כן, שוב פעם הגיע אלול. שוב פעם ראש השנה ושוב יום כיפור ואת אומרת לעצמך- שוב פעם אני, באותו מצב אנוכי, מתוסכלת מהמצב החסר. מיואשת. כי כבר קיבלת על עצמך מיליון קבלות וכבר בקשת והתחננת עשרות ומאות פעמים, ואת מרגישה ששום דבר לא עוזר. כי הנה. שוב פעם אלול, ראש השנה, ושוב יום כיפור. וכן. שוב פעם אני. באותו מקום.

בהלכות תשובה לרמב''ם מפורט מהי תשובה שלימה. והיא: 'ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם'

הפסוק הזה יכול להוות לך מפעל לתסכול, אכזבה, וביקורת עצמית. אבל הוא גם יכול לתת לך את כל הנחמה שבעולם, אם רק נבין אותו אחרת.

רבינו יונה כותב (במילים שונות):

נפלת, לא משנה באיזה ניסיון. באיזה כישלון. נפלת. ועכשיו את קמה וחוזרת בתשובה לפני בורא עולם. ואת מתחננת שהוא יסלח לך ומקבלת על עצמך לעתיד לא ליפול שוב במקום הזה, אבל אם את מספיק כנה עם עצמך- את יודעת, כמוני בדיוק- שאיך אני יכולה להבטיח כזה דבר? הרי אני בן אדם, יש לי יצר הרע, תאוות ניסיונות, איך אני יכולה להבטיח שאני לא אפול יותר בלשון הרע? איך אני יכולה להבטיח שאני לא אפול יותר בצניעות? בגאווה חס ושלום? אני לא יכולה להבטיח כזה דבר. כי אני באמת אפול שוב, אפול ואקום כי שבע ייפול צדיק. וקם. אבל ברגעים האלו- שאת מדברת לבורא עולם, ואת מבטיחה לו. מבטיחה לו באותה 'קבלה לעתיד' שאת לא תהי יותר באותו מקום, לא שלא תפלי, אלא שלא תהי יותר באותו מקום! נכון אבא, אני לא רוצה ליפול אבל זה יכול לקרות לי, אני נלחמת, אבל אבא- אני לא אהיה באותו מקום שוב, אז עכשיו נפלת על לשון הרע, אבל חזרת בתשובה, כן, תשובה שלמה לפני ריבונו של עולם. כי בפעם הבאה שתפלי בלשון הרע- כבר לא תהי באותו מקום! את כבר במקום יותר גבוהה, במקום עם יותר מודעות עצמית, ועם יותר שימת לב וזהירות, את כבר לא אותה אחת שנפלה בפעם הקודמת. ועל זה יעיד יודע תעלומות- שאת בעלייה. שאת רוצה ומשתנה. שנכון נפלת, ואולי גם תפלי שוב- אבל ממקום יותר גבוהה.