מ. י. פרצמן
סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
ההשראה מכאן (: תודה.
הבטתי בו. הוא הביט בי.
לרגע אחד הצטלב הקו הזה שיצרו העיניים.
הסטתי את הראש הצידה הראשונה. לא הייתי מסוגלת לשאת את השנאה התהומית הזו שנשבה מכל שריר שבו. את הבוז. את קריאת התיגר.
לא יכולתי יותר.
הוא נשאר שם, בחדר, עוד זמן ארוך. התעלמתי בהפגנתיות. ידעתי שמי שינצח במלחמה הזאת זה מי שישחק את הסנוב.
לא רציתי לשחק את הסנוב. אבל הוא לא השאיר לי ברירה.
פעם, כשהייתי קטנה ותמימה, אהבתי אותו. אם לא אותו, את אחיו. לא ידעתי אז כמה אכזר הוא עשוי להיות, לו רק ירצה בכך.
והוא רצה בכך. אוהו, כמה רצה. רק למצוץ את דמי, ולחגוג אחר כך את נצחונו.
ואת הניצחון הזה לא הייתי מסוגלת לאפשר לו. גם לא על חשבון משחק הסנוביזם.
יצאתי למלחמה.
חצי שעה שרד הקרב. במהלכו מצאתי את עצמי נחבטת בקיר, סופגת מהלומות, מותשת ומושפלת עד עפר.
והוא, עדיין בשלו. עם אותו חיוך ציני, מחליא, סדיסט.
בסוף נפלתי שדודה. לא יכולתי לו.
רק בבוקר, כשקמתי וגיליתי שלא אונה לי רע, נזכרתי שאלו היתושות שעוקצות.
הבטתי בו. הוא הביט בי.
לרגע אחד הצטלב הקו הזה שיצרו העיניים.
הסטתי את הראש הצידה הראשונה. לא הייתי מסוגלת לשאת את השנאה התהומית הזו שנשבה מכל שריר שבו. את הבוז. את קריאת התיגר.
לא יכולתי יותר.
הוא נשאר שם, בחדר, עוד זמן ארוך. התעלמתי בהפגנתיות. ידעתי שמי שינצח במלחמה הזאת זה מי שישחק את הסנוב.
לא רציתי לשחק את הסנוב. אבל הוא לא השאיר לי ברירה.
פעם, כשהייתי קטנה ותמימה, אהבתי אותו. אם לא אותו, את אחיו. לא ידעתי אז כמה אכזר הוא עשוי להיות, לו רק ירצה בכך.
והוא רצה בכך. אוהו, כמה רצה. רק למצוץ את דמי, ולחגוג אחר כך את נצחונו.
ואת הניצחון הזה לא הייתי מסוגלת לאפשר לו. גם לא על חשבון משחק הסנוביזם.
יצאתי למלחמה.
חצי שעה שרד הקרב. במהלכו מצאתי את עצמי נחבטת בקיר, סופגת מהלומות, מותשת ומושפלת עד עפר.
והוא, עדיין בשלו. עם אותו חיוך ציני, מחליא, סדיסט.
בסוף נפלתי שדודה. לא יכולתי לו.
רק בבוקר, כשקמתי וגיליתי שלא אונה לי רע, נזכרתי שאלו היתושות שעוקצות.