הנושאים החמים
התפילה הסתיימה, הבטחת וקיבלת על עצמך להשתנות ולהשתפר השנה. אבל הנה מגיעה סעודת החג עם כל המהמורות שלה. עוד לא התחיל הקידוש וכבר אתם מוצאים את עצמכם מתאפקים מלכעוס ילד שמסרב לשבת במקום, על ילדה שמצאה את הזמן המושלם לריב על המקום ועל ההוא שלא יחמיץ את ההזדמנות לעקוץ את אחיו. איך ניתן ליישם את ההבטחות לשינוי ולשיפור גם כשלא הכל תלוי בכם? מה עושים עם ילד שיש לו הפרעת קשב (ADHD)? לפניכם מספר עצות מעשיות לשמירה על רוגע ואווירה חיובית בסעודת החג.
מאת ד"ר חיים דיין עו"ס קליני ויו"ר מכון הקשב
מאת ד"ר חיים דיין עו"ס קליני ויו"ר מכון הקשב
סעודות החג יכולות להיות מקור לחיזוק הקשר המשפחתי, אך גם טמון בהם פוטנציאל לתסכולים וחיכוכים רבים. בראש השנה הם באים במרוכז, וכדאי להשקיע מחשבה כדי להתכונן מראש לאתגרים האפשריים. ילדים רואים את העולם באור שונה מזה של המבוגרים. למשל כשילד חש שמישהו לקח לו את המקום, הוא לא לוקח בחשבון את המשמעות של המאבק ברגע זה, מול כל ההשקעה שנעשתה כדי שתהייה ארוחת חג מושלמת. הפרופורציות שלו שונות לחלוטין, הוא רואה את הרגע, את מה שמאיים עליו לדעתו. מודעות לפער משככת את התסכול של ההורה.
גם היכולות של ילד שונות מאוד. למשל, אם הסעודה נמשכת שעתיים, יכולת השליטה בריכוז, באיפוק ובתנועות הגוף של ילד נגמרת הרבה לפני, במיוחד אם מדובר בילד עם הפרעת קשב (ADHD). כך נראה שהילד מוסח, לא קשוב להוראות, מתנועע יותר מידי, נוגע בדברים ומחפש עיסוקים. בסעודת החג הילד נחשף לגירויים רבים, ריחות של אוכל, סימני ראש השנה המיוחדים, אווירת החג הרצינית - כל אלו יכולים ליצור עוררות רגשית גבוהה ונדרש מהילד מאמץ מוגבר כדי להיות מאופק. למשל, ייתכן שיהיה לו קשה לחכות עד הברכה והוא ימהר לטבול את אצבעו בדבש. כשכל המשפחה יושבת יחד, צפים ועולים הרבה "עניינים" שקשורים ליחסים בין האחים ולמעמדות במשפחה, חלקם אולי טעונים. בכלל זהו אירוע חברתי שבו הילד נדרש למיומנויות של תשומת לב לזולת והתחשבות בצרכיו, איפוק והמתנה לתורו, להצליח למצוא את המקום שלו במשפחה גם כשיש עומס של אינטראקציות בין אישיות, ואפילו למצוא את עצמו בתוך בליל של דיבורים, רעשי אכילה, הוראות וכללים. על הילד לחבר בין ה"עיגול" של שמחת החג ל"ריבוע" של איפוק וכללים. ככל שהאירוע הוא יותר "מיוחד" ולא שגרתי, כך הילד פחות מוכן לקראתו ועלולים לצוץ קשיים.
אם כן, האתגרים העיקריים שעומדים בפני ילד בארוחת חג הם: צורך בריכוז ממושך, התמודדות עם עומס גירויים חושיים ורגשיים, דחיית סיפוקים, קבלת סמכות והפעלת מיומנויות חברתיות. ישנן דרכים להקל על הילדים ולשמור על אווירה טובה שגם תאפשר הנחלת המסר החינוכי. הן נוגעות הן להכנה מראש והן להתנהלות בזמן הסעודה עצמה:
בהכנה לסעודה:
- הכירו בקושי - הבינו שאירוע חגיגי ורב גירויים יכול להוות אתגר עבור הילדים.
- אל תוותרו מראש - נסו תמיד לשלב את הילד, גם אם זה מאמץ. חשוב שירגיש חלק מהאירוע המשפחתי.
- שוחחו עם הילד על חשיבות האווירה הטובה והטרימו עבורו את מה צפוי שהוא יחוש ומה מצופה ממנו.
- תכננו יחד איתו פעילויות ותפקידים מיוחדים שיהיו לו, כמו חלוקת דפי זמירות או עזרה בהגשת קינוח.
- הכינו דברי תורה קצרים וממוקדים שיתפסו את טווח הקשב הקצר של הילדים. רצוי מאוד לשלב עם סיפורים קצרים או חידות, בהתאם לסגנון וליכולת ההבנה של הילדים. (אל תיעלבו אם הילדים לא מתלהבים מהגאונות של הרעיון התורני שלכם. אתם השמעתם והדברים נשמעים ומחלחלים לאיטם. ג' שותפים יש).
- הכינו פינה שקטה והודיעו לילד שאליה יוכל לצאת להפסקה במידת הצורך.
- תכננו מראש זמני יציאה או פעילות בין המנות לשחרר אנרגיות.
- דאגו לשעות שינה מספיקות ושימו לב לכך שהילד/ה יאכל לפני שהולכים להתפלל מנחה של ערב החג.
- בהתאם לגיל הילד, הכינו מראש פעילות שקטה לתת לו לשחק/לקרא במהלך הארוחה.
- הגדירו מראש מקומות ישיבה, תוך התחשבות ברגישויות השונות של הילד ושל שכניו לשולחן.
- הגדירו לעצמכם מראש "רמזור" איזו התנהגות היא "אדומה" ותגרור תגובה נחרצת כמו הרחקה מהשולחן לזמן מה; איזו התנהגות היא "כתומה" ותגרור הערה עניינית או נסיון להסביר/לשכנע; ואילו התנהגויות (רובן) הן "ירוקות" ותתעלמו מהן (גם בלב), למרות שהן לא רצויות. חשוב שההורים יהיו מתואמים בניהם בעניין.
- שיתפו מראש – אם אתם מתארחים, שתפו את המשפחה והסבירו להם שהילד עשוי להתנהג אחרת. היכולת של הורה לעמוד מול המשפחה ולומר אני אוהב, מוקיר ומכיר את הילד - אלו ואלו ההתמודדויות שלו, היא חשובה. היא מהווה מסר (סמוי, אך עוצמתי) עבור הילד: התמודדויות הן חלק אינטגרלי מהחיים. אנחנו גאים בך ולא מתביישים בך כשיש קשיים. אתה מספיק שווה עם כל הקשיים שעמם אתה צריך להתמודד.
- עודדו ותגמלו על התנהגות רצויה, גם בדברים קטנים.
- אפשרו תנועה והפוגה, שלחו את הילד מעת לעת למשימות כלשהן.
- שמרו על סבלנות ואווירה חיובית - נסו לקדם אווירה נעימה ומקבלת גם כשיש קושי.
- כאשר יש צורך להעיר לילד, הנמיכו מעט את גובה ואת מהירות הדיבור שלכם, זה יעזור לכם להיות בשליטה.
- שמרו על רוגע גם במצבים קשים - ספרו לעשר ונשמו עמוקות. חשוב לזכור שאנו מודל לחיקוי עבור ילדינו. ככל שנשמור על אווירה חיובית ורוגע - הם ילמדו לעשות זאת.
- "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כארז", גם כשצריך להפעיל סמכות, נסו להימנע מעימות חזיתי, מביוש הילד לפני כולם, מ"טיפוס על עצים" והבטחת סנקציות שאינכם עומדים בהם בפועל. סמכות נבנית לאורך זמן, והיא תלוייה גם בעוצמה האישית ובעומק הנשימה של ההורה, ובמילותיו של רבי ישראל מסלנט (או הגר"ח מוולוזי'ן), "על ידי מידת סבלנות, משיג האדם רצונו, יותר ויותר מעל ידי כל תקיפות שבעולם".
מאחלים לך
שנה טובה ומתוקה
חיים דיין וצוות מכון הקשב
