד בבית.
הבן שלה אמור היה להגיע, והוא מסופק.
עכשיו תארי לך אותה בודדה יושבת בסדר לבד, מקדשת לעצמה, אוכלת את המצב עם המרור,
כשדמעות נושרות על לחיה.
מי אמר לך שהלב שלה יעמוד בזה?
ואז במוצש היא לא עונה לטלפון.
והילדים ממהרים לבוא בכל זאת כדי לגלות--
שהלוואי שדברים היו כאלו פשוטים.

מה שכתבת (יפה ונוגע ללב) זה קצת ספקולציה וקצת דמגוגיה.
אפשר לכתוב את זה בצורה אחרת. מרשה לי?
אישה אלמנה שבנה היה אמור לבא לחג. תמיד הוא בא ועוזר ומחיה את נפשה. אבל השנה הוא לא יכול כי מסוכן לה ולו ובכלל אסור לצאת כדי לא להפיץ את הנגיף. אז היא מבינה שכדי שכמה שיותר מהר היא תחגוג איתם שבתות וחגים רק את החג הזה היא חוגגת לבד. והבן התקשר כל יום והיא דיברה עם הנכדים ושלחו תמונות ועכשיו חג והיא כאן לבד אבל עם משפחה אוהבת ומחבקת מרחוק והעיקר כולם בבתים ומהר מאד נצא לחופשי והכל יגמר.
אבל אם הוא היה בא זו לא ספקולציה לחשוב שהיא תחלה זה כמעט בטוח!
מה עוד שאם היא תהיה לבד החג הזה ועוד הרבה אנשים שיקריבו המון ויהיו לבד. לא יוכלו לצאת מהר ולהיפגש עם משפחותיהם כי יש אנשים שכן יצאו וימשיכו להפיץ את הנגיף ללא סוף.
בואי נרחם. על האלמנה ונישאר כולנו בבית

 

[גלבוע]

צודקת.. ונכון שגם מי שהתארגן צריך עדיין פה ושם השלמת מוצרים אבל אצלנו למשל פעם בשבוע בעלי יוצא בשעה שעדיין אין עומס.. קונה כמה מוצרים בסיסים וחוזר אבל מי שלא התארגן? ורואה את השכנים שלי, כל יום הולכים לסופר ושולחים ילדים ועומדים בתור ורצים לכל מיני סניפים ובהחלט בהחלט הסיכון גובר במאות אחוזים!!!!

ושוב, מי שיחליט שלא קונים אוכל יותר מפעם בשבוע או בשבועיים ויהי מה, ברור שיחסרו לו דברים.
השאלה אם הוא רואה בזה סיכון ממשי או לא.

 

[nori]

ושוב, מי שיחליט שלא קונים אוכל יותר מפעם בשבוע או בשבועיים ויהי מה, ברור שיחסרו לו דברים.
השאלה אם הוא רואה בזה סיכון ממשי או לא.

זה נכון.
אם כי בדיוק השבוע מישהי כתבה שהם לא יוצאים מהבית מקסימום פעם- פעמיים ביום למכולת. ולא פחות מרחמתי עליה.
ברור לי שכשנחזור לשגרה נצמצם את הקניות. כל כך נח לי להסתדר עם מה שיש בבית. כמה זמן זה משחרר והתעסקות ושקיות מיותרות ופריקה. אפשר יחסית בנוחות להתסדר עם הרבה פחות קניות ממה שהיינו רגילים בעבר. למרות שאנחנו אוכלים יותר בימים אלו ואנחנו לא משפחה קטנה.

 

[cyp]

ושוב, מי שיחליט שלא קונים אוכל יותר מפעם בשבוע או בשבועיים ויהי מה, ברור שיחסרו לו דברים.
השאלה אם הוא רואה בזה סיכון ממשי או לא.

נכון וזה קורה,
נגמר הקוטג' אוכלים גבינה. נגמר הפלפלים אוכלים מלפפון משתדלים כמה שפחות פחות לצאת אבל במוצרים היבשים והקפואים וההגיינה וכו' לא אמור להיות חסר בהצטיידות של פעם בשבוע ושבועיים.

 

[מקומית]

מה שכתבת (יפה ונוגע ללב) זה קצת ספקולציה וקצת דמגוגיה.
אפשר לכתוב את זה בצורה אחרת. מרשה לי?
אישה אלמנה שבנה היה אמור לבא לחג. תמיד הוא בא ועוזר ומחיה את נפשה. אבל השנה הוא לא יכול כי מסוכן לה ולו ובכלל אסור לצאת כדי לא להפיץ את הנגיף. אז היא מבינה שכדי שכמה שיותר מהר היא תחגוג איתם שבתות וחגים רק את החג הזה היא חוגגת לבד. והבן התקשר כל יום והיא דיברה עם הנכדים ושלחו תמונות ועכשיו חג והיא כאן לבד אבל עם משפחה אוהבת ומחבקת מרחוק והעיקר כולם בבתים ומהר מאד נצא לחופשי והכל יגמר.
אבל אם הוא היה בא זו לא ספקולציה לחשוב שהיא תחלה זה כמעט בטוח!
מה עוד שאם היא תהיה לבד החג הזה ועוד הרבה אנשים שיקריבו המון ויהיו לבד. לא יוכלו לצאת מהר ולהיפגש עם משפחותיהם כי יש אנשים שכן יצאו וימשיכו להפיץ את הנגיף ללא סוף.
בואי נרחם. על האלמנה ונישאר כולנו בבית

כל מילה
אבל מכירה כמה משפחות שי שלהם הורה אלמן או אלמנה שהרב או האדמור כל אחד ושייכו הורה אחרת
ודווקא כן בגלל הסיבה ש @מיכל ב' כתבה יש מושג של דיכאון ויש מושג של מוות מבדידות אז ברור לכולם שבמקרים רגילים נשארים בבבית ואם יש משהו יוצא דופן יש רבנים

 

[MACHAK]

כל מילה
אבל מכירה כמה משפחות שי שלהם הורה אלמן או אלמנה שהרב או האדמור כל אחד ושייכו הורה אחרת
ודווקא כן בגלל הסיבה ש @מיכל ב' כתבה יש מושג של דיכאון ויש מושג של מוות מבדידות אז ברור לכולם שבמקרים רגילים נשארים בבבית ואם יש משהו יוצא דופן יש רבנים

ברור מה שרב אומר אין ספק!!!!
אבל הלואי שאנשים היו חוששים על הוריהם מהחשש הממשי לחייהם מהנגיף כמו שחוששים שימותו מבדידות.
רב ההורים גם הבודדים מבינים ואף רוצים את החג לבד כדי לשמור על עצמם ושמחים שהילדים מסתדרים ושומרים עליהם.

 

[3333ציפי]

נו? למות מבדידות?
כמה הגיון יש שימות זקן מבדידותו כי עשה את ליל הסדר לבד על פני הדבקות?

 

[צחור]

אם אינני טועה דברו על כך שנשקלת אפשרות של חלוקת מזון על ידי פיקוד העורף במידה ויהיה סגר הרמטי על העיר.
ואיפה העיריה למען השם? זה לא התפקיד שלה לדאוג שזה יקרה במקום להתקרבן?

את יכולה להיות רגועה
היא נמצאת איפה שהיא תמיד
פרוש: לא נמצאת.
אולי שוכרת יועצים לתקשורת כדי לכסת"ח...
לא יותר.

עשו טובה לאנושות
ארגנו לנו שליחות בחינם מבית לבית...
מזל שיש לנו עוף לשבת בזכות זה
בושה.

 

[אסתי H]

לא לכל אחד יש בית עם 3-4-5 חדרים שיש לו מקום לאחסן את כל הנדרש לפסח,
מאוד קל לשפוט ולהאשים
אבל עד שלא תחיו איך שהשני חי בבקשה לא להתקיף

לגמרי.
אני גרהצביחידה פצפונת,
ביומיום הגדול אוכל בצהרון, אני ובעלי בעבודה, הקטנים אצל סבתא. בכלל אין לנו הרבה אוכל ספר ובטח לא מקום.
ועכשיו... סיוט

 

[אסתי H]

נו? למות מבדידות?
כמה הגיון יש שימות זקן מבדידותו כי עשה את ליל הסדר לבד על פני הדבקות?

ההגיון הוא שעצב ודאגה זה מוות פנימי.
2 אנשים ידבקו, אחד שמח ואחד עצוב, אותה בריאות לשניהם, העצוב ימות והשמח יחיה או ימות מאוחר יותר.
עובדות החיים

 

[מקומית]

ברור מה שרב אומר אין ספק!!!!
אבל הלואי שאנשים היו חוששים על הוריהם מהחשש הממשי לחייהם מהנגיף כמו שחוששים שימותו מבדידות.
רב ההורים גם הבודדים מבינים ואף רוצים את החג לבד כדי לשמור על עצמם ושמחים שהילדים מסתדרים ושומרים עליהם.

מאחלת לך שלא תכירי מקרוב
אבל תנסי לדמיין לא אותך משהו שמאד קרוב אליך שמאד חשוב לך יושב בבית כבר חודש ללא ביקורים בלי לראות פרצופים חוץ מללכת לעבודה שזה לפגוש כמה רוסים
ואח"כ גם לשבת בליל הסדר לבד! ובלי לדעת מתי יגמר הבדידות הכפויה הזו
אני כרגע רואה דאגה לגבי בריאות הנפש לכזה אדם
להזכירך פיקוח נפש לא כולל רק גוף...

 

[דאבל]

אולי כדאי להתיחס לבקשה של פותחת האשכול?
ומי שממש קשה לו להתאפק יאמר את ה"אמרתי לך" לעצמו בחדר
הבנו שהייתם חכמים. הבנו. הצטיידתם. מעולה. כל הכבוד.
עכשיו תנו לאחרים לדבר.

 

[3333ציפי]

ההגיון הוא שעצב ודאגה זה מוות פנימי.
2 אנשים ידבקו, אחד שמח ואחד עצוב, אותה בריאות לשניהם, העצוב ימות והשמח יחיה או ימות מאוחר יותר.
עובדות החיים

מה הקשר?
מדובר על אדם מבוגר שיעשה סדר לבד אבל לא ידבק לעומת אחר שבני משפחתו ישמחו אותו בפסח ויש המון סיכויים להדבקות
עצוב מאוד, אבל השני ימות קודם
(הכל בדרך משל)

 

[אהבת עולם]

אני לא חושבת שלחזות שתהיה מגיפה ושהיא תתפשט (שזה היה ברור לגמרי)
שקול להצטידות של מוצרי מזון לחודש.
אנחנו הבנו מעולה את הכיוון, ולמרות זאת לא הצטידנו במזון , כן בכלים ודברים חשובים , השאר ברשת.

ההיסטריה שהיתה על חנויות המזון היתה, בעיני, לא הגיונית , ומיותרת גם עכשיו.

נכון שהבני ברקים נקלעו למציאות הזויה שבה בסופרים לא שומרים על הכללים וגם רשתות מחוץ לבני ברק לא עושות משלוחים . הזוי.
אבל בכל הארץ עדין יש ותמיד יהיה אוכל. אולי יביאו לנו מנות קרב ומצות הביתה, לא משנה איך, אין שום סיבה להצטייד בחמץ לאחרי פסח.

נכון, שאם יהיה מבול חודשיים וכל החשמל יקרוס מי שיש לו גנרטור ירוויח, זו עדיין לא סיבה בעיני לקנות גנרטור, וזה לא הופך את זה להגיוני.

וכן , יוצאים לסופרים וקונים לפי הכללים פעם בשבוע (בינתים , כי פשוט חסרים מוצרים לפסח), אולי באמת עדיף פעם בשבועיים שלוש.

 

[פזמון]

לכן:
תפקידנו כבני משפחה.
לתת את כל המעטפת התומכת
לשלוח אוכל. מתנות. טלפונים. הפתעות. לנחם. לעודד לשמח.
כל הרעיונות שיש צריכים להתמקד פה!