קורת גג

פורום נדל"ן. דירות ונכסים.
עדכונים ודיונים על מחירי קורת גג ופתרונות לדיור. מחיר למשתכן ודירה בהנחה.
מנהל הפורום: ירמי וולדמן

מאמרים אחרונים באתר

בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
להלן דברים שפרסמתי היום בכמה במות, השורה התחתונה היא שאם יש לכם מישהו שיש לו זכאות בבקשה תשפיעו עליו שיירשם באופקים.


אופקים חדשים לדיור
השבוע נפתחה ההגרלה החדשה, הרישום להגרלה יימשך כל השבוע ויסתיים בסופו. כראוי לממשלה שאינה אוהדת חרדים, אין בה הרבה מה להציע לציבור החרדי מלבד 335 דירות בעמנואל, פחות מ5% מיועדים עבור 15% מהאוכלוסיה. לפיכך יש לחפש פתרונות נוספים בערים שאינן חרדיות, וכאן דווקא יש הפתעה: בשלוש ערים חשובות, חיפה אופקים ושדרות, יש למעלה מאלף דירות בכל אחת. ונשאלת השאלה היכן להירשם.
חיפה נופלת מיד, המחירים יקרים מידי והמגדלים על גבול קו החוף אינם מאפשרים מגורים לציבור שלנו, גם מי שחושב על השקעה, שלא יחלום על דירה במחיר למשתכן עם נוף לחוף, הקבלנים בדרך כלל מסדרים את זה שהדירות עם הנוף לים לא תהיינה בהגרלה, בדירות ההגרלה יראו בעיקר את הנוף הנפלא של בית הקברות החיפאי. העיר שדרות לצערנו אינה מבוקשת בציבור שלנו, אני אומר לצערנו כי הפחד מהקסאמים שכבר שנים לא עפו לכאן אינו רציונלי בחישובים סטטיסטיים והגיוניים, אבל אי אפשר להתווכח עם השווער והשוויגער. נותרנו עם אופקים, כאן יש לנו הזדמנות היסטורית לשנות את מצב הדיור החרדי וגם לפתור על הדרך את בעיית הדיור של הרבה מאות, ואולי אלפי, משפחות חרדיות יקרות.
כמה מילים על העבר של אופקים: כמו עיירות פיתוח רבות, היא נוסדה על ידי עולים יקרים מעדות המזרח שנשלחו לשם על ידי החלוצים האשכנזים מהמרכז, מה שאומר שהתושבים ברובם, מאוד אוהבים את החרדים ורואים את ההתפתחות שלנו במקום בעיין יפה. ואכן ההתפתחות מרשימה ביותר, מקהילה של כמה בניינים שנוסדה במסירות נפש ע"י קבוצת אברכים שנשלחו מטעם מרן הגרא"מ שך זצוק"ל (לאחד מהם קראו מוישה גפני והוא נותר צעיר עד היום) ועד למצב הנוכחי, שבו כ40% מהעיר הם חרדים.
גם העתיד נראה מזהיר: ברישום לגנים, רוב הילדים נרשמים לחינוך התורני, מה שאומר לגבי איך העיר תיראה עוד עשור או שניים, הציבור החרדי כאן הוא גדול גם באיכות: אתה מסתובב בבתי הכנסת "קיוויתי" ו"שיוויתי" (שני המרכזים החרדיים העיקריים, השם מרמז כידוע על המהות) וחש את הקדושה והאווירה הרצינית של האברכים כאילו רבי חיים קמיל ורבי שמשון פינקוס עדיין כאן.
היתרונות של העיר הם גם די ברורים: תחבורה ציבורית טובה ביותר. עם תחנת רכבת בלב העיר אפשר להגיע במהירות ונוחות כמעט לכל מקום. אמנם מבחינה כלכלית העיר ידעה הרבה מורדות ומורדות, עד לפני כמה שנים שלטה בה וועדה קרואה, אך לציבור שלנו, בוגרי בני ברק ומודיעין עילית, הדברים הללו לא מפריעים כלל כידוע. בקיצור מקום נפלא לציבור שלנו.
אלא שכידוע אין טוב בלי הפרעות, וכך ישנם גורמים שעינם צרה בהרחבתו של הציבור החרדי, ולמען עצירת הגל הם עושים כל מה שהם יכולים, ולפעמים הם יכולים לצערנו הרבה. אין תכנון ייעודי לציבור החרדי, וכך הציבור החרדי כביכול לא יכול להתפתח בדרך הכניסה הראשית ונאלץ לעשות זאת דרך החלון, כמו למשל, שכונה שלמה ששווקה לציבורים אחרים על גבול השכונה החרדית במטרה לעצור אותה, הפכה במהירות לחרדית לחלוטין, תודות לפעילות שקטה של אנשים טובים באמצע הדרך, כמו משה גליק, שמואל קיסטר וכמובן מי שעומד מעל ומאחורי כל הקהילה החרדית לאורך שנות יובל: וותיק הנציגים המוניציפליים הרב אברהם דייטש.
לפני כמה שנים, נסענו אליו, קבוצת עסקני דיור חסידיים על מנת לבדוק, בשליחות אדמו"רים חשובים, את האפשרות להביא למקום חסידויות שונות, שזה הדבר היחיד שחסר מאוד בדרום בכלל ובאופקים ונתיבות בפרט, אין שום סיבה שהחסידים יהיו היחידים שלא ייהנו מהטוב הזה, ויש גם צורך במסות שרק חסידויות יכולות להביא על מנת להצליח, ישבנו איתו שעות מרתקות בלשכתו בעירייה ושמענו איך זה קרה.
מה שהם עשו זה דבר פשוט מאוד, הם ניגשו לקבלנים שזכו במכרזים והציעו להם הצעה שאי אפשר לסרב לה: במקום לרוץ אחרי כל קליינט בכספים גדולים על מנת לשכנעו לרכוש דירה על הנייר בחולות הנגב, אנחנו יכולים להביא לכם את כל הקונים בבת אחת. זו השיטה הטובה ביותר, והיא יכולה לעבוד בכל עיר שבה ההיגיון הכלכלי עובד ולא אינטרסים זרים ורעים.
וזה בדיוק מה שצריך לעשות כעת, ולהצליח בעזרת השם: יש לנו כאן הגרלה עם כאלפיים דירות, אמנם לצערנו הגזירה של העדפת בני המקום רודפת אותנו גם כאן ומחצית הדירות מוקצות לבני מקום, (כבר עתרתי לבג"ץ כנגד הדבר ההפלייה הברורה, שתושב אופקים לשעבר יכול לקבל דירה בלי הגרלה והבן שלי לא, אבל בג"ץ זרק אותי בנימוקים טכניים משונים, הפלייה כשהיא נגד חרדים היא לא נוראית כידוע, נקווה שגולדקנוף יסדר את הענייין הרע הזה) אך בהתחשב באופי העיר, יש להניח שגם בין בני המקום יהיו כמאתיים חרדים, כך שיש לנו כאלף דירות בשוק חופשי (מול בינתיים פחות מרבבת נרשמים – הסיכוי המשמעותי ביותר לזכייה בשנה האחרונה), ועוד כמה מאות שיגיעו מעודפי בני מקום (עד לרגע זה, ראשון בבוקר, נרשמו פחות מ500 בני מקום על 1000 דירות, ויש גם פחת טבעי של כ20%) בצירוף מאתיים החרדים בני המקום, אנחנו יכולים להגיע בקלות למצב של כ600-700 משפחות ואף יותר. זה בערך כמו כל הקהילות בעפולה ביחד, רק שהם עובדים על זה כבר עשר שנים וכאן אפשר להשיג זאת בעשר דקות, שזה בערך הזמן שלוקח להיכנס לאתר ולהירשם לכל הפרוייקטים באופקים. כמות כזו של זכיות זה אומר שאפשר לברך מזל טוב על הקמת שכונה חרדית, טוב, לא ממש חרדית, אין לנו גם עניין להפוך שכונות לחרדיות, אבל בהחלט מקום נעים שמשפחה חרדית יכולה לגור בו, כפי שרוב תושביה החרדים של אופקים מתגוררים בבניינים מעורבים בשלום ושלווה.
גם מבחינה כלכלית מדובר בדירות הטובות ביותר שאפשר לחלום עליהן: מחירים של 750,000 ₪ לדירת שלושה חדרים חדשה, זה משהו שכבר שכחנו אפילו בפריפריה ואפילו בהגרלות. זו באמת בשורה שלא הייתה וככל הנראה לא תהיה עוד.
אבל בשביל החלום הזה צריך תנאי אחד "קטן": שכל הזכאים בציבור החרדי, כולם, גם מי שחושב שלא יוכל לגור במקום, מכל העדות והחוגים, כולם יירשמו לכל הפרוייקטים באופקים, עד היום מי שנרשם בעקבות ההמלצות ולא פרש מהציבור הרוויח ובגדול, הפעם הרווח הוא משולש: גם דירה מצויינת בזול, גם סיוע להקמת מקום תורה חדש, וגם השקעה מעולה (דירות מוכנות כאלו עולות כבר היום כמעט כפול בשוק החופשי).
אז אם קראת עד כאן זה אומר שמעניין אותך מהציבור החרדי, אז בבקשה לעשות עם זה משהו: יש לך תעודת זכאות? נא לרוץ להירשם לכל הפרוייקטים באופקים, יש לך קרובי משפחה/מכרים/שכנים שיש להם תעודת זכאות? עכשיו הזמן להמריץ אותם ללכת להירשם לאופקים לכל ההגרלות, מעולם לא הייתה הדירה כה קרובה וההשתדלות כל כך קטנה: מאמץ קל של כמה דקות, בלי השקעה של שקל, והשי"ת ישלח את הדירה.
טור שפרסמתי הבוקר, אשמח לשמוע תגובותיכם - עיקרי הדברים יובאו לפני מקבלי ההחלטות שרוצים לדעת מה הציבור חושב - בלי נדר

בס"ד

מנורה – העיר החרדית החדשה

עשרת הקוראים כבר יודעים שכאן יקראו רק על טובתה של ארץ ישראל והפעם על העיר החדשה שכה נכסוף נכספנו אליה – כסיף, או בשמה החדש והלא מוכר: מנורה. סוף סוף עיר חרדית במיקום הגיוני ועם תכנון קפדני בסגנון עתידני.

הסיבה שאנו כותבים על כך היום היא משום שהעיר הזו יצאה השבוע מהכח אל הפועל כאשר התפרסמה השבוע התב"ע של העיר להתנגדויות, תב"ע = תכנית בניין עיר כשמה כן היא: מיועדת לאפשר מגורים באיכות חיים גבוהה המתאימה לשנת תשצ"א – אשר בה לפי התכנית יגיע התושב הראשון בע"ה.

זהו, כבר לא חלומות שוא ודמיונות אלא משהו מוחשי שאפשר לקרוא ולמשש ולפרשן וזה בדיוק מה שנעשה כאן: נספר קצת על מה מבשלים לנו על אש מהירה, האמת שכל אחד שיש לו גישה לגוגל יכול לקרוא הכל לבד אך כדי לחסוך את הזמן שיצטרכו האברכים כדי לקרוא 79 עמודים צפופים הבאנו לכם כאן את התמצית מה שאתם חייבים לדעת והתורה חסה על ממונם של יושבי חדרי המחשבים.

אז קודם כל הגודל: מדובר על קרקע מדברית בשטח עצום של כ15,000 דונם שהוקצה עבורנו בלבד לא כולל איזורי תעשייה, כדי להבין את המשמעות: מדובר בשטח שהוא יותר מביתר עילית מודיעין עילית ואלעד גם יחד ויש מקום לרכסים!

המיקום אמנם נשמע רחוק מאוד: 5 דקות לפני ערד, אך למעשה מדובר במרחקים זניחים לאור התפתחות הכבישים באזור, לפני שבועיים נסעתי לשם כדי לסקור עבורכם את הפלא של הקניון המתגייר בערד ועל הדרך בחנתי גם את המיקום העתידי של העיר החדשה – לא נכחד, זה לא בית שמש וקרית גת אך מי שמוכן לשים 1.4 מיליון עבור דירת 3 חדרים בנתיבות ואופקים ישמח בוודאי לשמוע שעם עוד כמה דקות נסיעה הוא יחסוך כל חודש אלפי שקלים למשכנתא ויגור ברמת חיים שאין בשום מקום כפי שיפורט.

לא מאמינים על המרחק? אתם יודעים, היום אי אפשר לרמות בדברים הללו, תעשו את הניסיון שעשיתי הרגע: עשיתי בגוגל-מאפ מבית שמש לנתיבות נתן לי 59 דקות ומאותה נקודה בסוף בית שמש עד כסיפה (שזה היישוב הקרוב לכסיף, כן, יש קשר בין הצלילים הדומים, בדיוק כמו הקשר בין בתיר לביתר הסמוכה) ואז הגוילמאפ נותן לי 63 דקות, לא שווה לנסוע עוד ארבע דקות בשביל עולם אחר לגמרי?! (ואגב אין שום ניסיון חלילה להחליש את נתיבות שאלפי אברכים נוהרים אליה, עיר קברי הצדיקים תהיה תמיד מגדלור לתורה בנגב).

הגענו לעיר, כעת אנו מדברים על אישור תכניות לשכונה אחת בלבד, הסיבה היא חוסר רצון של המדינה להשקיע הון תועפות מעבר למה שכבר השקיעה לצרכי תכנון של עיר שלימה אם בסוף זה לא יצליח אך משכונה אחת אפשר להבין מה מתוכנן בכל העיר.

השכונה הזו תיקרא ראשונים (קל לנחש למה) ויש בה 6000 דירות (כמעט אלעד) על גודל של שלושת אלפים דונם, גם מי שלא למד ליבה מבין מיד כי זה אומר ממוצע של שתי דירות לדונם (זה לא באמת, כי רוב השטחים הם ציבוריים) לשם השוואה: העיר הצפופה ביותר בישראל היא בני ברק ושם יש 6 יח"ד ממוצע לדונם.

העיר מתוכננת כבר אמרנו וכבר חשבו על כל פרט כולל שרטוט מדויק של בית-החיים (מה לעשות, בסוף אנשים צריכים לחיות איפשהו) לי זה מזכיר את העיר מודיעין השכנה שלנו, כל יום כמעט אנו נאלצים לעבור בעיר השכנה ולראות שלמרות ששתינו הוקמנו יחדיו ולשתינו בערך אותה כמות תושבים אנו מצטופפים בשטח של שכונה אחת במודיעין ונאלצים להסתמך על כל השירותים שהיא מביאה (מלבד שטיבלאך וד' מינים שזה הם באים אלינו) מהאגם המפורסם ועד תחנת הרכבת וכן הלאה, הסיבה היחידה להבדל היא שמודיעין תחתית תוכננה בידי המדינה לטובת התושבים ואילו מודיעין עילית (אנחנו העילית, ברוחניות) תוכננה – אם בכלל תוכננה אי פעם – בידי היזמים עצמם ולטובתם וכך אכן היא נראית.

ולכן למשל השטחים הציבוריים שהיזמים בכל מקום לא אוהבים לתת ואם כבר הם דוחקים לפינת בלעין, כאן יש שפע עצום של הרבה יותר ממעשר מהשטח הכולל והרוב נמצא בתוך המתחמים, כך שיש מספיק לכל חסידות ותת ישיבה קטנה, מהיום אין צורך לריב יש מספיק שטחים לכולם להתפצל ולהתפלג כמנהג גברין יהודאין.

אך מלבד התכנון הקפדני ברצוני לדבר על כמה פנינים שייחודיים רק לכאן, גילוי נאות: חלק מהדברים הייתי מעורב יחד עם עסקני ציבור נוספים מכל החוגים החרדיים.

למשל השכונה מתוכננת ב"קפסולות" של בערך 350 יח"ד כאשר לכל קפסולה יש את השטחים הציבוריים שלה ואת הגינה שלה וכו' – אין חסידות כמעט שצריכה בכל פעם יותר מאשר קפסולה כזו או שתיים ואין כמעט חסידות שלא יכולה למלא כזו קפסולה רק ממחוסרי הדיור הנוכחיים כך שאין לי ספק שנראה כאן עשרות (לפחות) של קריות חסידיות וגם ליטאיות וספרדיות, מעתה לא צריך להיות הגרש"ב סורוצקין כדי להקים שכונה ייחודית לבוגרי הישיבה, כל ישיבה ממוצעת תוכל לעשות כן.

חידושים נוספים: גובה הבניינים עד חמש קומות – זה לוקסוס שכבר לא קיים היום בשום מקום, בבית שמש למשל תקנת העיר מדברת על 9 קומות והקבלנים מצליחים להוסיף עוד אחת בטריקים, כאן אין דבר כזה בניין יותר מחמש קומות.

סוכות – כל מרפסות הסוכה תקבלנה הצללה נפתחת ואחידה, מהיום כל בניין ייראה כמו בית מלון מעוצב שתוכנן באחידות, ובכלל מרפסות סוכה מרווחות הן חלק מהסטנדרט כאן.

גודל הדירות – המתכננים למדו היטיב את נושא הטאבו משותף והיח"ד להשכרה וכו' שקיימים בכל שכונה חרדית והחליטו שאם אינך יכול להילחם בתופעה הזו – תכשיר אותה! וכך הגענו לתכנית שאומרת מלכתחילה לגבי חלק גדול מהדירות שבבוא היום תוכלנה לייצר יחידה נוספת והפעם זה רשמי.

כך גם עניין הרחבת הדירות – תופעה ייחודית לציבור החרדי בדרך כלל – התכנית מחייבת מראש לחשוב איך יורחב הבניין אך מטילה גם תנאים והגבלות, כגון חובה שכל שורת הדירות יורחבו בו זמנית.

כל התכנון הזה לא נולד בבינה מלאכותית אלא מונחים בה עמל ויגיעה של צוותות שלימים שחלקם מוכרים לי אישית, זה גם הרצון החזק של ר' נתן אלנתן ושל עוד אנשים שדואגים לנו, ומעל הכל זה האיש הנכון שהוכנס למקום הנכון – יו"ר הוועדה המיוחדת עו"ד שילה רצאבי, אמנם הוא לא חרד אך מוטב כך שכן הוא אינו מחוייב לאף עסקן או יזם אלא רק שיהיה טוב לכוווווולם.

אז אם כל כך טוב מדוע כל כך רע?

כלומר, מדוע יש לעיר הנפלאה הזו יחסי ציבור נוראיים כל כך? למה כולם מזלזלים בה?

ראשית, לעומת כל המקומות האחרים שאנ"שים קנו קרקעות ומשווקים לציבור ברווחים של מאות אחוזים כאן אף אחד לא מרוויח מהפרוייקט הזה, כלומר אף אחד מלבד הציבור.

ושנית, מי שמדבר בדרך כלל לא מכיר, או שאינו מכיר תכניות אחרות על מגרעותיהן (בהר יונה למשל נרשמו 1200 איש לדירות שיראו רק עוד חמש שנים) או שאינו מכיר את כסיף או שאינו מבין בתחום כלל.

שלישית, הציבור החרדי אכן ראוי לקבל יותר מאשר עיר במיקום שאיש לא רוצה לגור שם, אך מה לעשות אנחנו מכירים את המצב ועד כמה אוהבים אותנו בכל מקום שאנו מגיעים, ואפילו במקומות שכן מקבלים אותנו בזרועות פתוחות כי אין להם ברירה כדי להינצל מהערבים גם שם אוהבים אותנו בערבון מוגבל, רק השבוע ראיתי במו עיני את החורבן שהמיטה עיריית לוד על ביכנ"ס באחיסמך – סוג של הכרת הטוב לקהילה שהצילה את האחוזון הדמוגרפי.

והתחינה שלי: אל תקשיבו למוציאי דיבת הארץ, אל תאמינו למי שמספר שאיש לא ילך לשם, במו עצמי שוחחתי עם ראשי חסידויות רבות ועסקני אמת, כולם כולם הצהירו כי אם המחירים יהיו זולים (אם לא – לא עשינו כלום וחייבים לחשוב איך עושים זאת) הם יגיעו לשם בהמוניהם.

בקיצור: טובה הארץ, כולה, מאוד מאוד.
בשבועות האחרונים מתחוללת, בינתיים מתחת לפני השטח, סוג של רעידת אדמה אשר דרגתה טרם ידועה, וזאת באשר לעתידה של חברת "טריא". אם חלילה התחזיות האפוקליפסיות תתממשנה הרעד יורגש בבתים חרדים רבים מספור.

מי היא אותה טריא שאנו כה מתפללים לשלומה? מדובר בחברה צעירה מאוד (פחות מעשור) וסיפור הקמתה מעורר השראה:

אייל לחייאני, איש עסקים יליד ערד, ביקר בעיר הולדתו לפני כ12 שנים, הוא שוחח עם חברי ילדותו על הקשיים שהם נתקלים בהם, ובין היתר סיפרו לו כי הבנקים מסרבים להלוות להם מחמת הסטיגמה השלילית שיש לעיר, ואם כבר מלווים זה בתנאים קשים במיוחד. לחיאני כעס והחליט למצוא דרך לעקוף את הביורוקרטיה הבנקאית, הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, וכך נולדה הפלטפורמה של "טריא" - גאונית בפשטותה ופשוטה בגאוניותה.

הרעיון הוא שבמקום שאנשים ילוו לבנק והבנק ילווה לאנשים אחרים בהפרשי ריבית עצומים, פשוט נחסוך את החוליה הבנקאית המיותרת בשרשרת המזון. וכך, אנשים ילוו ישירות לאנשים, הריבית הגבוהה תלך ישירות לכיסם של המלווים שישמחו להרוויח הרבה יותר על כספם, ובתמורה יהיו קצת פחות קפדניים מהבנקים הממוסדים הרגילים להלוות לחברות ענק ודורשים בטחונות בהתאם.

הרבה אנשים חושבים הרבה דברים (כולל כותב השורות) אבל לחיאני מתברר גם כגאון בארגון, הוא גייס כמה אנשי עסקים ויחד הקימו את החברה הזו, שהלוותה עד כה סכום עצום של קרוב לעשרה מיליארד שקלים ושינתה את עולם המשכנתאות ללא היכר, אך בעיקר הגיעה לעולם על מנת להציל, פשוטו כמשמעו, כעשרת אלפים משפחות חרדיות.

הזקנים בינינו (מעל גיל שלושים) זוכרים את התקופה שהייתה אך לפני כעשור, כאשר אלפי משפחות חרדיות היו תקועות בקבוצות רכישה שלא זזו שנים רבות, די אם נזכיר את נאות הפיסגה וגרין פארק במודיעין עילית, הרב כרמל בבית שמש ונתיבות, אחיסמך, ועוד רבים וטובים, סה"כ כעשרת אלפים משפחות, סדר גודל של העיר אלעד, היו תקועות בקבוצות קפואות. לכל קבוצה היה את התירוצים שלה וכולם נכונים, היה גם את ההנחה השגוייה בבסיס הניהול של הקבוצות כאילו אין קשר בין שכרו של המנהל לבין ההצלחה, אבל הסיבה המרכזית להקפאה העמוקה הייתה היעדר מימון, לאחר כמה פרשיות נוראיות של מעילות ענק בקבוצות רכישה (לא קשור לציבור החרדי, החבר'ה שלנו לא גנבים, בוודאי לא ברמה כזו), שום בנק לא הסכים להביא שקל הלוואה כמעט לשום קבוצה, ובלי כסף כידוע אין אפשרות לבנות כלום.

בעיה נוספת, וזה כבר כן קשור לציבור שלנו, היא היעדר הכנסות מספיקות. בעוד במשכנתא רגילה, אדם אמור להחזיר סכום נמוך יחסית היות וההלוואה מתפרסת למשך עשרות שנים, הרי שבהלוואות לצורך קבוצת רכישה, הפריסה היא לשנתיים שלוש, מה שאומר סכום גבוה כל חודש, והציבור שלנו מה לעשות לא יכול תמיד להוכיח יכולת להחזיר את הכסף הזה (לך תסביר להם על נויבירט וקופרמן), כך שגם קבוצות שכבר הצליחו למצוא בנק או חברת מימון חיצונית, התקשו להגיע לחיתום, דהיינו לשלב שכל חברי הקבוצה "מאושרים" (תרתי משמע).

וכאן הקב"ה שלח את טריא, החברה הסכימה להעלים חצי עין מכל הבעיות דלעיל והתחילה להזרים מיליארדים לקבוצות, היה זה חמצן - מחיה – מתים, שגרם להקמתן המהירה של אלפי אלפי דירות. גם בפרוייקטים שלא לקחו את טריא בסוף, (כמו אחיסמך) היה זה בהשראת החברה הזו, אשר מנכ"לה שחף ארליך (חילוני שמכיר אותנו היטיב וגם מרוויח עלינו היטיב, בשיחה איתי הסביר לי איך הוא יודע להבחין בין פלגי סאטמאר – דבר שאפילו אני לא יודע לעשות) פתח את השורות לציבור החרדי ופתר לנו את הבעיות. לא בחינם עשו זאת, הריבית של טריא ידועה לשימצה, אך עדיין מוטב מאשר אין דירה בכלל. זיכני הקב"ה לחלץ כמה וכמה קבוצות רכישה מתהום ההקפאה, ואני יכול לקבוע מפורשות שהעובדה שגרים בהם אלפי אנשים במקום לשלם שכירות עוד עשרות שנים, היא תודות לטריא.

אך כמו אחרי כל שבת נפלאה, גם כאן הגיע מוצאי שבת ובאו זמנים קשים, אין לנו מושג מה באמת קרה שם מאחורי הקלעים ומטבע הדברים אי אפשר להאמין לאיש, גם אין לי כל חשק להסתבך בתביעה על מילה לא נכונה, אז נאמר זאת כך: יש צרות בטריא. החברה מדברת על מאזן שלילי של הפקדות מול משיכות, שזה הליך טבעי שנוצר כתוצאה מהעלאת הרבית, מאוד הגיוני שקבוצה מוסדית למשל שהפקידה שם נניח מאה מיליון בגלל הריבית הגבוהה, מגלה פתאום שהיא יכולה לקבל היום אותן ריביות ואפילו יותר מכך, בשוק הבנקאות הרגיל והמובטח יותר. אפשר להאמין לטריא ואפשר גם שלא, ייתכן שהחור הוא עמוק יותר, כך או כך המצב עגום והוא נוגע לקבוצות רבות שעדיין לא נבנו. אני למשל מעורב מאוד בקבוצה מסויימת של 150 דירות בבית שמש, אנשים ממתינים שם 14 שנים (!) ורק לאחרונה כבר חתמו על כל המסמכים של טריא, והנה בום, הכל נעצר.

כך גם כל הקבוצות של מודיעין עילית, שכבר התחילו את הבנייה ועכשיו עתידן לוט בערפל. אלו שלא התחילו הם מצד אחד במצב יותר קשה, אך מאידך יכולות לחפש אלטרנטיבות. אם בשבועות הקרובים המצב של טריא לא יתייצב אנחנו נהיה בבעיה גדולה ונצטרך למצוא פתרון חילופי.

וכאן אני רוצה להציע פתרון חילופי, פשוט ביותר, להבנה ולביצוע:

להקים "טריא" משלנו, בדיוק כפי שכתבנו כאן בשבוע שעבר, הציבור החרדי מספיק בוגר על מנת לנהל את עצמו, ובין היתר להקים פלטפורמות פנימיות מעין זו.

יש בציבור הרבה אנשים וגופים עם כסף נזיל שהם היו מאוד רוצים לקבל עבורם את הרווח המקסימלי האפשרי (אצל אנ"ש מקפידים לא לקרוא לזה "ריבית" בשל הקונוטציות השליליות, לכן בבנק פאג"י למשל, מופיע בדף החשבון "תשלום עבור רווח"), הם רוצים את זה בביטחון מוחלט ואת זה קבוצות הרכישה יכולות להביא בשמחה, בכל אחת מהקבוצות מדובר בקרקע פרטית ששייכת באופן אבסולוטי לחברי הקבוצה ואם הם משעבדים אותה לטובת המלווים יש למלווים ביטחון מוחלט בקבלת הכסף בחזרה.

וכך שני הצדדים נהנים: הקונים שמחים לקבל הלוואה במקום טריא, עם ריביות טובות גם אם יקרות יותר מהבנק, אך עדיין זולות מהאלטרנטיבות.

המלווים מרוצים כי הם השקיעו את כספם באפיק הבטוח ביותר, במקום הכשר ביותר עם ההיתר עיסקה הכי מהודרת ועם הרווח הגבוה ביותר, והקרן קיימת להם לעולם הבא.

מי שמוכן להרים את הכפפה (הרווח הוא דמי התיווך וזה הרבה מאוד מאוד) שיפנה אליי, אני יכול להפנות אותו לשני הצדדים והשם יעזור.
בס"ד

שתי בעיות ופיתרון אחד​



מעט מאוד זמן הספיק אריה דרעי לכהן במשרד הפנים בקדנציה הנוכחית, אם מנכים את התקופות שלפני ואחרי מדובר בשבועות ספורים בלבד, לא מספיק לפוליטיקאי אפילו להתרווח על הכסא, אבל האריה דרעי הוא לא פוליטיקאי רגיל והוא אכן הספיק כמה דברים, ביניהם פעולה אחת קטנה לכאורה, סך הכל מינוי של איש מקצוע למישרה משעממת, אך את השפעתה החיובית נראה בעזרת השם לדורות.

הכירו את מועצת התכנון העליונה, הגוף שאיש לא מכיר אך הוא קובע את עתיד התכנון עבור כולנו, היכן תקום עיר והיכן ייגנזו התכניות שכבר היו, איזה אופי יהיה לאיזה מקום, עד היום קולנו כציבור חרדי לא נשמע כלל במסדרונות הוועדה והתוצאות בהתאם, "הם" הואילו ברוב טובם לזרוק לנו פירורים שגם הם נלקחו מעמנו לעיתים קרובות, עיין ערך חריש ז"ל הי"ד.

השרים החרדים מומחים בדרך כלל במינוי מקרובים למישרות אמון, היתרון: אין צורך בשום עבודה, מכריזים כי פלוני הוא מהיום הסמנכ"ל לענייני פרוטקציות וזהו, החיסרון: ביום שהשר הולך כולם הולכים עימו יחד.

לא כן הפקידים המקצועיים, המינוי שלהם קשה ומפרך, הם צריכים לעבור שבעה וועדות ושבעים עיניים, אבל מרגע שעברו את הכל ומונו, רק חברה קדישא תוציא אותם משם, או הפנסיה - המוקדם מביניהם.

המפד"לניקים היו הראשונים להבין את זה, ודאגו למנות את אנשיהם למשרות "המקצועיות" בכל המשרדים שם ביקר שר שלהם, והיו רבים כאלו, כל ראש כולל/טוען רבני/רב שכונה מכיר את המינויים הללו בעבר ובהווה, שרים חרדים נכנסו וניסו להיפטר מאותם פקידים ולשווא.

קחו למשל את היועצת המשפטית לממשלה, זה אבסורד נוראי: אתה משלם משכורת גדולה לפקיד שאמור לעזור לך ליישם את המדיניות והדבר היחיד שהוא עושה 24/7 זה להפריע לך ביישום אותה מדיניות, אבל אתה לא יכול לפטר, כי היא מונתה "מקצועית", כלומר השר (סער במקרה הזה) מינה בפועל וזהו, כך גם הרמטכ"ל המפכ"ל ועוד, שישים וארבעה ח"כים לא מצליחים לפטר פקיד אחד שמונה על ידי שר אחד לשעבר.

דרעי ניסה, לא מספיק אולי אבל ניסה, למנות אנשים כאלו למשרות בכירות בשירות המדינה, היו לו – ולנו – הרבה הצלחות וגם כישלונות כמובן. המטרה של המינוי איננה חלילה להיטיב במשהו עם הציבור החרדי על פני אחרים, אלא אך ורק שלא ניגרע מהכלל, שיבינו שיש כאן גם חרדים במדינה הזו וגם להם יש צורך בדירות למשל.

ישבנו השבוע עם הרב נתן אלנתן, המינוי שדרעי הצליח להכניס בתקופה הקצרצרה שלו כשר הפנים והבריאות, האמת היא שזה אפילו לא השר אלא וועדת איתור מקצועית, אך כמובן שלכבוד השר יש מילה והוא משתמש עמה כשצריך, אנחנו – חברי וועדת הדיור והעוסקים בתחום - ביקשנו את הפגישה והוא נעתר, גילינו אדם משכמו ומעלה, תלמיד חכם גדול וחד הבנה, בעל סבר פנים יוצא מהכלל, עם היסטוריה אישית מרתקת במיוחד (נולד בבוכרה, למד בבתי אבות פוניבז', חיבר ספרי הלכה, היה רב קהילה וגם להבדיל סגן ר"ע ת"א).

הוא בפירוש לא מדבר רק על הציבור החרדי ואפילו לא בעיקר עליו, אלא רק מנסה לראות איך אפשר לשלב את צרכי עמך המרובים עם צרכי המדינה כולה.

אנחנו יושבים ומדברים על שתי בעיות אסטרטגיות שיש למדינה: היעדר דיור לחרדים ואיבוד הגליל, הנושא הזה שווה טור בפני עצמו, אך היות שנותנים לי לכתוב רק אחת לשבוע, אנסה על קצה המזלג:

השבוע נפתחה שנת הלימודים במדינת ישראל בכל העיריות והמועצות, בגליל העליון קיימת מועצה אזורית (שזה הרבה כפרים ויישובים קטנים) בשם משגב, יש לה מעל שלושים אלף תושבים על שטח של פי שלושים ממודיעין עילית עירי, אך רק מאתיים ילדים עלו לכיתה א' – פחות מרחוב אחד בעירי, וגם זה בעיקר משום שבתוך המועצה יש גם כמה יישובים ערביים, בעבר נפתחה כל שנה עם אלפים של ילדים ועכשיו כמעט כל הגנים הפכו כבר מזמן למועדוני קשישים שגם הם כבר החלו להתרוקן לכיוון שסופו ידוע.

זו תמונת המצב של הגליל, ובעיקרון תוך דור או שניים אפשר היה להגיד קדיש על כל הגליל ולהכריז עליו כמדינת גלילסטאן עם ערבית כשפה היחידה. מי שהציל את המצב זה כמובן הבעיה השנייה, היעדר דיור הביא לכך שהחרדים מגיעים לגליל ומצילים את מדינת ישראל, כפשוטו, תזכרו את זה בפעם הבאה שנהג המונית ירצה להבין מדוע החרדים לא מתגייסים לצבא.

כך למשל בחיפה, טבריה צפת, כרמיאל וכמובן נוף הגליל ועוד, והעיקר העיקר זה האירוע שתואר כאן בהרחבה מראש בחודשים האחרונים וברוך השם השבוע הוא יצא לאור: קבוצה איכותית בראשות גאון העסקנים רבי רפי הופמן זכתה במכרז להקמת 1500 דירות במזרח עכו במחירי עלות כמעט, זוהי בשורה שכל מילה שנכתוב עליה תמעיט מערכה, רק נגיד שלא היה כדבר הזה עשרות שנים, ההשלכות של המהלך הזה הן בלתי מוגבלות (התב"ע במקום היא 8000 דירות לפחות, זה עיר בגודל של אלעד), מבחינת יישוב ארץ ישראל לא יכול להיות מושלם יותר: השכונה חוצצת בין ג'דידה מכר לבין כאפר יאסיף ועכו, זה היום עשה השם נגילה (באיפוק ובשקט וד"ל).

אין שום סיבה לחוש אי נעימות מכך ששמים "אותנו" לעצור "אותם", אשרינו שזכינו ליישב את ארץ הקודש, גם אני רואה את נכדיי הצפתיים לעיתים רחוקות יותר ממי שגר במרכז אך לכך נוצרנו, את מה שאחינו הדתיים עושים ביו"ש אנחנו עושים בגליל ובנגב. לולא דמיסתפינא הייתי אומר שלכך גילגלה ההשגחה את גזל חריש, בבחינת לא נבנתה הגליל אלא מחורבנה של חריש.

שני המוקדים הקודמים העיקריים של ההתיישבות החרדית (בבניה חדשה) הם טבריה / פוריה ונוף הגליל/הר יונה, בשניהם אישרו בשבועות האחרונים כמה אלפי דירות חדשות, בין היתר בזכותו של הרב אלנתן האמור, וכאן אנחנו מגיעים לתכנית שהצעתי (גילוי נאות: יש עוד אנשים שחשבו ועובדים על כך, בראשם ידידי משה לויפער מייסד קהילת תו"א בטבריה):

הר יונה מתרחבת צפונה וטבריה דרומה, הן הולכות ומתקרבות זו לזו, כאשר בין לבין ישנם שטחים עצומים וריקים, ניתן פשוט לחבר ביניהם וליצור סוג של עיר חרדית בגודל של בית שמש וחצי. בדקנו: בכל המרחב אין יישוב ערבי אחד למרבה הפלא, וכמעט אין יישוב כלל, אין גם קרקעות קק"ל וכל מיני צרות של ירוקים שלא אוהבים את השחורים, בקיצור: אין שום סיבה שלא לפתור את שתי הבעיות בו זמנית: כאן יש מספיק דירות לדורות עבור הציבור החרדי על כל גווניו, והרוב היהודי בגליל יהפוך לעובדה עד ביאת גואל צדק.

הרב אלנתן וצוותו המסור (ביניהם עו"ד חרדי בכיר ומשפטן חסיד גור) בודקים כעת את העניין (יש בעיות שצריך לפתור, כבר דיברנו על הייסורים שבהן נקנית ארץ ישראל) ואנחנו מצפים לתשובתם, נעדכן בלי נדר.

קל מאוד לשבת על סיפון גונדלה בתעלות ונציה באיטליה (שזה בדיוק מה שאני עושה כרגע בעת הקלדת הטור, אמיתי) ולשפוט מה אחרים צריכים לעשות, אך אנו כעת בחלון הזדמנויות צר ומאיר שטרם היה כדוגמתו, בבחינת משל "המלך בשדה" שנאמר על ימי הרחמים והסליחות, תחל שנה וברכותיה.
בס"ד



נס גדול יהיה פה


את היזם חנן מור פגשתי לפני עשור במטה החברה בנס ציונה, לאחר הקריסה הסופית של הציבור החרדי בחריש, בניסיון להציל את הקצת שנותר. תרנו אז אחר כל קבלן אפשרי מאלו ש"זכו" במכרז. מיעוטם הסכימו למכור לציבור החרדי, אחד מהם אפילו ערך איתי כנסי רישום בריכוזים החרדים ולא אסתייעא מילתא (לשון הרע לספר למה). רובם לא הסכימו לשמוע כלל על הציבור החרדי. והיה את חנן מור.

הוא אמר לנו כבר בפגישה הראשונה, כי מבחינתו הכל ביזנעס. הוא לא ניסה להזכיר את "סבא שלי היה רב" (עם השכן) ומאידך גם לא התרשם מהחרם שהכריזו הקבלנים על החרדים. מבחינתו, כל הרוצה יבוא ויקנה. המגעים נפסקו לאור המחיר "הגבוה" שהוא דרש, 700,000 ₪ לדירה היה אז יקר מידי...

נזכרתי השבוע באיש הטוב הזה, עם הפרסומים על מה שנראה כקריסה של האימפריה הענקית של קבוצת מור, המתקדמת בצעדי ענק לקראת האפשרות של פשיטת רגל. זאת לא תהיה הצרה של למעלה מאלף משפחות שבניית דירתן תיתקע (אל דאגה להם, בדיוק לשם כך נוצרה הערבות הבנקאית), אלא של כולנו, כמאמר מי שאמר: אם בארזים נפלה שלכת, אז לקטנים וודאי אין לאן ללכת.

זוהי הקריסה הגדולה בתקופה הזו, אך לא הראשונה וגם לא האחרונה, סדקים רבים מידי נפערו בספינת הנדל"ן הישראלית. סדקים שאם יתרחבו בכוחם להטביע גם נושאת מטוסים מהסוג ששלח לכאן ביידן.

ניקח דוגמא של העיסקה המפורסמת שלו, על מנת להבין גם את הגודל של החברה וגם את איך הם הגיעו למצב הזה, הסיפור הזה הוא הסיפור של כל שוק הנדל"ן הישראלי היום על דונם אחד:

לפני שנתיים וחצי החליטה המדינה לפרק את שדה התעופה התל אביבי שדה דוב ולהוציא את הקרקעות למרבה במחיר. מי שנתן את המחיר הכי גבוה – הרבה מעל האחרים – היה חנן מור, למעלה ממיליארד ₪. כל הסכום הגיע ממשכנתא בריבית אפסית שהוא נטל כנגד הקרקע. מאז הריביות קפצו כידוע, הקבלן ממשיך לשלם – או אמור לשלם – למעלה מעשרה מיליון ₪ לחודש רק ריבית. מצד שני הקרקע שווה הרבה פחות מאשר אז עקב ירידת המחירים. כל אחד מהדברים הללו: עליית ריבית דרמטית וירידת מחירי הדירות דרמטית, עלול לרסק קבלן גדול, וכשהם קורים שניהם ביחד, גם הקבלנים החזקים ביותר נסדקים.

את התהליך הזה עברו רוב הקבלנים. כל מכרז שרמ"י הוציאה, זכתה למחירים גבוהים בהרבה מהתחזיות האופטימיות של השמאי הממשלתי. אני זוכר שניסיתי לארגן במשך חודשים כמה נגידים ויזמים להתמודד על מכרז ענק באופקים (השבוע עבר היתר הבנייה שלב ראשון בדרך לבנייה, לכל אלו שדאגו), ואז הגיע יזם ורשם במעטפה סכום עצום הרבה מעל כולם (זכותו המלאה), ו"זכה" באלף דירות. היום הוא מצטער מאוד לדעתי על הזכייה הזו.

ומה כל זה נוגע אלינו?

קהל היעד של טור זה אינם התאחדות הקבלנים קוני הארץ, אלא אברכים והוריהם שסך הכל רוצים קורת גג, פת חרבה ושלווה בה. אז למה אנחנו צריכים לנתח את מה שארע לקבלן פלוני או אלמוני?

ראשית, שנדע לכלכל את צעדינו. בדיוק כפי גורמי הביטחון לא צפו את האירוע שנתרקם מול עיניהם וכולנו שילמנו את המחיר, כך גם גורמי הכלכלה, כולל הקבלנים הגדולים ביותר וכולל הממשלה, חשבו שמחירי הדירות יעלו ויעלו עוד ועוד (היו גם בודדים, כולל טור זה, שזעקו לפני שנה וחצי שהמחירים יירדו, אבל איש לא הקשיב). על סמך הערכה זו העלו מחירים עוד ועוד בלי פרופורציה, כי כשהכסף בחינם ובלי הגבלה, אפשר להציע מחיר של מפטיר-יונה בויזניץ על מפטיר שבת-חנוכה בשטיבלאך, העיקר לזכות על בטוח.

שנית, כדי שנרחם קצת פחות, גם על הקבלנים שלא העלו כלל בדעתם לוותר על אחוז אחד מהרווח לטובת המשפחות הנאנקות ללא דירה. וגם על הבנקים שכאשר אנחנו רוצים לקחת משכנתא חצי מיליון ₪ צריך להביא תלוש של העלטער-זיידע של שני הצדדים, וגם אז זה מוגבל ל70% ואילו לקבלנים נתנו 100% מיליארדים בלי לבדוק כלום. תזכרו זאת תיכף כאשר יתחילו היללות של שני הגופים הללו, אשר הדמים שלהם ניזונים מהדם שלנו.

שלישית, להבין שכל אחד מדבר מהפוזיציה שלו. בשבוע שעבר קראתי בעיתון כתבה מאת בכיר כתבי הנדל"ן במגזר, המנתח באופן נפלא את התחזית להוזלת הדירות הצפויה כתוצאה מכל מה שדיברנו, הפכתי את העמוד והנה כתבה באותו גודל שמשכנעת בדיוק את ההיפך: שהמחירים אמורים לקפוץ ושנתחרט מאוד אם לא נרוץ לקנות שמונה דירות כעת. עיון במקורות השונים מיישב את הסתירה בין הכתבות: הראשונה מבוססת על בכירי הקבלנים והבנקאים שמטרתם לעורר חמלה על מנת לזכות בתקציבים (העיתונאי לא נגוע, הוא סה"כ מצטטם וליה לא סבירא ליה). ואילו הכתבה השנייה נכתבה ע"י מתווך בכיר אשר פרנסתו תלויה בשאלה אם תקנו, וכדי לקנות אתם צריכים להשתכנע שמחירים עומדים להתייקר. הבנתם את הפרנציפ: אמור לי מה האינטרס שלך ואני אגיד לך מה אתה סבור לגבי עתיד שוק הדיור.

רביעית, ששניהם צודקים. ישנן סיבות רבות לכך שהמחירים יעלו בקרוב: עלייה דרמטית וודאית במחירי הבנייה, עלייה בעלויות האשראי בצל המלחמה, ירידה בביקוש מאותה סיבה, ועוד. יש גם סיבות לירידת מחירים צפוייה: הריבית לא תישאר תמיד בשיא, והקבלנים תקועים כעת עם "סטוק" של 60,000 דירות שנמצאות בבנייה ואיש לא קונה (מבצעים של 20/80 זה לא באמת לקנות, כי זה עולה לקבלן כמה מאות אלפי ₪ לדירה, אם הייתי המפקח על הבנקים הייתי עוצר הרגע את המהלך המטורף הזה). רק לשם המחשת כמות הדירות הריקות שנבנות כעת: כל הערים החרדיות גם יחד (בלי ב"ב) לא מגיעות לכמות כזאת של דירות! וכל זה עומד ריק ואין קונים.

וחמישית, וזה העיקר: אין שום סיבה למהר לרכוש כעת דירה!

בפרט אמורים הדברים לגבי משפחות חדשות ומאורסים חסרי דירה, אשר יש בידם האפשרות העקרונית להירשם להגרלות. אם אתם מכירים כאלו, או שאתם בעצמכם במצב הזה, אנא חוסו על עצמכם ואל תתפתו לכל המודעות הללו, אשר מאחוריהן עומדים אנשים טובים ויראי שמיים, אך נגועים בדבר: הם זקוקים לרכישה שלכם כאוויר לנשימה ומאמינים באמת שהכי טוב בשבילכם זה לקנות כעת דירה.

אל תתפתו אחרי זה, משום שתיכף ייצאו ההגרלות של מחיר למשתכן/דירה בהנחה, ואתם תצטערו מאוד על כך שלא המתנתם.

זה לא עוד הרבה זמן, אנחנו מדברים על טווח של חודשים ספורים, אולי אפילו שבועות ספורים – תלוי בתוצאות המלחמה. פתאום תראו הגרלה עם כעשרת אלפים דירות בזיל הזול. מתוכם תהיינה גם כמות דירות לציבור החרדי, כולל במקומות נחשקים כמו אלעד רכסים ועוד. אך אתם לא תוכלו להשתתף כי "מישהו" אמר לכם או כתב בעיתון שכבר לא תהיינה הגרלות, או שהן תהיינה לא רווחיות, (אגב, אני גם סבור, שההגרלות הבאות תהיינה פחות רווחיות, הקרקס שהיה כאן הסתיים, אך עדיין מדובר בחצי מיליון רווח ויותר), ועל הדרך הצליח לדחוף לכם דירה מחולקת בדימונה.

ויש גם התעוררות אדירה של מכרזים. החבר'ה של גולדקנוף מרוכזים כמו הצבא לקראת התימרון הקרקעי לעזה: מתכננים מכינים מגהצים ואז מסתערים. כבר בשבוע הקרוב עומד להסתיים מכרז של אלפיים דירות לאנ"ש בקרית גת, מחצית מתוכם במחירים אשר יגרמו להמון הורים אצלינו לחייך משמחה, סופסוף הם יזכו לתת לילדיהם דירה במרכז הארץ במחירים שעפולה כבר שכחה מזמן, ובתנאי מימון שאפילו בירוחם לא מכירים. חמישים אלף ₪ מכל צד וכל היתר בתשלומים, חלק ההורים וחלק המשפחה כפי שסיכמו וכפי היכולת.

אך יהיו גם רבים, לצערי רבים מידי, אשר יבכו ויצטערו על כך שהם מיהרו לנשנש בכל מיני פרוייקטים בדרך לקרעטצ'מע ולא המתינו למנה המרכזית, של דירה בהישג כיס.

ההחלטה בידך, קורא נאמן, ובידי יקיריך, היכן תהיו עוד חצי שנה. בצד של השמחים או בצד השני. כמובן, כל הנכתב הוא רק לדעתי האישית וכו' ואין בכך משום מתן ייעוץ וכו', אך כך נראה לעניות דעתי.

ומה יהיה עם הקבלנים? ומי ירכוש מהם את הפרוייקטים הענקיים והריקים? ומאיפה הבנקים יקבלו חזרה את הלוואות הענק שנתנו להם? אל דאגה להם, הם מספיק מקושרים וכבר ימצאו אוזן קשבת ותירוצים מדוע המדינה צריכה לממן אותם (ואז באמת יהיה כדאי לרכוש מהם – אך זה הליך ארוך ומוסבך), מי שדאג להם כאשר הם מצצו לכם את הדם, הוא ידאג להם עכשיו שלא יקרסו יותר מידי.

לגור בדימונה

השבוע התכנסה (לראשונה) וועדת השרים לענייני דיור ותחבורה, או בשם המקוצר "קבינט הדיור", מדובר בגוף שעומד בראשו ראש הממשלה וחברים בו השרים הרלוונטיים: אוצר, שיכון תחבורה וכו'.
הקבינט החליט שורת החלטות שאינן מעשיות או אמורות לחולל תמורה מיוחדת, כמו למשל החלטה על הגברת שיווק הדירות ליעד של 90,000 דירות לשנה, היעד הזה חסר כל תוחלת לאור מגמת אי השתתפות הקבלנים במכרזים (רק השבוע חזרו מספר מכרזים ללא קונה ובשבוע הקרוב אמורים לחזור עוד כמה), אם המדינה לא תעשה משהו מעשי, אפשר לשווק ולשווק ללא תועלת וללא תוחלת, והתמכרתם ואין קונה.
אך החלטה אחרת של הקבינט היא זו שתפסה את הכותרות: להעניק 50,000 ₪ גם לרוכשי יד שניה בפריפריה (רוכשים מקבלן מקבלים כבר היום סכומים גדולים בהרבה). על מנת לוודא שהכסף מגיע רק לעניים שקונים את הדירות הזולות ביותר, הגביל הקבינט את המענקים רק לרוכשי דירות עד מחיר של 600,000 ₪.
עד כאן נשמע נפלא, סוף סוף מישהו עושה צדק עם העניים ביותר שרוכשים את הדירות העניות ביותר, אלא שלעניות דעתי ההחלטה לוקה בחמישה: גם אין תקנות ביצוע מעשיות כך שהביצוע יכול לארוך חודשים, גם הסכום שהוקצב לכך –מאה מיליון ₪ - הוא לעג לרש במונחים של ממשלה והוא יספיק רק לאלפיים משפחות כשיש לנו מעל מאה אלף משפחות חסרות דיור, גם הסכום של המענק נמוך מידי, גם צריך מנגנון להבטיח שהמענקים לא יביאו דווקא לעליית הביקוש ולעליית מחירים, וגם ובעיקר הסכום של הרכישה – עד 600,000 ₪ - הוא לא הוגן, צריך לקבוע רף קצת יותר הגיוני של נגיד מיליון ₪, אגב, מי שהגה את התכנית היה בשעתו השר ליצמן והוא קבע רף של 700,000 ₪ ומאז כידוע המחירים זינקו בעשרים אחוזים לפחות.
לא ציפינו לרגע מהתקשורת החילונית לפרגון כלפי השר הכי החרדי, אך חשבנו שהביקורת תהיה במיקום הענייני, מהסיבות שהבאנו או אחרות. ואולם הם בחרו לתקוף את השר כאילו הוא מטיב רק עם חרדים. כך למשל הכותרת הראשית בעיתון הכלכלי החשוב ביותר: "המהלך הראשון של קבינט הדיור: מענק רכישת דירה מותאם לחרדים", בגוף הכתבה נטען כי מירב הדירות במחיר של פחות מ600,000 ₪ נמצאות בערים עם ריכוז חרדי משמעותי. להשלמת הטיעון מובאת טבלה תחת הכותרת "היכן נמכרו השנה דירות במחירים הללו", עם ציור של אדם חרדי על רקע שחור ומפחיד (השיטה מוכרת, גם הגרפיקה, רק להאריך טיפה את האף וזה יהיה ממש העתק מושלם) – במטרה להדגיש את מסקנת הטבלה המצורפת.
אלא שעיון קל בטבלה מלמד אותנו כמה דברים מעניינים: ראשית, בירושלים – לפי הטבלה - נמכרו 213 דירות במחיר פחות מ600,000 ₪. תראו לי דירה אחת, לא 213, עם מחיר כזה בירושלים, דמי תיווך מובטחים, אני בדקתי במערכת של רשות המסים וכמובן לא נמכרה אפילו דירה אחת כזו, העיקר להסית.
אך מה שהכי מעניין בטבלה הזו, היא כי העיר שמכרה הכי הרבה דירות זולות כאלו, פי כמה מכל עיר אחרת, היא באר שבע, שם כידוע אין ריכוז חרדי, בוודאי לא שום קהילה חרדית שגולדקנופף אמור לדאוג לה, אבל את מי מעניינים העובדות אם אפשר לתקוף את החרדים.
ההסתה גררה כמובן את גדולי "ידידינו" להגיב בהתאם, הבוטה ביותר היה אלקין, שידע היטיב להתחנף לחרדים בבחירות לעיריית ירושלים ולקבל אלפי קולות מהם: "למענק ברכישת דירה שהותאם רק לרשויות חרדיות פתאום יש כסף. ‏חבל ששכחתם שיש עוד ציבורים במדינה" לא ידענו שבאר שבע וחיפה הן רשויות חרדיות, לתשומת לב ראשי המפלגות לקראת הבחירות המוניציפליות הקרובות.
אך מילא, "הם" תמיד יתקיפו אותנו על מה שנעשה או שלא נעשה, ההפתעה הגדולה דווקא מגיעה מבפנים, אנשים רבים בתוכנו, רבים מידי, סבורים כי המהלך של גולדקנופף נתפר אך ורק לצרכי חסידי גור הרוכשים דירות בערד ובדימונה, וזה כואב פעמיים.
פעם ראשונה כי מותר לאיש ציבור לבצע מהלכים שיסייעו לקהל בוחריו, כל זמן שזה במסגרת החוק וכללי מינהל תקין וחשוף לכל. רק בשבוע שעבר העבירו סמוטריץ וסטרוק החלטת ממשלה אשר משמעותה רבבות דירות חדשות ביו"ש כן ירבו (ויתנו לנו גם משהו מזה), זה טבעי ומבורך, בכל מקרה לא מתאים ליהודים חרדים להתבטא ולחשוב כמו"הם".
ופעם שנייה זה מעצבן כי זה פשוט לא נכון: מי שייהנו מהמענקים הללו (אם בכלל יתקיימו) יהיו כלל תושבי המדינה, וכל הציבור החרדי, וכן, גם כמה חסידי גור בדימונה וערד.
חיפוש קל במערכות לחיפוש דירות, מעלה את הערים הבאות שבכל אחת מהן יש הרבה הצעות לדירות במחיר זה (כולל דירות 2 חדרים – שמעתי באוזני ממרן בעל "איילת השחר" שיותר מכך זה בגדר מותרות), רשימה חלקית בלבד:
ערים חילוניות מובהקות: אילת, אשקלון, מגדל העמק, וכמובן באר שבע עם ים של הצעות.
ערים מעורבות לציבור הליטאי וע"מ: עפולה (בעיר בעיקר), ירוחם, נוף הגליל, בית שאן ועוד.
ערים מעורבות לציבור החסידי: חיפה, עפולה (לויזניץ), טבריה (למטה) ועוד.
וכן, יש שתי ערים עם רוב חילוני מובהק: ערד ודימונה, שיש בהם קהילה של גור. מי שמפריע לו שגם הם ייהנו מכך צריך לשאול את עצמו לקראת בין המצרים איכה הגיע למצב כזה, ולתקן את מידותיו.
מצוקת הדיור לא תיפתר בשנאת חינם פנים חרדית, הבה לא נרד לרמה של"הם".
כמה מילים על דימונה: העיר נפלאה ומתגוררים בה מאות משפחות חרדיות, רובן אגב לא חסידי גור אלא מעדות המזרח המתגוררים בקריה החרדית בדימונה, הסיבה שלא ידעתם על קיומה, היא משום שמייסדה הרב יעקב חמד הוא איש נחבא אל הכלים, ומנהל בשקט ובהצלחה כולל ענק ומוסדות חינוך לבנים ובנות עם אלפי ילדים, המפרנסים יפה מאוד את הקהילה החרדית של דימונה וגם זו של ירוחם השכנה.
יש בדימונה אפשרות להשיג דירות זולות, ואם מישהו רוצה לבוא לגור (לא להשקיע, זה ממש חב לאחרינא) הוא מוזמן. בינתיים רק חסידי גור הם החלוצים בראש המחנה שמוכנים לשבור את המחסום הרגשי ולהגיע לכאן, בדיוק כפי שהם היו הראשונים (והיחידים במגזר החסידי) שהגיעו לנגב, וכן לגליל, לאשדוד ולבית שמש ועוד.
מכרז שפורסם לאחרונה עם 1200 דירות, רובן בהגרלה, אמור היה לשנות את כל מערך הציבור החרדי בדימונה, ולספק מאות דירות במחירים זולים במיוחד, אך לצערנו המכרז חזר השבוע (כמו מכרזים נוספים), שום קבלן לא הסכים לרכוש את המגרש ולהתחייב למחירים הזולים מידי, דווקא הנושא הזה הוא שאמור להדיר שינה מעיני משרד השיכון, והם אכן שוקדים על תכניות מעניינות שנשמע עליהן בשבועות הקרובים.
ולסיום, חזרה למסע ההסתה ולבאר שבע, עם תובנה מקורית:
ייתכן שכדאי לשקול לאמץ את העיר באר שבע, עם דגש על שכונה ד', כעיר עתיד לצעירים חרדים.
הייתי בשבוע האחרון בבאר שבע במסגרת מכרזים על דירות במחירים שבין 400,000-600,000 ₪ (הצעות מעניינות, מאוד, – למי שיפנה במייל), ביקרתי בלמעלה מעשר דירות וחשבתי לעצמי: מה צריך לקרות כדי שהציבור החרדי יגיע לכאן, לגור ולא רק להשקיע.
המיקום אופטימלי: פחות משעה מבית שמש עם מערך רכבות קבוע ופעיל, קירבה לריכוזים חרדים קיימים, מאות דירות בשכונה ד' (בה ביקרתי) שייכות ממילא לחרדים, בתי כנסת ענקיים ריקים וממתינים לנו, האוכלוסיה ענייה מאוד ומורכבת בעיקר מבבושקות רוסיות זקנות שישמחו לפגוש שכנים צעירים, והכי חשוב: מחירים זולים במיוחד ומבחר גדול מאוד של דירות במחירים הללו.
אולי בעקבות המענקים כדאי לארגן את הציבור החרדי שיגיע למקום באופן מאורגן ונוכל ליהנות מדירות זולות במיוחד.
אם זה יקרה, ההסתה הפעם תהיה בעזרת השם צודקת: באר שבע תהיה אכן עיר עם ריכוז חרדי.





.
ויהי אחר ההגרלה



בשבוע שעבר נקראתי ללשכתו של אחד מגדולי ראשי הישיבות בעולם התורה הליטאי, הנושא על ליבו וכתפיו את משא הדור בפרט בענייני הוצאות הנישואין והדיור. לאחר שקיבל הסבר מפורט על כל נושא ההגרלות והיכן זה אוחז היום, האיר את עיני בנקודה שלא חשבתי עליה, ושוב פעם זכיתי לראות כמה גדולים עיני חכמים וכמה דעת בעלי בתים שלנו הפוכה מדעת תורה.

לדבריו, ההתמקדות בהגרלות הייתה מצויינת לשעתה והתאימה לשנים הראשונות שלה, כמעט כולם זכו בדירה בהנחה משמעותית ובמחיר מוזל במיוחד, אלפים רכשו דירות בבית שמש ובני ברק בפחות ממיליון ₪ ובחריש ועוד – אפילו חצי מכך, את הדירה קיבלו תוך שנתיים שלוש, עם משכנתא של תשעים אחוזים ומעלה, אין יותר טוב מזה.

כל זה נגמר, בהגרלה האחרונה היו רק שני מקומות עם מחירים של פחות ממיליון (צפת וקצרין), בכל ההגרלות סיכויי הזכייה לא היו גבוהים, וגם מי שזכה עומד להמתין עוד שנים רבות עד שיחזיק את המפתח לדירה. אמנם יש רווח פוטנציאלי גדול בחלק מהזכיות אך יקח זמן רב לממש את הרווח.

וגם החלק הזה (של הרווח) עומד להשתנות בקרוב: בהגרלות הבאות רוב הדירות תהיינה עם "מקדם הצמדה קבוע" של עשר אחוז פלוס לעומת שלוש וחצי היום, מדובר בהגבלה של שורת הרווח יזומה בידי משרד השיכון על מנת שלא נתעשר יותר מידי, והוא לוקח בחשבון את עליית המחירים בערך. כמובן אין אפשרות עדיין לדעת כמה ואיך ישפיעו המספרים החדרים אך ברור כי הרווח של הזוכים עומד להיחתך בגסות, בהגרלה הבאה עדיין יהיו רבים שיעשו קידוש על הזכייה בפתח תקוה, אבל כבר בלי הערינג וגאלער.

בנוסף, התחזית שלי: ההגרלות הבאות תהיינה כנראה רזות יותר ודלילות יותר. אין לי רוח הקודש וגם לא קשרים במשרד השיכון (טוב, אולי קצת, אבל זה לא המקור), פשוט כל אחד יכול להיכנס לאתר של רמ"י ולראות כי אין כמעט מכרזים רציניים כעת, מכרזים טובים במיוחד לציבור החרדי ,כמו טבריה ועכו, הוקפאו מסיבות שונות, מכרזים רבים מספור חוזרים ללא שיש אפילו מציע אחד. כל זה מביא למסקנה פשוטה: אם אין היום זכיות רבות במכרזים, זה אומר שההגרלה הבאה תיראה כמו אחד שעבר קיצור קיבה, הוא עדיין גדול וענקי אבל אין הרבה בפנים ורק השלייקעס מחזיקים אותו...

בקיצור: ההגרלות של מחיר למשתכן הם עדיין מציאה אבל לא כמו פעם.

וכאן, אחרי שראש הישיבה שמע את כל הסקירה, שאלות נשאלו ותשובות ניתנו לאחר בדיקה יסודית, נענה ראש הישיבה, כי ישנו היבט נוסף שיש לתת עליו את הדעת בבואנו להמליץ על הדרך ילכו בה המוני בית ישראל, והוא ההיבט הרוחני הכרוך במגורים משותפים עם אחינו הטועים והתועים, לא כל משפחה של אברך מתאימה למגורים מעורבים במחיצת הסיטרא אחרא, זוהי נקודה רגישה ותמיד יש החשש שמא יהפוך ממשפיע למושפע.

אני מכיר את ההתלבטות הזו בקשר למתחרדים השונים, אשר בחלקן זכיתי ליטול חלק ולסייע בהבאת אברכים ולתהליך ההתחרדות, וראיתי לגדולי ישראל שלא חששו, ובתנאים מסויימים אף עודדו אברכים לגור במקומות מרוחקים ולהביא את אור התורה למטה מעשרה טפחים, אלא שלדברי ראש הישיבה שם ההכרעה קלה בהרבה מכמה סיבות:

ההבדל הראשון הוא בחירת השכנים, כשאתה רוכש דירה בעפולה או טבריה אתה בודק את השכנים ויודע פחות או יותר במי מדובר, ואתה מחליט אם זה מתאים לאופי שלך (או בנך) לגור במקום כזה עד שהמקום יתפתח. בהגרלות כל אחד יכול לגור בכל מקום, בין אם הוא מתאים לגור ליד חילוני ובין אם הוא (החילוני) מתאים לגור ליד חרדי.

ההבדל השני הוא בתהליך, במתחרדים התהליך הוא פשוט: זוג חרדי מגיע לגור ברחוב יל"ג בחיפה, אחרי חודש עוד אחד ותוך שנתיים הרחוב צוהל מילדים חרדים. השכנים המבוגרים, שמחים שיש להם אפשרות למכור במחיר יקר יותר לחרדים ולעבור למקום מרווח יותר וכולם מרוצים. בהגרלות לא ברור שהשכן הצעיר בכלל מתכנן למכור, וגם אם ירצה ייקח שנים עד שיוכל לעשות זאת בשל המגבלה החוקית ובינתיים הוא ינאץ לך את השבת.

וההבדל השלישי, והוא החשוב מכולם: כל זמן שמדובר בהבדלים גדולים במחיר, הכל שווה. הרוגע הנפשי של הרווחה הכלכלית שווה את האי נעימות שנגרמת מידי פעם מהשכנים שטרם טעמו טעם תורה, והקושי לשלם משכנתא של עוד כמה אלפים תוציא מהר יותר את הראש והאברך מהלימוד מאשר העין הצרה של השכן ממול, תשאלו את אברכי חריש כמה הם גדלים בתורה למרות, ואולי בגלל, ההתנכלויות של חלק מזערי מהשכנים.

אבל, מסביר הראש ישיבה, כאשר ההגרלות פחות רווחיות מפעם ולעומת זאת המחירים יורדים ויורדים (כפי שצפינו כאן לפני שנה, ועכשיו אנחנו צופים שזו רק ההתחלה – המחירים עוד יירדו עוד ועוד) כדאי להתחיל לחשוב אולי לשנות את כיוון החשיבה לכיוון של רכישה מרוכזת דווקא בפרוייקטים חרדים לחלוטין, כפי שנהגו עד ההגרלות. כמובן, לא להפסיק להשתתף בהגרלות ומי שזכה – לא משנה איפה – שיודה לקב"ה ויממש את הזכייה, אך מי שלא זכה כדאי להתחיל לשקול רכישה אחרת.

והשעה כשרה לכך!

משום שיש כאן במקביל תהליך נוסף, המתרחש מתחת לפני השטח, אך תוצאותיו מורגשים היטיב על פני השטח: המחירים יורדים ויורדים בקצב מהיר בהרבה מכפי שאנחנו חושבים ורואים. קבלנים כאמור לא מתמודדים כבר במכרזים, רוב המכרזים חוזרים מחוסר עניין לציבור וקבלנים תקועים עם רבבות דירות ממכרזים שכבר זכו בהן, עקב חוסר ציבור לעניין, עם כאלו ריביות רצחניות אין מספיק ציבור לרכישת כזה מלאי של דירות.

והקבלנים תקועים. מאות קבלנים זכו במכרזים בזמן השיא ועכשיו אין להם מה לעשות עם הסחורה הלא מבוקשת. הם נטלו הלוואות (ריבית רצחנית כבר אמרנו?) והמגרשים הופכים אט אט מנכסים מלהיבים לנטל כבד מנשוא.

וכאן מגיע הציבור החרדי, הכח שלנו (מעבר לסייעתא דשמיא כמובן) הוא האחדות שלנו, ראינו את זה עכשיו בחרם מול אנג'ל, אשר בלי קשר להצדקה של החרם אין ספק כי הוא הוכיח את היכולת הכלכלית של הציבור החרדי. אנחנו יכולים להגיע לקבלנים ופשוט לרכוש מהם פרוייקטים שלמים במחירים טובים, אמנם לא מחירים שלפני שנתיים – זה כבר לא יחזור על עצמו לעולם, אך בהחלט מחירים שלפני חודשיים לא חלמנו עליהם.

סנונית ראשונה ראינו בנתיבות, בשבוע שעבר הוזמנתי לכנס חשוב ביותר של רבני וראשי הקהילות בעיר התורה והקבלה, את הכנס יזם אחד ממנהלי הקהילה, (יהודי יקר המחזיק מאות אברכים ותלמידי תשב"ר בלי לקחת שקל מהמדינה, לצערי הוא חפץ בעילום שמו ואני מכבד את בקשתו) אשר קלט את הפוטנציאל הטמון ומוליך מהלך מול קבלן מקומי לרכישת מאות דירות במחירים מוזלים תוך השקעה של מיליונים אותם השיג מפילנטרופים חרדים עימם הוא בקשר.

התרגשתי מאוד לדבר באסיפה כאשר נוכחים בה גדולי הדור כמו מרן הגר"א לוי חבר מועצג"ת וכן המרא דאתרא הגר"מ מונטג שליט"א ועוד רבנים וראשי ישיבות. בדבריי תיארתי את התהליך ואת ייחודיותה של נתיבות כעיר לא רחוקה מידי – לא מבני ברק ולא מהתורה של בני ברק, היום הזה – שבו אפשר יהיה לרכוש דירה במחיר מוזל בשכונה חרדית לחלוטין של לכתחילה – הוא יום חג עבור הציבור החרדי, ומהנגב יתחיל תהליך שיימשך לכל הארץ בעזרת השם יתברך.


בשבוע שעבר כתבתי כאן בעניין טריא והקשיים שעימם היא מתמודדת, הדברים יצאו מגבולות הציבור החרדי והגיעו רחוק וגבוה הרבה מעבר למה שהעליתי על דעתי.

אני מבקש להעמיד דברים על דיוקם במספר נקודות שכנראה עקב הפאניקה לא הובנו כראוי:

1) לא כתבתי שיש חשש כלשהו לכספי המשקיעים בשום אופן ובשום שלב. חברת טריא ידועה במדיניות של אי הוצאת אחוז אחד מהההלוואה בטרם סודרו מאה אחוז מהבטוחות, היא גם לא מעלימה עיין מדברים שאינם חוקיים כפי שניתן היה להבין. בקיצור: המשקיעים תירגעו.

2) הציבור החרדי חש הכרת הטוב עצומה לטריא שהצילה אין ספור קבוצות רכישה בעידן שאיש לא הסכים להעיף מבט עליהן. לא משנה מה תהיינה תוצאות ההליך הנוכחי – שחף ארליך וצוותו – הציבור החרדי יודע להכיר טובה, נזכור חסדכם לעד.

3) בימים אלו נעשים מאמצי על (שלא ידעתי עליהם) ע"י אנשים שונים להסדיר את המימון לקבוצות שצריכות אותו.

4) במקביל, הרעיון של טריא חרדי ומקורות מימון חילופיים לקבוצות חדשות – קורם עור וגידים. תודה לכולם.

האם מחיר למשתכן באמת שווה? (יוצאים מהקונספציה)​


לפני כמה שבועות שלחתי מייל לוחמני

בו הסברתי שכדאי לצאת מהקונספציה

ולהתחיל לחשוב בגדול במקום להיתפס לכסף קטן.

המייל הזה זכה למאות רבות של תגובות,

עד כדי כך שמישהו כתב לי שהוא עומד להדפיס את המייל הזה

ולתלות אותו על הקיר אצלו במשרד :)

הרבה מהתגובות התייחסו לאחת הדוגמאות שנתתי באותו מייל,

אני מצטט:


אני פוגש כאלה שלא קונים דירה

כי הם חוששים לאבד את הזכאות למחיר למשתכן.

צאו מהקונספציה!...

ואנשים שאלו אותי

מה? מחיר למשתכן זה הדבר הכי רווחי שיש?

בואו נצא לחישוב קטן.

זוכי דירה בהנחה (מחיר למשתכן בכובעו המעודכן)

מקבלים הנחה של עד 300 אלף ש"ח עבור הדירה.

גם אם זכיתם מיד אחרי שנרשמתם להגרלה

לוקח בממוצע כ-5 שנים מרגע הזכיה ועד האכלוס.

שכירות של יחידת דיור ל-5 שנים

במחיר ממוצע של 3,500 ש"ח לחודש

יוצא 210,000 ש"ח.

עליית מדד תשומות הבניה ב-5 שנים

מוערך בעוד כמה עשרות אלפי שקלים.


כניסה לדירה חדשה -

חיבורי חשמל, מים וגז.

התקנת סורגים ומזגנים

והגענו לעוד כמה עשרות אלפי ש"ח.

לסיכום, הרווח הסופי האמיתי מהזכיה הגדולה

יהיה משהו כמו 40,000 ש"ח במקרה הטוב.

נו, לא מציאה גדולה…


הבעיה הגדולה יותר היא

שאנשים בדרך כלל לא זוכים מיד

ומתעכבים עם רכישת דירה

כי הם בונים על זכיה במחיר למשתכן.

לפעמים לוקח גם שנתיים ושלוש

עד שזוכים בהגרלה

ועליית מחירי הדירות בשנתיים היא הרבה יותר מארבעים אלף ש"ח,

כך שהזכיה הגדולה הזו - היא בעצם הפסד.

בחישוב פשוט מדובר על הפסד ממוצע של יותר מ-100,000 ש"ח.

הרווח העיקרי של מחיר למשתכן

הוא בכך שיש אפשרות לקחת משכנתא של עד 90%,

וכך זוגות יכולים לקנות דירה גם עם הון עצמי נמוך.

למעשה, מה נכון לעשות?

אם החלטתם שאתם כן מנסים את מזלכם במחיר למשתכן,

קבעו יעד של כמה חודשים שבהם אתם נרשמים להגרלות.

במידה ולא זכיתם כשמגיע התאריך שקבעתם

אתם פשוט מתחילים לחפש דירה לרכישה מיידית.

תגשימו את היעדים שלכם

ואל תתנו לשום דבר בדרך לעצור אתכם!

אהרן סלומון​

    • נעול
    1K
  • בס"ד





    רבת את ריבם ברמה ה'​



    פרסומי ניסא



    לפני שבע שנים יצא משרד השיכון במסע פרסום אגרסיבי בציבור הכללי, מודעות בכל צומת קראו לציבור הצעירים לרכוש דירה בשכונה המתוכננת "נווה שמיר", בפרסומות פורטו כל היתרונות של גן העדן העתידי, כולל קירבה לירושלים והמרכז. הכל היה שם במודעות, מלבד דבר אחד:

    בשום מודעה לא פורט באיזה עיר נמצאת השכונה הנפלאה הזו.

    בתקשורת פורסם אז תחקיר בשם "שכונה בהסוואה", בו תאר העיתונאי עקיבא וייס, איך יצא בעקבות הפרסומות לחפש אחר השכונה המובטחת, וכמה קשה היה לגלות את העובדה הפשוטה שהשכונה לא נמצאת בוואדי ערה או בעוטף עזה, אלא בעיר המרכזית בית שמש.

    אז למה התאמצו כל כך להסתיר את העיר? התשובה ברורה: מדינת ישראל מימנה בעשרות מיליונים מסע תעמולה שמטרתו להכריז: כאן לא יהיה בית שמש, כשהכוונה היא שכאן לא יהיו חרדים.

    באותה כתבה הוא ראיין גם אותי, הסברתי שם כי מדובר באחיזת עיניים וצפיתי כי בסופו של דבר, השכונה תהיה חרדית ברובה, מהסיבה הפשוטה שלחרדים אין לאן ללכת.

    אמנם, ראש העיר החרדי דאז הוכרח לתת יד למהלך הזה (הוא הסביר לי בשיחות פרטיות מי ולמה, אבל זה לא לפרסום). משום שבאותה תקופה עדיין האמינו כי העיר חריש (זה החריש היחיד להיום, אני מבטיח. בין מאות האנשים שהגיבו על הטור שבוע שעבר היו כאלו שטענו שאני אובססיבי לעיר הזו, תביאו לי עיר אחרת במרכז במחירים כאלו ואחליף את האובססיביות) תהיה חרדית. היה בכך היגיון מסוים, גם אם מצמרר: קחו עשרים אלף דירות בחריש ותשחררו את רמה ה' בבית שמש ואת כל המקומות המעורבים. בסוף גם גנבו מאיתנו את הסחורה וגם דורשים מאתנו את התשלום בעבורה.



    רעות שבעה נפשי




    המציאות כמובן הייתה כפי שצפינו: בעקבות פעילות ועד הדיור החרדי נרשמו אלפים וזכו כאלף בהגרלות, הקבלנים החילונים נבהלו לגלות כי כנסי הרוכשים שלהם נראים כמו כינוסים של "דירשו" והכיוון היה ברור.

    כאן הראתה לנו המדינה בדיוק מה הם חושבים עלינו: משרד השיכון (בשליטת כחלון, גם הטובים שבהם לא אוהבים אותנו יותר מידי) פרסם, כי כל זוכה יוכל להמיר את זכייתו בדירה ברמה ד'. זה המקום היחיד בארץ – וכנראה גם בעולם – בו נעשה טרנספר כזה כלפי יהודים. העירייה הפעילה מטה מושקע עם מוקדניות שהפעילו לחצים אדירים על כל חרדי שיחליף את זכייתו.

    אך ברוך השם, פרסומים במימון של יהודים טובים הביאו את הציבור להבין כי עדיף להישאר עם הזכייה של רמה ה'. ואכן, העירייה פרסמה את הצלחת המבצע: כמעט מאה משפחות (אוי כמה הם מתחרטים) הסכימו לעבור לד'. הם שכחו רק להוסיף כי 700 אחרים סרבו לעשות זאת...

    וה700 הללו, קיבלו ומקבלים את דירותיהם, והם צריכים ויצטרכו המון בתי כנסת ומוסדות חינוך. אך כאן מגיע השלב השלישי של הרדיפה: העירייה הודיעה באופן רשמי ובראיונות פומביים, כי לא יינתן מאומה לציבור החרדי, על מנת להרחיק את החרדים מהשכונה. טוב, לא נתרגם את זה לגרמנית.



    תיכון בית תפילתי



    החרדים, כמו סביהם באשכנז ובספרד, לא הרימו ידיים – תרתי משמע. מצד אחד, לא נהגו בשום אלימות, אפילו יריקה אחת לא הייתה. למרות שהם חטפו וחוטפים אלימות נוראה ביותר משכניהם ובחסות שלטון החוק (שוטר שמתגורר בשכונה הוא מראשי האלימים, פיזית). ומצד שני, המשיכו להפיץ את האור, עוד ועוד בתי כנסת נפתחו, בדירות שכורות ובעלויות אדירות. וזאת משום שבית הכנסת הענק שנבנה בכניסה לשכונה, ניתן ע"י העירייה לקבוצה דלת חברים, העיקר שאינם חרדים. על מנת לעקוף את החוק והנוהל, ניתן להם לפלוש למבנה ללא הקצאה מסודרת, תוך שצמרת העירייה מגיעה לחגיגות במקום.



    חומות מגדליי



    לפני כשנה הזמינה אותי ראשת העיר ללשכתה, ובמשך שעה שלימה ניסתה לשכנע כי החרדים יעברו למקום אחר. ככה פשוט וברור.

    לשיבחה ייאמר כי פיה וליבה שווים, היא אומרת שהיא לא רוצה חרדים וגם עושה הכל כדי שיילכו. לטענתה, ילדיה וילדי בני גילה מתחתנים ואינם יכולים לרכוש בעיר דירה, משום שאינם מעוניינים לגור ליד חרדים.

    הסברתי לה כי גם לי ולחבריי יש ילדים שהתחתנו בבית שמש, וגם הם רוצים לגור בעיר הולדתם. אלא שלנו – בניגוד אליהם – אין לאן ללכת. כשאני יושב עם דהרי (הסרוג של קרית גת) או קשת (הסרוג של העיר שהבטחתי לא להזכירה כאן) או סרוגים וחילונים אחרים, הם אומרים או מרמזים: "יש לכם את כל בית שמש, תישארו שם" אז נשארנו. אלעד נגמרה קריית גת טרם החלה, והתנחלויות והר יונה ועפולה לא נחשב שנותנים לנו, אנחנו אלה שעושים להם טובה ומגינים עליהם מהערבים. בקיצור המדינה לא נותנת לנו לאן ללכת, אז אנחנו כאן.

    אגב, להם יש עדיין את רוב העיר. כולל כל חלקי הוותיקה ותכניות פינוי בינוי ענקיות שמקודמות בה, וכולל רמות נוספות, בית שמש היא בלתי מוגבלת כמעט ויש בה מקום לכווולם.

    מלבד זאת, אנו מעולם לא ביקשנו שאחרים לא יגורו במקומות שלנו. כל אחד מהתושבים הדתיים או החילוניים של רמה ה' (ובכל רמה) הוא אורח כבוד בכל בית כנסת חרדי בו רק יחפוץ להיכנס. כל יהודי רצוי בכל מקום. אם אנשים החליטו שאינם מוכנים להתגורר בשכונה שיש בה גם חרדים – זו לא סיבה שאנחנו נתנצל ונחזור לגור בחניונים תת קרקעיים.



    נקבצו עליי



    בראותם כי כלום לא עוזר נגד הציבור החרדי, החליטו ללכת למהלך רביעי שמתרחש ממש בימים אלו:

    בעוד עם ישראל כולו שרוי במצב מלחמה ומחפשים את המאחד בינינו כנגד האויב, יש בעיריית בית שמש מי שחושב/ת שזו הזדמנות לפתור את "בעיית" החרדים ברמה ה' לאחר שכל הניסיונות הקודמים כשלו.

    העירייה פרסמה מודעה קטנטנה במינימום שהחוק מחייב, בה מסופר כי היא שוקלת להקצות 3.5 דונם לעמותה פלונית, וכי המועד האחרון להגשת התנגדויות הוא בכ"ג כסליו, זהו. מודעות מסוג זה מפרסמות כל העיריות כל הזמן. איש לא היה אמור לשים לב לכך, והכל היה אמור לעבור בשלום.

    אילו התכנית הזו הייתה מצליחה, היינו מתעוררים השבוע למציאות חדשה לחלוטין. המוסד הזה הוא אולפנה של בנות לא חרדיות. 3.5 דונם זה חצי רחוב, והעירייה הייתה מרוויחה מכל הצדדים: גם עניין חינוכי שיגרום לחרדים בעיה. וגם ובעיקר: לראש העיר הבא, שכנראה יהיה חרדי, לא יהיו כבר שטחים לחלק לציבור החרדי והם יישארו בדירות עד שיבינו את הרמז.

    אבל שומר ישראל דאג שכמה אברכים צדיקים מהשכונה שמו ליבם למודעה, הבינו את האיום והמהלך המתוחכם ונכנסו לפעולה. כבר בשבוע שעבר נערכה אסיפה, הוקם וועד לטפל בעניין על מנת להגיש התנגדות מסודרת.

    באסיפה הסברתי לציבור, כי כמו בפרשת השבוע יש להתכונן בדורון תפילה ומלחמה. כעו"ד אעשה בלי נדר ככל יכולתי בעניין, כולל – אם יורוני הרבנים שליט"א - עתירה לביהמ"ש כנגד המחטף הבלתי חוקי בתקופת בחירות ומלחמה.



    חשוף זרוע קדשיך



    אך היכולת של עו"ד היא מאוד מוגבלת. השופטים הם גם בני אדם ואזרחי המדינה, והם עשויים להיות מושפעים מהרוח האנטי חרדית הנושבת ברחוב. כל מי שחי את הרחוב הלא חרדי יודע על מה אני מדבר: רוח שקטה מתחת השולחן, העומדת להפוך לרוח סערה ביום שאחרי המלחמה. ההסתה כלפי הציבור החרדי עומדת לעלות למפלסים שטרם היכרנו, וזה עלול להשפיע על ביהמ"ש שגם ככה לא בדיוק בצד שלנו.

    אך הדרך העיקרית להיאבק בכך, היא בתפילה וריבוי אור. בעניין חנוכה ידועים דברי הגמרא כי נר אחד חזק יותר מטונות של פשתן ריק ונבוב.

    עוד משפחה ועוד משפחה, עוד שטיבל ועוד חיידר, עד שגם אחרוני המסיתים יבינו כי עתיד השכונה הוכרע כבר מזמן, וכי אנחנו לא הולכים לשום מקום. אם הם רוצים להתגורר לצד הציבור החרדי נשמח מאוד להיות שכנים נפלאים.
    מצורף טור שפרסמתי היום במרכז העניינים, זווית מקורית על מחירי הדירות.

    בג"ץ ומחירי הדירות



    הנושא הבוער ביותר הוא מחירי הדיור, עם דגש על הציבור החרדי, מחירי הדירות מאמירים עוד ועוד, עד שאפילו הירידה המסתמנת לא תוכל להחזיר אחורה את מחירי הדירות שהגיעו לממדים בלתי אפשריים עבור משפחה ממוצעת בישראל.

    מי אשם בעליית מחירי הדיור?

    האשמים, כמו תמיד, הם רבים והם משתנים בהתאם לפוזיציה של המאשים, אנשי השמאל יזכירו את ראש הממשלה נתניהו, ששלט כאן שנות דור והיה בידיו לשנות את המציאות, אנשי הימין יאשימו את ממשלות השמאל שזרקו בשעתו את אנשי "ישראל השנייה" לחולות הנגב והררי הגליל, וכשהדור הצעיר רוצה לעבור למרכז הוא לא יכול.

    אלו גם אלו צודקים, אבל יש כאן שחקן ראשי, שלמרות חלקו הגדול בעליית מחירי הדירות, הצליח לחמוק מביקורת משמעותית בעניין, מדובר כמובן בבג"ץ, אשר כמו תמיד, אחראי רק על השקפת העולם מבלי לחשוב שנייה אחרת על תוצאות פסיקותיו. סמכות על ללא אחריות מינימלית.

    שתי עתירות ששינו את פני הדיור בארץ.

    במאמר זה, ננסה, על קצה המזלג, להסיר את הוילון הכבד ולהאיר שתי פינות, למרות שיש עוד, שבהן בג"ץ שם את עצמו במקום הממשלה, באחת מהן אף במקום הכנסת באופן תקדימי ותמוה, וביטל החלטות ממשלה, שהיו מביאות בוודאות לצינון עליית מחירי הדירות.

    מדובר בשני מקרים שטלטלו את המדינה בשעתו, לא רק בגלל התוצאה הקשה, אלא בעיקר בגלל התעוזה לבטל החלטות כשרות לחלוטין במחי פסק דין אחד. שני מקרים שונים ותוצאה אחת, המורגשת בכל בית בישראל עד היום במחירי המשכנתא שכל אחד משלם.



    המקרה הראשון: בג"ץ הקרקעות

    העתירה הראשונה, הייתה של קבוצת עמותות ואישים, אשר הבולטת שבהן היא תנועת "הקשת הדמוקרטית המזרחית", אשר הוקמה במסירות על ידי פעילים חברתיים מקרב עדות המזרח, עם כוונות הכי טובות, אבל הלכו צעד אחד יותר מידי ובסוף הזיקו לצאן מרעיתם. אך קודם כל הרקע לעתירה:

    כאשר חקלאי מקבל קרקע מהמדינה לעיבוד, היא איננה הופכת להיות שלו, אלא הוא רק זוכה בזכות (הגדולה) לעבד את הארץ הקדושה ולאכול מפריה. ומה קורה כאשר החקלאי מצליח להביא להפשרת הקרקע ולהפיכתה לבעלת אפשרות בניית דירות, מה שמייקר אותה עשרות ואלפי מונים? לפי החוק היבש והחתימות של החקלאים עצמם, הקרקע חוזרת למדינה והחלקאי לא זכאי לשום פיצוי.

    אבל הממשלה הבינה שבלי כסף שום דבר לא יעבוד, ושום חקלאי לא יוותר על הקרקעות שלו לבניית דירות אם לא ייתנו לו משהו, ולכן קבעה כי אם יצליח החקלאי להשביח את ייעוד הקרקע, יקבל שליש מהרווחים. עד כאן הכל לא טוב לא יפה ולא צודק, אבל זה מה יש, אם רוצים לבנות דירות צריך לשלם.



    טענה צודקת: תוצאה מעוותת



    אין ספק כי מדובר בהכרח לא נעים, לשלם לחקלאים, בד"כ עולים מאירופה, סכומים עצומים על קרקע שהיא כלל לא שלהם, אין ספק גם כי יש כאן אפלייה כלפי עולים ממרוקו ותימן, שעלו באותה שנה ונשלחו לדימונה ומגדל העמק, בד"כ המדינה אפילו לא מאפשרת להם למכור את דירת העמידר של הסבתא ע"ה. כנגד אפליה זו עתרו העותרים.

    וניצחו! בג"ץ, בהרכב מורחב, החליט, כבר בתחילת ההליך, לעצור את כל העברות הכספים, ובמישרין את הפשרת הקרקעות. בהמשך תיקבע ההחלטה כפסק דין מכונן, ראשון מיני רבים, שבו בג"ץ יעדיף תחושת שיוויון של מאה אחוז (רק תחושה, כי למעשה "הקשת" לא קיבלה, וגם לא ביקשה, שקל אחד מרווחי הקיבוצים אלא רק "גם לי גם לך לא יהיה"), גם במחיר של גרימת עיוות פי כמה וכמה כלפי הנפגעים לכאורה בעצמם.

    ומה קרה מאז? כצפוי, וכפי שניבאו אז כל האנליסטים הכלכליים (למשל הכותרת בגלובס 12/6/11 "החלטת בג"ץ תייקר את מחירי הנחלות ב20%") הקיבוצניקים החליטו כצפוי כי אם אין כסף אין יותר הפשרת קרקעות, אפילו לא להרחבת היישובים עצמם, ומה קורה שאין מספיק קרקעות זמינות לבנייה? המחירים של מה שנשאר עולה ועולה ועולה, העיקר שבג"ץ הראה מי כאן בעל הבית.



    חוק מס דירה שלישית, הוגן וכשר.



    הפעם השנייה הייתה עוד יותר מתסיסה, כאן כבר לא מדובר בביטול החלטת ממשלה ופקידיה, אלא בביטול חוק של הכנסת, מטעמים שלא נשמעו מעולם כדוגמתם. ומעשה שהיה כך נברא:

    השנה, 2015 שמאי הרכב ושר התקשורת לשעבר משה כחלון רץ לכנסת על טיקט של הוזלת מחירי הדירות, ואכן עם היבחרו החל בשורת צעדים, מחלקם אנחנו נהנים עד היום, כמו ההגרלות של מחיר למשתכן, ייקור מס רכישה, ועוד צעדים. הצעד המשמעותי ביותר שהוא חתר אליו, היה חקיקת חוק המטיל מס מיוחד על כל מי שמחזיק שלוש דירות ויותר. וזאת במטרה לגרום לאנשים למכור ולהציף את השוק ברבבות דירות לזוגות חסרי דירה, ומצד שני להרתיע משקיעים פוטנציאליים מלקנות עוד ועוד זהב נדל"ני. מס צודק, לכל הדעות. החוק עבר שלוש קריאות כדין, והיה ברור כי נפתח עידן חדש שבו המחירים מתחילים לרדת וכל זוג יכול להרשות לעצמו רכישת דירה.

    אלא שמפלגות השמאל (וגם קבוצת אנשי עסקים בעלי דירות רבות, בראשות ידידי צחי קווטינסקי) עתרו לבג"ץ כנגד החוק. מילא המשקיעים מובן, אף אחד לא אוהב לשלם מסים, בפרט לא משקיעי נדל"ן, אך מדוע מפלגות השמאל עתרו כנגדו? הרי החוק הזה הוא לכאורה מימוש המצע של השמאל: יותר מס על העשירים בשביל לתת לעניים, חזונו של קרל מרקס בהתגלמותו "דירה לכל פועל". התשובה כמובן פוליטית, אם מי שהעביר את החוק הוא ביבי חייבים להרוס את החגיגה, גם אם כל המצביעים יינזקו, תודה לך מפלגת מרצ ז"ל, נוחי על משכבך בשלום ונאמר אמן.



    בג"ץ משתמש בתקדים היסטורי



    איך עותרים כנגד חוק צודק שהתקבל כדת וכדין בשלוש קריאות בכנסת? כאן הוציא בג"ץ מהמגירה את מכונת היצירתיות הבלתי נגמרת, זו ההופכת טוב לרע וחושך לאור, והמכונה המציאה שיטה חדשה, שמעולם לא נוסתה קודם לכן בתולדות המדינה: פגם ב ה ל י ך החקיקה. כלומר, החוק ראוי, נחקק כדין, אך ההליך לחקיקתו היה פגום, ולכן עליו להתבטל.

    השופט סולברג (לא ברור מה עבר בראשו תחת הכיפה הסרוגה כאשר הצטרף לאחרוני הראדיקליים בשמאל כנגד ממשלת הימין, למתנחל מגוש עציון פתרונים. אולי צדקה השופטת דורנר שאמרה לי פעם כששאלתי מדוע אין שופט חרדי בבג"ץ: "כל מי שיבוא לכאן, מהר מאוד יחשוב כמונו") בבואו לבטל את החוק, לראשונה בהיסטוריה, משתמש עם עדויות חברי הכנסת (מהשמאל כמובן) על כך ש"לא הבינו על מה מצביעים", לדבריהם הרב משה גפני, יו"ר וועדת הכספים (מאז שהייתה וועדה וכל זמן שיהיו שם כספים, הוא שם) ניהל לדבריהם את הדיון מאוחר בלילה, כאשר הם כבר היו עייפים מלהבין את פרטי החוק. אמנם מדובר באחד החוקים היחידים שכל ילד מבין: מי שיש לו שלוש דירות הוא עשיר, ועשירים צריכים לשלם מס, אבל כנראה שהיגיון ובג"ץ לא תמיד ילכו יחדיו, ובג"ץ, ברוב קולות (דווקא השופט השמאל-קיצוני מאזוז היה נגד, לך תבין) קיבל את העתירות וביטל את החוק, תוך שהוא ממנה את עצמו, לראשונה, לא רק למחליף של הכנסת, אלא גם למפקח שלה, וכדברי סולברג עצמו בפסה"ד: " לא בביקורת על תוכנו של החוק עסקינן, אלא בפיקוח על הליכי חקיקתו".



    משוא פנים בביקורת שיפוטית



    הטענה על ההליך מקוממת במיוחד, לאור מה שכתבנו במאמר קודם, על המחטף של חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מאוחר בלילה, רגע לפני פיזור הכנסת, בלילה שח"כי הליכוד עסוקים בפריימריז, ברוב של 32-21 כלומר רוב מוחלט של חברי הכנסת כלל לא השתתפו בהצבעה. כל זה לא מונע מבג"ץ, מזה שני עשורים, מכח פרשנות מוגזמת לחוק זה, לטרלל את המדינה, ולבטל עשרות חוקי כנסת והחלטות ממשלה, תוך שיסוע העם ושיסוי חלקיו זה בזה. לקבל חוק יסוד ברוב מקרי תוך ניצול מצב פוליטי – זה בסדר, אבל תיקון לחוק המסים שאין חולק שהוא צודק אלא שלטענת הח"כים לא הוסבר דיו – זה לא בסדר. טוב, בג"ץ, התרגלנו.

    מה קרה מאז ביטול החוק? כמובן, המשקיעים רכשו עוד ועוד דירות, וחסרי הדירה התרחקו מחלום הדירה עוד ועוד. טבלאות של רשות המסים מראות כי כמות המשפחות שיש להן יותר מדירה אחת, גדלה בשנים הללו, ביחס ישיר לכמות המשפחות שאין להן אפילו דירה אחת.

    והתוצאה? כל אחד מרגיש את זה כל חודש, בתשלום המשכנתא (או שכר הדירה).
    זה היה צפוי ואף נכתב כאן: ברגע שנציגי הציבור החרדי תמכו ברפורמה (שלמעשה לא קיימת ולא תהיה – החוקים הם סמליים ובג"ץ ירוקן מהם את שארית התוכן) כולנו נספוג את האש, וזה רק התחיל. השבוע התנהל בתקשורת הכללית מסע תעמולה שקרי וארסי כנגד הציבור החרדי, והפעם: איך היהודים, סליחה החרדים, השתלטו על המערכת הבנקאית ומצליחים להוציא משכנתאות גדולות למרות ש"כידוע" אינם עובדים.

    לצורך הצלחת המסע האנטישמי התורן, הם מוכנים אפילו להודות כי – בניגוד למסעות הצלב הקודמים – החרדים דווקא כן עובדים, ואפילו הרבה יותר ממה שהחרדים עצמם טענו, אלא שרוב העבודה שלהם היא ב"שחור", כלומר ללא דיווח לרשות המסים ומבלי לשלם מס הכנסה.

    לפי התחקיר, יועצי המשכנתאות הגדולים בשוק הגיעו להסכמות שקטות עם ראשי הבנקים על כך שבמקרה של משפחה חרדית המבקשת משכנתא, לא ידרשו תלושי משכורת כמקובל, אלא יסתפקו בפתק מדיין המאשר כי המשפחה מרוויחה כך וכך כל חודש מעבר לכתוב בתלושים – וכך, הבנק, מעביר כספים לפי הסיכומים בפרוטוקולים של זקני בני ברק.

    גם להם ברור כי מדובר בהררי שקרים התלויים בשערות של חצאי אמיתות וסילוף מציאות, בדיוק כפי שהם יודעים שהרפורמה תכל'ס נפחה את נשמתה, אך נוח להם לשסות את העם זה בזה, ולהגדיל את האנרכיה ושנאת החינם בין פלגי העם.

    אין שום משכנתא הניתנת למשפחה חרדית כנגד כסף שחור, אלא מדובר בהליך פשוט בגין כספים שאכן עוברים בחשבון אך אינם ח-י-י-ב-י-ם במס, כגון מלגות כוללים שונים, תמיכה מההורים ומהסבים, צדקה מקרנות וכיוצא באלו, שהבנק ברצונו לגונן על עצמו, לא מסתפק בהעברת הכספים בחשבון אלא מבקש לוודא כי אכן זה מקור הכסף, ולפיכך מבקש תצהיר חתום על ידי המבקש ומאומת על ידי עורך דין. יש מקומות שאכן הבנק מסכים לחתימה של דיין, אך לא דיין המאשר את התוכן אלא המאמת את חתימת הפונה, בדיוק כפי שהוא היה מקבל גם חתימת התצהיר בפני פקיד הבנק או כל נציג בעל תפקיד.

    גם שאר העובדות המובאות שם, מצוצות מהטוויטר והקשר שלהן למציאות הוא די רופף. הבנקים אינם מחויבים להליך הזה בידי גוף כלשהו, וגם לא החליטו על כך בפגישת מסתורית בצ'ונטייה בני ברקית, אלא ברצונם החופשי מסכימים לקבלת המסמכים, ואף שמחים בהצגתם. הסיבה לכך ידועה לכל מי שעסק אי פעם בתחום המשכנתאות, או לקח משכנתא בעצמו.

    מתברר, דווקא מתוך הכתבות העויינות – בבחינת מלאך רע בע"כ וכו' – כי הציבור החרדי הינו הציבור האיכותי ביותר במדינה, ואולי אף בעולם כולו, מבחינת החזר המשכנתאות, וזאת למרות שמדובר בציבור עני, ולמרות שבאופן יחסי מספר בעלי הדירות בציבור הזה (וממילא גם מספר משלמי המשכנתאות) גבוה לאין ערוך מחלקו באוכלוסייה.

    אני מתגורר במודיעין עילית קרוב לשלושה עשורים, מתוכם למעלה משניים אני עוסק בתחום, כך שאילו היו כאן מימושי דירות של הבנקים הייתי שומע עליהם מן הסתם. לא אכחד כי היו פה ושם מימושים, אך מדובר במקרים בודדים שברובם לא היו עם אנשים חרדים מלידה. לא חלילה שאני מרמז כי בעלי תשובה אמינים פחות – ההיפך הוא הנכון – אלא שהם מקושרים פחות.

    במקרים של קריסה כלכלית, בחברה החרדית מטופלים תמיד על ידי החברה הסובבת והמשפחה התומכת, ואף אם מגיעים חלילה למצב שמחייב את מכירת הדירה, כמו בפירוק הבית רח"ל, הדבר ייעשה באופן עצמאי ובאחריות מלאה, הבנק לא ייפגע מכך לעולם ולא יצטרך לנקוט בהליכים משפטיים.

    זהו. אחרי שתקפנו "אותם", הבה נדבר על הבעיה עצמה.

    זינוק המחירים של הדירות, יחד עם עליית הריבית המטורפת, גרמו לבעיות רבות, כגון הקושי להחזר החודשי שנעשה קשה יותר ויותר, הצורך בלקיחת הלוואות נוספות שאותן יש להחזיר במקביל לקיימות, וכן עוד ועוד קשיים שכל אחד מאתנו חש באופן אישי או במעגל הראשון של קרובי המשפחה.

    קושי נוסף ומשמעותי הוא כיצד לקבל את המשכנתא, הבנקים היום כפופים להגבלות של המפקח על הבנקים, אשר במקור הותקנו לאחר קריסת שוק המשכנתאות האמריקאי, אי שם לפני 15 שנה – ועפ"י תקנות אלו, על הבנק לוודא יכולת החזר באמצעות הוכחת משכורת פי שלוש מההחזר הצפוי. עם השנים, התווספו לתקנה זו תקנות נוספות וחומרות יתירות, אשר מטרתן לבטח עוד ועוד את הבנקים, עם אפס חשיבה על הצרכן.

    אלא שהתקנות הללו שאולי התאימו למצב אז, וודאי לא מתאימות למצב החדש שנוצר. בלי קשר למגזר של המבקש, אין כמעט משפחה ממוצעת שיכולה לעמוד בתנאים לקבלת משכנתא ממוצעת על מנת לרכוש דירה ממוצעת.

    חשבון פשוט (במספרים עגולים ולא מדויקים): דירה ממוצעת עולה היום 3,000,000 ש"ח. אחרי ההון העצמי 2,200,000 ש"ח, ההחזר החודשי עם הריבית של היום פלוס הביטוח היקר יחסית מתקרב ל 13,000 ש"ח. עכשיו, על מנת שהמשפחה הזו תעמוד בכללים של המפקח על הבנקים (פי שלושה מההחזר, ויש בנקים 'מחמירים' שמבקשים גם פי ארבעה) היא צריכה להרוויח 39,000 ש"ח לחודש נ-ט-ו, לא סתם נטו אלא לאחר ניכוי כל ההוצאות הקבועות לחובות קודמים (למשל עבור ההון העצמי – שאין כמעט אחד שלא לוקח).

    אין כמעט משפחה שיכולה לעמוד בכך! לא חרדים, לא ערבים ואפילו לא הייטקיסטים צפונבונים.

    ללא שינוי של התקנות הללו והתאמתן למצב החדש, אנשים פשוט לא יוכלו יותר לקבל משכנתאות. אחרי מסע תעמולה כזה שנערך השבוע, יצומצמו עוד יותר האפשרויות, וכך אלפי הדירות הריקות שעומדות למכירה ללא קונה במדינת ה-20/80, תהפוכנה לרבבות דירות (כי גם ב-20/80 אם אתה יודע שאין לך דרך בסוף לקחת משכנתא, אסור לך להיכנס להתחייבויות שיגרמו לך להפסיד את הקרן). רבבות דירות שלא יהיה להן קונה, כי איש לא יוכל לקנות אותן ולקחת משכנתא.

    האפוקליפסה הזו, אם אכן תתרחש, תגרום לקבלנים גדולים לפשוט את הרגל, וזה כבר ייצור משבר אמיתי למערכת הבנקאות, בעשרות מיליארדים, הרבה יותר מאשר אם משפחת כהן מחדרה או אלעד לא תוכל לשלם כמה חודשים את הכמה שקלים שלה. את הדירה שלה אפשר לממש בקלות, מה שקשה לומר על הפרויקטים האדירים של הקבלנים שעוד טרם החלו בכלל להיבנות, וממונפים לא ב-70% כמונו, אלא ב-95% וצפונה (מחצית הדירות "מאוכלסות" ע"י זוכי ההגרלות חצי חינם מהחגיגות שהיו כאן עד שהופסקו וחבל).

    ועוד משהו: זקני הקוראים עדיין זוכרים שפעם הייתה כאן מגיפת קורונה, מי שעמד בראש וועדת הכספים (ועדיין נמצא שם, ויישאר שם כנראה כל עוד ראש עיריית מודיעין עלית הרב גוטרמן יישאר בתפקידו, כלומר לנצח) ידע לחוקק במהירות תקנות שאפשרו לאנשים שלא לשלם את המשכנתא כמה חודשים עד יעבור זעם. בינתיים, הזעם עבר והמשכנתאות נותרו ותפחו, הפעם אין צורך בהקפאה מוחלטת של ההחזרים, אך בהחלט יש מקום לשקול הקפאה חלקית, לפחות של הריבית הגבוהה.

    במקום להתגולל על הכותבים האנטישמיים, מוטב יעשו נציגינו אם במסגרת וועדת הכספים למשל, שהיא הגוף המפקח על המפקח על הבנקים, יזמינו אותו וינסחו ביחד את התקנות בהתאמה לימינו.
    בעבר עסקתי בתיווך דירות להשקעה במסגרת מה שהקמתי אז - רשת משרדי תיווך "גור בארץ", הייתי נוסע פעם בשבוע עם לקוחות לדרום, עשיתי לי מחקר קטן ברכב הצפוף שלי: כמה זמן צריך לנסוע בתוך החול והחול עד שהנוסע שואל בקול "מדוע לא בונים כאן איזה עיר חרדית או שניים"?

    לא היה אחד שלא שאל את השאלה הזו, ובמשך הזמן ראיתי גם את הנקודה שבה בערך נשאלת השאלה: בסיבוב של "ערערה בנגב". יישוב שהוכר לפני כעשרים וחמש שנה ומאז עושה בעיות לכל האזור. אין לי מושג מדוע דווקא שם כל אחד מתעורר לשאול מדוע אין כאן עיר חרדית, ייתכן שזה בגלל הנוף המדהים והמרחבים האין סופיים כמעט, אולי בגלל בתי הפאר של יושבי המקום עם המסגד שלא מותיר מקום לספק, וייתכן גם כי פתאום שמים לב לבדואים.

    אי אפשר שלא לראות אותם, בכל פינה וחור בנגב, שולטים על שטחים נרחבים בלי שום חוק וסדר, הסתירה זועקת במדבר: כל מספר ק"מ מיקבץ של פחונים ואוהלים עם עדר גמלים ולידם חונים רכבי שטח יוקרתיים בשווי של מיליונים השייכים למתגוררים במקום.



    לפני כעשרים שנה התחילה המדינה להבין שיש כאן בעייה, שאם לא יפתרוה תהפוך הארץ להיות מדינת כל גמליה, והחלה לנקוט במספר צעדים בשיטת הגזר והגזר, כלומר, מציעים להם להסדיר את ההתיישבות תמורת בית מפואר ביישוב מוסדר, ואם לא ירצו ? יקבלו שני בתים!



    כך בדיוק זה הולך, איני מומחה לענייני בדואים, אך לאחר שחזרתי לביתי החילותי לחקור את העניין, אחד מחברי וועדת הדיור אשר הנושא קרוב לליבו (תיכף נבין מדוע) היפנה אותי לתנועת "רגבים" העוסקת בשמירה על אדמות הנגב מפני הסיפוח הזוחל הבדואי.



    מתברר כי אם יש לך מאהל ורוצים לפנותך, אתה יכול לבקש כמעט הכל תמורתו ולקבל. גם אם אין לך שום בעלות או אפילו טענת בעלות על הקרקעות שתפסת.



    אבל זה מילא, גם אם אתה בדואי פשוט, שלא פינו אותו מאיזה אוהל, אתה מקבל פיצוים מופלגים עד כדי קרקע מפותחת לשני בתים מפוארים, וזה בלי שעשית משהו בשביל מדינה, סתם כי אתה בדואי.



    בניגוד ליהודים הפראיירים אינך צריך אפילו להתחתן על מנת להיכנס לרשימת זכאים לדיור, מגיל 18 נחשב כל בדואי זכאי לדיור למרות שהוא עדיין רווק. המקביל היהודי שלו, בין אם הוא בחור ישיבה (עולה לשיעור ב') ובין אם הוא תלמיד בי"ס (סוף תיכון) זכאי לדיור רק מגיל 35.



    הוא כמעט לא יצטרך להתמודד בהגרלות על הקרקע הזו, בדואי זכאי לווילה, בית פרטי עם קרקע פרטית – ואם כבר למה רק אחת – זכאי גם לשניים או שלושה – יהודי במקרה הטוב זכאי להיכנס להגרלה עם עוד 100,000 ממתינים, ורק על קרקע אחת.



    והמחיר? הצחקתם את הגמל, בדואי משלם על קרקע פלוס פיתוח לווילה סה"כ 80,000 – ומכיוון שיש לו זכות לשתי יחידות זה 160,000 ₪ , בן דודו היהודי ישלם על אותה קרקע ביישוב יהודי שכן מינימום חצי מיליון ₪ כפול שתיים, כלומר אדון בדואי מקבל כמעט מיליון ₪ מהמדינה כשהוא הולך לבנות לו בית על איזה ג'בל בנגב, סתם כי הוא בדואי.



    תאמרו, בשביל כזה מחיר אני מוכן לעבור ליישוב בדואי? אין דבר כזה, חלק מהמכרזים הם מאה אחוז לבני מקום ומתוכננים באופן כזה ששום שקל מכל הטוב הזה לא יגיע חלילה לידיים יהודיות.

    הקמת יישובים? אני כבר שנים מסתובב במשרדי הממשלה שיסכימו להקים איזשהו יישוב חרדי בצפון, ואין עם מי ועל מה לדבר. בזמן הזה הקימה הממשלה רשימה ארוכה של יישובים בדואים על ימין ועל שמאל, בעיקר על שמאל.

    הכי מצחיק ומעצבן זה לשמוע כל היום את נציגיהם ואוהדיהם מדברים על הקיפוח של העדה הבדואית, אולי זה המקור לביטוי הגמל לא רואה את דבשתו.

    הצינור הראשי שדרכו המדינה משגרת להם את מתנות הענק, היא "הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב" או בקיצור "רשות הבדואים", אשר הוקמה בשנת תשס"ז ע"י שר השיכון דאז זאב בוים, מאז כבר החליפה כמה משרדי ממשלה וחונה כעת במשרד הכלכלה.

    לפי פרסומי הרשות עצמה, היא השקיעה עד כה למעלה משבעה מיליארד ₪ על מנת לסדר ולהסדיר את הבדואים, וההצלחות שלה הם למעלה מחמישים אלף דירות, בעצם בתים. כלומר ממוצע קרוב למאתיים אלף ₪ לכל בית (ולחלק מהם יש כמה בתים כאמור) לא כולל עלות הקרקע עצמה שהיא בעצם על חשבון המדינה, זה סכום עצום גם ביחס למדינה, בוודאי ביחס לציבור שהוא פחות מ3.5% ממנה.

    ומה כל זה נוגע אלינו?

    אנחנו לא הפכנו פתאום לציוניים שרצים אחרי כל רגב אדמה בנגב, על מנת שיישב עליו קיבוץ מחלל שבת במקום מאהל בדואי, אנחנו פשוט רוצים ללמוד מהם את השיטה.

    ידועה האימרה של הבריסקר רב, כי גם החתול וגם עקרת הבית רודפים אחר העכברים אך כל אחד מסיבה שונה...

    איננו מתכוונים להפוך לחוד החנית בשמירה על המשילות בנגב, יחיו הבדואים איפה שירצו וייקחו מהמדינה מה שהיא מוכנה לתת להם.

    אנחנו רוצים גם להיות כמו הבדואים!

    על מנת להיות כמוהם צריך להבין מדוע הם מקבלים כל כך הרבה? זה לא כח פוליטי, אין להם שר שיכון בממשלה, גם לא מעין שר הפנים כמו שיש לנו את ארבל, כלום.

    זה גם לא מעשי הביזה והפרוטקשן שהם מפזרים לכל שכיניהם, הנהיגה המופרעת והנוהגים המופרעים, כל אלו לא מוסיפים להם אהדה בקרב מקבלי ההחלטות אלא להיפך.

    אז למה הם מקבלים את הכל?

    כי הם מ פ ח ד י ם.

    כלומר, כל הערים השכנות יודעות כי אם הבדואים לא יסודרו הם יזלגו לתוך הערים היהודיות השכנות, והם אינם חפצים להיות שכניהם לטוב ולרע, בעיקר לרע.

    בזה אנחנו די דומים. תשמעו סיפור אמתי לגמרי, מכלי ראשון:

    לפני מספר שבועות נערכה ישיבה היכן שנערכה, ובה השתתפו מספר ראשי ערים בנגב. על הפרק: הקמת עיר חרדית, כולם התנגדו והסבירו יפה מאוד (או מכוער מאוד, אנחנו יודעים היטיב מה מתחבא מאחורי המילים היפות על ארנונה וכו') מדוע אסור להקים עיר כזו לידם.

    הגורם הממשלתי אשר זימן את הישיבה האזין ברוב קשב ולבסוף הגיב: "אתם צודקים, אי אפשר להקים עיר חרדית חדשה בנגב, מאידך אי אפשר גם להותירם ללא מגורים, אז כל אחד מכם יגיד כמה משפחות הוא מוכן לקלוט לעירו מתוך ה25,000 שאמורות לגור בעיר החדשה", הדממה בחדר לימדה אותו שהם הבינו את המסר ומעתה לא יפריעו יותר להקמת העיר החרדית.

    לא נעים אבל זו הדרך היחידה שבה "הם" יקשיבו לנו ולצרכינו, עם הבדל קטן-ענק: בניגוד לבדואים שתרבות חייהם יותר קרובה לתקופה שבה בורך זקנם ב"פרא אדם" הרי שלגבי הציבור החרדי השנאה ממקום אחר לגמרי, כולם יודעים שמדובר בציבור העדין ביותר בעולם כולו, והשנאה אליו היא למרות זאת, או אולי בגלל זאת.

    כך או אחרת, המסר הזה צריך להיות ברור לנו, ואחר כך לכל מקבלי ההחלטות: הציבור החרדי גודל וגודל וצורך מידי יום כמה בניינים חדשים ומידי שנה צריך סדר גודל של עיר חדשה, מוטב לשני הצדדים כי תתנו לבנות ערים לטפנו.

    והעניין המרכזי שצריך ללמוד מהם:

    להקים רשות חרדים מיוחדת לדיור.

    בדיוק כמו אצל הבדואים, רשות ממשלתית עם תקציב של מליארדים, שיחקרו, יכינו, יתכננו ויביאו לנו עשרות אלפי דירות.

    ועכשיו זה הזמן, כאשר בלשכת שר השיכון יושב שר חרדי, ובמשרד הפנים בובה של שר חרדי, וכן בכל מקום רלוונטי, יש לנו את ההזדמנות החד פעמית להקים רשות כזו, ויפה שעה אחת קודם.
    בס"ד
    מי יעלה את מעלה עמוס?

    הטורים שפרסמנו כאן בשבועות האחרונים חוללו מפנה כל אחד בתחומו: הרעיון של מאגר הלוואות פנים חרדי קורם עור וגידים לפחות בשני פרוייקטים מובילים בציבור החרדי, והרעיון של פנייה לקבלנים בערי פריפריה מתקדם וכבר החלו מגעים עם קבלנים בכמה ערים, מי יתן ישועת ישראל.
    וזה מביא אותנו אל הנושא המדובר ביותר במגזר והיא השאלה איפה תוקם עיר חרדית חדשה. שימו לב: השאלה איננה אם תוקם, כי זה ברור שאם יש לנו קדנציה נפלאה כזו שכל הכוכבים מסתדרים לנו, שרי שיכון ופנים חרדיים, שר אוצר כמעט חרדי, וראש ממשלה שצריך את החרדים, ברור שתקום עיר חרדית, אולי אפילו יותר מאחת, השאלה רק היכן.
    וכאן היפנה את תשומת ליבי, הרב שלמה פרידמן, יהודי יקר שאני מעריך, איש חזון ומעש שמנהל רשת של חיידרים חסידיים בהתיישבות החרדית החדשה, כי במקום לחפש את העיר המיוחלת בחולות כסיף בסוף העולם דרומה (יזמה מבורכת בעיקרון, אם רק יסדרו את הבעיות), או בסובב קרית גת עם הצרות שלה (הלוואי, אם רק יסתדרו עם השונאים והבג"ץ), במקום להצפין עד הגולן או להדרים עד מצפה רמון, הפתרון נמצא ממש מתחת לפנס: מעלה עמוס.
    מעלה עמוס הוא היישוב הפסטורלי ביותר שיש לציבור החרדי, פחות ממאה וחמישים משפחות נהנים מאיכות חיים שאין לה אח ורע בשום מקום, הצימרים שם תפוסים עד לאמצע החורף הקרוב והכי חשוב: בניגוד לכל פתרון דיור אחר, כאן אנחנו מדברים על 30 דקות בלבד מירושלים, 20 מביתר, ועשר מאפרת שהיא עיר דתית חשובה. בדיוק כמו בסיפור של רבי נחמן מברסלב, אין צורך לחפש את האוצר בגשר הרחוק שטרם נבנה, צריך טיפלה לחפור ולגלות שהוא נמצא צמוד לבית שלנו.
    אך הטור הזה אינו עוסק בתיירות פנים והמלצות על כפרי נופש, מה שמעניין אותנו זה עתודות הבנייה של היישוב, וכאן אנחנו מקבלים נתונים מדהימים.
    מעלה עמוס, ביחד עם מיצד הסמוכה (יישוב חרדי נוסף בגוש עציון) חולשים יחדיו על שטח בגודל של כ-20,000 דונם, לשם השוואה: תחום השיפוט של מודיעין עילית על 130,000 תושביה הוא פחות מ5000 דונם, עכשיו תעשו חשבון כמה דירות אפשר להכניס כאן, גם אם בסטנדרטים שפויים יותר מאשר בעיר התורה.
    אלא שבעוד רוב הערים החרדיות (מלבד בית שמש) מתקרבות לתקרת הזכוכית שלהן, מ"ע הגיע כבר לשיפולי דיר קדיס חרבתא ובלעין, ביתר כבר נוגעת בחוסאן ובתיר ושאר מרעין בישין, ואפילו אלעד מיצתה כבר את ההתרחבות (אלא אם כן מתייחסים לקברים כדירות), הרי שמעלה עמוס לא מוגבלת כמעט בשום צד שלה, אפשר להתרחב עד ים המלח מבלי להפריע לאיש, גם לא פלסטיני.
    אני לא ממציא כאן את הגלגל אלא רק מכריז על קיומו. כבר לפני ארבעים שנה מונה לראש הוועד של היישוב אברך צעיר ומוכשר במיוחד בשם אריה דרעי שגילה את הפוטנציאל של המקום, אלא שבורא עולם רצה אחרת וגילו אותו ואת הפוטנציאל שלו ושלפו אותו משם היישר למשרד הפנים, אחרת כנראה היישוב הזה היה היום נמנה בין הערים החרדיות הגדולות והחשובות.
    אז אם כל כך טוב למה כל כך רע? אם יש לנו עיר עם סדר גודל כזה בקרבה כזו, איך זה שהמקום לא מתפתח? השאלה מתעצמת כאשר אנו רואים את היישובים מסביב, המשגשגים במספרים שמוציאים לארגוני השמאל את העיניים. כך למשל היישוב הצמוד "איב"י הנחל" שהוקם בעיקרון עבור חוזרים בתשובה חסידיו של רבי ישראל בר אודסר, אך בהעדר התפתחות ואנשים שיבואו לגור שם הגיעו לגור משפחות דתיות לאומיות, ותוך כמה שנים המקום הפך ליישוב דתי עם תנופת בנייה אדירה של מאות דירות, בתים תבנה ואיש אחר יחנכנו. אז איפה נכשלנו שהם הצליחו?
    והתשובה היא שפשוט אין מי שייקח אחריות בציבור שלנו על המקום, על מנת שהעיר, כל עיר, תתקדם יש צורך בנציגים שרוצים את המטרה של בניית הדירות ועוסקים בעניין זה, יש צורך בתכנון ובהכנת מכרזים, בהשגת תקציבים ואישורם. ביישוב הזה יש בעיות נוספות שדורשות התערבות של הנציגים החרדיים בכנסת ושל גדולי ישראל שליט"א ואין כאן מקומם להאריך, אך הנציגים שלנו עסוקים ובצדק – או לפחות היו עסוקים עד השבוע לאשר את תקציב המדינה שמקנה להם שקט עד פורים תשפ"ה – וכנראה הדברים חשובים הרבה יותר מאשר סתם לדאוג לדירות, והנושא נזנח, חבל.
    ועוד נקודה עדינה: מעלה עמוס ומיצד נמצאים בין 22 יישובים של המועצה האיזורית גוש עציון, שבראשה עומד מר שלמה נאמן, אשר כשמו כן הוא = נאמן לערכים של ההתיישבות היהודית ביו"ש, בתפקידו הנוסף כיו"ר מועצת יש"ע. אלא שכמה שאחינו הדתיים אוהבים אותנו עדיין הם אוהבים יותר את עצמם, ולכן אי אפשר לצפות ממנו ומהצוות הנפלא שלו, שכאשר מגיעות הזדמנויות הוא יעניקם דווקא לציבור החרדי. כאן שוב מגיעה הנקודה שבשבילה הלכנו לבחירות חמש פעמים בשנתיים האחרונות, כאן אנחנו צריכים את נציגינו ובראשם שר השיכון ויו"ר וועדת הכספים שילחצו היכן שצריך (הם יודעים איך ואיפה ללחוץ, רק צריכים לרצות) על מנת שמעלה עמוס תהפוך לעיר חרדיות עם אלפי ורבבות דירות. אחרת, חבל.
    חבל על אלפי דירות שאפשר לבנות לציבור החרדי, חלקן מעכשיו לעכשיו וחלקן מעכשיו למחר, ואם לא עכשיו, כשיש בידינו את הכח איפה שצריך – אימתי.
    לכבוד הרב אורי מקלב, סגן שרת התחבורה.

    ראשית, קבל את ברכתנו עם כניסתך ללשכת סגן השר על מלא, יישר כח מיוחד על הצעד הלא פשוט שעשית כשהתפטרת מהכנסת, כך הרוויחה ההתיישבות החרדית פעמיים: גם את הרב ברוכי שיחזור להתמסר להתיישבות כחבר כנסת, וגם ובעיקר: סגן שר במשרה מלאה במשרד המשפיע ביותר על הדיור.

    כקורא קבוע של המדור אתה וודאי שואל את עצמך אם אין כאן טעות, המדור הרי עוסק כולו בענייני הדיור לציבור החרדי, אך שני הדברים כרוכים יחדיו: הבעיה הקשה ביותר של הציבור החרדי היא מצוקת הדיור, והמצוקה הקשה ביותר למשפחות צעירות שהלכו לגור בערי השדה היא התחבורה הציבורית.

    כידוע לך, מצוקת הדיור הביאה לכך שמפת ההתיישבות החרדית שינתה את פניה בעשור האחרון לבלי הכר, וכתוצאה מכך גם מפת המצביעים שלך, בטבריה לבדה קיבלה יהדות התורה יותר מכל העיר החרדית קריית יערים ובאופקים יותר מכל העיר החרדית רכסים, חיפה "האדומה" כמעט עוברת את כל החרדים של נתניה ורחובות גם יחד, ואפילו כרמיאל, שלפני עשרים שנה לא היה בה מניין חרדי, כבר עברה מזמן את מספר מצביעי ג' בכל ה"עיר" החרדית תל ציון.

    בקיצור, מרכז הכובד החרדי עובר במהירות מריכוז פנימי להתרחבות כלל ארצית, וזה משמח ביותר, בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים, וזה גם ה-פתרון המרכזי למצוקת הדיור: כרבבת משפחות חרדיות צעירות שעברו לגור בצפון ובדרום בעשור וחצי האחרונים, הצילו רבבת הורים מקריסה כלכלית והביאו לפריחה רוחנית אדירה לאורך כל הארץ.

    אך מצד שני זה אומר גם על התיעדוף של העבודה שאתה עתיד להשקיע בקדנציה הקרובה והקצרה (כנראה, לפי התנהגות השותפים הסרוגים), כך שהזמן קצר והתחבורה מרובה, ידברו אתך על בעיות רבות שהציבור שלנו סובל מהן, החל מהזלזול המחפיר של חברות האוטובוסים בתושבים החרדים (בעצם, אולי לא בכל הארץ, אני מדבר בעיקר על מודיעין עילית), עקומת המחירים הבלתי צודקת של השרה היוצאת, צרכי עמך מרובים, את כל אלו תשאיר בעיקר לשרה תליט"א ביחד עם חילולי השבת רח"ל (בהנחה שממילא אין לך מילה בעניין זה), הנושא הקריטי ביותר הוא גם הנזנח ביותר: התח"צ בהתיישבות החרדית היא היום מתחת לכל ביקורת.

    המחסור בתח"צ זמין מעיב על ההתיישבות החרדית בערי הארץ, יותר מאשר התעסוקה והשכנים שלא תמיד נחמדים, בעיקר לצרכי תעסוקה אך לא רק, אין תחבורה סדירה וגם כשיש זה מצריך טלטול בין אוטובוסים עם עגלה ומזוודה וכל מה שלא נוח, התחושה בקרב הצעירים שם היא שמישהו משאיר אותם מתחת לגלגלי האוטובוס, תרתי משמע.

    ניקח לדוגמא את צפת, דווקא העיר הכי מפותחת מבין כולן בנושא התחבורה, ולא בגלל שמישהו חשב על תושביה אלא משום שתושבי המרכז נוהגים להגיע בהמוניהם למירון הסמוכה, יש אמנם שפע של אוטובוסים, אך רק בסופי שבוע, בכל השבוע המצב קשה. ואפילו בסופ"ש, מישהו יכול להסביר מדוע האוטובוס למודיעין עילית למשל, כל אוטובוס, צריך להיכנס לכרמיאל ולקריית אתא ולהאריך בכך את הדרך הלא קלה בעוד שעה וחצי?! הגיע הזמן לעדכן את המשרד שיש כבר מספיק חרדים בכרמיאל על מנת להחזיק אוטובוס לבד.

    או קח את עפולה (1700 ג', 2500 ש"ס) באמצע השבוע אין אוטובוס אחד לירושלים, התושבים נאלצים להחליט מה יותר גרוע: נסיעה של שעתיים בעמידה או טלטול של שעתיים וחצי באוטובוסים חילוניים, לערים החרדיות הקטנות יותר (מלבד ב"ב) אין בכלל אפשרות להגיע באמצע השבוע.


    אלו רק דוגמאות קלות יחסית אך הן חוזרות על עצמן בכל עיר ועיר, בהר יונה שרוב תושביה בוגרי בית שמש אין אפשרות להגיע לבית שמש פחות מארבע שעות נסיעה, מחריש אין אפילו אוטובוס אחד לירושלים ומטבריה אין אפשרות סבירה להגיע.

    נכון, בסופי שבוע המצב טיפה יותר טוב, אך תחשוב כבוד סגן השר על אברך מעמנואל שהגיע לחתונה משפחתית באשדוד, הוא יצא מיד אחרי מנחה גדולה כי הדרך של שעה לוקחת לו שלוש שעות, בסעודה יבואו כל הבני דודים לשאול אותו איך זה לגור בפריפריה, אך הוא יתנצל שהוא חייב לעשות "רבויסיי" כי אם הוא לא יצא בשמונה וחצי מהאולם כדי להתגלגל הביתה בחצות הלילה. כתבתי עמנואל, כי הגיס שלו ממעלות התייאש מראש והודיע שלא יגיע לחתונה. אי אפשר לבנות פריפריה חרדית חזקה אם הגעה לבר מצוה של אח הופכת להיות מבצע בלתי אפשרי כמו לנסוע לחו"ל.

    גם בדרום המצב לא טוב, אמנם יש תחבורה סדירה פחות או יותר לריכוזים החרדים, אך התדירות נמוכה והסיבובים ארוכים, בגלל הניסיון לדחוף כמה שיותר ערים לתוך אוטובוס אחד, מה שהופך נסיעה פשוטה לטיול יומי (לפחות) עם תכנון קפדני מראש. המצב הזה מרפה את ידי העוסקים במלאכה ומחמיץ במקצת את מתיקות חדוות היצירה של המתיישבים הצעירים. בסוף זה עלול לחזור לכולנו בפנים, כי ככל שיהיה קשה יותר להגיע מצפת לאירוסין, יהיה קשה יותר לשכנע את המאורסים להגיע לצפת, וכן להיפך: ככל שיוקל להגיע מצפת לאירוסין יקל יותר לשכנע את המאורסים לעבור לצפת.

    פתרונות? יש הרבה כבוד סגן השר והם בידיים שלך, קח בינתיים שתיים:

    1) רכבת. כן, הדבר הארוך הזה שמשמש מאות אלפי עובדים כל יום והופך את כל הארץ למטרופולין אחד גדול, הרכבת הזו שיכולה באותו אופן להביא אלפי משפחות חרדיות להורים ולהשיבם במוצ"ש – לא עושה את זה. כן, אדוני כבוד סגן השר, הרכבת לא עובדת בעש"ק ומוצש"ק. תדבר איתם בבקשה שיפעילו את הרכבת גם בימים אלו וכדי שלא ידרכו לך על המצפון על הנהגים שיצטרכו לחלל שבת תן להם שעה או אפילו שעתיים, אם השבת יוצאת בחמש וחצי אין בעיה להפעיל את הרכבת בשבע וחצי, ואם השבת נכנסת בשבע וחצי אין בעיה להפעיל רכבת עד חמש וחצי. תחשוב על רכבות מלאות באלפי ילדים חרדים שנוסעים יחד הלוך חזור בסופי שבוע, ששים ושמחים, קרונות שלמים של מלווה מלכה'ס, אפשר לוותר על תחנות רעננה דרום ויבנה צפון, תן לנו במקום זה את בית שמש ובני ברק, ירושלים ומודיעין.

    2) סבסוד. בעבר הייתי חבר ועדת תחבורה במודיעין עילית (כשעוד היו בה ועדות פעילות של אנשים שאיכפת להם) ניסיתי לדבר עם גורמים שונים במשרד שלך, הם הסבירו לי יפה מאוד שזה לא רווחי להחזיק קווים שאינם מפוצצי אוכלוסין, אבל גם להחזיק מדינה באופן כללי זה לא רווחי, מדינה צריכה לתת את שירותי התחבורה לכל דורש ואם צריך להכניס יד ולסבסד את התח"צ – זה מצוין, מי שנסע הרבה פעמים, כמוני, בקווים להתנחלויות מבודדות או לכפרים ערביים במשולש, יודע שאין כל סיכוי שהקווים הללו יחזיקו את עצמם, סבסוד קטן כאן יכול להועיל למדינה ולעם הרבה מאוד.

    יש עוד רעיונות אבל אין כאן המקום כבוד סגן השר, שכן אנחנו כאן במכתב אישי, אני מציע שתבוא לסייר אצלנו ותקבע פגישה עם כל נציגי ערי השדה, נגיש לך ביחד בלי נדר תכנית מסודרת לתחבורה ציבורית תקינה ויעילה להתיישבות החרדית.

    אם תפתור את מצוקת התחבורה פתרת את מצוקת הדיור.
    למה תתראו

    עוד בטרם הוקמה ממשלת החלומות של ביבי-חרדים כבר "השגנו" דבר אחד: ההסתה חזרה במלוא עוזה, וכמו קיטור שמשתחרר אחרי שנה וחצי, היא עוצמתית בכל כלי תקשורת אפשרי ובכל תחום אפשרי: צבא, מסים, חינוך, קבורה, שבת ועוד. הסתה שאיננה מסתמכת על עובדות, אלא על שמועות אודות ההסכם הקואליציוני המתגבש, לא ברור מדוע צריך להבליט דברים שכל הצדדים יודעים שלא יקרו, שום ממשלה לא מתעניינת, יום לאחר השבעתה, מה נחתם בחלק העקרונות של ההסכם הקואליציוני.
    אך ההסתה החמורה מכולם היא בתחום הדיור, משום שהיא פוגעת ישירות לכיסו של החילוני המצוי, לאמר: אתה יודע למה אין לך דירה? מדוע הינך משלם משכנתא כה יקרה? זה הכל בגלל החרדים הללו. ומה יעשה הבן ולא ישנא.
    קחו למשל את הכותרת הראשית של העיתון הנפוץ "כלכליסט" השבוע: "התוכנית של יהדות התורה: להוריד את מחירי הדירות - רק לחרדים", ובכותרת המשנה, ליד תמונה ענקית של הרב גולדקנוף עם הקאפלוטש, כדי שיהיה ברור מי גונב את הדירות: "יישום המהלך...יגדיל את ההיצע במתחמים לחרדים ולירידת מחירים בהם. ליתר האוכלוסיה ההיצע יקטן, והמחירים יעלו" כלומר: החרדים גונבים לנו את הדירות ולוקחים אותן לעצמם במחיר זול. לא נגיד איזה עיתון זה מזכיר לנו.
    או למשל שר השיכון (עדיין) אלקין, אשר מתראיין ביומיים האחרונים בעקבות עליית מחירי הדירות ב0.6% נוספים החודש (לדעתי מלאכותית, בשטח אני רואה בעיניים את המחירים יורדים) ובמקום להתנצל ולהסביר (ויש לו מה) הוא משתמש בשיטה אותה למד בארץ מולדתו: "הכה ביהודים והצל את רוסיה", הוא מסביר שמי שאשם זה בעצם השר שטרם מונה, וזאת עקב התכניות אשר יגרמו לטענתו לירידת המחירים לחרדים ועלייתם לחילונים.
    על מה יצא הקצף? מתברר, לפי פרסומים זרים, כי יהדות התורה דרשה כי בכל שיווק מעל 1500 דירות יוקצו לחרדים 20%. וכן דרשהכי העיר קריית גת תקבל מענקי פיתוח נדיבים ויוקצו בה שכונות לחרדים.
    ברור שהם שונאים אותנו יען אנחנו קיימים, ללא כל קשר למצבנו בקואלציה, אך יחד עם זאת, יעקב אבינו מלמד אותנו בפרשת השבוע שיעור חשוב ביותר, שכל גדולי ישראל הלכו לאורו לאורך כל הדורות: "למה תתראו" הוא שואל את השבטים הקדושים, לא צריך להראות לגויים אשר סביבנו את עושר כבוד מלכותנו,
    במסגרת החזקת הכולל שלי, הסתובבתי רבות בערי אירופה, מבריטניה ואוסטריה ועד בלגיה וצרפת, ושמתי לב לתופעה מעניינת: כמעט כל בתי הכנסת החרדיים בנויים באותו אופן: פשטות נוראה עד דלות מבחוץ ופאר והדר מבפנים, תמיד ידענו כי אין שום תועלת בפרסומי ניסא של ההצלחות שלנו.
    אילו התכנית הזאת הייתה אמורה להוסיף באמת עשרות אלפי דירות לציבור החרדי הכל שווה, אך לא בטוח שזאת המציאות, ובמצב כזה, אין ההדלקה עושה מצווה. איש מאיתנו אינו מדמיין קהילה חרדית בהרצליה, או הקמת שיכון חסידי ברמת השרון. ראשת העיר כפר יונה (יש דבר כזה, אין שם חרדים) כבר הזדרזה להודיע שבמצב כזה אין יותר דירות, היא לא רוצה אותנו והיא לא היחידה, והאמת? גם אנחנו לא ממש מעוניינים לגור בעיר חילונית מובהקת ועוד לשלם יותר יקר מבית שמש.
    אמנם אפשר להכתיב קומות נמוכות, מרפסות סוכה, ותכנון שטחים לפי צרכי הציבור החרדי בפרוייקט מסויים, אך זה לא מה שיקבע אם השכונה תהא חרדית, מה שקובע בסוף זה כוחות השוק.
    ניקח לדוגמא את חריש: שכונות שלמות תוכננו בקפידה לציבור החרדי, וגרים בהן היום אלפי משפחות חילוניות שנהנות ממרפסות סוכה גדולות ובניינים נמוכים, כי הציבור החרדי לא הגיע לרכוש שם. לעומת זאת, בשכונת בצוותא וגלילותיה, שתוכננה באופן מיוחד ששום חרדי לא יוכל לגור שם, מתגוררים מאות מאות של אברכים יקרים, בבניינים גבוהים יחסית וללא סוכה, כי שם הציבור החרדי כן הגיע לרכוש.
    אותו כנ"ל בבית שמש: ברמה ה' הושקעו עשרות מיליונים (!) רק בשביל שחרדים לא יבואו, והיום היא שכונה כמעט חרדית (גם כאן כמו בחריש - אודה לה' על הזכות להיות חלק מזה) כי החרדים הגיעו וקנו, ולעומת זאת המפלצת שמוקמת בלב השכונות החרדיות עלולה להיות לא חרדית, למרות שעשו מרפסת סוכה זעירה בכל דירה, כי היא אינה משווקת לחרדים. כלומר, מה שקובע זה כוחות השוק ולא רק התכנון. לפיכך לא צריך לכפות תכנון כזה במקומות שיודעים שלא נוכל להגיע.
    הוא הדין גם לקריית גת, אשר לגביה דורשת יהדות התורה כי המדינה תממן את עלויות הפיתוח. מדובר במהלך מצוין ואשרי חלקו של מי שידאג לכך, אך ממה נפשך: אם המחירים יהיו גבוהים, אין דרך למכור לחרדים דירה במחירי ביתר, וכפי שהרחבנו כאן בשבוע שעבר - הציבור החרדי אינו זקוק לדירות אלא לדירות זולות, ואם המחירים יהיו נמוכים, אין דרך למנוע מהציבור הכללי ליהנות גם הוא מכל הטוב הזה.
    מה שקובע זה השוק: חרדים לא יגיעו לרמת השרון וחילונים לא יבואו (רבים) לאלעד. אין צורך לתקוע אצבע בעיין אם זה לא מביא כלום.
    מה כן אפשר לעשות? הרבה מאוד. כפי שכתבנו כאן לפני חודש, ואף שלחנו לכל ח"כי המפלגות החרדיות, ניתן במהלך פשוט, בלי מהפיכות ובלי מהומות, להזרים כמה אלפי דירות זולות למגזר בתוך חודשיים, וכשישים אלף דירות תוך שנה, תכניות שממתינות במשרד השיכון לשר שילחץ קצת.
    ועוד משהו: גם אם כבוד השר סבור כי יש לתכנן שכונות חרדיות בערים מסויימות (ויש ערים שבהן זה מאוד מתאים) אין צורך בצלצולים ובהסכמים קואליציוניים, הוא יכול לעשות את אותו דבר באמצעות רמ"י שהוא שולט בה מכוח החוק: השר הוא יו"ר מועצת מקרקעי ישראל ורוב חבריה ובעלי התפקידים בה ממונים על ידו ועל ידי שרי הפנים והאוצר (הגיע הזמן שיציפו את המקום באנ"ש - שיישארו שם אחרי שהם לא יהיו שם). אין גם הרבה זמן, כי הקואליציה הזו עושה רושם כי תיפול ברוח מצוייה.
    אם ככה יעשה, תיזכר הקדנציה הבעל"ט כתור הזהב של הדיור החרדי שהביאה מזור לדיור החרדי לדורות קדימה.
    עזור לשובתים בשביעי בחריש



    את השבת האחרונה עשיתי בקרב הקהילה החסידית בחריש (36 דקות מבני ברק -בדקתי), בשכונת "בצוותא", לכבוד שבת יארצייט הראשון של מו"ח הג"ר משה קרויזר זצ"ל, שעל שמו נוסד בית הכנסת החסידי "תפילה למשה".

    כשאומרים "בית כנסת" בחריש, לא מתכוונים למשהו בנוי עם חלונות מקומרים וכל מה שאנחנו רגילים, למרות שמתגוררים בשכונה כארבע מאות משפחות חרדיות, אך אין אפילו בית כנסת אחד בנוי כהלכה, יש ברוך השם כמה קרוואנים שהוקמו במסירות נפש פה ושם, בכל אחד מהם מצטופפים כמאה אברכים, ויש גם כמה דירות תפילה, כמו זו של תולדות אהרן, אתה נכנס לשטיבל שם ושוכח שאתה לא במאה שערים, אך ארבעה מניינים מרכזיים מתקיימים בבית הספר הממלכתי המקומי, ההופך לקראת שבת להיות סוג של שטיבלאך חגיגי. כל קהילה מקבלת כיתה גדולה, מכניסה בו את הריהוט הנייד שנמצא במחסן, ובסוף השבת צריכה להשיב את הסדר על כנו.

    חשבתי שאנשים מתוסכלים מכך, אך גיליתי בשבת כי אדרבה, התפילה הופכת לסוג של חווייה מיוחדת, שירי "לכה דודי" חסידיים מתמזגים עם סלסולים תימניים מימין ונעימות מזרחיות משמאלנו, בהפוגות הקלות אפשר לשמוע איך השליח החב"ד מגביר את קולו להשמיע את ה"מאמר" וכולם יחד לכבוד השבת ולכבוד המקום.

    תפילת ערבית הלכנו להתפלל בקבלת שבת המונית ביחד עם קהילת הרב סימנטוב, שהקימה השבוע את המבנה הזמני וזכתה להתנכלויות, כולל מעצר נפשע של רב ביהכנ"ס, אז כולם באו לחזק ולשמוח, כי תכל'ס ביהכנ"ס עומד על מקומו למרות הכל, וכולם מאושרים.

    בביהכנ"ס הליטאי המרכזי בנשיאות הגר"ד רייסנר שליט"א פגשנו את הגבאי המסור הרב שמעי'ה קליין שעבר לכאן עם משפחתו הגדולה ונהרתו על פניו, הוא עשה לי סיור סביב השכונה ומוסדותיה, מה שרואים שם לא רואים כאן: מוסדות לבנים ובנות , קופות צדקה, עזר ליולדת, כוללים, שיעורי תורה ועוד, אני רואה למשל מודעה מטעם קופת הצדקה המזמינה כל אחד (עם הדגשה שזה לא קשור למצב הכלכלי) לקבל שירותי בדק בית בחינם, תרומתו של מאן דהו החפץ לשמח את האברכים שגם ככה נראים מאושרים, הלוואי עלינו.

    אחר כך בשלחן השבת בדירה המרווחת (מה זה מרווחת? 5 חדרים בגובה של כמעט 3 מטר מחומרים שרק החברה שבנתה את ה"כנסת" יודעת לתת, וכל זה בשביל משפחה של אברכצ'יק בן 25 שעבר לכאן מברכפלד, במחיר של יחידה פיצקאלע שם אפשר לשכור את כל זה) אנחנו מנסים להבין מה האווירה המיוחדת שחשים כאן בשבת? הרי לכאורה היינו צריכים לחוש אחרת עם חילולי שבת שעדיין קיימים פה ושם.

    התשובה היא האחדות הנפלאה ששוררת כאן בין הקהילות, ובתוך כל קהילה בין החברים, דווקא בשל המצב מול השכנים, זה משהו שלא נתקלים בו כמעט בשום מקום אחר, נדמה כי אפילו שמות הרחובות תוכננו כך בשכונת "בצוותא": האחדות, יחד, חברותא ועוד שמות מסוג זה שמשפיעים גם על האווירה בתוך הציבור החרדי, בסעודה שלישית ישבו שני אברכים מחסידויות מנוגדות שבעולם הרגיל יכלו אולי להיפגש בטעות באוטובוס וגם שם בלי לדבר מילה, וכאן הם יושבים שעות ביחד ומנסים ללמוד זה את הזמירות של זה.

    וכל זה רק בשכונת בצוותא, יש עוד כמה ריכוזים חרדיים, ועוד בודדים שגרים בשכונות הלא חרדיות (בעיקר עקב זכייה בהגרלה) סך הכל כאלף משפחות בכל העיר. מכובד ביותר בשביל עיר רגילה בתוך כמה שנים, בפרט אם זוכרים את העבר וחושבים על העתיד.

    על העבר של חריש עדיף לא לכתוב, העיר הזו שתוכננה בשבילנו בימיו של שר השיכון אטיאס ונגנבה מאתנו על ידי מרשיעי ברית עקב טעויות של בני ברית, אך כל זה מאחורינו, ברוך השם שהצלחנו לשכנע בשעתו קרוב לאלף אברכים להואיל בטובם ולהירשם, חבל שרק אלף וחבל שלא כולם הגיעו, כי אלו שנרשמו, זכו כולם, לדירות ענק כמו אותו אברך מברכפלד ולהכפלת שווי הנכס בתוך שנתיים, אך כאמור פנינו רק לעתיד.

    והעתיד טומן בחובו גם סכנה גדולה וגם תיקווה גדולה, אין שום סכנה ברוך השם לעתיד הקהילה החרדית בחריש, הקהילה היא עובדה קיימת והיא תמשיך לשגשג, השאלה היא רק כמה היא תתפתח, כי ישנם כאלו שעושים הכל פן ירבה, ואף הצליחו בשנה וחצי של ממשלת גונבי המנדטים לחולל נזקים בלתי הפיכים, ויחד עם ה"פן ירבה" מגיע גם ה"הבה נתחכמה". כך למשל, תתקיים בעוד מספר חודשים הגרלה על כמה מאות דירות, אך לצערנו רוב הדירות יהיו במגדלים של 16-27 קומות, באופן שאדם חרדי סטנדרטי לא יכול לגור שם.

    וזה כמובן לא מקרה, כי הם עשו זאת בכוונה, בכל מקום שלא אוהבים אותנו גילו כבר מזמן את הפטנט החדש לעצירת החרדים, עושים מגדלים וזהו, העיר נשארת חרדים ריין רח"ל.

    אך יש גם תיקווה גדולה, בעצם שתי תיקוות: הראשונה, אפשר עדיין לשנות חלק מהתכניות באופן שיתאימו לפחות באופן חלקי לציבור החרדי, וגם כי מדובר בשטחי ענק שאפשר לבנות עליהם עוד אלפי דירות בטווח המיידי.

    התקווה השנייה והחשובה: בניגוד לכל הערים בארץ, כאן וועדת התכנון ובנייה היא חיצונית והיא כפופה לשרי השיכון והפנים, כך הם שולטים בעיר ואין לראש העיר כמעט מילה בעניין, ואכן בממשלה היוצאת ניצלו אלו את השפעתם על מנת להוציא את מגדלי פיתום ורעמסס הללו שאינן מתאימות כלל לאופי העיר ויועדו אך ורק לעצירת המגזר, אבל עכשיו רבותי מהפך: שניהם היום בידיים שלנו, ואפשר בקלות להפוך את הבנייה החדשה, לפחות את חלקה, למשהו שהציבור החרדי גם יוכל ליהנות ממנו, אם לקחו לנו את כבשת הרש, לפחות ישאירו לנו את הזנב.

    וכאן השאלה כיצד ינהגו השרים החדשים והאם יזכרו מי בחר בהם ובשביל מה. בעבר היה איש ציבור חרדי שמפתחות העיר היו בידיו, הצלחתי לפוגשו כאילו באקראי ובקשתי ממנו שנבוא לפגישה ביחד עם ראשי הציבור החרדי בעיר, לצערנו הוא דחה אותנו בלך ושוב, כלו עינינו לראות בעיתונים כיצד הוא נפגש עם אויבי החרדים ולא איתנו. הלוואי שהפעם ינהגו שרי השיכון והפנים אחרת, ובכך יוכיחו לאיזה מחנה הם שייכים:

    כי "הם" אומרים "פן ירבה" ורוח הקודש אומרת "כן ירבה וכן יפרוץ".
    אני מצרף כאן טור שפרסמתי הבוקר בעיתון שחרית ובJDN אשמח לתגובות:

    האמת של גולדקנוף - האם יש מצוקת דיור?


    השבוע עורר מל"ש (מיועד להיות שר) השיכון גולדקנוף סערה רבתי, כאשר אמר, במענה לשאלת עיתונאי, כי אין מצוקת דיור אלא יש מצוקת מחירים והוא ידאג לשלש לרבע להשש ולהשבע (כך במקור. מילים חדשות בעברית, שארית מעיסוק חייו בהקמת גני שפה לגיל הרך) את כמות התחלות הבנייה, עד שיהיו די דירות לכוווולם. הסרטון המביך משהו הופץ לכל עבר (לא מעט בסיוע של אינטרסנטים פוליטיים חרדים, לא הייתי כותב זאת אלמלא ראיתי בעיניי - עם כזאת אהבת חברים לא תפתרו שום מצוקות) והגיע לראש כל מהדורות החדשות.

    התקשורת צמאת הדם, עם עדיפות לדם חרדי, עטה על המעידה הלשונית, והוא נאלץ לסגת ולהתפתל בהסברים. אבל האמת היא שאם בודקים את תוכן דבריו ומשמעותם, ולאו דווקא התחביר העברי שלהם, הוא דווקא עלה כאן על נקודה מעניינת ששווה דיון בפני עצמה: האם יש באמת מצוקת דיור במדינה?

    האינסטינקט הראשוני אומר שוודאי שכן, שהרי המחירים עולים כל הזמן ואנחנו שומעים בתקשורת מליל ועד בוקר עד כמה יש מצוקת דיור קריטית, אבל הבה ננסה, ביחד ובאומץ, לבדוק את המצב והאם ההגדרה הנכונה של המצב היא מצוקת דיור?

    סיפור אישי: נער הייתי כאשר הגיעו לכאן באחת מיליון עולים חדשים מברית המועצות דאז. כל אחד בגילי זוכר את הדמויות ואת הכמויות. העולה "שלי" היה בוריס, או ברוך בשמו המקורי, יהודי מבוגר שהתגורר מולנו בדירה שכורה בשכונת סנהדריה, הוא עוד היה מאלו שדיברו אידיש והקפידו על מצוות מינימליות ואנחנו היינו מארחים אותו, בעיקר בחגים. לא אשכח את ביקוריי בדירתו, בחדר אחד הוא גר, בחדר השני בתו עם משפחתה, ובחדר השלישי משפחה זרה לחלוטין, גויים גמורים עם זיקה נכדית לסבא מתבולל (מה שיצר המון בעיות במטבח המשותף) בעל אשה וילדים, כל זה בדירת 3 חדרים קטנטנה. זה מה שהמדינה נתנה לו, וכשניסיתי לדבר עם עסקני השכונה אמרו לי שאין מה לעשות, יש מצוקת דיור וככה חייבים לגור.

    ככה נראית מצוקת דיור. האם מישהו מהקוראים מכיר משפחה שגרה ככה בשכירות? כן, אני יודע שיש מי שגר עם ההורים, אני גם מכיר את המצב של אלפי (!) היחידות בירושלים לבדה, בשמיים ממעל ובארץ מתחת, ובארץ אשר מתחת לארץ, אבל איש לא עושה זאת כי הוא לא מצא דירה, אלא כי אין לו כסף לשלם.

    הוא הדין גם ברכישות. בא נעשה ניסיון: תפתחו עיתון, כל עיתון שיש לכם בבית, סביר להניח כי תראו עמודים שלמים, פרסומות ענק של קבלנים, שקוראות לכם לרכוש דירה בפרוייקט חדש עם מבצעים מיוחדים, כאשר הפופולרית מכולם היא 20/80 בלי הצמדות וריביות, כלומר שלם עכשיו 20% והיתרה בכניסה לדירה. עם מחירי האשראי המטורפים היום, פירושו של דבר כי קבלן שנותן כזו הטבה, בעצם מוציא מכיסו עשרות, ובמקרים מסויימים גם מאות, אלפי ₪ (אגב, לדעתי זה שלב אחרון לפני תחילת ירידת המחירים שצפיתי כאן שתקרה עד סוף השנה האזרחית). אין קבלן בעולם שייעשה כזה דבר כשיש לו הצפת ביקושים של לקוחות והיצע נמוך של דירות, אלא דווקא כאשר יש לו דירות יותר מאשר כאלו שרוצים לגור בהן, למצב כזה, שבו יש יותר דירות ממבקשים, אי אפשר לקרוא לזה מצוקת דיור.

    אז איזו מצוקה זה כן? מצוקת כסף. זה באמת יש וכל אחד מאיתנו מרגיש זאת ובכיסו. המצב הוא שאין אפשרות מעשית לזוג צעיר, לא רק חרדי אבל בעיקר, להגיע לדירה. ההון העצמי הנדרש, המשכנתאות ההולכות וחונקות (שח לי מכר העובד בבנק בחלק החרדי של בית שמש, כי כמות תשלומי המשכנתאות שחזרו בחצי שנה האחרונה בסניפו, היא יותר מכל הקריירה שלו בבנק גם יחד) אנשים פשוט לא יכולים להגיע לדירה.

    המצוקה הזו, אמתית, מציקה, מאיימת, מטרידה, אבל זאת מצוקת כסף, לא מצוקת דיור. כלומר יש דיור, אך הוא אינו בר השגה. אז למה אנחנו שומעים כל הזמן שיש מצוקת דיור ושצריך לשחרר עוד ועוד קרקעות?

    התשובה נעוצה בשאלה מי מדבר על זה. שימו לב לראיונות ששמעתם וקראתם בזמן האחרון ושדיברו על המצוקה ועל הפיתרון הזה, רובם ככולם הגיעו מבעלי אינטרסים: קבלנים, יזמים, וכל מי שמסביבם, כל האנשים שהתעשרו עושר רב (על חשבוננו בד"כ) בשנים האחרונות מעליית המחירים, כל אלו רוצים עוד מאותו הדבר, ולכן הם עולים לראיונות, מוזמנים או ממומנים, ומלחיצים את הציבור שילחיצו את הפוליטיקאים שיגדילו את הצפת הדירות בתנאים טובים כפי שהם התרגלו.

    אבל זה לא יפתור כמעט את מצוקת הדיור כפי שהיא נקראת, או מצוקת הכסף כפי שהיא באמת. בזה צריך לטפל בשורש.

    איך עושים זאת? טוב, זה פשוט. מטפלים בצד של הביקושים ולא רק של ההיצעים, כחלון הבין את זה, ותקופתו אכן הייתה כחלון הזדמנויות שדרכה הגיעו כשבעים אלף משפחות (מתוכם להערכתי כשמונת אלפים חרדים – יותר מאילו היה בונה עיר בגודל אלעד) לדירה במחיר שפוי. אלקין ניסה קצת לחקותו והגיע לשיווקים מרשימים ביותר. אמנם בתקופתו המחירים עלו, אבל קרוב לארבעים אלף משפחות זכו בדירה, וזה המון.

    מה עוד עושים? זה נקודה שהעלה לפניי השבוע אחד הקוראים (כל שבוע אני מקבל עשרות תגובות במייל, כולם מקבלים מענה ממני, תנסו) לאחר מה שכתבתי על בית שמש: לטפל במס הרכישה של המשקיעים, בעיקר תושבי חו"ל שקונים דירה בארץ. המצב הנוכחי הוא אבסורדי: הממשלה משווקת המון דירות, ומי קונה אותן בסוף ? משקיעים, בעיקר מחו"ל. מילא תושבי הארץ שמשקיעים, זה עוד חצי צרה, כי בסוף הדירה, או תמורתה, משמשים למגורי הילדים, ובינתיים היא מושכרת לזוג אחר, גם זה לא בסדר ודורש טיפול מהיר, אך כאשר תושב חו"ל קונה הוא לא יגור כאן ובדרך כלל גם לא ישכיר כל השנה, כך שהוא תופס שטח יקר של משפחה צעירה שנותרת ללא דירה, וכך יוצא ששיווקי הקרקע המאסיביים לא פותרים לא את מצוקת הדיור ולא מצוקת המימון, ולריק המדינה מפסידה את הכנסות הענק שיכלו להיכנס לרמ"י.

    לפני מספר שנים הגעתי למסקנא כי בשווייץ שווה להשקיע בנדל"ן, נסעתי לשם להכיר את השוק, אבל תוך כמה שעות הבנתי שטעיתי במדינה: הקשיים שהמדינה מערימה על תושב זר שבא לרכוש דירה פשוטה הופכים את הרכישה לבלתי מעשית, הם לא הבינו מדוע אני שואל למה לא רוצים למכור לי? הרי ברור, שווייץ שייכת לשווייצרים, הדירות בה נועדו למגורי ופרנסת תושבי המדינה. זהו, בפשטות ייקית הראו לי את הדרך חזרה לנתב"ג שלהם בציריך, לחשוב כל הדרך על המטוס שחבל שהמדינה שלי לא נוהגת כך.

    כך גם קרה לי בביקורי ביוון, שם דווקא הדגישו לי שוב ושוב את מס הרכישה הנמוך (כמחצית מהארץ) אך מתברר כי יש שם מס רכוש, כלומר אתה משלם על עצם החזקת הנכס. אם רוצים שאברך מבית שמש ורואה חשבון מדושן מלונג איילנד יתחרו על אותה דירה בהוגנות, יש להשית זאת גם כאן: יתכבד המיסטר האמריקאי וישלם כל שנה כמה אלפי דולרים, מלבד מס הרכישה.

    כך אפשר, בתכנון אסטרטגי, להגיע במהירות למצב שאין זוג אחד במדינה, שלא יגיע לדירה משלו, כמובן המיקום בהתאם ליכולות.

    אלא שלשם כך, עמישראל זקוק לשר שיכון (וגם שר אוצר, ופנים, וכו') נטול אינטרסים, כלכליים ופוליטיים, שמגיע לעבוד בשביל כל הזוגות. איננו מכירים עדיין את הרב גולדקנוף בעניין הזה, מעשיו יקרבוהו וכו', אבל כשלוקחים בחשבון כי מדובר באדם לא צעיר, מאוד עצמאי פוליטית וגם עצמאי כלכלית ואינו זקוק לחסדי הקבלנים, נראה כי הוא אכן האדם הנכון בזמן הנכון, והוא יכול לבצע את הבלתי ייאמן: להביא לכך שתוך שנתיים אין זוג אחד שרוצה לקנות דירה ואינו יכול. אם ככה ייעשה יזכה וייזכר לשם עולם.

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כד

    אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה